הרצאה: פוקימון בראי הזמן – מאת היטמן

שלום, שמי הוא יוסי אוחנה ואני מנהל ומייסד אתר "פוקימון: מפלצות כיס" והיום באתי לדבר אתכם על פוקימון. עכשיו, לפני שנתחיל, אני רוצה לשאול אתכם מספר שאלות קלות מאוד ותרגישו חופשי לצעוק את התשובות שלכם, בסדר? מי פה יודע להגיד לי מי זה? (פיקאצ'ו) ומי זה? (ברוק) ומי זה? (טוגפי). אוקי, וכמה פוקימונים יש בדור הראשון? (151 פוקימונים). עד כה זה מידע די ידוע בקרב כל תושבי העולם. מה שכמות אנשים לא מבוטלת לא יודעת שזה שפוקימון כבר קיימים למעלה מ15 שנה. ורק השנה הם יוצאים עם הסרט ה16 שלהם – "ג'נסקט מהירות קיצונית: ההתעוררות של מיוטו", בתאריך 12.10 הולכים לצאת המשחקים החדשים מבית נינטנדו: פוקימון X ופוקימון Y, ובמידה ושאלתם, אז גם סדרת האנימה הולכת לקבל סאגה חדשה שתקרא – "מפלצות כיס XY" בכיכובו של הנודניק הסדרתי אש קטצ'אם ופיקאצ'ו.

אבל גם סדרה שמתהדרת בהצגתו של כדור ורוד ששמו ג'יגליפאף וכוחו היחיד הוא לשיר שירי ערש מטומטמים, יכולה להיות שנויה במחלוקת. קחו לדוגמה את העובדה שכשהתחילה כל הפוקי-מאניה, ילדים פשוט לא ידעו איך להתמודד עם הדבר הזה. ההתנהגויות של אוהבי פוקימוני היו ממש עברייניות. לדוגמה, היה סיפור שסוקר בעיתונים המקומיים על ילד בן 6 שנכנס לאתר פוקימון והדפיס את הקלפים שהוא ראה שם, את הקלפים האלה הוא החליף עם נער תמים אחר בבית ספרו בעבור כסף וקלפים אותנטיים אחרים. התנהגות אחרת יכולה להיות גם פלילית. קחו לדוגמה את המקרה שבו ילד בן 9 בלבד דקר חבר לספסל הלימודים שלו בעקבות ויכוח על פוקימון. דברים כאלה מדליקים נורה אדומה בכל מה שקשור להתנהגות סביב המוצר.

עכשיו, אתם בטח יכולים לבוא בטיעון נגדי ולהגיד שזה לא משקף את התוכן של הסדרה ושם הדברים הם הרבה יותר בטוחים עבור צפייה של ילדים וגם פה אני יכול להגיד לכם שזה לא ממש המקרה. במהלך השנים שודרו מספר פרקים של פוקימון שהפכו למה שנקרא כיום בקרב מעריצי פוקימון "הפרקים הגנוזים". והסיבה שהם הפכו לכאלה היא בגלל התוכן שלהם. קחו לדוגמא את הפרק של "היפה והחוף", זהו פרק מספר 18, שם אש, מיסטי וברוק מגיעים לחוף הים ומנסים לזכות בתחרות יופי על מנת לשלם לנזק שהם עשו למזח בזמן שהם שאלו סירה בלי רשות. עד פה הכל מובן? בטורניר הזה גם ג'סי וג'יימס משתתפים, וג'יימס כידוע לכם אוהב להתחפש לדמויות נשיות בסדרה, אבל זה נושא להרצאה אחרת. בכל מקרה, הוא עונד שם מעיין תחפושת עם חזה ענקי והוא אומר למיסטי שאין לה סיכוי כי אין לה את הנתונים הפיזיים כדי לנצח. אתם יכולים לשער מה זה עשה לצנזור האמריקאי שהחליט להוריד את הפרק לחלוטין ורק שנים מאוחר יותר הוחלט להחזיר את הפרק לשידור בלי הקטע הפרובוקטיבי. [סרטון]

פרק אחר שמציג בעייתיות מסוימת הוא הפרק של "אגדתו של דרטיני", שם החבורה מגיעה לביקור בספארי, ושם אש תופס את הטאורוס שלו, או 30 טאורוסים ליתר דיוק. הבעיה בפרק הזה היא כפולה: כי מצד אחד, הראו שם תכנים שאינם מתאימים לילדים, כמו הצגת כלי נשק, איומים באקדח ושידול לקיום יחסי מין, ומצד שני, גניזתו של הפרק הביאה לכך שאוהדים מסביב לעולם לא ידעו איך אש השיג לעצמו טאורוס. הפרק מעולם לא שודר ולכן רק שנים לאחר מכן ורק בזכות עידן האינטרנט, אנשים ידעו מה קרה שם וקיבלו מושג לגבי הפרק הגנוז. [סרטון]

אבל אף אחד מהפרקים אינו משתווה לפרק הבא – "החייל החשמלי פוריגון". בפרק הזה אש והחבורה מגיעים לעיר מאצ'טה. מאחר ופיקאצ'ו סובל מעייפות מתמשכת, אש מביא אותו למרכז הפוקימונים העירוני. אך האחות ג'וי אינה יכול לעזור לו ולטפל בפוקימונים. מסתבר שיש בעיה במרכז הפוקימונים והמכשור שם מקולקל. מדען מקומי משכנע את אש והחבורה להיכנס ביחד עם פוריגון אל תוך המחשב ולתקן את הבעיה – שהיא צוות רוקט. הם מסכימים ויוצאים למסע בעולם האלקטרוני. לאחר כניסתם למערכת, האחות ג'וי – שאינה יודעת דבר על תוכניות המדען – מביאה טכנאי מחשבים למרכז הפוקימונים על מנת להתקין אנטי וירוס, דבר אשר מסכן את חייהם של החבורה ושל צוות רוקט. עד פה זה נשמע לא מעורר מחלוקת במיוחד, נכון? הבעיה בפרק הזה היא לאו דווקא בתוכן שלו, אלא באפקטים הויזואליים שלו. במהלך הלחימה בין האנטי וירוס לחבורה, אש שולח את פיקאצ'ו עם מתקפת החשמל שלו על מנת לנטרל את הטילים שנשלחים לעברם. האפקט של המפגש בין המתקפות יצר סדרה של פלאשים מהירים בצבעים בהירים, מה שגרם לכמה מאות ילדים יפניים לקבל התקף אפילפסיה, חלקם אושפזו בעקבות התקרית בבתי חולים וחלקם האחר אפילו לקה בעיוורון זמני. הדבר המגוחך הוא שבמהדורות החדשות של יפן, הם דיווחו על המקרים האלה, ושידרו את הקטע המדובר שוב ושוב, מה שגרם לעלייה נוספת במספר הנפגעים מהסצנה. בסופו של דבר הרשויות הפילו את האשמה על חברת נינטנדו ופוקימון לא שודרה במשך ארבעה חודשים. במהלך התקופה הזו הם החליטו להרחיק את הפוקימון פוריגון מכל הופעה בסדרת האנימה, מהלך קצת תמוה לדעתי, מאחר והוא בכלל לא היה קשור ללחימה, אלא זה היה פיקאצ'ו, והוא כזכור לכם, כוכב הסדרה עד לימינו אנו.[סרטון]

הדוגמה האחרונה בהקשר שפוקימון הוא לאו דווקא מוצר בטוח קשורה דווקא למשחקי הוידאו ולעיר המקוללת, העיר לבנדר. יש המון אגדות ומיתוסים בקרב מעריצי פוקימון על העיר הזו, ואני לא יכול לספר לכם את כולם, אבל אני לא מתאפק מלספר לכם על הדבר שנקרא: "הסינדרום של העיר לבנדר". הסיפור הוא שבמהלך יציאתם של המשחקים המקוריים "פוקימון אדום" ו"פוקימון ירוק" קרה משהו מוזר. השמועה מספרת ששחקנים אשר הגיעו לעיר לבנדר, ושיחקו במשחק כשהם לובשים אוזניות לקו בהתקף כלשהו, ככל הנראה בגלל המוסיקה המוזרה שמאפיינת את העיר הזו ומשודרת בתדרים גבוהים מאוד, כאלה שרק ילדים מסוגלים לשמוע. אני יודע שזה נשמע תלוש לחלוטין מהמציאות, אבל במהלך שנת 1996 ביפן היה גל של מקרים שבו ילדים בני 7-12 חלו במחלות אוזניים, התלוננו על כאבי ראש עזים ומספר ההתאבדויות בקפיצה מגבהים היה בשיאו. האלמנט המשותף לכל המקרים האלה היה שאצל כולם נמצא משחק הגיים בוי פועל כשהשחקן ממוקם בעיר לבנדר. אתם יכולים להבין שמאותה נקודה ואילך ההיסטריה הייתה המונית ובעקבות כך מתכנתי המשחק קבעו שהמוסיקה של העיר תהיה בתדר נמוך יותר, כך שילדים כבר לא הושפעו ממנה, אבל זה רק ממחיש עד כמה פוקימון זה לא בדיוק המוצר הכי ידידותי למשתמש. [נעימה]

ועכשיו לנושא אחר. אי אפשר לדבר על משהו מבלי לחפש את הקשר הישראלי, נכון? אז למי שעדיין לא יודע, אני רוצה לספר לכם בשנת 2000 הבדרן על חושי, אורי גלר, תבע את חברת נינטנדו בגין הפרת זכויות יוצרים. לטענתו, הפוקימון העל חושי קדברה הוא פארודיה לא מורשית על חשבונו. עכשיו, אני לא לוקח את אורי גלר כל כך ברצינות, אבל הטענות שהוא משמיע בהחלט מעלות כמה סימני שאלה. קחו לדוגמה את העובדה שאורי גלר התפרסם בזכות העובדה שהוא יכול לכופף כפיות בכוח המחשבה בלבד, ומצד שני הפוקימון קדברה אוחז בידו כפית מעוקמת. סיבה שניה היא שאורי גלר ידוע ביכולת שלו לקרוא את המחשבות של אנשים אחרים, והפוקימון קדברה הוא בעל כוחות על טבעיים והוא מסוג על חושי. ולבסוף השמות שלהם ביפנית הם זהים בצורה מאוד מחשידה. בסופו של דבר, אורי גלר עף על עצמו והגיש תביעה בסך 60 מיליון פאונד והפסיד את המשפט. אני חושב שאם הוא היה מבקש פחות כסף, הוא היה זוכה. אבל משהו כן יצא לו מזה – מאז התביעה הפוקימון לא הופיע בשום דרך, צורה או אופן, מחשש לתביעה נוספת.

תביעה נוספת שקרתה ושקשורה אלינו היא דווקא כזו שהגיעה מצידה של נינטנדו נגד גולש ישראלי בשם דניאל דובניקוב, שפתח בזמנו אתר תחת השם Pokemon.co.il שהפך עם השנים למקום עבור קהילת המעריצים של פוקימון. היו בו פורומים, צ'אטים, קטעי וידאו, ואזורי תוכן העוסקים כולם בהיבטים השונים של עולם מפלצות הכיס. הסיפור הוא שבתחילת חודש יוני של שנת 2006, פנתה לדובניקוב עורכת דין אלן שנקמן, שייצגה את נינטנדו, ודרשה ממנו להעביר את כתובת האינטרנט לבעלות החברה בהקדם האפשרי. היא שלחה לו טופס המורה לאיגוד האינטרנט הישראלי להעביר את הזכויות השם לנינטנדו, והזהירה כי תגובה שלילית תענה בתביעה משפטית. דובניקוב סירב להתקפל, ועורכת הדין הסכימה לקיים שיחת ועידה בינו לבין אנשי אגף המחשוב של נינטנדו ארה"ב בקליפורניה ב-20 ביוני. בזמנו דובניקוב אמר את הדברים הבאים: "מדובר בתאגיד ענק שרומס זכויות של אזרחים רבים. מעריצים שתרמו רבות לתאגיד בבניית קהילה משגשגת ששימרה בארץ את כוחו של המותג פוקימון, למרות הכישלון השידורים. נראה כי בנינטנדו לא שמחים לגלות שאתרים ישראלים צוברים כוח על חשבון תוכניות שלהם". בסופו של דבר הוא הבין שאין לו תיק נגדם וכתובת הדומיין הועברה בחזרה אל ענקית המשחקים היפנית. לא הרבה לאחר מכן, האתר נסגר.

פוקימון זה לא רק פרובוקציה, שערוריות ודברים מעוררי מחלוקת. פוקימון יכול להיות הדבר המצחיק ביותר בעולם. קחו לדוגמה את הרצינות שנותנים למוצר הזה בכנסייה הנוצרית, שם מכנים את פוקימון השטן. בהרצאה השבועית שלו הכומר מספר כיצד עולם הפוקימון הוא עולם השטן, עולם השדים, ואולי חלק לא ייקחו את זה כל כך ברצינות, אבל הוא מבטיח לכם שהשדים לוקחים את זה מאוד ברצינות. שטן לוקח את זה ברצינות. הוא אומר הילדים שלכם צריכים לדעת שזה אשמדאי והוא רוצה להרוס להם את החיים. הוא מזכיר שהיו דיווחים שילדים דקרו ילדים אחרים בגלל כמה קלפי פוקימון. ואז הוא שואל אם אתם זוכרים את משחקי "מבוכים ודרקונים" בשנות ה80, ילדים מסוימים הביאו את עצמם למות כי זה היה חלק ממשחק התפקידים. הילדים כל כך רגילים לצאת עם הכנופיות שלהם והם כל כך רגילים להרוג אחד את השני במשחקי הוידאו, שכאשר הם יוצאים לרחוב עם האקדחים שלהם ומחררים את החברים שלהם בכדורים, אז הם חושבים בחלק האחורי של המוח שהם ישימו את הנשק בצד, והחברים שלהם יקומו לתחייה ומחר הם יוכלו להרוג אותם שוב. זה רק משחק. והוא עונה – רולטה רוסית היא רק משחק. אבל הם נמצאים כל כך עמוק בעולם הדמיוני שהם בנו לעצמם שהם לא יודעים להבדיל בין פנטזיה למציאות. תראו, הוא אומר שהוא לא יכול שלא להדגיש את זה מספיק. הכל בחיים הוא אמיתי. הכל. [סרטון]. ואני עונה לו: אוקי, אז לא הצלחת לעבור את מנהיג מכון הדרקון במשחק הוידאו האחרון, האם זו סיבה מספיק להסיט את כולם נגד פוקימון?

יש עוד כמה דברים מצחיקים בעולם הפוקימון, כמו התיאורים שנותנים להם במשחקי הוידאו. הנה כמה דוגמאות: 1. דרומקה (פוקימון לבן): הצואה שלו חמימה, אז בעבר אנשים היו שמים אותה בכיסים כדי להתחמם. על דריפלון נאמר שילדים שהתבלבלו בין דריפלון לבלון, החזיקו בו והפכו לנעדרים. על יאמאסק נאמר שכל אחד מהם מחזיק מסיכה שהייתה פעם הפרצוף שלו כשהוא היה חי. לפעמים הם מסתכלים על המסכה ובוכים. על גליילי נאמר שהפוקימון הזה יכול לשלוט בקרח. לדוגמא, הוא יכול להקפיא את אויביו מידית. לאחר שאויביו משותקים לגמרי, הוא נהנה לאכול את אויביו בנוחות ובנועם. על האנטר נכתב שהלשון שלו עשויה מגז. כשהוא מלקק את אויביו, הם מתחילים לרעוד עד שהמוות תמיד מגיע אליהם בסופו של דבר. על דראוזי נכתב שהוא זוכר כל חלום שהוא אוכל. הוא מעדיף לאכול חלומות של ילדים, כי הם טעימים יותר. אצל קדברה זה קרה בוקר אחד, ילד עם כוח על-חושי קם בבוקר בתור פוקימון. ויש גם תיאורים כאלה: ספוינק – הרעידות מהקפיצות שלו קובעות את קצב פעימות הלב שלו. כתוצאה מכך, הוא לא יכול להפסיק לקפוץ. אם הוא יפסיק לקפוץ, ליבו יפסיק לפעום. וגם תיאורים כאלה: קופגריוס – אומרים שהוא בולע את האנשים שנמצאים יותר מדי קרוב אליו, והופך אותם למומיות. הוא אוהב לאכול גושי זהב. ואחרון חביב הוא דאסקנואר שהאנטנה על ראשו משמשת לקבלת גלי רדיו מעולם הרוחות, שאומרים לו לשלוח לשם אנשים. בסופו של דבר, אחרי שאנשים נחשפים לתיאורים האלה, הם בטח שואלים את עצמם: מה לעזאזל יוצרי פוקימון חשבו לעצמם?

סיפור משעשע אחר קשור דווקא למשחקים החדשים של נינטנדו – "פוקימון Y" ופוקימון X". עכשיו אתם בטח יכולים לשער בתקופות כמו אלה, ילדים מכל רחבי העולם מנסים למצוא כל מידע אפשרי על המשחקים האחרונים של פוקימון, אך ניסיונות אלה מכוונים אותם לאתרי פורנו כבדים. מסתבר שחיפוש בגוגל של המילים "פוקימון איקס" (Pokemon X) מניב תוצאות לא כל כך ילדותיות. XXX למי שלא יודע זה מילת קוד ברשת לפורנו. האינטרנט כמובן לא יכול להבדיל בין אלה שרוצים למצוא מידע תמים לבין אלה שמחפשים את הדבר האמיתי. אז יצא שהורים זועמים האשימו את נינטנדו על כך שקישרו את משחקי הקונסולה הפופולרית שלהם לאתרי פורנו. ג'ון קירק, אמא ועקרת בית, כותבת בגוגל: "עבודה טובה נינטנדו, על כך שבדקתם את השם בגוגל לפני שבחרתם אותו". ארגונים ששמים את בריאות הילד בראש מעיינם מגיבים לכך ואומרים ש"הורים צריכים לפקח על האינטרנט של הילדים שלהם כך שהם ישתמשו בו באופן בטוח יותר". תגובות נוספות שנאספו אומרות: "אין מערכת סינון שהיא יעילה ב100%", ולצד זה נאמר – "זוהי בעיה גוברת שצריך להתמודד איתה". על כך אלה הגיב דובר גוגל: "אנחנו כל הזמן מעריכים ומשפרים את המערכות שלנו כך שהם יגיבו טוב למידע החדש המופיע באינטרנט. אנחנו מודעים לבעיה בנושא הספציפי הזה ועובדים במהירות כדי לבצע מקצה שיפורים למסננים שלנו כדי לטפל בה". על כל מקרה, נראה שמאז הבעיה נפתרה ואפשר לגלוש בבטחה.

הסיפור האחרון שאחלוק איתכם ושקשור לצד המצחיק יותר של פוקימון קשור דווקא לתופעה חדשה שנולדה ב10-15 שנים האחרונות. במשך עשרות שנים, אולי אפילו מאות שנים, הורים יפנים היו שמחים לתת לילדים שלהם שמות יפניים רגילים. ברור שיש פה ושם כמה טרנדים, אבל מעולם לא ברמה כזו שנותנת לילד שם שפשוט דורש שהוא יהפך למטרה עבור בריונות. בבסיס, שמות יפניים הם מעט שונים משפות אחרות. באופן מסורתי, השמות הראשונים נבחרים על בסיס מספר משיכות המכחול בשם משפחתו של הילד והמשמעות הנחבאת מאחורי שמו הפרטי. בנות למשל היו מקבלות שם פרטי פשוט יותר, כך שכשהן יתחתנו וישנו את שם המשפחה שלהן, אז לא יהיה ניגוד בין השם הפרטי לשם המשפחה. כיום הורים צעירים יותר בוחרים שמות נוצצים יותר עבור ילדיהם. שמות אלה לא מבוססים על המשמעות הנסתרת, אלא רק על איך שהם נשמעים. רבים מההורים נותנים שמות לילדים שלהם על בסיס משחק וידאו, אנימה או אפילו מנגה, וכך יצא שבסתיו שעבר דוגמנית מגזינים מפורסמת נתנה את השם "אייס" לבן שלה, שם שנלקח מאחת הדמויות של התוכנית "ואן פיס". עכשיו, מאז ומעולם יצאו טורי עיתון שבהם קישרו את שמותיהם המוזרים של ילדים קטנים לעובדה ששמותיהם הופכים אותם למושא ללעג עבור אחרים. הצד החיובי בשמות האלה הוא הרצון להתבלט. הורים לא רוצים שיהיו לילדים שלהם את אותם שמות כמו שיש לילדים אחרים. בכל הנוגע לשמות משפחה, אין הרבה מה לעשות, אבל שמות פרטיים הם אופציה נהדרת להיות מקוריים. הנושא עלה במסע הבחירות האחרון שנערך ביפן, שם מפלגות דיברו על חינוך טוב יותר לדור הבא. שינזו אבה, המועמד המוביל מאחת המפלגות אמר – "ילדים הם לא חיות מחמד. הורים צריכים את המשמעת המינימלית כדי לגדל ילדים". אחת הדוגמאות הבולטות שהוא נתן היה השם פיקאצ'ו, שהמשמעות הנחבאת שלו מורכבת מן המילים "אור" ו"מרחב". זו לא הפעם הראשונה שיש טרנד כזה, לאחר המלחמה הקרה, הרבה ילדות קיבלו את התוספת "קו" לשם שלהם, מה שיצר המון שמות כמו יוקו. לאחר מכן הם קיבלו את התוספת "מי" שהמשמעות שלה היא יפה. אבל כל אלה נשמעים הגיוניים. התופעה הזו התחילה להתרחב בעולם, ויותר ויותר אמריקאים מחקים אותה. קחו לדוגמה את הסדרה "משחקי הכס" ואת הדמות חאליסי, ששמה כעת מעטר את תעודת הזהות של מאות תינוקות ממין נקבה ברחבי ארצות הברית. מה שהכתבה מנסה לומר הוא שהורים צריכים לבחור שמות שיהיו גם לשביעות רצונם, אבל גם שמות שהילדים יהיו יכולים להיות גאים בהם. פיקאצ'ו מצד שני, הוא לא אחד מהם.

עכשיו אתם בטח יכולים להגיד לי – שמע בחור, אנחנו ב2013, פוקימון כבר עבר מן העולם, אין שידורים בישראל, למה לנו להתעסק בזה ולא במשהו אחר? ואתם צודקים לחלוטין. מבחינת ישראל, פוקימון ברמה התאגידית מעולם לא היה מוצר חלש יותר. אין פה הקרנות של סרטים על מסכי הקולנוע, סדרת האנימה הפסיקה את שידוריה לאחר העונה ה12, ואפילו הפסיקו למכור יומנים של פיקאצ'ו בחנויות הצעצועים, אז למה בכל זאת כדאי להכנס לתחביב הזה? יש לשאלה הזו כמה תשובות: הראשונה היא שבעולם פוקימון חי ובועט יותר מתמיד. קחו לדוגמה את העובדה שב13 ביולי של השנה שודר הסרט ה16 של פוקימון. רובכם אולי זוכרים את הראשון, זה עם מיוטו – הפוקימון העל חושי. אז אני שמח לבשר לכם שגם בסרט החדש מיוטו מופיע ובצורה חדשה לחלוטין. מלבד זה, כמו שהזכרתי בהתחלה, סדרת אנימה חדשה של פוקימון הולכת לצאת למסכי הטלוויזיה בקרוב והיא תקרא "פוקימון YX" והיא תציג את הדור השישי של פוקימונים. כך שהמשימה לתפוס את כולם הולכת להיות קשה הרבה יותר. אבל זה לא הכל, מלבד הסדרה הזו, הולכת להיות תוכנית ספיישל מיוחדת של פוקימון שתקרא "המקור", והיא מציגה את עלילותיהם של רד וגרין (הדמויות שעליהן מבוססות אש וגרי) בצורה שטרם נראתה קודם. השמועות מספרות שאם הכל ילך כמו שצריך, אז יהפכו את הספיישל הזה לסדרה מלאה. כמו כן, גם המנגה של פוקימון ממשיכה לצאת לאור בכל שנה. התשובה השנייה שלי נוגעת לפעילות שאנשים כמו פרדי ודניאל עושים באינטרנט, שם נמצא הכוח האמיתי. כיום יש אתרי פוקימון רבים ברשת ושם אתם יכולים למצוא משחקי דפדפן, ליגות ויי-פיי, ליגות קלפי פוקימון ועוד. בנוסף אליהם יש גם את האתר שלי, שמציע סיקורים לסרטים, לסדרה וספיישלים. כמו כן, יש שם תרגומים לפרקים הגנוזים של פוקימון, תרגום לעונה ה13 של האנימה בשפה העברית, זו שמעולם לא שודרה בישראל, ותרגום לספיישלים נבחרים כמו "יומו של סלופוק". מלבד כל אלה, אנחנו באתר עובדים על הבאת המנגה של פוקימון לשפת הקודש, אנחנו כותבים כתבות מקוריות, עורכים דיונים מרתקים ומספקים חדשות על מה שרציתם לדעת ולא היה לכם איפה להתעדכן.

אבל מעבר לכל זה, הסיבה השלישית למה כדאי לכם להשקיע את זמניכם בפוקימון היא גם החשובה ביותר, והיא נובעת מהניסיון האישי שלי. אני כיום עומד מולכם ומדבר על פוקימון. אבל היו זמנים שבהם פוקימון דיבר אלי. הכוונה היא שכולנו עוברים את המסלול הקשה הזה של החיים, כלומר – לסיים את הלימודים, להשיג תעודת בגרות, להתגייס לצה"ל, לשרת את צה"ל, לסבול את צה"ל, ביום מן הימים גם להשתחרר מצה"ל, אחרי זה אנחנו מתמודדים עם כאבי הראש של האזרחות, ושאלות כמו מה נעשה עם החיים שלנו. החלטות שאנחנו דוחים אחרי טיול השחרור. וכשאנחנו חוזרים, אנחנו צריכים להשיג עבודה, להשיג תואר, להתמודד עם שכר הדירה, לשמוע את ההורים צועקים עלינו מתי נהיה כבר בני אדם, ומתי נביא להם נכדים. ואם זה עדיין לא קרה לכם, חכו, זה עוד יקרה. וביום מן הימים גם תשיגו כלה או חתן, תתחתנו, תצטרכו לשלם משכנתא, חשבונות, להביא ילדים, זה המון לחץ. אז איפה פוקימון נכנס בכל זה? פוקימון, או כל תחביב אחר לשם הדיון, הוא מה שיעניק לכם קצת שלווה בחיים, קצת נורמליות, קצת תחושה של אסקפיזם (בריחה מן המציאות). אני יכול להעיד שכשהיו לי קשיים בצבא, הייתי פונה לתחביבים שלי, כשהיה לי קשה ללמוד נהיגה, הייתי נוהג לצייר פוקימונים על גבי ספר הלמידה, העיסוק הזה במשהו שהוא יוצא מן הכלל יכול לתת פרספקטיבה אחרת על החיים. זה בהחלט נותן גם האפשרות לקחת דברים בפורפורציה. אני אישית למדתי דרך פוקימון שאני יכול לצייר, אני יכול לערוך סרטים, אני יכול לתרגם, וגם שאני יכול לכתוב, וזה החלום הגדול שלי – להצליח בכתיבה. וזה לא באמת משנה מה התחביב שלכם. אתם חושבים שכשסאטושי טאג'ירי (זה שהמציא את פוקימון) אסף חרקים, הוא חשב על זה שהוא יהפך למיליארדר? לא, הוא פשוט עסק בתחביב האהוב עליו. גם אני ככה. וזה בדיוק מה שאני רוצה להגיד לכם היום. תעסקו במה שאתם אוהבים. מצידי תפנו לזה שעה ביום. אל תתנו לאחרים להגיד לכם מה אתם כן יכולים לעשות ומה אתם לא יכולים לעשות. אלה החיים שלכם. כך שאם התחביב שלכן זה פוקימון, מעולה. אם זה ספורט, זה גם בסדר. אם זה להעריץ את ג'סטין ביבר, אני קצת מתנגד, אבל בשורה התחתונה – אם זה עושה לכם טוב, זה כל מה שחשוב.

תודה לכם על ההקשבה, אני הייתי יוסי אוחנה, מנהל ומייסד אתר "פוקימון: מפלצות כיס" ואתם הייתם אתם! תודה רבה!

יש שאלות?