סרטים

ספיישלים

תוכנית (אופקים)

תוכנית (אש קטצ׳אם)

חדשות

פוקידע

כתבות

מנגה

מידע

פוקימון שני וארגמן

משחקים

מדריכים

יצירה

פוקימון כחול לבן

מחוז מפלצות כיס

יוטיוב

המצוד אחר כבוד: פרק 17 – שומרת אחותי!

בדומה לאופן המוזר שבו נשלחה אליו החבילה עם הגביע של העיר פמפלונה, גם הפעם הגיע אל ידיו של מאיר מכתב בדואר שליחים. הוא פתח את המכתב ושם הופיע בכתב יד מסורבל הכיתוב הבא:

צוואתה של נריה סעדון ז"ל.

מאחר והמנוחה מעולם לא כתבה צוואה, הרינו מורישים לבן משפחתה היחיד שנשאר בחיים את כל רכושה על פני כדור הארץ.

הרכוש כולל:

= 255,000 ₪, שיועברו לחשבונך שנפתח לכבוד מאורע זה בבנק ישראל.

= תג מכון המים של העיר אילת, שניתן באדיבות מנהיגת המכון גלי, לאחר ניצחונה של נריה.

= והפוקימון ופוריאון, רמה 25, יודעת את המתקפות: אקדח מים, צלילה וקרן קרח.

בברכה, חברה קדישא.

מאיר קרא את המכתב 3 פעמים ואז שם אותו בכיס.

הוא פתח את הקופסה שעליה הודק המכתב וראה תג מים בצורת כפתור מקלדת ועליו הכיתוב Esc עם שני אוזניים של שטן יוצאות ממנו. אם יש משהו שסבא שלו לימד אותו בכל השנים, זה שאפשר להעביר בעלות של פוקימון וגם תגים מיד ליד, כל עוד שני הצדדים מעוניינים בזאת.

הוא הוציא את הפוקדור והורה לפוקימון של אחותו לצאת משם. היא זיהתה אותו מהרגע הראשון. שפת הגוף שלה הייתה נעולה ודרוכה מהרגע הראשון, עיניה לא מצמצו, ונראה שהיא בוחנת את האדם שנמצא כרגע מולה. מאיר לא העז להניד אפילו עפעף. לאחר כמה רגעים, היא התיישבה במקום, התכרבלה בתוך עצמה ושמרה קו מבט ישיר לעבר האדם שתקף אותה בפעם האחרונה שהם נפגשו.

מאיר הסתכל על ופוריאון, הוא כחכח בגרונו ואז אמר – "אני מאיר, אני אח של נריה, המאמנת שלך. נריה, איך נגיד את זה בעדינות? עברה לעולם אחר. היא במקום טוב יותר עכשיו. אני זה שיטפל בך עכשיו. בסדר?" הוא שלף חתיכת פוקי-בלוק מהכיס שלו וזרק את זה לעברה. היא לא התייחסה לזה. מאיר חשב מה עליו לעשות ואז עלה בראשו הרעיון הכי הגיוני שהוא יכול היה לחשוב עליו. "אני אוציא עכשיו את שאר הפוקימונים שלי, בסדר? כדי שתכירי אותם".

לאט לאט הוא הוציא את ארקניין, פארפג'ד ואת לוטאד. ארקניין בחן את היריבה המיתולוגית שלו והתרחק הכי רחוק שהוא יכל ממנה. פארפג'ד הסתכל על מה שקרה בחדר, הבין שהעירו אותו לחינם וחזר לישון גם מחוץ לכדור שלו. ורק לוטאד רחרח את ופוריאון כאילו הייתה עוגת דבש מתוקה. הוא קרקר סביבה, התנגח בה, התחכך בה, ופלט מדי פעם את שמו המצחיק. כמה רגעים לאחר מכן, היא רחרחה גם אותו, הניפה את זנבה לאוויר ונתנה לו לשחק בו כאילו היה צעצוע.

מאיר היה אסיר תודה שיש לו פוקימון מים אשר יוכל לשבור את הקרח, אבל מודאג שזהו הפוקימון השלישי שהוא קיבל על ידי בחורה שמצאה את מותה בגללו. 'אולי אני מקולל?' שאל את עצמו. 'הרי כל בחורה שנקלעתי לדרכה בסופו של דבר מצאה את מותה. מה יש בי שכל כך לא מוסבר?' המחשבות רדפו אותו גם בשינה, כאשר הוא חלם על החיזיון של קיוגר.

ובחלום מאיר היה עם דמות נשית חדשה, הם רכבו על קיוגר האגדי לעבר הקוטב הצפוני, הם דיברו ביניהם, התנשקו קצת, אפילו סיפרו אחד לשנייה בדיחות, וברגע מסוים קיוגר העצום נבהל ממשהו לא מוסבר, הבחורה נפלה מהפוקימון מגובה של כמה מטרים, נפלה לתוך הקרח העבה, ונבלעה בתוך המים הקפואים. מאיר שלח את ידו לעברה וצרח את שמה, אבל משהו ענקי התקדם לעברו. צל של יצור קדום שלא אהב את העובדה שפוקימון אחר נכנס לו לטריטוריה. זה היה קיורם ומבט עיניו היה שחור מזעם. הוא שיגר מתקפת קרח לעבר מאיר וקיוגר, ושנייה לפני שהיא פגעה, מאיר התעורר מהסיוט.

הוא כבר לא יכל לחזור לישון ולכן הוא שיחק קצת בפוקידע שלו. כשהוא בחן את מה שכתוב שם, הוא גילה קצת פרטים חדשים על הפוקימונים שלו:

– ארקניין, פוקימון האגדה, מתפתח מגראולית', ארקניין ידוע בשל האומץ, הנאמנות והמהירות שלו. הוא יכול להקריב את חייו בשביל המאמן הנכון. מאיר העביר את העינית של הפוקידע והצביע באמצעותה על ארקניין וזה גילה לו שהוא ברמה 36.

– לוטאד, פוקימון עשב המים, מקום המחייה האהוב עליו הוא לח ושקט, כמו אגמים ונהרות. הוא עבר עם העינית כמו מקודם וזו גילתה לו שהפוקימון המצחיק שלו הוא ברמה 5.

– פארפג'ד, פוקימון הברווז הפראי, אומרים שהוא יכול להיות המנה המרכזית בארוחה טעימה מאוד, במיוחד אם מבשלים אותו עם מקל בצל, ובגלל זה, הוא כמעט נכחד מהעולם. מאיר חשב על כל הרגעים שחשב לאכול את הפוקימון שלו, ושמח שהוא לא עשה את זה. רמתו של פארפג'ד היא 17.

– אגיסלאש, פוקימון החרב המלכותית, אומרים שהוא יכול לאתר את התכונות של מנהיג אמיתי, ובחלק מהמקרים, הוא עשוי גם להכתיר מלכים. מאיר צחק. הוא בחיים לא יוכל להיות מנהיג, על אחת כמה וכמה מלך. אפילו תג מכון אחד הוא לא השיג בכוחות עצמו, אפילו פוקימונים הוא לא תפס. כולם ניתנו לו על ידי אחרים. הרמה של אגיסלאש היא 71.

מאיר סימן את עצמו בפוקידע ושום דבר לא קרה. הוא ניסה לבדוק אם המיטה, הארון והשידה בחדר ששהה הם פוקימונים. הוא תמיד חשב שיש סביבו חיים שלמים שמתרחשים מבלי שהוא יודע עליהם. לבסוף ספינת המשא שהוא נסע בה צפרה, והקפטן הודיע שהם הגיעו לצרפת רבתי.

היעד הבא – ישראל!

פוסטים קשורים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *