ראשי / יצירה / מוצאים את מיו / מוצאים את מיו / ‫עופר פפיר ג'קסון‬

מוצאים את מיו / ‫עופר פפיר ג'קסון‬

"עכשיו בלסטויז, תשתמש בתותח הידרו!” אמרתי במלוא הכוח. ידעתי שכאן זה נגמר, כל ששת הפוקימונים שלנו נפסלו ורק בלסטויז שלי וראפידאש של יריבי מייק נשארו. ראפידאש נראתה תשושה לחלוטין, אך יש סיכוי כי זו תפתיעה, בכל זאת ראפידאש מהירה מאוד. כמו שציפיתי, ראפידאש זזה במהירות בכדי להתרחק מהסכנה.
"עכשיו, תשתמש בריסוק גולגולת!” אמרתי. ראפידאש התחילה לזוז ממקומה בכדי לסגת, אך היא נתקעה במקומה.
"מה יש לך, ראפידאש, תתחמקי!” אמר מייק. הוא ידע טוב מאוד שראפידאש לא תוכל לחמוק מהמתקפה, אך בכל זאת הוא רצה להוכיח שהוא מאמין בה.
זהו, זה נגמר, בלסטויז פגע וזה חיסל את ראפידאש שקרסה על רחבת הקרב. הכל עבר מהר כל כך, כמו בסרט בהילוך מהיר. אני זוכר איך באתי אל בלסטויז בשמחה וחיבקתי אותו, אני זוכר את מייק קורס על הרצפה ביגון, ואת ראפידאש, שזה עתה רק התאוששה, מנסה לבוא ולנחמו.
את הימים הבאים ביליתי בביתי שבעיר ורמיליון. אבי הוא דייג, זה עסק מעולה בעיר ורמיליון בעיקר בזכות אלפי המג'יקארפים שמגיעים לשם מדי יום. אימי עובדת במכון החשמל, יחד עם סמל סרג', יש לה ראיצ'ו ממש מגניב, שבו אפילו השתמשתי בליגה והוא היה הפוקימון שנפסל לי אחרון ואחריו שלחתי את בלסטויז.
אני קיבלתי משרה כאלוף עלית הפוקימונים, אך עד שאצטרך לעבוד בזה תחלוף שנה שלמה, כי הקרבות עוד לא החלו. מייק היה האלוף הקודם, אותו הצלחתי לנצח.
הייתי חמישה ימים בבית של הוריי בחדרי שלי ובהיתי בגביע הזהב הנוצץ שקיבלתי על זכייתי בליגה.
"אדריאן, תפתח את הדלת כבר, נו!” אמרה אימי בכעס. יצאתי מחדרי חמש פעמים ביום בלבד, לארוחות ולשירותים, ואחרי הכל הייתי חוזר לחדרי.
"מה עכשיו?” שאלתי. אין קול עונה. שמעתי את המנעול של הדלת נפתח ואימי נכנסה דרך הדלת.
"אתה לא יכול לשבת כל היום בבית, תצא החוצה, לך לבקר את סרג', הוא ישמח לראות את האלוף החדש", אמרה אימי וסגרה את הדלת, לא לפני שהספיקה לתת לי את הבגדים הנקיים שהיא כיבסה.
'אוקיי', חשבתי לעצמי וחייכתי קלות. לבשתי את הבגדים הנקיים: חולצת טריקו ירוקה ומכנסיים חומות ארוכות, לקחתי משקפי שמש שהיו לי בארון הבגדים ויצאתי מחדרי. הקומה העליונה הייתה לא כל כך מטופחת, היו בה קורי עכביש על הפינות בתקרה ואבק בכל מקום, והיו רק שני חדרים בקומה העליונה, החדר שלי וחדר אמבטיה.
ירדתי במדרגות העץ החורקות והגעתי לקומת הקרקע. קומה זו הייתה נקייה ויפה: היה בה סלון עם טלוויזיה וספות חומות, שירותים, החדר של הוריי ומטבח.
יצאתי מהדלת האחורית של ביתי אשר הובילה לחצר. בחצר היו מלא פידג'ים ורטטות. היה שם אקווריום ענקי מזכוכית שאבא שלי היה שם בו מג'יקארפים עודפים בשביל להכין לנו ארוחות ערב.
הסתנוורתי מעט מאור השמש שלא ראיתי כבר חמישה ימים. אבא בדיוק חזר עם עוד כמה מג'יקארפים על חכת הדיג שלו. הוא לא שם לב אליי. חמקתי לידו ויצאתי מהחצר ומשם הלכתי לביתו של סמל סרג'.
הגעתי לבית, דפקתי בדלת העץ הגדולה ושמעתי צעדים המתקרבים לדלת. סרג' פתח את הדלת וחייך לעברי. הוא נתן לי טפיחה על הכתף והכניס אותי לביתו.
"נו, אז איך חיי האלוף עד עכשיו?” שאל סרג'.
"לא משהו מיוחד, עד עכשיו רק הייתי בבית שלי", אמרתי.
"אתה צריך לעשות משהו עם התואר הזה, זה לא משהו מקבלים כל יום".
"אני יודע, אבל פשוט אין לי מה לעשות, אני מרגיש כאילו סיימתי את תפקידי, חיזקתי פוקימונים שהפכו לחזקים במיוחד, ניצחתי את כל מאמני המכון וניצחתי את הליגה, יש לי הרגשה של מיצוי", השבתי לסרג'.
הוא נאנח קלות והתיישר על הכורסה.
"תשמע, יש לי מידע מסוים על פוקימון חדש ואדיר שעדיין אף אחד עוד לא ראה ותפס. כל האגדיים של מחוז קנטו כבר התגלו וידועים לכולם, אך יש אגדיים נוספים, כאלו שלא התגלו ורק צוות המחקר שלי יודע במי מדובר. הצוות שלי קורא לו מיו, הוא נמצא עמוק בתוך יער וירידיאן, מקום שאף אחד לא נכנס אליו עדיין, חוץ מהצוות שלי. אני בטוח שבעזרת הפוקימונים המתאימים תוכל ללכת ולתפוס אותו".
"אתה באמת חושב כך? אם הוא כל כך מיוחד ואגדי ,אז למה שאני מכולם אלך ואתפוס אותו?” שאלתי את סרג'.
"אתה זוכר את הסיפורים שאמא שלך סיפרה לך כשהיית קטן?” שאל אותי סרג'.
"כן", עניתי, "אבל איך זה קשור בדיוק?"
"מיו היה בהם. אמא שלך ידעה שגורלך הוא לתפוס את מיו, והיא בטוחה בזה שתצליח לתפוס אותו", השיב סרג' וקם מהכורסה שלו והלך למטבח.
'זה מטורף לחלוטין, אז יכול להיות שזה אמיתי, אבל אם אראה שאין שם כלום וזוהי רק איזו טעות, יכול להיות שאגלה שסתם בזבזתי את זמני', חשבתי לעצמי.
בינתיים סרג' חזר מהמטבח עם חבילות עוגיות.
"חשבת על זה? אני ממש לא הולך ללחוץ עליך ללכת ולתפוס את מיו, זוהי החלטה שלך בלבד", אמר סרג' וחזר להתיישב על כורסתו.
"חשבתי על זה. אני אלך על זה", אמרתי בביטחון מזויף.
"מצוין!” אמר סרג'. “תרצה אולי לקחת את הפוקימונים שלך חזרה?”
"כן", השבתי.
כשהתקרבנו אל דלת המרפסת, שמעתי רעשים של שמחה. פתחנו את הדלת וכל פוקימון שתפסתי אי פעם היה שם…

17 תגובות

  1. זה דיי מרגי כמו היי אני האלוף היי הגורל שלי לתפוס את מיו איזה כיף לי!
    זה לא רע זה פשוט אתה יודע מעט מור תה מתאר הכל טוב מאוד וברור שעבדתה קשה וחשבתה קצת על הדמויות [חוץ מסרג' צורת ההתנהגות שלו מפתיע אותי] ובסך הכל עשיתה עבודה טובה בהצלחה עם מיו [מי צריך את מיוטו בכלל?]

  2. אני מבין מאוד את הטענה שאומרת שהוא האלוף ומגיע לו,אבל אל תדאג,אני לא אשמור את זה ככה

  3. ולסיפור: סיפור מדהים, מצפה להמשך!!
    רק דבר אחד שמוזר, איך גילו תמשובט של מיוטו אבל לא את מיו?
    בכול מקרה, מצפה להמשך!!
    Togfi

  4. מיוטו הוא הפוקימון הכי מגניב ויכוך לכסח למיו ת'צורה !!!!!!!!

  5. מישהו בכלל חשב על זה שמיו ומיוטו הם בכלל… חתולים?! והם אגדיים! קצת מוזר, אם תשאלו אותי…

  6. ביאסת אותי
    חשבתי שאמרת שיש אגדי נוסף בסיפור שהוא לא אמיתי שהוא אגדי שלא גילו לעולם בסדרה ובפוקדע

    חבל :/

  7. אהבתי מאוד את הסיפור הזה!

  8. ושלו הדיטו התשובה לשאלה שלך היא כן…

  9. תבין,אם הייתי אומר שיש עוד אגדי שלא קיים אז ישר יתחילו לשאול עליו שאלות שאין לי תשובות עליהן.העדפתי לשים את מיו כי גם ככה לא יודעים עליו יותר מדי

  10. ועל מיוטו יודעים פחות ממה שיודעים על מיו,חוץ מהסוג שלו,איך הוא נראה ושהוא שיבוט שלו כלום ועל מיו יודעים שהוא אב כל הפוקימונים ושיש לו את הדנ"א של כולם ולכן תוסיך עוד 149 פוקימונים לתוכו וכל המידע שלנו עליהם הוא נמצא במיו כך שגם אם יודעים את השם שלו יודעים עליו המון!

  11. כנראה ששכחתי את הפרט ה"זניח" הזה.
    אבל הבעיה היא שהפרק כבר נכתב ולמרות הכל אף אחד עוד לא הצליח לתפוס מיו באנימה ואת מיוטו הצליחו לתפוס.מה גם,שאם מיוטו הוא שיבוט של מיו,הוא כולל בתוכו גם את כל הדנ"א של הפוקימונים,לפי דעתי.

  12. נכון ומיוטו כולל בתוכו גם את הדנ"א של מיו אבל מיו לא סוחב את הדנ"א של מיוטו והפרט הזה הוא לא ממש זניח אבל אתה צודק בזה שעוד לא תפסו מיו באנימה ואת מיוטו כן אבל את מיוטו תפסו רק בספיישל של רד וגרין בכל מקרה הפרק כבר נכתב ולא נורא ששכחת את הפרט הזה תמשיך את הסדרה

  13. זה הייה רעיון ששמרתי לקומיקס שלי אבל אולי אני אגיד אותו היית יכול לומר שהפוקימון האגדי הוא מסינגו הגליץ אין עליו מידע וכנראה שהוא עדיין נחשב פוקימון אף אחד בחיים לא ראה אותו אין עליו מידע עם הוא התפתח אם יש לו תת התפתחות מה הסוג שלו עם התפקיד באנימה שלו היה אמור להיות גדול

  14. יש לי את הקלף שבתמונה פעמיים

  15. סיפור יפה! מה שכם זה קצת מוזר שאתה מתחיל דווקא מהנקודה של אחרי הלידה ואחרי שהוא נהיה האלוף. או שזה המשך לאיזה סיםור אחר ואני לא מודע לכך?

  16. באלבאזורית אמיתית! (ג'יגליפאף & מלואטה לשעבר)

    מעניין אם אפשר איכשהוא איפהשהוא לעשות המפתחות למיו…זה יהיה מגניבבבבבבבבבב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.