ראשי / יצירה / מוצאים את מיו / מוצאים את מיו – פרק 12 / ‫עופר פפיר ג'קסון‬

מוצאים את מיו – פרק 12 / ‫עופר פפיר ג'קסון‬

שיימין נעלם במפתיע באותו הרגע בדיוק. הסתכלתי מסביבי ולא ראיתי אפילו את טביעות הרגליים הקטנות שהשאיר כשברח מלאקסריי. רפידאש הייתה על הארץ, נושמת בכבדות ובכל נשימה חזה עלה וירד. הסתכלתי עליה במשך כמה שניות, חושב לעצמי שכל שנייה שאנחנו כאן מהווה סכנה לי ולפוקימונים שלי. 'אני חייב למצוא את מיו הזה ולצאת מכאן. כמה קשה זה כבר יכול להיות?'

החזרתי את רפידאש לפוכדור שלה ונכנסתי למעמקי היער. לא שמתי לב עד כמה העצים גבוהים שם. הם היו גבוהים כמו המגדלור שבורמיליון, אפילו יותר גבוהים ותהיתי לעצמי איך אף אחד לא שם לב אליהם עד עכשיו, אפילו לא מלמעלה.

האווירה התכערה והאוויר נהיה סמיך יותר ויותר. ריח מוזר עלה באזור ואפילו העצים נראו לחים יותר ופחות בריאים. אחרי כמה מטרים ראיתי במרחק מקור מים. הלכתי בזהירות, חושש מכל מיני צמחים ופוקימונים שאולי יקפצו ויפתיעו אותי. מקור המים היה ביצה סמיכה וסבוכה בצמחים כמו שושנות מים וקני סוף. החלטתי לחקור את הביצה והוצאתי את הסירה המתנפחת הקומפקטית מתוך התיק שלי, בכדי שאוכל להיכנס למים אך לא להירטב.

פתחתי את הפלאפון ולחצתי על אפליקציית הצילום בכדי להתחיל לתעד את הדברים שאני מוצא בביצה. היו בה הרבה, מכל טוב. פוקימונים קטנים מחוסרי ידיים הנקראים וופרים ומה שנראה כאבולוציה שלהם, פוקימון מוצק וכחול העונה לשם הזן קווגסייר. היה שם פוקימון מנוקנק בעל פס שבור בצידי גופו העונה לשם ברבוץ'. בצדי הביצה חיו בנחת אודישים, פוקימונים הדומים לפקעת, באדו, פוקימון צמח פקעת קטן ועל צמרות העצים היו בורמים ו-וורמאדאמים.

ברגע שסיימתי להקליט החל בעבוע במים. הפוקימונים החיים באזור נראו מבוהלים והחלטתי שזו סיבה שבגללה גם אני צריך להיות מבוהל. התחלתי לכוון את הסירה שלי לכיוון היבשה שממנה באתי, עד שגוף יצא מהמים. זה היה גוף של בוויזל, פוקימון סמורי עם צווארון המאפשר לו לצוף במים, אך בוויזל לא צף בעזרת הצווארון, הוא היה מעולף, אפילו מת.

בדיוק באותו הזמן החלו הפוקימונים שבסביבה להתפזר. הפוקימונים שהיתה באפשרותם היכולת לצאת מהמים ברחו מבלי להביט לאחור והפוקימונים החיים בשולי הביצה החלו לברוח גם הם. הפוקימונים הדגיים נראו מבוהלים במיוחד וייבבו בקול בוכה.

הרגשתי גל מאחורי. הסתובבתי וקלטתי שורה של שיניים יוצאת מתוך המים וסוגרת את עצמה על גולדין מסכן וחסר ישע. זה קרה שוב, הפעם השיניים נסגרו על לומיניאון שירה עליהם שורה של קרן בועות, אך לשווא. התחלתי לשוט לכיוון החוף כשהיצור התפרץ לידי. היה זה סוג של גרידוס, פוקימון נחש ימי ענק וכחול, אך הגרידוס הזה לא היה כחול בכלל. למעשה, הוא היה שונה מאוד מכל גרידוס שראיתי בחיי. הוא היה שחור עם נקודות ופס כסוף על בטנו. הכתר שהיה על מצחו היה ירוק כמו צבע מי הביצה והסנפירים על גבו היו לבנים בוהקים.

הוא התחיל להתקרב אלי יותר ויותר ומתוך אינסטינקט הוצאתי את בלסטויז. קיוויתי מאוד שהוא התאושש מהקרב האחרון שלו. בלסטויז ראה את המפלצת, אך עיניו לא הביעו דבר פרט ללוחמנות ורצון להביס את היריב. מבלי לומר לו שום דבר, בלסטויז כבר נכנס לשריונו והסתחרר לכיוון גרידוס, פוגע בפניו בעוצמה ומסיט אותו מכיווני.

גרידוס לא נשאר חייב והשתמש במתקפה שנראתה לי כקרן על. בלסטויז התחמק ממנה בצלילה מתחת למים. הוא יצא מרוצה מאוד מיכולתו להתחמק.

"בלסטויז, השתמש בניגוח גולגולת", אמרתי. בלסטויז נכנס למים ואז קפץ מתוכם במהירות רבה, נוגח בגרידוס בכל כוחו. לפתע, סנפיריו הלבנים של גרידוס בהקו והאירו בעוצמה מסנוורת. לא יכולתי לראות, וכך גם בלסטויז.

"השתמש בדופק מים", אמרתי לו, אך לא נשמע שום פיצוץ או פגיעה. זו הייתה פעם ראשונה שבלסטויז סירב לבצע מתקפה. האור פסק וגרידוס נעלם מתחת למים. הייתי בכוננות למתקפת פתע והוצאתי גם את ויילפלום אל שולי הביצה שתעזור בלחימה בגרידוס.

כאשר הוא יצא, גרידוס פתח את פיו ותקף בקרן על מחודשת לכיוון בלסטויז. הפעם הוא נפגע. בלסטויז התפתל מכאב וצעק בקול מיוסר.

"ויילפלום, תשתמשי בשאיבת מגה" אמרתי. קו עבה וירוק בהיר וצא מקודקודה של ויילפלום וכרך את עצמו סביב גרידוס. הוא נראה כמי שאוזלת לו האנרגיה משניה לשנייה, אך עד מהרה הוא שבר את הצינור והתאושש.

ניסיתי את בלסטויז בשנית, לראות האם כעת יתפקד, "בלסטויז, תשתמש בתותח הבזק!" הפעם הוא מילא את בקשתי. מתוך שני התותחים שעל שריונו יצאו הבזקים לבנים ובהירים שסנוורו את גרידוס, לא אפשרו לו לראות ולחמוק ופגעו בו בחוזקה. 'קארמה' חשבתי לעצמי בחיוך.

לפתע הותקפתי. לא פיזית, אלא מחשבתית. תמונות החלו לרוץ לי בתוך הראש. תמונות של סמל סרג' עם מקל ממתכת, מיו שמתרוצץ בתוך מה שנראה עץ חלול, מיו ששוכב על שולחן כשידיו ורגליו הקטנות קשורות ואת האזור הכולל של היער, הביצה ומי יודע מה עוד.

התמונות חדלו מלהופיע ומצאתי את עצמי על היבשה. ראיתי במטושטש את בלסטויז ואת ויילפלום, מתכופפים ומסתכלים עלי, שמחים. הסתכלתי עליהם בהפתעה ומיד התנערתי. הסתכלתי לכיוון הביצה וראיתי את הגרידוס השחור נכנס שוב לתוך מי הביצה.

לחצתי על "שלח" בשעון וכל ההתקפה של גרידוס נשלחה לסמל סרג'. לא המשכתי להקליט. הקמתי מחנה, הוצאתי את הפוקימונים שלי והלכתי לישון בתוך האוהל החם.

– – – – –

מפתח פוקימונים:

Rapidashרפידאש | Luxrayלאקסריי | Shaymin normal spriteשיימין |Mewמיו | Axoloto וופר | Maraisteקוויגסייר | Barlocheבארבוץ' | Mystherbeאודיש |Rozboutonבאדו |Chenitiבורמי |Cheniselleוורמאדאם | Mustebouee בוויזל | Lumineonלומיניאון |Poissireneגולדין |Leviatorגרידוס |Tortankבלסטויז |Rafflesiaויילפלום

תגובה אחת


  1. אוקיי.
    וואו.
    בסדר, זה לא יכול להיות מגה גרידוס. אנחנו כבר יודעים שגם מגה גרידוס זוהר הוא אדום, ולא שחור. הניחוש שלי זה שסמל סרג' הוא חלק מצוות רוקט או צוות אחר והוא מבצע ניסויים בפוקימונים, והוא רוצה את מיו בשביל לעשות עליו ניסויים גם כן וכנראה ליצור את מיוטו. זאת כנראה גם הסיבה שאמא שלו (כבר הספקתי לשכוח תשם) יצאה מהצוות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.