מוצא המינים: מיו

מוצא המינים: מיו
טור מאת ג'ורג' האטצ'ון

כששיחקתי לראשונה במשחק "פוקימון צהוב" בגיל 19, עדיין הייתה אווירה של מסתורין והתרגשות סביב הפוקימון מיו. אז לא היה שום מסחר גלובאלי או הפצה אלחוטית, כך שאם באמת היית רוצה להשיג את מיו לפוקידע שלך, היית צריך להיות בר מזל.

עד כה, כולנו מורגלים להעמדת פנים שבה אנחנו אגדיים לא באמת קיימים עד שנינטנדו תהיה מוכנה להפיץ אותם ברבים. וכך, למרות שמשחקי "פוקימון יהלום ופנינה" שוחררו בספטמבר 2006, ארסיאוס לא שוחרר באופן רשמי עד 2009. אבל המקרה של מיו הוא שונה. אף אחד לא ידע שהוא באמת קיים.

למרות שהדור הראשון של משחקי פוקימון הכיל מספר מועט של התייחסויות לקיומו של מיו, כמו לדוגמה השימוש שלו ביצירת הפוקימון מיוטו, מעולם לא הייתה אופציה שהוא יופיע במשחקים. למען האמת, מפתחי המשחקים "פוקימון אדום וירוק" הבחינו שיש להם אפשרות להכניס פוקימון אחד נוסף, וכך, מיו הוכנס בשקט. ולמרות שבחברת גיים פריק ידעו על התוספת החדשה, בנינטנדו לא ידעו. לא היה ניתן להשיג את מיו דרך המשחק הרגיל, והיה צורך לחשוב על צורה אחרת שבה יהיה אפשר להשיג אותו.

מיו היה נשאר כסוד לנצח, אלמלא היו באגים מסוימים במשחקים שהביאו כמה שחקנים לגלות את קיומו. שמועות על פוקימון מסתורי החלו לרחף. נינטנדו רכבו על שמועות אלה והציעו פוקימון אגדי למסירה במגזין "קורוקורו". 20 זוכים מאושרים זכו להוסיף את הפוקימון החדש לפוקידע שלהם, ונרשם מספר שיא של 78,000 משתתפים. נינטנדו וגיים פריק הבינו שזו נקודת המפנה עבור המשחקים שלהם, מה שהפך אותם לרבי מכר בכל רחבי העולם.

מיו שיחק תפקיד גדול בפופולריות הגדלה של זכיינית פוקימון, ומקומו במשחקים היה לא פחות חשוב. הוא לרוב מתואר בתור האב של כל הפוקימונים, או בתור הפוקימון שהDNA שלו מכיל את הקודים הגנטיים של כל הפוקימונים, מה שמסביר את היכולת שלו ללמוד כל מתקפה אפשרית. אבל רעיון זה צמח עם הזמן, וכדי להבין כיצד מפתחי פוקימון הגיעו למסקנה זו, כדאי לנו להסתכל על המראה של מיו.

במשחקים, מיו היה התבנית שעליה התבסס מיוטו. מיוטו היה מיו משופר: גדול יותר, חזק יותר ומרושע יותר. זה מסביר מדוע מיו דומה למיוטו בהרבה צורות. אבל על מנת להדגיש את השינויים שנעשו, מיו נשאר קטן יותר, חמוד יותר, ובעל עיצוב רך יותר. יש כאלה שרואים בעיצוב שלו הרבה מן התהליך שעובר עובר. לדוגמה, הוא ורוד, יש לו ראש גדול, והוא מתואר לרוב כאחד שנמצא בבועה דמוית רחם. ואיזה דרך טובה יותר להציג את אב הטיפוס של מיוטו מאשר על בסיס אב הטיפוס של החיים עצמם?

אז איך מיו עשה את הקפיצה מלהיות הגרסה העוברית של מיוטו לאב הקדמון של כל הפוקימונים? זה לא כזה קשה להבין. במשך שנים רבות מדענים ציינו כי במהלך השלבים המוקדמים של ההתפתחות האנושית, העובר האנושי עובר שלבים המזכירים יצורים אחרים. באחד השלבים לדוגמה יש לנו זנב. במאות ה18 וה19, כאשר ביולוגיים תהו אם כל היצורים החיים באו מאב קדמון משותף, הגיעה התובנה שאולי יש בין צורת ההתפתחות של העובר לבין תהליך האבולוציה.

לרוב, אנחנו מקשרים את האבולוציה עם תורתו של צ'רלס דרווין, אבל הוא לא היה הראשון שהציע כי בעלי חיים משתנים עם הזמן. תיאוריה פופולרית קדומה יותר הייתה שייכת לז'אן-בטיסט דה לאמארק ונקראה לאמארקיזם. תיאוריה זו קובעת כי יצורים חיים השתנו בהתאם לסביבה הטבעית שלהם, ושינויים אלה עברו לצאצאים שלהם. הדוגמה הקלאסית שהוא נותן היא צוואר הג'ירפה. הוא טוען שג'ירפות היו צריכות למתוח את הצוואר שלהם כדי להגיע לעלים של העצים הגבוהים, וכך יצא שבכל דור צוואר החיה היה ארוך יותר מאלה הקודמת לה. כיום זה נשמע הגיוני מאוד, אך בזמנו התיאוריה נראה מופרכת לחלוטין והוחלפה בזו של דרווין על כך שהמתאים שורד.

התורה הזו השפיעה על מדענים רבים, גם לאחר שהוצעה האלטרנטיבה. ועד המאה 20 ועד שהשגנו הבנה מלאה לגבי גנים ולגבי המאפיינים שלהם, אמרנו בחוסר ברירה שהברירה הטבעית של דרווין היא הכוח המניע מאחורי האבולוציה.

תיאוריה אחרת שבא לידי ביטוי אומרת שכל פיתוח של יצור משקף את האבולוציה של המין שלו. בני אדם לדוגמה הם צאצאים של יונקים, שבאו מזוחלים, שנוצרו מדו חיים, שהיו צאצאים של דגים. הרעיון הזה מוכח באמצעות צילומי אולטראסאונד המוכיחים כי העובר האנושי מתפתח ועובר שלבים שדומים לאבות הקדמונים שלו. על פי זה, התורה של לאמארק טוענת כי יצורים יכולים לשנות את עצמם ולהעביר את השינויים האלה לצאצאים שלהם. ולראייה, יש ציורים רבים שצוירו על ידי ארנסט הקל המציגים כיצד עוברים של מינים שונים מתפתחים מחד לשני, מה שמאמת את הדימיון הרב בין היצורים החיים המאכלסים את כדור הארץ.

העובר והתפיסה של האבולוציה נותרו חזקים מאוד בתרבות העכשווית, ואנחנו יכולים לראות את זה בעיצוב של מיו. מדובר בדבר המסמל את תמונת הראי של תיאוריית האבולוציה. במקום עובר שמזכיר צורות של אבות קדמונים, מיו הוא הצורה הראשונית של כל הפוקימונים.

אבל בואו לא נשכח שמיו אמור להיות האב הקדמון של כל הפוקימונים. הוא האורגניזם שממנו נוצר כל יצור חי בעולם הפוקימונים. אומנם אנחנו לא יודעים הרבה על התחום, אבל אנחנו כן יודעים שזה קיים. כי למרות שיש דגים וציפורים וצמחים וחיידקים, אנחנו יודעים שכולנו קשורים זה לזה. כי גם אם יש דברים נורא מסובכים בעולם, לכולנו יש משהו במשותף. לכולנו יש תאים, כולנו מורכבים מDNA. זה יהיה צירוף מקרים גדול מדי אם כל יצור התקיים בזכות עצמו . אפילו המתמטיקה מאשרת את זה כי יש סיכוי של 102,860 יותר שיש קדמון אחד ויחיד מאשר מצב שבו כל צורת חיים באה ממקור אחר.

וזה מביא אותי לעניין של מיו – הוא מתואר בתור אחד שהDNA שלו מכיל את הקודים הגנטיים של כל הפוקימונים, אבל מיו לא נמצא במספר 1 בפוקידע, הוא מספר 151. במקור, הוא אפילו לא היה אמור להיות במשחקים. אז איך זה יכול להיות? למרות הכל, אני יכול לסלוח למיו. כי מה שהתחיל בתור מעשה קונדס הפך את גורלה של הזכיינית פוקימון לטובה. וזה גם נתן לי את ההזדמנות לדבר על כמה תיאוריות ביולוגיות מעורפלות. אין הרבה פוקימונים שאני יכול לומר את זה עליהם, אבל מיו הוא פוקימון מיוחד מאוד.

קישור למאמר המקורי:
http://bulbanews.bulbagarden.net/wiki/On_the_Origin_of_Species:_Mew