ראשי / יצירה / המצוד אחר כבוד / המצוד אחר כבוד: פרק 16 – מאחורי סורג ובריח!

המצוד אחר כבוד: פרק 16 – מאחורי סורג ובריח!

– שנה לאחר תחילת המסע של מאיר –

"החלום שלי היה להיות מאמן פוקימונים. זאת אומרת, לתפוס פוקימונים, למצוא חברים למסע, לאתגר מנהיגי מכון, לאסוף תגים ולהיות פוקימון מאסטר. כמו הדמות הזו בסדרת האנימה ההיא, אש קטצ'אם, שמעת עליו? בכל מקרה, אני כמעט הגשמתי את החלום הזה. אני אומנם לא קיבלתי את הפוקימון שרציתי בתחילת הדרך, אבל הכרתי את פאטם ואת פרנצ'סקה, נלחמתי נגד מנהיג מכון, עד שהוא נהרג, ויש לי פוקימונים, אם כי כולם הובאו לי על ידי החברות שהיו לי. עכשיו שאני חושב על זה, כל החלומות שלי נקטעו בגללך. אתה זה שהרס לי את החלום. זה מה שרצית לשמוע?"

ג'יימי ישב בקצה השני של הפרגוד והאזין למאיר בעודו מדבר. זו הפעם הראשונה שהם נפגשו מאז אותו אירוע רצח שבו פרנצ'סקה איבדה את חייה. מאיר אותר לבסוף על ידי המוסד הישראלי, הובא לישראל ונפגש עם סוכנת ח' ששאלה אותו אם יש לו משהו שהוא רוצה לספר לה. מאיר לא ידע מה היא מצפה לשמוע ממנו, ולכן התשובה שלו הייתה לא. את אותה תשובה היא קיבלה גם מג'יימי כאשר היא חקרה אותו במרתפי המוסד. עינויים לא עזרו, גם לא איומים. ג'יימי אמר משפט אחד מהרגע שנכלא וזה היה – "אני מוכן לדבר רק עם מאיר", ולאחר מכן הוא שמר על זכות השתיקה. אז מאיר הגיע, וג'יימי נפגש איתו והשאלה הראשונה שהוא שאל אותו הייתה מה החלום שלך.

עכשיו היה תורו של מאיר לשאול שאלה. הוא חשב במוחו על כל השאלות שהסוכנת ח' תדרכה אותו לשאול אותו, כמו – מה גרם לו לרצוח את אותה נערה? איפה נמצא דון קורליאון עכשיו? מה עלה בגורל בתו לפני 33 שנה? איפה פרופסור פרי? חלק מהשאלות מאיר כבר ידע את התשובה עליהן, אבל מתוקף היותו חשוד באירוע פרופיל כל כך גבוה, הוא העדיף שדברים אלה יצאו מפושע כמו ג'יימי ולא ממנו. הוא לבסוף הסתכל על הקצינה שהשגיחה עליהם, התקרב לזכוכית המפרידה ולחש – "למה הסגרת את עצמך למשטרה?"

ג'יימי חייך ופניו כאילו היו צעירות יותר ב10 שנה כשהוא חשף את חיוכו. הוא פנה לקצינה ואמר לה משהו, היא הסתכלה בשעון, העבירה את המבט שלה לעבר מאיר ואז עזבה את המקום. ג'יימי לא בזבז זמן ואמר – "סקורופי רצה לחצות את נהר הנילוס במצרים: סקורופי, שלא ידע לשחות, ביקש לרכוב על גבו של פוליטוד. אבל פוליטוד סירב, הוא פחד, הוא לא רצה שיעקצו אותו בדרך. דבר הוביל לדבר ובסוף פוליטוד השתכנע ששום רע לא יקרה לו. סקורופי חיכה עד שהם יגיעו לאמצע הדרך ועקץ את פוליטוד. שניהם התחילו לטבוע. שניה לפני שהם מתו, שאל פוליטוד: למה עשית את זה? הבטחת לי! עכשיו שנינו נמות. וסקורופי ענה לו: "מה אני יכול לעשות? זה הטבע שלי."

באותה שנייה ג'יימי שבר את הזכוכית המפרידה, תפס את צווארו של מאיר והתחיל לחנוק אותו. מאיר ניסה להשתחרר, ללא כל הצלחה. הקצינה שהשגיחה עליהם מיהרה להגיע למקום, עזבה את האגוזי שהביאה לאסיר שלה ותפסה את השוקר החשמלי. היא חשמלה את ג'יימי במשך 30 שניות לפני שהוא נפל על האדמה. כוחות מתוגברים הגיעו, אזקו את ג'יימי, נתנו עזרה ראשונה למאיר והפרידו ביניהם. כשהעניין הגיע לסוכנת חן, היא זעמה על הטיפשות שלה.

= = = = =

לאחר שמאיר יצא מבית החולים, הוחזרו לו כל האביזרים שהיו ברשותו לפני שהוא התאשפז. כרטיס האשראי של אחותו, הפוקידע של דון קורליאון, ו4 פוקדורים. 'רגע', חשב לעצמו, 'אין לי 4 פוקימונים'. הוא הוציא מהר את ארקניין, לוטאד ואת פארפג'ד מהכדורים שלהם, וכשהוא פתח את הכדור הרביעי, יצא משם פתק לבן קטן. הוא ניגש לפתק, הפך אותו וקרא – אני נמצא בכיכר טרפלגר. מהר מאוד מאיר לקח את חפציו ויצא מבית החולים. הוא ידע שעליו להגיע לבריטניה, אבל איך הוא יעשה את זה אם אסור לו לטוס בטיסות רשמיות? בהחלטה פזיזה, הוא חשב שאם שום דבר רע לא קרה בפעם האחרונה שהוא עשה את זה, אז שום דבר לא יקרה גם הפעם. הוא שריין טיסה מסחרית ושם את צעדיו לעבר לונדון, בעקבות הרמז האבוד של ג'יימי מאל-קעידה.

= = = = =

כשהגיע לנמל התעופה, אף שומר או קצין בטחון לא עצר אותו. זה היה הרמז הראשון שמשהו שונה הולך לקרות הפעם. הוא תפס מונית, ונסע לעבר כיכר טרפלגר. כשהגיע למקום, נוכח לראות שמחכה לו שם הפתעה – פוקימון ענקי עמד שם במרכז הכיכר והביט סביבו. התושבים המקומיים כבר לא התרגשו מהעניין, ככל הנראה בגלל שהם התרגלו למחזה המוזר מאז שאותו פוקימון התנחל בכיכר, אבל עבור מאיר היה זה הרמז השני שמשהו לא נורמלי קורה כאן. הוא ניגש לאגיסלאש, אמר לו – "ג'יימי, המאמן שלך, העביר את הבעלות עליך אלי, אני הוא מאיר ואני המאמן שלך עכשיו", ואז הוא הורה לפוקימון לחזור לכדור שלו. כשזה קרה, כל מי שהיה בסביבה מחא כפיים סוערות.

אבל לא היה למאיר זמן רב לחגוג את המאורע, מטח זיקוקי דינור התנפץ במקום והבריח את כולם. גז מדמיע הותז מיד לאחר מכן והתחיל לגבות את נשימתם של אלו שלא ברחו, כשמאיר היה ביניהם. שני תריסר לוחמים מאומנים הפציעו מהאוויר כאילו היו הזייה, וביניהם עמדה אחותו של מאיר.

"אני מבינה שאתה חוגג על חשבוני, הא?"

מאיר הסתכל על קבוצת המאמנים שעמדו לצדה וידע שהוא בחסרון מספרי.

"בפעם שעברה שנלחמנו, אתה גברת עלי, זה לא יקרה שוב", אחותו הבהירה.

מאיר הוציא את ארקניין, פארפג'ד ולוטאד והורה להם להתכונן לתקיפה.

24 הלוחמים, ביניהם אחותו של מאיר, הוציאו את הפוקימונים שלהם, שהיו רבים וחזקים.

"תקפו!" נשמע הקול והפוקימונים קפצו, התעופפו, זינקו ותקפו את שלושת הפוקימונים של מאיר במה שנראה כמו לינץ' מתוכנן. לא עברו יותר מכמה רגעים ומאיר היה צריך להחזיר את הפוקימונים המעולפים שלו לפני שהיריבים שלו יהרגו אותם במתקפות. מאיר ידע שיש לו אופציה אחת בלבד – להשתמש באגיסלאש. הוא תפס את הכדור, העביר את הבוהן שלו על התופסן ואז צעק – …

"עצרו, בשם החוק! כאן המשטרה הבין לאומית! אמרו לפוקימונים שלכם לחזור לכדורים שלכם ושום דבר רע לא יקרה לכם. אנחנו חוזרים ומבהירים, אתם עצורים בשם החוק! כאן המשטרה הבין לאומית! יש לכם זכות לשמור על שתיקה. כל דבר שתאמרו עלול לשמש ואף ישמש נגדכם בבית המשפט. יש לכם זכות לשכור עורך דין שיהיה נוכח בעת החקירה. אם לא תוכלו להרשות לעצמכם לשכור עורך דין, ימונה עבורכם עורך דין." הקול הזה נשמע ממגאפון משטרתי.

מיד עשרות פוקימונים מעופפים סגרו את הזירה מהאוויר, עשרות פוקימונים פילסו את דרכיהם בין הבניינים וכמה אחדים עלו מעל פני השטח מתוך האדמה. זו הייתה מלכודת. הדוברת של המשטרה הייתה הסוכנת ח' והיא נראתה מאוד מרוצה מעצמה. הלכידה של לוחמי משמרות המהפכה של דאע"ש הייתה בראש המטרות של כל מי שאי פעם ענד מדים, והיא הצליחה להביא את זה לביצוע מושלם. הייתה זו תוכנית-על בו היא אפשרה בעצם למאיר לטוס מבלי שהוא ייעצר, תחת ההנחה שמישהו אחר יעקוב אחריו ויתפוס אותו, וכשזה יקרה, היא תכנס לפעולה ותבטל את האיום. היא חשבה שאלו יהיו הבוסים של ג'יימי וג'סיקה, היא אפילו פינטזה על דון קורליאון, אבל גם היא לא חלמה בחלומות הכי ורודים שלה שהיא תצליח לאגף את דאע"ש הרצחניים.

הצבע אזל מפניה של אחותו של מאיר. היא הרימה את ידיה לאוויר וכך גם שאר הלוחמים שלה. הסוכנת ח' שכבר עמדה בסיטואציה דומה מול ג'יימי, לא לקחה סיכון ולא הורתה לכוחות שלה להוריד אפילו קמצוץ של כוננות או את האפשרות לתקיפה, וכשאחותו של מאיר הורידה את ידיה בחזרה, הסוכנת ח' הבינה שהגרוע מכל עוד טרם קרה.

עשרות פוקימונים, משטרתיים ואלה שבשליטת דאע"ש מיהרו לתקוף אחד את השני, ענן אדיר של אבק, מתקפות ובלגאן אפף את המקום. אנשים צרחו, פוקימונים נפגעו, בניינים התפרקו, והכל ברדיוס של כיכר אחת שלמה.

מאיר ידע שהוא לא יכול סתם לעמוד שם ולא לעשות כלום. הוא הוציא את אגיסלאש והורה לו לתקוף, אבל הפוקימון לא זז ממקומו. מאיר ניסה שוב לגרום לו לזוז, אבל שום דבר לא עזר. לבסוף הוא נזכר שכדי שפוקימונים ברמות גבוהות יקשיבו למאמנים החדשים שלהם, עליהם להשיג תגים. ולו לא היה אפילו תג אחד.

כשהכל הסתיים, מכתש מלאכותי נוצר במקום. אחותו הייתה שרועה בין ההריסות, חסרת חיים, וכך גם כל חבריה לארגון וגם הפוקימונים שלהם. מאיר פילס את דרכו בין הגופות, הושיט יד והסיט את שערה מפניה של אחותו. היא הייתה כל כך שלווה. דמעה בודדה עזבה את עינו והרטיבה את הגופה. הוא נישק את מצחה פעם אחת ואז עזב את המקום. חסר משפחה לחלוטין.

6 תגובות

  1. ככ הרבה בנות 10-20 אתם הורגים כאילו סיריוסלי

  2. אתה צודק

  3. כל מי שנרצח, בערך
    חברה ערביה
    חברה משוכלפת? שהיא בעצם הבת של המאפיה
    מנהיג מכון אהוב
    מלא שוטרים
    מלא אנשי דאש, וביניהם גם האחות המרושעת שלו.

    פספסתי מישהו? כי אני די בטוח שכן

  4. עומר אזולאי

    ואני הייתי חושב שעם כמות המוות שמאיר היה מעורב בו פוקימון רוח היה מתייחס לזה לפחות.
    אני תוהה כמה זמן מאיר יוכל להסתובב עד שימות בעצמו, או עד שיקבל עזרה אמיתית שלא קשורה לאינטרסים אישיים של אחרים.

  5. זורוארק

    איי.
    אני מציע שבפרק הבא אף אחד לא ימות. בסדר?

  6. מאמן האגדיים

    ספארקילינג אמולגה, פספסת גראנבול שפוצץ באכזריות על ידי פ' פרי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.