ראשי / יצירה / מוצאים את מיו / מוצאים את מיו – פרק 5 / ‫עופר פפיר ג'קסון‬

מוצאים את מיו – פרק 5 / ‫עופר פפיר ג'קסון‬

בלסטויז עמד שם, חיכה שאגיד משהו. 'תאמר משהו, כל דבר' אמרתי לעצמי. הברק עדיין היה במסלולו. הסתכלתי אל סרג' וראיתי אצלו פחד בעיניים שמא לא אצליח לנצח וללכת למשימה.

"תכנס לשריון שלך!" אמרתי לפתע. בלסטויז נכנס לשריונו בבת אחת. השריון נפל על הרצפה והברק שהיה מכוון לגובה פספס את בלסטויז. עץ שעמד ממול קרס לגמרי ונשרף לאחר פגיעת הברק ומאחורי שמעתי פוקימוני מים מכבים את השריפה.

"עכשיו בלסטויז, השתמש בסחרור מהיר!" אמרתי במהירות. השריון התעופף באוויר ופגע בראיצ'ו בחוזקה. ראיצ'ו נשכב על הרצפה ונראה חסר אונים.

"ראיצ'ו, השתמש במתקפה מהירה!" אמרה אמא שלי, היא הסתכלה על ראיצ'ו במבט מבוהל, חוששת שמא לא יפעל. ראיצ'ו מיהר להתקיף. המהירות בה השתמש הייתה כמעט בלתי נראית ובלסטויז גם הוא נפל אל הרצפה, אך מיד קם על רגליו.

"בלסטויז, השתמש בתותח הידרו!" אמרתי. בלסטויז ביצע את המתקפה ותוך שנייה יצאו מתוך התותחים שלו פרצי מים אדירים. המתקפה פגעה בחוזקה בראיצ'ו, אך לא חיסלה אותו. גופו הרטוב של ראיצ'ו נראה עייף והוא בקושי החזיק את עצמו עומד.

"ראיצ'ו, השתמש במכת ברק!" וכך היה נראה שהוא עומד לפעול, עד שלפתע ראיצ'ו השתתק. לחייו הוציאו ברקים קטנים אך הם לא גדלו לגודלם האימתני הנורמלי.

"אני הבנתי מה קורה כאן" אמרתי בחיוך קטן. אמא שלי הסתכלה עליי ולא הבינה.

"מה קורה כאן?"

"הגוף של ראיצ'ו, אחרי שנפגע מתותח ההידרו, קיבל כנראה סוג של קצר. המים חוסמים את הברקים מלצאת והם נשארים כלואים בגופו של ראיצ'ו ולכן הוא השתתק" אמרתי. אמא שלי עמדה בפה פעור למחצה. היא ניסתה לגרום לראיצ'ו לגבור על החסימה של המים, אך ללא הצלחה.

"בלסטויז, תחסל אותו עם סחרור מהיר!" אמרתי וכך היה. בלסטויז נכנס לשריונו והתחיל להסתחרר בקצב מתגבר, בלסטויז הגיע אל ראיצ'ו ופגע בו בעוצמה. ראיצ'ו התמוטט מיד.

"ראיצ'ו לא יכול להלחם. בלסטויז הוא המנצח!" אמר סרג' בחיוך קטן. הוא הסתכל עליי וישר ראיתי נצנוץ של גאווה בעיניו.

"צא נידוקינג!" אמרה אימי והוציאה אותו, נידוקינג, יצור אימתני בעל גוף סגול וקרניים על כל אורך עמוד השדרה שלו.

"נידוקינג, השתמש ברעידת אדמה!". נידוקינג רקע ברגליו בעוצמה בקרקע וזו רעדה תחת העוצמה. באדמה שליד בלסטויז נוצרו בקעים ותוך שניה בלסטויז קרס ארצה. בלסטויז התקשה לקום, אך בסופו של דבר, הצליח לחזור למסלול.

"השתמש בזנב אקווה!" אמרתי. מתוך זנבו הקטנטן של בלסטויז נוצרו טבעות של מים שהסתובבו גם הן ופגעו בנידוקינג בעוצמה.

לא עבר הרבה זמן עד שאמא שלי צעקה "נידוקינג,בעיטה כפולה!". נידוקינג התגבר על טבעות המים והתחיל לרוץ אל בלסטויז. כשהיה קרוב מספיק, שלח נידוקינג את רגלו בכדי לבעוט בבלסטויז.

"בלסטויז, השתמש בסחרור מהיר!" צעקתי לו. בלסטויז נכנס לשריונו והסתחרר בדיוק כשרגלו של נידוקינג פגעה בו. לרגע נראה כי לשתי המתקפות לא הייתה השפעה, אך לאחר כמה שניות, שני הפוקימונים עפו לצידו האחר של המגרש וענני אבק התאספו באמצעו.

"בלסטויז ונידוקינג לא יכולים להלחם!" אמר סרג' בקול, "אנא הכניסו את הפוקימונים והוציאו פוכדור אחר". אמא שלי הוציאה פוכדור וכך גם אני. הוצאתי את הפוכדור של פירו, אך לא היה לי מושג באיזה פוקימון מתכוונת אמא שלי להשתמש. סרג' הוציא מכיסו מטבע.

"תבחרו צד" צעק סרג', "עץ או פלי".

"עץ" עניתי.

"פלי" אמרה אמא שלי בלית ברירה. סרג' הקפיץ את המטבע ותפס אותו כשנחת על כף ידו. הוא פתח את ידו והכריז "פלי!".

אמא שלי חייכה והוציאה את הפוקימון שלה. היה זה ארבוק, פוקימון הקוברה. גופו הנחשי היה סגלגל ובעור אשר היה מתוח משני צידי צווארו, היה סוג של מראה מאיים.

"צא פירו!" אמרתי בחשש. ידעתי שאם לא אצליח לנצח בקרב הזה, נותר לי עוד פוקימון אחד.

6 תגובות

  1. וואו, קרב מאוד אטנטנסיבי. אז נראה שלשניהם נשארו 2 פוקימונים, אני מחכה לראות כיצד הקרב יגמר.

  2. זה נהיה יותר ויותר מותח!
    אהבתי את מה שקרה בקרב של בלסטויז נגד ראיצ'ו.

  3. איוישרוז'ן

    נחמד

  4. אולי תשים תמונה של כל פוקימון שהופיע בפרק כי לפעמיים שוכחים את השמות של הפוקימונים, ולא מצליחם לקשר בין השם לפוקימון, היה נחמד אם היה תמונה של כל פוקימון כמו שעושים שמסקרים פרקים

  5. Hit Man

    עמית – זה יבוצע החל מהפרק הבא!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.