ראשי / כתבות / הזהרו מהפוקי-מאניה! (חלק 3)

הזהרו מהפוקי-מאניה! (חלק 3)

דבר המתרגם: כתבה זו נכתבה על ידי הווארד צ'ואה-יואן וטים לרימר עבור מגזין "טיים" היוקרתי בשנת 1999. אני מביא בפניכם את תרגום הכתבה בארבעה חלקים על מנת לבדוק כיצד תפסו את המותג "פוקימון" בתחילת הדרך, והאם משהו השתנה ב15 שנים האחרונות? קריאה נעימה!

טאג'ירי שמר את עולם הילדות שלו בתוך פוקימון. בשנות ה70 שדות האורז פינו את מקומם למרכזי הקניות, ומקומות הטבע פינו את מקומם עבור בנייני מגורים, כבישים מהירים ופסי רכבת. "אגם דגים הפך להיות מרכז משחקים", מספר סאטושי. פוקימון זו הדרך עבור הילדים של היום לאסוף חרקים כפי שהוא עשה כשהוא היה צעיר. לדוגמה, פוליוורל זה הזכרון שלו ממפגש עם ראשן וחלקיו העגולים. "כל מה שעשיתי בתור ילד התגלגל לדבר אחד – פוקימון".

התשוקה השניה של סאטושי היא משחקי וידאו. הוא גדל על משחקי חלל בגלגול הראשון של משחקי הוידאו. הוא מעולם לא הלך לאוניברסיטה, אך למד אלקטרוניקה במשך שנתיים בבית ספר טכני. בשארית הזמן הוא בילה באולמות משחקים. "אז זה היה חטא כמו לגנוב", טאג'ירי מספר על ילדותו בארקייד המקומי, "ההורים שלי בכו כי הם חשבו שהפכתי לעבריין". הוא היה כל כך מכור לזה עד שאחד מבעלי האולמות הללו נתן לו את המשחק האהוב עליו לקחת הביתה.

עם קומץ של חברים מכורים (הכוללים גם את קן סוגימורי, זה שצייר את כל הפוקימונים), טאג'ירי ייסד מגזין חדש בשם "גיים פריק" בשנת 1982 על מנת לתת טיפים וקודים למשחקים האהובים עליהם. "המסקנה שלנו הייתה שלא היו יותר מדי משחקים טובים באותה תקופה, אז חשבנו ליצור אחד משל עצמינו", הוא מספר. אז הוא פירק מערכת נינטנדו לחלקים על מנת להבין כיצד המשחקים שלה מורכבים, ואז בשנת 1991 הוא המציא את אחת ההמצאות החשובות ביותר של גיים בוי: כבל שיחבר בין שני מכשירי גיים בוי. "דמיינתי חרק עובר על הכבל הלוך וחזור, וזה מה שנתן לי השראה". ובאותה נקודה הוא גילה את מה שיהפוך את פוקימון למוצר להמונים; האפשרות להחליף פוקימונים בין שחקנים.

סאטושי חתם על חוזה עם נינטנדו, שהתרשמו מניסיונות הקודמים שלו בתכנות משחקים, ואפשרו לו לפתח את הרעיון החדש שלו. בהתחלה הוא לא הצליח להסביר את הרעיון לנינטנדו והם לא ממש הצליחו להבין מה הוא רוצה. "בהתחלה פוקימון היה רק רעיון ושום דבר לא קרה איתו", צוטט שיגרו מיאמוטו, הגאון שעומד מאחורי משחקי "סופר מריו". אבל עם הזמן, מיאמוטו הפך להיות המורה הרוחני של טאג'ירי והוא הפך למקור סמכות עבור המפתח הצעיר כאשר הוא עומל על מה שבסופו של דבר הפך לפוקימון. מאוחר יותר, טאג'ירי העניק למיאמוטו את הכבוד בכך שהוא קרא לגרי בשמו בגרסה היפנית.

במהלך שש השנים שלקח לסאטושי לפתח את פוקימון, גיים פריק כמעט פשטו רגל. לא היה לו את האפשרות לשלם לעובדים שלו במשך מספר חודשים. חמישה מהם התפטרו כאשר הוא סיפר להם על המצב הכלכלי שלו. והדבר הגרוע הוא שטאג'ירי לא שילם להם מכיסו, אלא חי על חשבון אביו. אבל הפחד הזה הפך אותו ליצירתי יותר. הוא מספר שהדבר החשוב ביותר היה שהמפלצות יהיו קטנות וניתנות לשליטה. הרי הן באו בקפסולות ולכן הן היו כמו השדים שלו בחיים האמיתיים, כלומר – פחד וכעס.

בזמן שטאג'ירי סיים לפתח את פוקימון בשנת 1996, הטכנולוגיה של גיים בוי הייתה מיושנת מדי. "שום מגזין או תוכנית טלוויזיה לא היו מעוניינים, הם חשבו שגיים בוי גמור", צוטט מאסאקאזו קובו, המפיק בפועל של חברת שוגאקוקאן בע"מ. "גם יצרני צעצועים לא היו מעוניינים". יותר ויותר משחקים תוכננו במחשבה שהם יהיו על גבי תקליטור לשימוש ביתי במחשבים. אבל למרות הפסימיות הגדולה, נינטנדו לקחה את הסיכון. טאג'ירי מספר – "אני חשבתי שהם ידחו את זה אחרי כל כך הרבה זמן. הייתי כמו שחקן בייסבול שמגיע לבסיס השני ובטוח שהוא הולך לצאת מהמשחק, אבל איך שהוא, הייתי בטוח".

בסופו של דבר נינטנדו שחררה את המשחק, אבל לא ציפתה להרבה ממנו. עם זאת, ולמרות שחברות אלקטרוניקה גדולות כבר ויתרו על הגיים בוי, נערים יפניים רק אימצו אותו. עבורם, המשחקים בטכנולוגיה הישנה היו עדיין במחיר סביר, בעוד שהדגמים החדשים והנוצצים היו מחוץ להישג ידם. חברת ההוצאה של קובו עשתה את החשבון והחליטה לתמוך בפוקימון, וכך שורה של קומיקסים ומשחקי קלפים יצאו לשוק כמתנות למי שרכש את משחק הוידאו. התוצאה הייתה שבעוד שמשחקים מוכרים כמו "Final Fantasy" שלטו על טבלת המכירות למשך מספר חודשים ואז נעלמו, המכירות של פוקימון היו בעליה מתמדת – וזה מעולם לא עצר. הסוד היה גם טמון בעובדה שטאג'ירי הכניס טוויסט למשחק שטרם נראה קודם. במקום 150 זנים של פוקימונים שהיו ידועים לציבור ולנינטנדו, טאג'ירי הכניס 151 פוקימונים, וזאת מבלי לידע אף אחד. עם הזמן השמועות החלו לעוף על פוקימון מסתורי שרק מעטים יכולים להשיג, דבר אשר הקפיץ יותר את המכירות.

עם להיט ביד, נינטנדו החליטה להנפיש את המשחק. הסדרה, שנוצרה בסגנון אנימה הפכה עד מהרה לסדרת הילדים הנצפית ביותר ביפן, עם אחוזי צפייה גבוהים גם בקרב בנות וגם בקרב בנים. ואז הגיעה הפתעה לא נעימה – בדצמבר 1997, כ700 ילדים חוו התקפים בזמן שצפו בתוכנית. בפרק הספציפי היו מעורבים פיקאצ'ו ומתקפת פצצה, אשר גרמו לסדרת הבזקים על גבי המסך. ככל הנראה, שילובים מהירים של אורות בהירים יכולים לגרום להתקפים אצל חלק מהילדים. וכך יצא שבעוד שהממשלה חקרה את המקרה, הסדרה ירדה מהאקרנים למשך ארבעה חודשים, מה שאפשר למפיקים לתקן את האנימה שלהם.

– – – – –

לכתבה המקורית: http://content.time.com/time/magazine/article/0,9171,34342,00.html

לחלק הראשון בכתבה: http://pocketmonsters.co.il/?p=22233

לחלק השני בכתבה: http://pocketmonsters.co.il/?p=25409

לחלק הרביעי בכתבה: http://pocketmonsters.co.il/?p=30958

6 תגובות

  1. Avatar

    וככה הכל התחיל

  2. Avatar

    רגע אחד !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
    מי הפוקימון המיסתורי ? XD 😛
    אחלה כתבה

  3. Avatar

    איגור….. זה מיו, כולם יודעים את זה.

  4. Avatar

    זה מיו.

  5. Avatar

    לפי ביקורת IGN, אתר הגיימינג הגדול בהווה, הדור הראשון הוא משחק הגיימבוי הטוב ביותר, אחריו הדור השני בתואר משחק הגיימבוי קולור הטוב ביותר, והדור השלישי במקום הראשון למשחק הגיימבוי אדוונס הטוב ביותר, אבל אלו ירדו מהאתר. במקומם עלו הדורות הרביעי והחמישי כמשחקי הדי אס הטובים ביותר בביקורת שיצאה סמוך להוצאת ה-3 די אס, כך שנראה שאלו המשחקים הטובים ביותר לקונסולות הנישאות של נינטנדו, שהמציאה את הענף הזה. לבסוף החליטו להוציא את המשחק האחרון של זלדה כמשחק ה-3 די אס הטוב ביותר ל-2013, ודי בצדק, אבל שלטנו בענף הזה מספיק שנים בשביל להתרברב.

  6. Avatar
    לייקאנרוק צורת זריחה

    ב-1997 זה היה הפרק של פוריגון, לא?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.