סרטים

ספיישלים

תוכנית (אופקים)

תוכנית (אש קטצ׳אם)

חדשות

פוקידע

כתבות

מנגה

מידע

פוקימון שני וארגמן

משחקים

מדריכים

יצירה

פוקימון כחול לבן

מחוז מפלצות כיס

יוטיוב

מפלצות כיס ז"ל (2010-2019)

היום, כאשר אני מסתכל על מה הספקתי בתחום הפוקימון, אני יכול להיות גאה בעצמי. אני זוכר שהתחלתי את דרכי כגולש מן המניין בPokemon.co.il, וכשזה נסגר, עברתי לPokeblock, וכשזה מיצה את עצמו, עברתי לPokemons.co.il, וכשסילקו אותי משם, ניסיתי את מזלי גם בPokemon-il.co.il, אבל בשום מקום לא הרגשתי בבית. עד שפתחתי אתר משלי.

המטרה של האתר הייתה פשוטה – לתת במה לכל מי שרוצה להביע את עצמו בתחום הפוקימון. וכך היה מהיום הראשון. למען האמת, המטרה הייתה לסקר את כל הסדרות שגדלתי עליהן, בין אם זה מוש השור, חתולי הרעם, אליס בארץ הפלאות וכיוצא בזה. לאט לאט החזון השתנה וכיום אתם עומדים מול התוצר הסופי.

אני במיוחד מרוצה מהעובדה ששום דבר לא הרס לנו את זה. ורק אלוהים יודע שעמדנו מול כמה וכמה מכשולים. לדוגמה, הייתה פעם שפרצו לנו, התחזו אלי בצ'אט, ניסו להוקיע אותי, לפרסם עלי שקרים, היו לנו הייטרים, ובחיי האישיים התמודדתי עם כמה דברים לא נעימים, אבל למרות כל המכשולים, האתר נשאר בחיים.

מה שמאכזב אותי זו העובדה שמה שסגר לנו את האתר בסופו של דבר זו ההחלטה של הגולשים עצמם. אני יכול לשבת פה שעות ולספר על ההשקעה שהייתה לי באתר מבחינת זמן, מבחינת כסף, מבחינת הקרבה, אבל זה לא ישנה דבר. אני נתתי להם את כל כולי, ולא ציפיתי לדבר. אני אהבתי לתת מעצמי, אהבתי את הפידבקים שלהם, ואהבתי אותם. אבל כשהגיע הזמן עבורם להחזיר מעט לאתר, לעזור לו להמשיך להתקיים, ולפתוח את הלב, הם לא ראו לנכון לעשות את זה, וזה שבר לי את הלב.

אבל כנראה שזה לטובה. היו לנו 8 שנים וחצי של אין ספור רגעים שאנצור בלבי לנצח. אני זוכר שנפגשתי עם אוהד, גלעד ונתי בקניון עזריאלי וצילמנו פרקים לערוץ היוטיוב. אני זוכר את הפעם הראשונה שהגעתי לפריק כדי לקדם את הטורניר קלפים ביחד עם פרדי ודניאל. אני זוכר את ההרצאות שהיו לי בכנסי אמא"י ונאטסו-קון ובהם פגשתי רבים מגולשי האתר. אני זוכר את החיוכים, הפרגונים והמחמאות שלהם בכנסי האתר השונים. אני זוכר את השיחות וההתייעצויות שהיו לי במהלך השנים עם נסטי, עידו האנימטור, סער גונן, ועוד רבים וטובים.

דבר נוסף שהאתר אפשר לי לעשות זה להגשים את החלומות שלי – כתבתי באתר שפנה ל8,370,385 אנשים, יצרתי קשרים עם אנשים, דוכנים וחברות, טסתי לארה"ב לחודש ימים וליפן לשבועיים, הרמתי כנסי פוקימון, ראיינתי מדבבת מפוקימון, הכרתי מלא חברים, גרמתי להם לחייך, בידרתי אותם, עבדתי עליהם, שיחקתי איתם ועל כל אלה אני באמת אסיר תודה.

וזה לא שהאתר ימות, וזה לא שהקהילה תמות. בין מי שקורא את זה נמצאים רבים שגדלו באתר ההוא, גלשו בו, כתבו בו, נהנו ממנו, כעסו עליו, והרגישו משהו כלפיו וזה רק מראה את הכוח שלו. קחו לדוגמה את רון, אני זוכר שהוא בכלל היה על תקן ממלא מקום בסיכום השבועי של אלון, ורון הפך את זה לשלו, והוא כתב, המציא וצילם מעל ל30 פרקים וכיום הוא מתחזק ערוץ יוטיוב שמחזיק עשרות אלפי מינויים. ואני שמח בשבילו.

אותו דבר עם אליעד, הוא יום אחד בא אלי עם רעיון, אני חשבתי שהרעיון שלו לא יתאים לאתר, והוא הלך ופתח לעצמו בלוג והמציא לעצמו פוקידע שלם שמבוסס על דברים ישראלים / יהודים / ציוניים, ועד היום אנשים נכנסים לשם, בודקים אם יש משהו חדש, אם הומצא איזה פייקמון חדש, או אם הוא פרסם איזו כתבה מקורית. כלומר שגם ה"לא" שלי הוביל למשהו טוב בסופו של דבר.

אני רוצה בכל זאת לנצל את ההזדמנות ולהודות לכמה אנשים שהיו איתי לאורך הדרך ובלעדיהם כל זה לא היה קורה. הראשון והמרכזי מביניהם הוא אוהד. תודה רבה לך. בין עשרת הגבוהים ביותר נמצאים גלעד, נסטי, המאמן הורוד, רומי, שחר ועוד רבים וטובים שהיו לי לעזר, שדיברו איתי, דירבנו אותי, עזרו לי, גרמו לי להיות הכי טוב שאני יכול, ותמכו.

בשורה התחתונה – אני אהיה בסדר. למדתי באתר הזה לכתוב, למדתי להפיק אירועים, והכי חשוב – למדתי – שזה הכלי הטוב ביותר כדי ללמד, ואני אקח את כל מה שלמדתי פה ואיישם את זה בחיים שלי. כעת אני אפנה יותר זמן לספורט, למציאת בת זוג, ללימודים, לעבודה, לעצמי. ומי יודע, אולי תשמעו את השם שלי בעתיד בעוד איזה פרויקט משוגע, יצירתי, ובלתי אפשרי.

אוהב, יוסי.
ממפלצות כיס.

(קשה לבחור שיר סיכום טוב)

פוסטים קשורים

67 תגובות

  1. אני ממש התגעגע לאתר הזה,
    הוא היה חלק מהילדות שלי אם כל הפוקידע והמדריכים שעזרו לי במשחקים.
    וכל הכתבות שהייתה כותב.
    והציורים שלא היו הרבה.
    עצוב לי מאוד

  2. יוסי שיהיה לך בהצלחה. עשית גדולות לקהילה.

    p.s אפשרי לקבל סרטון מסוים שנמחק מהערוץ?

  3. אילו רק ידעתי,
    האתר הזה היה חלק גדול בחיים שלי ולראות אותו נסגר שובר לי את הלב
    אני נורא מצטער שלא עזרתי לשמור אותו אני לא ידעתי על זה עד עכשיו
    אני מאחל לכם שלא משנה לאיפה אתם תלכו תצליחו, תשנו לאנשים את החיים לטובה.

  4. עצוב.
    גיליתי את האתר רק בשנה האחרונה ולא טרחתי להיות פעיל בו יותר מדי, אבל בהחלט למדתי להתאהב בו בביקורים הלא מרובים שלי באתר ובהחלט כואב לי על לכתו.
    מהודעת הפרידה אני מניח שהיה כאן פוסט נוגע שביקש תרומות בשביל להחזיק את האתר והאמת, אם היית נחשף הייתי תורם, כי על העבודה הקשה שהושקעה כאן בהחלט הגיע גמול.
    בכל מקרה את הגלגל אין להשיב (למרות שלדעתי מחיקת התוכן היא טעות) אז כל שנשאר הוא להגיד ת ו ד ה !

  5. האם יש דרך כלשהי לקרוא את המנגות המתורגמות?
    איזשהו קישור לmega או לgoogle drive?

  6. לאאאאאאאא!
    זה היה האתר האהוב עלי!!!
    מקווה שתמצא דרך להחזיר אותו 🙁 (לא יכולתי להמשיך לקרוא אז לא הבנתי מה קרה)
    אני פשוט מזועזעת!
    ביי אתר עם קטעי איוי חמודים! ביי אתר עם כל הפוקימונים! ביי אתר מושלם!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *