ראשי / יצירה / המצוד אחר כבוד / המצוד אחר כבוד: פרק 19 – כשהטרף הופך לטורף!

המצוד אחר כבוד: פרק 19 – כשהטרף הופך לטורף!

אילן טסלה עמד בקצה השני של הזירה עם פוקימון הרכיבה שלו, מאדסדייל. למאיר לא נותרו הרבה אופציות; הפוקימון של המנהיג חיסל את ארקניין, פארפג'ד ואת לוטאד במכות בודדות, וכל מתקפה שמאיר שלח נגדו, רק חיזקה את ההגנה שלו. את אגיסלאש הוא לא יכל לשלוח, הוא פשוט לא יקשיב לו. כך שכל תקוותיו לתג חדש וניצחון היו מוטלות על כתפיה הצנומות של ופוריאון.

הוא הוציא אותה והיא נעמדה במרכז הזירה, מוכנה לתקוף. מאיר הורה לה לתקוף עם אקדח מים, אבל היא פשוט עמדה שם ולא עשתה דבר.

אילן עמד שם, השתעל בחוסר נעימות ואז אמר – "אז זו פוקימונית שקיבלת מבעלים אחרים, הא? רואים שהיא מתקשה לסמוך עליך, חבר".

מאיר תפס את הכדור שלה והתכוון להחזיר אותה, במטרה לשלוח את אגיסלאש, כי אם יש פוקימון שלא יקשיב לו, עדיף שהוא יהיה ברמה הרבה יותר גבוהה. ומי יודע, אולי מאדסדייל יעצבן אותו כל כך שהוא יתקוף אותו על דעת עצמו, מה שיעניק למאיר את הניצחון הרצוי.

אבל אז אילן הורה למאדסדייל לתקוף עם דהירה שבסופו הוא ינגח ביריבה שלו. הדהירה של הסוס הזה הורגשה בכל רחבי המכון, ופוריאון חיכתה לרגע האחרון ואז זינקה מעל היריב שלה בקפיצה מרהיבה, היא נחתה על גבו והתחילה להשפריץ אקדחי מים לרכה שלו, מה שהוריד אותו מיד לאדמה. ההגנות שלו התחזקו, אבל ופוריאון המשיכה לנסות ולהטביע אותו באקדח המים שלה. היא ירתה וירקה, פלטה ושיגרה, וברגע מסוים המתקפה קיבלה עוד ועוד כוח, עד שזרם המים הקטן הפך לגדול, ומגדול לעצום, אור לבן התחיל להתווסף למים, מה שיצר תחושת מערבולת אדירה, כשהיא סיימה את המתקפה, הפוקידע של מאיר זמזם בקול חלש מהכיס שלו "משאבת הידרו, מתקפת מים מהחזקות שיש, כוח הבסיס שלה עומד על 120". בסופו של דבר, מאדסדייל הובס.

מאיר קפץ בשמחה. זו הפעם הראשונה שלו שהוא ניצח בקרב מכון והתג הראשון שהוא זוכה בזכות עצמו, גם אם בדרך הפוקימונית שלו לא ממש הקשיבה לו. אילן ניגש אל המאתגר, לחץ את ידו, אמר לו – "כל הכבוד!" והעניק לו את תג הרכיבה. "פוקימונים עד רמה 30 יקשיבו לך עם התג הזה".

= = = = =

לאחר הקרב, אילן אירח את מאיר בביתו, נתן לו ארוחה דשנה, סיפק לו מקלחת, בגדים נקיים ואפילו טיפל בפוקימונים של מאיר בזמן שהוא התארח שם. זה הרגיש למאיר כאילו הוא מגשים את החלום שלו להיות מאמן פוקימונים בפעם הראשונה.

אבל דברים בעולמו של מאיר לא היו טובים לנצח. מיד לאחר שהוא סיים לראות את התוכנית "אווטאר: כשף האוויר האחרון" במחשב הביתי, נשמעה דפיקה על הדלת. מישהי נשית נשמעה מהקצה השני של הדלת והביטוי "איפה מאיר נמצא?" נשמע במעומעם. מאיר ידע שעליו לצאת לדרך. הוא תפס את החפצים שלו, אסף את הפוקימונים לתוך הכדורים שלהם, והתגנב מהדלת האחורית.

שעה לאחר מכן, הוא כבר צלצל לפרנצ'סקה והם נפגשו בתחנה המרכזית.

באוטובוס הוא סיפר לה על מה שקרה לו בביתו של מנהיג המכון והיא הקשיבה לו בקשב רב.

"את חושבת שזה קשור לסוכנת ח'?"

"לא יודעת. מאז אותו יום שבו אל-קעידה כמעט הרגו אותנו, אני לא מסתובבת סתם כך ברחוב".

"ספרי לי שוב איך כל זה קרה. אני לא ממש הבנתי".

"אחרי שאתה שוגרת עם אלקזם אל סבא שלי, אני הוריתי לזורוארק שלי להתחזות אלי, נתתי לו את הפוקדור שלו כהסחה, ואמרתי לו שיעשה הכל כדי לבזבז כמה שיותר זמן".

"ומה את עשית?" שאל מאיר בסקרנות.

"אני השארתי את כל החפצים שלי מאחור, טיפסתי מהחלון של השירותים וברחתי משם כל עוד יכולתי. תפסתי טרמפ מהכביש הראשי ונסעתי עד שיכולתי להרגיש בטוחה".

"אני עדיין לא מאמין שאת חיה".

"כן", היא חייכה את החיוך המושלם שלה, "הזרועות והציצים שלי עדיין כואבים מהחיבוק האדיר שנתת לי מקודם. אני הלכתי לבדוק שלא נפלו לי הפיטמות בזמן שאתה נלחמת בקרב המכון".

מאיר צחק. "אבל מה עשית בכל הזמן הזה?"

"ניסיתי לברר מי אלה האנשים האלה".

"אבל כבר סיפרתי לך את כל מה שאני יודע".

"כן, אבל משהו עדיין מסריח. למה שאדם כמו ג'יימי יבחר להסגיר את עצמו ועוד יעזור לאדם היחיד שהוא רוצה ברעתו. אני עדיין חושבת שאתה צריך להיפטר מאגיסלאש בהקדם האפשרי".

"מה את מדברת?", נבהל מאיר, "זה הפוקימון הכי חזק שיש לי!"

"אז תסביר לי אתה. הוא פרץ לקרב המכון הראשון שלך, הרג את מנהיג המכון שנלחמת נגדו, אחר כך הוא רצח את חברה שלך ואת הפוקימון שלה, כמעט הרג אותך על הדרך, עקב אחרי הדואר שלך, חטף אותך כשהיית איתי, איים שירצח אותך, ירה בי (הרי הוא לא ידע שמדובר בפוקימון שלי) 3 פעמים במטרה להיפטר ממני, הוריד שדרה שלמה במטרה להשמיד את המוסד, ומיד לאחר מכן הפך לילד טוב ירושלים, הסגיר את עצמו, נתן לך פוקימון, ורכש את אמונך?"

"כשאת מתארת את זה ככה, זה באמת נשמע כאילו מדובר בשני בני אדם שונים."

"אני חושבת שהגיע הזמן שנעשה מעקף", פרנצ'סקה הציעה.

"מה הכוונה שלך?" שאל מאיר.

"אנחנו יכולים להתברבר סביב קיורם 20 שנה, אבל כדי להיות בטוחים שאנחנו מוגנים, עלינו קודם לעשות עבודת תחקיר בנוגע למי שרוצה לפגוע בנו. אמרת שהמשטרה חיסלה את משטרות המהפכה של דאע"ש, נכון?"

"נכון".

"זה מותיר רק את אל-קעידה בסיפור".

"מה את רוצה שנעשה".

"נברר מי ראש הארגון, מה המטרה שלהם, מה הם רוצים ממך, מה התפקיד של ג'יימי, הכל".

"ואיך את חושבת לעשות את כל זה?"

"נסגיר אותך כמובן", היא חייכה.

תגובה אחת

  1. וואו, עוד פרק נהדר של המצוד אחר כבוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.