אור ירח

"בלוסום!" קורא פלייגון בקול לחוץ, "בלוסום!"

"איפה היא לכל הרוחות?" הוא מסנן לעצמו בכעס. 'כבר עברו כמה שעות מאז שהיא נעלמה. לא ייתכן שקרה לה משהו… נכון? לא, זה לא ייתכן. בסך הכל נשלחנו ללקט מזון, זה לא שיצאנו למסע מסוכן או משהו כזה. ובכל זאת…' הוא מרגיש שהוא יוצא מדעתו.

הוא פורש את כנפיו ונוסק לאוויר, בניסיון לקבל נקודת תצפית יותר טובה, אך העצים העבותים מסתירים את רוב האדמה. הוא מסוגל לראות חלקים מסוימים של דשא, אך אלו קטנים מדי. הוא יורד בחזרה אל הארץ, וממשיך בחיפושיו. "בלוסום!"

לפתע, הוא עוצר. מולו עומד עץ פרי זקוף וגאה. הפירות שלו אמנם נראים עסיסיים להפליא, אך זה לא מה שגרם לו לעצור. הוא עצר בגלל הפירות שהיו מפוזרים ומרוסקים על עיגול של דשא מת. זה לא סימן טוב.

"בלו…בלוסום?" פלייגון קורא, הפעם קצת יותר בשקט. הוא מפחד. פלייגון תמיד היה אמיץ, אך המראה הזה גורם לו לבחילה. הדשא נראה רקוב להחריד, כאילו נשפכה עליו חומצה. לא רחוק ממנו שוכבים כמה עלי גפן חתוכים. "בלוסום!" הוא קורא מיד כשהוא מבחין בהם. היא הייתה כאן.

"בלוסום? אני מקווה שאת רק מנסה לעבוד עליי," הוא אומר בחרדה, "כי זה כבר לא מצחיק אותי. איפה את? תחשפי את עצמך, עכשיו!"

לפתע הוא שומע רחש מהעצים שעל ידו. הוא מסתובב לכיוונם בחדות, וליבו מחסיר פעימה. בלוסום עומדת מולו.

"בלוסום!" הוא קורא בשמחה ומתעופף לעברה. היא מחייכת אליו. "אל תעבדי עליי ככה יותר בחיים, שומעת?" הוא אומר בכעס ותופס בה. "הפחדת אותי למוות."

בלוסום ממשיכה לחייך. "…בלוסום?" תמה פלייגון. יש משהו לא בסדר בחיוך שלה. הוא נראה… ריק. חסר רגש. "הכל בסדר?"

לפתע הוא מרגיש במשהו שתופס בו מאחוריו. הוא מנסה להסתובב, אך ללא הצלחה. הגפנים שתפסו בו מרימים אותו אל האוויר, ומותירים אותו שם כשהוא כבול. "בלוסום! השתגעת? מה את עושה?!"

לפתע מגיחה דמות מהעצים. פלייגון נדהם למראהו. "פלייגון! חיכיתי לך!" קורא אליו סאטושי בחיוך. פלייגון מנסה להיאבק בגפנים שאוחזים בו, אך הם חזקים מדי. "אני ממליץ לך להפסיק להיאבק. זה חסר כל תועלת. תשאל את החברה שלך!" הוא מחווה בידו לעברה של בלוסום המחויכת, שמסתכלת על פלייגון בעיניים ריקות.

"בלוסום… אתה עשית לה את זה?!" רועם פלייגון.

"הו, כן," אומר סאטושי, "אתה מכיר את ההבעה הזאת, נכון? כבר ראית אותה פעם. המבט הריק הזה." פלייגון מצטמרר. על מה הוא מדבר?

"בוא ואזכיר לך," הוא אומר ושורק בחזקה. לפתע מגיח מהעצים במהירות דאסטוקס, ומתעופף אל עבר פלייגון. יש לו את אותה ההבעה שיש לבלוסום בדיוק. מבט חלול.

"יש לך עכשיו שתי אפשרויות, פלייגון." אומר סאטושי בנינוחות, "אפשר לעשות את זה בדרך הקלה, או בדרך הקשה. במה תבחר?"

פלייגון מביט בסאטושי בבעתה. 'הוא מתכנן להפוך גם אותי לכזה. הוא מתכנן להשליך את דאסטוקס ואת בלוסום עליי כדי שיחסלו אותי. בלוסום… הוא עשה לה את מה שהוא עשה לדאסטוקס. הוא הפך אותה לשפחה שלו. הוא רוקן אותה מרגשות. ממחשבות. הוא הרג אותה.'

"סאטושי!!" פלייגון רועם, ומרטיט את כנפיו במהירות. הגפנים שאחזו בו קודם נחתכים, והוא מתעופף אל האוויר. "אני אחסל אותך!!" הוא צולל מטה במהירות, הישר אל עבר סאטושי. אך בלוסום מוציאה מהאדמה במהירות גפנים שחוסמים אותו. הוא פוגע בהם בחזקה.

"בלוסום! תפסיקי!" הוא קורא בכעס, ומתנגח בעצמה בקיר הגפנים. הוא מסתובב ומכה בהם בכנפיו, והם לפתע נחתכים.

"דאסטוקס, מתקפת כנף!" קורא סאטושי בלחץ. דאסטוקס, שצפה במתרחש מלמעלה, צולל אל פלייגון במהירות. פלייגון לא מהסס, ומזנק מעלה, אל השמיים. דאסטוקס עולה בעקבותיו, נעול על מטרתו. פלייגון מביט לאחור, ורואה את דאסטוקס מעופף לעברו במהירות. הוא מסתובב במהירות וחוסם את ההתקפה של דאסטוקס בכנפו. דאסטוקס נהדף אחורה, אך לא מוותר ומנסה שוב. פלייגון חוסם את התקפותיו בזריזות, אך לאחר זמן מה הוא חש שהוא מתחיל להיחלש. דאסטוקס, לעומת זאת, ממשיך להכות בו ללא מאמץ. לפתע הוא מצליח. כנפו חותכת את פלייגון, וגורמת לו לאבד את שיווי המשקל שהיה לו באוויר. הוא צונח מטה, ודאסטוקס בעקבותיו, כשהוא ממשיך להכות בו בחזקה. פלייגון מתנשם במרץ, מנסה להתעלם מהמכות, ומסתכל מטה בחיפוש אחר סאטושי. הוא ינחת בדיוק עליו.

"עבודה טובה, דאסטוקס!" קורא סאטושי מלמטה. פלייגון שומע את הקול, ומטה את גופו לכיוונו. הוא יכול לראות אותו. הוא מתקרב. כנפיו מתחילות לזהור בחזקה. הוא עומד לחתוך אותו.

סאטושי שם לב למתרחש. "דאסטוקס! תסיט אותו ממני, מהר!" הוא קורא, אך לפני שדאסטוקס מספיק לפעול – פלייגון מתרסק עליו, תוך שכנפיו פוגעות בו בחזקה. סאטושי נופל על הארץ.

דאסטוקס מפסיק לתקוף את פלייגון, שמנסה לקום מהאדמה במאמץ רב. "ד…דאסטוקס," נאנק סאטושי, "אור ירח. בלוסום, תחסלי את פלייגון."

גופו של דאסטוקס מתחיל לזהור. "לא, אתה לא!" קורא פלייגון ומתנפל על דאסטוקס, שנאנק בכאב ובהפתעה. לפתע, פלייגון מרגיש בגפניה של בלוסום, שתופסים בו ומעיפים אותו אחורנית. דאסטוקס חוזר לזהור, ומרפא את סאטושי באיטיות.

"בלוסום! זוזי לי מהדרך!" קורא פלייגון בכעס, "אני לא רוצה לפגוע בך!" אך היא לא מקשיבה. היא מוציאה עוד ועוד גפנים מהאדמה, ועוטפת אותו בהם. הוא מרטיט את כנפיו במהירות, וחותך אותם, רק כדי למצוא את בלוסום רוקדת כשסביבה מרחפים מאות של עלי כותרת. "לא, אל תעשי את זה!" הוא קורא, אך ללא הועיל. עלי הכותרת עפים אליו בחזקה, וחותכים את גופו ללא רחמים. הוא נופל על הארץ.

"אני לא אתן לך לעשות לי את זה, סאטושי!" זועק פלייגון, ונעמד על רגליו בקושי. "אני יכול להמשיך כך לנצח."

"את זה עוד נראה," אומר סאטושי הכעוס, שעומד גם הוא על רגליו. "בלוסום, קרן סולארית!"

פלייגון שואג בזעם ובחרדה. הוא מתעופף מהר, מנסה להתחמק מהקרן שבעוד רגע תכלה אותו, אך היא מגיעה מהר משציפה. הוא מסתובב, ושניה לפני שהקרן פוגעת בו, הוא פולט מפיו קרן אנרגיה איומה ופראית. שתי ההתקפות פוגעות זו בזו.

"מה זה?" קורא מטאגרוס, "שמעתם את זה?"

"פלייגון! בלוסום!" קורא היטמונלי, ומסתכל על הדיטו שלו. "אופסילון, תשמור על המקום, אני הולך לבדוק מה קורה." אופסילון מהנהן לאישור.

"אומגה, דלתא, תעזרו לו." מצווה מטאגרוס על הדיטו שלו ושל סוויפר, שעומד לידו.

"קדימה, אסור לנו לבזבז זמן." קובע סוויפר, ויוצא אל מחוץ למאורה שחפרו באדמה, ששימשה בסיס זמני עבורם.

מטאגרוס יוצא משם מיד אחריו, כשהיטמונלי רכוב על גבו.

"אני מקווה שהם בסדר," אומר היטמונלי, "זה לא היה נשמע טוב."

"אני חושב שאין לנו סיבה אמיתית לחשוש," משיב מטאגרוס, "בלוסום ופלייגון חזקים ביחד. כל עוד הם נמצאים זה לצד זו, אני בטוח שהם יגברו על כל מכשול."

פלייגון ובלוסום שוכבים זה לצד זו על הדשא השרוף, כשהם נאנקים מכאב.

פלייגון פוזל לצידו, ומשתנק כשהוא רואה את בלוסום. היא חבולה בכל גופה. גם הוא לא במצב טוב בעצמו.

"בחיים לא ראיתי מחזה כה מרשים," אומר סאטושי הנפעם, "קרן סולארית וקרן על נפגשים? וואו!" הוא מוחא כפיים בהתלהבות. "אתה בהחלט חזק, פלייגון. אני חייב לתת לך קרדיט על כך."

"א..אמרתי לך שאני… יכול להמשיך… לנצח." אומר פלייגון בקושי רב.

"הו כן," אומר סאטושי ומהנהן, "אני מאמין לך לחלוטין. אתה בהחלט יכול להמשיך לנצח. השאלה היא לצד מי."

פלייגון מרחיב את עיניו בהפתעה. "דאסטוקס, על חושי."

דאסטוקס מפסיק לזרוח, ומעופף אל מעל לפלייגון. הוא עוצם את עיניו, ומתחיל לרעוד. לפתע פלייגון נתקף בסחרחורת איומה מאין כמותה. ראשו כואב לו כל כך שהוא מתחיל לצרוח, אך לדאסטוקס זה לא משנה. פלייגון מנסה לקום על רגליו, להיאבק, אך הסחרחורת חזקה ממנו. הוא נופל וצועק בכאב. לאחר זמן קצר הצעקה דועכת. פלייגון מתעלף.

"מצוין. דאסטוקס, חזור לרפא אותי." פוקד סאטושי. פלייגון מעופף לידו, ועושה כמצוותו. סאטושי צועד באיטיות אל פלייגון המוטל על הארץ ומחייך בסיפוק. "אם אתה לא ניצחת אותי, אף אחד לא ינצח." הוא אומר וצוחק לעצמו. הוא מוציא מכיסו כדור בוהק ומתכתי, ומשליך אותו על פלייגון. הכדור מתנדנד פעם אחת. פעם שנייה. פעם שלישית. עוצר.

סאטושי מרים את הכדור ומסתכל עליו בעיניים בוחנות. "בקרוב." הוא אומר לעצמו.

"היי!" נשמע לפתע קול. סאטושי מסובב את ראשו, ורואה את מטאגרוס, סוויפר והיטמונלי עומדים מולו, שלושתם רותחים מזעם. "עזוב את הכדור הזה מיד!" קורא מטאגרוס, "לא תקבל אזהרה נוספת!"

סאטושי המופתע מתעשט על עצמו מיד. "כן, מטאגרוס. כדבריך." הוא משליך את הכדור לאוויר, ובהבזק לבן יוצא ממנו פלייגון, או מה שהיה פעם פלייגון. הוא שרוע על הרצפה, עדיין מעולף.

מטאגרוס, היטמונלי וסוויפר מסתכלים על פלייגון בתדהמה. הוא שייך לסאטושי, בדיוק כמו דאסטוקס. לפתע בלוסום צועדת קדימה. הם מבחינים בה. יש לה בדיוק את אותו המבט שיש לדאסטוקס. מבט חלול.

"לא…" ממלמל סוויפר, ודמעה זולגת מעינו. המראה הזה שובר אותו.

"אתה לא יוצא מכאן בחיים, סאטושי." קובע מטאגרוס. "על מה שעשית אי אפשר לכפר. אפילו לא במוות."

"קיוויתי שתגיד את זה, מטאגרוס. דאסטוקס, רפא את פלייגון עם אור ירח!"

דאסטוקס נצמד אל פלייגון, ומתחיל לזרוח. פלייגון פוקח את עיניו ונעמד על רגליו. על פניו מרוח אותו חיוך חסר הבעה, אותן עיניים חלולות.

"אתה תשלם!" זועק היטמונלי, ומזנק מגבו של מטאגרוס. מטאגרוס מזנק מיד אחריו, וסוויפר בעקבותיו. שלושתם מכוונים אל סאטושי.

"דאסטוקס, בלוסום, פלייגון, חסלו אותם!" קורא סאטושי בזעם, ומצביע לעבר אויביו. שלושת הפוקימונים מזנקים קדימה, מוכנים לקרוע את חבריהם לגזרים.