סרטים

ספיישלים

תוכנית (אופקים)

תוכנית (אש קטצ׳אם)

חדשות

פוקידע

כתבות

מנגה

מידע

פוקימון שני וארגמן

משחקים

מדריכים

יצירה

פוקימון כחול לבן

מחוז מפלצות כיס

יוטיוב

פוקימון; במהירות החושך – פרק 113: פוקימון הגורל / איידן סוייר

פוקימון – במהירות החושך / איידן סוייר

מדריך פרקים: https://pocketmonsters.co.il/?p=54398

הערה: חלק 4 יפורסם בקצב של 2 פרקים בשבוע.

– – – – –

אז ריק יכול להתעתק. המחשבה הזו הטרידה את ג'ני כל הדרך ללאבארידג'. בפעמים הקודמות שנפגשו, הייתה לה ג'ינקס שהעניקה לה יתרון עצום על פניו. הפעם המצב התהפך, ולה יהיה הרבה יותר קשה לתפוס אותו. מצד שני, לפחות הפעם אף אחד לא יעשה לה בעיות עם זה. ג'ני לא אהבה את ההצבה שלה בהואן, ובמיוחד לא את הנסיבות שהובילו לכך, אבל אם היה דבר אחד בהואן שהיא כן מרוצה ממנו, זו הייתה חלוקת העבודה: כשיש כל כך הרבה פשע, לא חשוב מי עושה את העבודה, כל עוד היא נעשית. אף אחד לא יגיד לג'ני לא לקחת תיק מסוים, ולפעמים, כשהייתה פנויה, עמיתיה אף פנו אליה וביקשו ממנה לקחת מהם חלק מהעומס. לכן, אם יום אחד יופיע בהואן גנב-פוקימונים מסוים שחשוב לה במיוחד לתפוס, אף אחד לא יגיד לה שאסור לה לעשות זאת.

ואותו גנב בדיוק הגיע להואן. ג'ני לא תשכח במהרה את התרגילים המלוכלכים שריק ריילי עשה לה בעבר, שלא לדבר על העובדה שהוא הביס אותה בכול אחד מהמפגשים ביניהם, מה שהפך אותו למטרה חמקמקה, ובמיוחד עכשיו. שאר השוטרים בהואן ודאי לא יודעים עם מה הם מתעסקים אם ינסו לתפוס אותו. לג'ני, לעומתם, יש ניסיון. היא הייתה נחושה בדעתה לא לתת לו להתחמק הפעם.

משטרת לאבארידג' הייתה ממוקמת במבנה קטן במזרח העיר. לפי הדיווחים, שתי גניבות בוצעו אתמול בשעת לילה מאוחרת, מחנות בגדים וממאפייה, ובשני המקרים לא נגנב שום דבר רציני ולא נגרם נזק, אם כי מצלמות האבטחה תפסו ופוריאון, פוקימון שבכלל לא אמור לדעת להתעתק. אין ספק שזה ריק. משהו בהתנהלות שלו הרגיז את ג'ני אפילו יותר – נראה שהוא ביצע את הגניבות הללו בשביל להשיג רק מה שהוא צריך. קשה לכעוס על מישהו כזה, ובדיוק בגלל זה דמה של ג'ני החל לרתוח. אם יש משהו שהיא לא תתן לריק, זה להפוך את עצמו לקורבן בסיפור הזה. היא הרגישה שהחקירה שלה בכול מקרה נמצאת במבוי סתום – אין לה דרך לדעת איפה ריק נמצא עכשיו ואם הוא בכלל נשאר בהואן או התעתק בחזרה הביתה, וגם אם תצליח לעלות על עקבותיו, הוא עלול להיעלם שוב באותה קלות. היא לא מוכנה לתת לשום דבר נוסף להקשות עליה, ובטח שלא לרגשותיה. לא שוב.

ג'ני המשיכה למרכז הפוקימונים, לשאול את האחות אם היא ראתה במקרה מישהו שמתאים לתיאור של ריק שהגיע אתמול ועזב היום. ריק אכן היה שם ואפילו היה לבוש באותם בגדים שנגנבו. נראה שהוא גם איבד את הרגל התותבת שלו, אותה רגל שג'ני ניסתה לירות בה במפגש הקודם שלהם וגרמה לה לאבד אותו, וכמעט גם את חייה.

"ראית את הפוקימון החדש של פלאנרי?"

"שמעתי שזה פוקימון שיש רק במחוז ג'וטו!"

ג'ני קלטה בחצי אוזן את השיחה הזו, בין שני ילדים צעירים, אבל המילה "ג'וטו" תפסה את תשומת לבה. עד כמה שידוע לה, לא הרבה אנשים מגיעים להואן ממחוזות אחרים.

"את יודעת על מה הם מדברים?" שאלה את האחות.

"לפלאנרי, מנהיגת המכון, יש פוקימון חדש, קווילאבה. היא תפסה אותה בדיוק היום".

"את יודעת מאיפה היא קיבלה אותה?"

"אני לא יודעת, אבל הייתי מנחשת שמהמאמן שלנו. הוא היחיד שהגיע הנה אתמול, ואני מניחה שהוא זה שנתן לה את הפוקימון. בטח לא הייתה לה דרך להגיע עד לג'וטו, לתפוס פוקימון ולחזור".

"מעניין", אמרה ג'ני, "אני אבדוק את העניין. תודה רבה".

בשעות הערב המאוחרות הללו המכון כבר היה סגור, ופלאנרי ניצלה את זמנה הפנוי לנסות לעבוד על הקשר בינה לבין הפוקימון החדשה שלה. קווילאבה לא הסכימה להתקרב אליה – היה לה ניסיון רע מדי עם בני-אדם. פלאנרי השאירה אותה ואת טורקול מחוץ לפוכדורים, ובשעה שהתארגנה לסיים את היום וקראה הודעות מול המחשב שלה, הקפידה לתת תשומת-לב רבה במיוחד לטורקול, כדי שקווילאבה תראה שהיא טובה לפוקימונים שלה ולא נוראה כל כך. מדי פעם נדמה היה שזה עבד, וקווילאבה הציצה בחשדנות מפינת החדר לראות אם בטוח לצאת אל פלאנרי, למרות שתמיד החליטה בסופו של דבר שלא.

דפיקות נמרצות בדלת גרמו לקווילאבה להיעלם. פלאנרי קמה ממקומה ופתחה את הדלת. לבה זינק מעט למראה השוטרת שעמדה בפתח.

"ערב טוב", אמרה, "אפשר לעזור לך?"

"את מנהיגת המכון פלאנרי?" שאלה ג'ני.

"כן, זו אני".

"נעים מאוד. אני המפקחת ג'ני. אפשר להיכנס?"

פלאנרי נשענה עם זרועה על משקוף הדלת.

"אני מאוד מעדיפה שלא", ענתה.

"למה לא?"

"יש לי פוקימון חדשה והיא לא מחבבת זרים".

"נשמעת סיבה טובה. ספרי לי על הפוקימון הזו".

"גברתי השוטרת, אני לא יודעת למה באת, אבל זה בטח לא רלוונטי…"

"זה מאוד מעניין אותי", קטעה אותי ג'ני, "ספרי לי בבקשה".

פלאנרי סיפרה לה את מאורעות היום, משתדלת להמעיט בפרטים ככול הניתן. אבל נראה שזה לא עזר, וגם המילים המעטות שאמרה הספיקו כדי לתת לשוטרת ג'ני את מבוקשה.

"תודה רבה", אמרה ג'ני לבסוף, "עזרת לי מאוד".

"עכשיו תוכלי לומר לי בשביל מה באת הנה? בטח לא כדי לשמוע סיפורים על פוקימונים".

"פלאנרי, אני חייבת ליידע אותך שקווילאבה שלך שייכת לעבריין שחשוד בין היתר ברצח".

פניה של פלאנרי הלבינו. ללא ספק, זה לא מה שהיא ציפתה לו.

"מה זאת אומרת?"

"בדיוק מה שזה נשמע. אני מבינה שקשה לך לעכל את זה, אבל לעת עתה, אני מבקשת שתתני לי אותה".

"מה פתאום?" פלאנרי התעשתה בבת אחת, "קווילאבה שלי עכשיו, אני דואגת לה!"

"לצערי זה נחוץ. אני חייבת להעביר אותה לבדיקה אצל מגדל הפוקימונים המשטרתי, לבדוק האם ריילי אימן את הפוקימונים שלו להיות פושעים כמוהו. אני לא יודעת מה יהיו התוצאות, אבל אני יכולה לומר לך כבר עכשיו שאני לא אופטימית".

"שמגדל הפוקימונים המשטרתי יבוא ויבדוק אותה כאן".

"זה בלתי-אפשרי. חלק מהבדיקות יכולות להתבצע רק בתנאי מעבדה".

"מה אתם הולכים לעשות לה?" צמצמה פלאנרי את עיניה.

ג'ני הסיטה את מבטה. מהמילים שבחרה, פלאנרי ידעה בדיוק מה הם הולכים לעשות לה, ורק חיפשה מפלט אחרון.

"אני יכולה להבטיח לך שלא ייגרם לקווילאבה סבל מיותר".

"אבל כן ייגרם לה סבל".

"זה הכרחי כדי שנדע עוד על ריילי. תאמיני לי שגם אני לא הייתי רוצה ש…"

"ברור שגם את לא היית רוצה", אמרה פלאנרי, "מס-שפתיים רגיל של שוטרים, כדי שתרגישו פחות רע עם העבודה שלכם. מצטערת, אבל גם אם כל מה שאת אומרת נכון, קווילאבה לא אשמה במה שהמגדל הקודם שלה עשה. היא באחריותי עכשיו ואני לא אתן לה לסבול".

"אני מצטערת, אבל אין לך ברירה".

"לא הצגת לי אפילו צו".

"אני יכולה לחזור לתחנת המשטרה ולהוציא צו, אבל לא נראה לי שתעדיפי להתנגד ולהסתכן במעצר. אני צודקת?"

"אולי", פלאנרי הישירה הפעם מבט לעיניה.

"אם כך, תחסכי לשתינו את הטרחה. לא הייתי רוצה להילחם בך, או לחזור לפה ולגלות שנעלמת".

"אני מצטערת אבל, ואני אצטט, אין לך ברירה".

ג'ני השיבה לפלאנרי מבט. החלק הגרוע ביותר היה שפלאנרי צודקת בכול מילה, והיא אפילו יכלה להבין את ההתנגדות שלה. למרבה הצער, קווילאבה הייתה קצה החוט הטוב ביותר שלה כרגע, ובתנועה מהירה היא הושיטה יד אל הפוכדור שלה. פלאנרי הבחינה בכך.

"טורקול!" קראה.

למזלה של ג'ני, טורקול היה איטי מכדי להגיב לפניה, והיא הספיקה לשחרר את הפוקימון שלה מהפוכדור. את החדר החל למלא מסך העשן של טורקול, בחסותו פלאנרי קיוותה להיעלם, אבל מכיוונה של ג'ני נשבה במהרה רוח חזקה ואכזרית, כל כך חזקה עד ששיספה את כל מה שנקרה בדרכה, כולל שריונו הכבד של טורקול – מתקפת רוח התער של פוקימון הספינקס שלה, אבסול.

שני הפוקימונים ניצבו זה מול זו. פלאנרי ידעה שאבסול היא פוקימון שלא כדאי להתעסק איתה. היא וטורקול הביטו בעיניים האדומות, שהיו קבועות מתחת לחרמש שחור שבלט מצד ראשה, שחור גם הוא בניגוד לכיפתה ושאר גופה הלבן. אם קווילאבה לא הייתה תלויה בכך, פלאנרי הייתה פורשת מהקרב כבר עכשיו, אבל בהתחשב במצב, היא לא יכלה להרשות זאת לעצמה.

"טורקול", קראה, "מתקפת להביור!"

"את מבינה שאת מתנגדת למעצר ושתשלמי על זה ביוקר?"

"לא אכפת לי, אין לכם שום זכות לקחת את הפוקימון שלי!"

טורקול ריסס את אבסול שזינקה בזריזות בכול רחבי המכון, עד שהגיעה קרוב אליו, חתכה דרך שריונו במתקפת שיסוף-לילה, שוב התרחקה ממנו וירתה לכיוונו רוח תער. טורקול הצליח לפגוע בה כמה פעמים, אבל אבסול הייתה מאומנת היטב, ולא נתנה לעצמה להיפגע יותר מבכפותיה או בקצה זנבה. הזריזות שלה התישה את טורקול בקלות. במהרה הוא הצליח לנשוף רק עשן וניסה להרעיל את אבסול, אבל היא עצרה את נשימתה, חתכה דרך ענן העשן ופגעה בו שוב מטווח קרוב.

"אני לא רוצה לפגוע בטורקול שלך", אמרה ג'ני, "אם תוותרי עכשיו, אני מבטיחה לא לעצור אותך".

בהחלט הצעה מפתה למישהי שנתנה לעצמה להסתבך כך, חשבה פלאנרי. לא היה צריך להיות מנהיגת מכון כדי להבין שהקרב הזה כבר אבוד. ידה של אבסול הייתה על העליונה מלכתחילה, וטורקול היה יכול באותה מידה לנשוף משריונו דגל לבן ולתת לפלאנרי למסור את קווילאבה לידי ג'ני. היא לא רצתה שזה יקרה, אבל נראה שאין ברירה.

ואז, משהו מהיר כחץ פגע באבסול. היא לא הייתה מוכנה לכך ומעדה מרגליה, רק כדי לא להצליח להתחמק מהמתקפה הבאה, סילון אש שפגע ישר בפניה. הסילון לא הגיע מטורקול. כל הנוכחים הביטו לעבר קווילאבה, שניצבה בין אבסול לפלאנרי אבל שלחה מבט מאיים דווקא בג'ני.

"יפה יפה, רק יום אחד אצלך וכבר נאמנה כל כך".

"קווילאבה לא טיפשה. היא יודעת מה אתם הולכים לעשות לה".

"אם היא לא טיפשה, שתבוא איתי בשקט ושתיכן לא תיפגעו".

נראה שמה שג'ני אמרה הרגיז מאוד את קווילאבה. זנבה ומצחה בערו באש יוקדת, והיא שילחה סילון נוסף, הפעם לעבר ג'ני. אבסול מיהרה להשתמש ברוח התער להסיט את הלהבות ממסלולן, וקווילאבה זינקה עליה בטפרים שלופים. השתיים נלחמו בציפורניים ובשיניים, ובמקרה של אבסול גם בחרמש, אבל בסופו של דבר גופה הבוער של קווילאבה היווה יתרון משמעותי. אבסול צנחה מובסת על רצפת המכון, וקווילאבה שאגה בזעם – שאגה שפלאנרי לא דמיינה שיכולה לבקוע מגרונה של גירית קטנה כזו. לא רק זנבה ומצחה בערו כעת, אלא כל גופה, והלהבות הלכו והיתמרו עד לתקרת המכון. כשהתפוגגו, ניצב לפניה פוקימון אחר: גירית בגובה אדם, עומדת על שתי רגליה האחוריות, פרוותה זהובה ושחורה וצווארה עולה בלהבות.

"טייפלוז'ן", מלמלה ג'ני.

כעת לא היה אף פוקימון שיגן עליה. טייפלוז'ן פערה את פיה ונשפה להבה גדולה לעבר השוטרת ג'ני. היא נמלטה מהלהבות כשמדיה עולים באש, אבל טייפלוז'ן לא התכוונה לתת לה לברוח, זינקה לחסום את דרכה החוצה מהמכון ובעטה בה בעוצמה ששילחה אותה בחזרה פנימה.

"טייפלוז'ן, לא! הפסיקי מיד!" קראה פלאנרי.

אך לשווא. שיכורה מזעם, טייפלוז'ן התעלמה לחלוטין מהמאמנת שלה וירתה על ג'ני מה שנראה כמו לבה רותחת. פלאנרי מיהרה להפעיל את מטפי החירום הקבועים בתקרת המכון וניסתה להשיב את טייפלוז'ן לפוכדור, אבל טייפלוז'ן תקפה גם אותה – לא באש, אלא במתקפת בזק ששיספה את האוויר בדרכה, חתכה שריטות עמוקות בשוקיה החשופים של פלאנרי והפילה אותה מרגליה. בניסיון נואש אחרון, אבסול קמה על רגליה להציל את המאמנת שלה. היא זינקה על טייפלוז'ן, אבל אפילו היא לא הייתה זריזה מספיק עבורה. טייפלוז'ן תפסה בשיניה את צווארה של אבסול בעודה באוויר והפילה אותה על ג'ני. החרמש החד ננעץ היישר בלבה.

פלאנרי לא זכתה לישון באותו לילה. היא אמנם הצליחה להרגיע את טייפלוז'ן מספיק כדי להשיב אותה לפוכדור, אבל היא עצמה לא נרגעה. העובדה שבילתה את הלילה במעצר בטח לא עזרה, אבל פלאנרי חשבה שגם לא הזיקה לה במיוחד – היא הייתה רועדת מהלם ואימה בכול מקרה.

שוטרים באו והלכו במהלך הלילה לגבות עדויות. אחת מהן אפילו ניסתה להרגיע אותה שהיא כנראה לא תואשם ברצח, אבל זה לא עזר. פלאנרי ידעה שאם היא רק הייתה שוקלת את האפשרות שהפוקימון שלה באמת עלולה להיות מסוכנת, כל זה יכול היה להימנע.

לפנות בוקר הגיעה לתחנת המשטרה מישהי נוספת. היא לא הייתה שוטרת, ופלאנרי מעולם לא ראתה אותה בעבר בלאבארידג'. היא ראתה אותה מדברת עם השוטרים שלקחו את הפוקימונים שלה, ואחד מהם מסר לידיה את הפוכדור של טייפלוז'ן.

"תיזהרי עם זה, כן?" אמר השוטר, "אל תשחררי אותה בשום אופן. זה עלול להיגמר בעוד מוות".

"אתה יכול לסמוך עליי", ענתה, "אתם בטוחים שהיא הייתה שייכת לאריק ריילי, נכון?"

"בטוחים, והיא לא פחות גרועה ממנו. אל תקחי סיכונים. קחי אותה ישר לדוד שלך".

האישה הנהנה. רגע לפני שפנתה לצאת מתחנת המשטרה, פלאנרי חשבה שמשהו בהבעתה לא מוצא חן בעיניה.

פוסטים קשורים

7 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *