סרטים

ספיישלים

תוכנית (אופקים)

תוכנית (אש קטצ׳אם)

חדשות

פוקידע

כתבות

מנגה

מידע

פוקימון שני וארגמן

משחקים

מדריכים

יצירה

פוקימון כחול לבן

מחוז מפלצות כיס

יוטיוב

פוקימון; במהירות החושך – פרק 17: קלויסטר נגד מילטאנק / איידן סוייר

אבן המים נגעה בשלדר, ותוך שנייה החלה לזרוח, התבקעה והפכה למים סמיכים שעטפו את כולה. שלדר גדלה ושינתה את צורתה, הקונכיה שלה התקשתה מאוד וזיזים בולטים ומרושעים למראה בקעו ממנה. בתוך פנינה שחורה, קבועה ומוגנת במרכז הקונכיה, היו קבועים פניה. הייתה זו הצורה המפותחת של שלדר, קלויסטר.

"נראה את ויטני מתמודדת מול זה", אמר ריק, "אני כבר מת לרסק מישהו בקרב פוקימונים".

"באילו עוד פוקימונים תשתמש?" שאל ריאן.

"אני אצטרך את הכי טובים שלי", ענה ריק, "סינדקוויל ובידריל, אני חושב".

"ריק, אל תשתמש בבידריל. היא חזקה, אבל אתה צריך פוקימון שמקשיב לך. בידריל כנראה רק תעשה צרות".

"אם אני רוצה שבידריל תקשיב לי מתי שהוא, אני צריך גם להשתמש בה לפעמים. רק ככה היא תלמד לעבוד יחד איתי ולסמוך עליי".

"בקרבות רגילים, לא בקרבות חשובים כמו קרב מכון!"

"לדעתי אם אני אשתמש בה בקרב חשוב, היא תבין עוד יותר שאני סומך עליה", אמר ריק, "בכול מקרה, זאת ההחלטה שלי ואני שלם איתה, ואם אתה לא היית מפסיד מול ויטני, אתה היית זה שנלחם בה עכשיו ומחליט באילו פוקימונים להשתמש".

ריק פסע בצעד בטוח אל המכון. ויטני כבר חיכתה לו שם, וזיהתה אותו ואת ריאן מהקרב לפני כמה ימים.

"שוב אתם", היא אמרה, "לא הספיק לכם הפסד אחד?"

"בפעם הקודמת נלחמת נגדו, עכשיו תילחמי נגדי", אמר ריק.

"אני מקווה שאתה טוב יותר מאחיך", אמרה ויטני, "כמו שראית, תצטרך הרבה כוח להתמודד מול מילטאנק שלי".

"אני לא מפחד, אני מוכן לקראתה".

"אין בעיה. זה יהיה קרב שלושה נגד שלושה, ללא הגבלת זמן".

ויטני שלפה פוכדור. ריק שלף גם הוא פוכדור משלו. ריאן קיווה מאוד שהוא לא הולך לעשות את הטעות שהוא חשש מפניה, אבל נראה שריק נחוש להשתמש בבידריל, ודבר לא ישכנע אותו אחרת.

"ג'יגליפאף, אני בוחרת בך!" קראה ויטני.

"בידריל, אני בוחר בך!"

ריאן הכה על מצחו בידו. הסיבוב הזה הולך להיות קצר, ולא לטובת ריק. לדאבונו הרב, נראה שהוא צדק מהר מאוד, כיוון שבידריל לא ראתה בג'יגליפאף יריבה ראויה, הקיפה את המכון בשיעמום והתעלמה מהוראותיו של ריק להשתמש בעוקצים הרעילים שלה, גם כאשר ג'יגליפאף החלה לזמר את שיר הערש שלה.

"קדימה, בידריל, את זריזה יותר ממנה, תעקצי אותה לפני שהיא תסיים את השיר!" אבל לבידריל לא היה אכפת, ודווקא נראה שהשיר של ג'יגליפאף מוצא חן בעיניה. לשיר היו כוחות מרדימים, ותוך מספר שניות הוא השפיע על בידריל והרדים אותה. היא צנחה ישנה על רצפת המכון.

"אמרתי לך שזה לא יהיה מוצלח", אמר ריאן.

"מזל שיש לי עוד שני פוקימונים".

"זה פחות פוקימון אחד נגד מילטאנק, היא האתגר האמיתי!"

"אני לא אוותר עכשיו", אמר ריק ושלף פוכדור נוסף, "קלויסטר, אני בוחר בך!" וקלויסטר זינקה החוצה מהפוכדור שלה. הקונכיה שלה הייתה סגורה ואטומה לרעש, והשיר של ג'יגליפאף לא חדר דרכה. ריאן שוב נדהם.

"מה אתה עושה?! אתה אמור לשמור את קלויסטר לסוף מול מילטאנק!"

"בשביל מה? ג'יגליפאף הזאת לא תעייף את קלויסטר בכלל".

לג'יגליפאף באמת לא היה מה לעשות, כיוון שמלבד השיר שלה היו לה רק התקפות פיזיות, ואף אחת מהן לא הועילה נגד השריון הקשיח של קלויסטר. קלויסטר זינקה עליה ומחצה אותה תחת כובד משקלה. זה היה סוף הקרב עבור ג'יגליפאף.

ויטני בחרה בפוקימון הבא שלה, קלפרי. כמו ג'יגליפאף, גם קלפרי הייתה פוקימון קטן וורוד שהיה מורכב רק מראש וגפיים ללא גוף. לעומת זאת, היה לה יתרון אחד בולט על קלויסטר – במקום שיר הערש, קלפרי התמחתה במתקפת המטרונום, המוציאה לפועל התקפה אקראית בכול פעם שהיא מופעלת. היא זקפה את שתי אצבעותיה המורות מעלה והחלה לנופף בהן. התוצאה הבלתי-צפויה תתרחש בעוד רגע.

"אל תתני לה לסיים, קלויסטר! תשתמשי במשאבת-מים!"

קלויסטר פתחה את קונכייתה, ומפיה ירקה זרם-מים אדיר שהעיף את קלפרי אל קיר המכון בחבטה איומה. לרוע המזל, קלפרי כבר הספיקה להשתמש במתקפה שלה, וירתה מכת-ברק לעבר קלויסטר. החשמל של קלפרי עבר דרך זרם המים שהוליך אותו בצורה מושלמת, וקלויסטר חטפה את מלוא עוצמת החשמל.

"קלויסטר, לא!" קרא ריק.

בזעם נורא, קלויסטר צרחה צרחה מחרישת-אוזניים. הרעש העל-קולי היה כל כך חזק, שקלפרי נאלצה לאטום את אוזניה בידיה כדי לא להתחרש, ולא יכלה עוד להשתמש במטרונום.

"כל הכבוד, קלויסטר, עכשיו תחסלי אותה עם מכת-גוף!" קלויסטר צנחה על קלפרי במלוא עוצמתה, וממש כפי שחיסלה את ג'יגליפאף, גם קלפרי נמחצה תחתיה. ויטני השיבה את קלפרי לפוכדור, ואילו ריק רץ לחבק את קלויסטר ושיבח אותה על הקרב המעולה נגד קלפרי. החשמל אמנם פגע בה קשה, אבל היא הייתה קשוחה מספיק כדי להמשיך.

"שיחקת יפה עד עכשיו", הודתה ויטני, "אבל עכשיו זה הזמן לקרב האמיתי!" והיא שלפה את הפוכדור של מילטאנק.

ריק כבר ידע מה מילטאנק מסוגלת לעשות. את הגלגול שלה כדאי לעצור כבר בתחילתו, כי ככול שתמשיך אותו יותר, היא תצבור יותר מהירות ותהיה מסוכנת יותר. למרבה המזל, הוא ידע מה לעשות.

"מילטאנק, תשתמשי בגלגול!"

"קלויסטר, קרן-קרח!"

מילטאנק לא הייתה זריזה במיוחד, אבל עדיין הייתה מהירה יותר מקלויסטר. היא הספיקה להצטנף ולהתגלגל לעבר קלויסטר, לפני שהקרן שלה פגעה והקפיאה אותה. את הגלגול שלה היה קשה לעצור, ומילטאנק הקפואה פגעה בשריון של קלויסטר וגם הצליחה לרסק אותו מעט, לפני שהמשיכה להתגלגל הלאה ופגעה בקיר המכון. החבטה זעזעה את החדר כולו, ונראה שמילטאנק נפגעה ממנה קשה.

"כל הכבוד, קלויסטר! עכשיו לקקי אותה לפני שהיא מספיקה להתאושש!" קלויסטר זינקה לעבר מילטאנק, אך היא הצליחה להתחמק ממכת הגוף שלה, ולא להיפגע כמו קלפרי וג'יגליפאף לפניה. מהלשון שלה, לעומת זאת, היא כבר לא הצליחה לחמוק, והליקוק שיתק אותה.

"גם קפואה וגם משותקת, יהיה לה מאוד קשה להתגלגל עכשיו".

"זה מה שאתה חושב. מילטאנק, את יודעת מה לעשות, תראי לו מה זה!" מילטאנק שוב הצטנפה לכדור והחלה להתגלגל סביב המכון. המהירות שלה הייתה איטית יחסית אליה, אבל היא עדיין הייתה מהירה יותר מקלויסטר, וככול שהיא הקיפה את המכון היא צברה עוד ועוד מהירות. עוד רגע, השיתוק כבר לא יהווה בעיה.

"בסדר, אז תעברי לעל-קולי, קלויסטר!" בשביל ההתקפה העל-קולית, קלויסטר לא הייתה צריכה להשיג את מילטאנק, והרעש בלבל אותה. היא לא הצליחה לשמור על כיוון הגלגול שלה, והתנגשה שוב ושוב בקירות המכון, שפגעו בה וגם האטו אותה.

"מילטאנק, לא!" קראה ויטני. "קדימה, השתמשי במכת הגוף שלך!"

"קלויסטר, תשתמשי גם את במכת-גוף!"

ריק היה מרוצה. הוא הצליח לנטרל את המתקפה החזקה ביותר של מילטאנק, וכעת היא נאלצת להשתמש במתקפה חלשה יותר. היא וקלויסטר זינקו אחת לעבר השניה, והתנגשו בעוצמה באוויר. שתיהן צנחו על הקרקע אחת מול השנייה, פצועות קשה, והשאלה הייתה רק מי נפגעה יותר. ריק, ריאן וויטני הביטו בהן במתח, סופרים כל אחת מן הנשימות הכבדות שלהן. לבסוף, קלויסטר הייתה זו שצנחה ראשונה על הקרקע באפיסת-כוחות.

ריק ניגש אל קלויסטר המעולפת וליטף את קונכייתה. "עשית עבודה מצוינת, קלויסטר. אני גאה בך מאוד". והוא החזיר את קלויסטר אל הפוכדור שלה.

"נלחמת בעוז, אבל הניצחון שלי", אמרה ויטני.

"אל תהיי כל כך בטוחה. נשאר לי עוד פוקימון אחד, והוא יחסל את מה שנשאר ממילטאנק שלך", אמר ריק, "סינדקוויל, אני בוחר בך!"

בכול מקרה רגיל, ריק לא היה מאמין שסינדקוויל שלו מסוגלת להביס את מילטאנק, אבל הפעם כל מה שנשאר לה לעשות היה לסיים את העבודה של קלויסטר. מילטאנק סבלה במיוחד מחום הלהבות של סינדקוויל, כיוון שרק לפני רגע היא הייתה קפואה. הגלגולים שלה היו איטיים מדיי לאחר שקלויסטר פגעה בזריזות שלה, וכעת סינדקוויל הזריזה התחמקה מהם ללא שום קושי. הניצחון היה ברור עוד מתחילת הקרב, ובסופו של דבר, לסינדקוויל נותר רק לסיים אותו בלהביור אחד אחרון ממוקד היטב.

"זה היה קרב מעולה", אמרה ויטני, "אני חייבת להודות שהטלתי בך ספק גדול בהתחלה, אבל השליטה שלך בקלויסטר מפצה על הכול".

"בקרוב אני אשלוט ככה גם בבידריל. אני מבטיח לך", אמר ריק.

"נראה לי שעכשיו את חייבת לנו משהו", אמר ריאן.

ויטני הושיטה לריק את התג המרובע של המכון שלה. ריק ענד אותו על דש חולצתו, לצד תג הכוורת מהעיר אזליה. כעת היו לו כבר שני תגים – שלושה, יחד עם התג של ריאן – והוא הרגיש שאם הצליח להתמודד מול מילטאנק, הוא יהיה מוכן לכול אתגר שיעמוד בפניו.

ההצלחה במכון של ויטני השכיחה מעט מריאן ומריק את הכעס שלהם על גרייס וההפסד של כל כספם. לאחר שריק מסר את הפוקימונים שלו לטיפול במרכז הפוקימונים, הם עלו לחדר השינה וריאן התקשר לאביו בפוקיפון שלו.

"אבא, אנחנו חוזרים הביתה", אמר.

ג'ק נראה מופתע. "כל כך מהר? רק התחלתם את המסע שלכם".

"רק התחלנו, אבל כבר יש לנו שלושה תגים, ואנחנו רוצים להתארח בטקס פתיחת שנת הלימודים".

"אבל הטקס בעוד חמישה ימים. איך תספיקו להגיע?"

"הספירואים שלנו מסוגלים לעוף מספיק מהר. הם יביאו אותנו לניו-בארק בלי בעיות, בלי להסתבך בדרכים".

"אם אתם בטוחים, אני אשמח שתבואו", אמר ג'ק, "חבל שבדיוק תפספסו את אימא. היא חוזרת מחר בבוקר לגולדנרוד".

"אנחנו נסתדר", אמר ריק.

"אם אתם רוצים, אני אקרא לה עכשיו…"

"אין צורך", מיהר ריק לומר, "אם היא לא רוצה לראות אותנו במציאות, שלא תטרח להגיע לפוקיפון". ולפני שריאן הספיק למחות, ריק ניתק את השיחה.

"מה עשית?" צעק עליו, "יכולנו לדבר איתה עכשיו!"

"אם היא הייתה רוצה, היא הייתה באה לכאן, או נשארת בניו-בארק עוד כמה ימים, או אפילו מתקשרת בעצמה. היא לא עשתה את זה. חבל שאבא יטריח אותה".

"יטריח אותה? זו אימא שלנו".

"אז הגיע הזמן שתתנהג כמו אימא", אמר ריק, "יש לה הזדמנות לדבר איתנו עכשיו, אז קדימה, שתתקשר".

הם המתינו דקה, ואף אחד לא התקשר. גם לאחר שיצאו מהחדר, ריאן המשיך לקוות שהפוקיפון יצלצל, אך לשווא.

פוסטים קשורים

5 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *