ראשי / יצירה / המצוד אחר כבוד / המצוד אחר כבוד: פרק 25 – מכלאת הפוקימונים הנטושים!

המצוד אחר כבוד: פרק 25 – מכלאת הפוקימונים הנטושים!

השעון היראה 5:15 לפנות בוקר במכלאת הפוקימונים הנטושים ולידי לא יכלה לישון. היא התגלגלה מצד לצד, ספרה וולו, מריפ, אפילו סנורלקס מזורגגים, אבל שום דבר לא עזר לה. היא התרוממה מהמזרן, ניגשה לקדמת הקרוואן והדליקה את הכיריים החשמליים, לאחר מכן היא הוציאה מהארונית פינג'ן קטן, שמה בו מים מינרליים, מזגה לתוכו 4 כפיות קפה שחור ונתנה לו לרתוח. לאחר 13.5 דקות הפינג'ן רתח, היא הוציאה אותו מהגז, מזגה את המשקה השחור והמר לתוך כוס קטנה, הוסיפה 6 כפיות סוכר והתחילה לשתות באישון לילה. היא חשבה על היום הארוך שצפוי לה: להאכיל את הפוקימונים הנטושים, לנסות למצוא להם בתים חדשים, לשלם את חשבון החנייה המצטבר, ולעבור דרך העירייה במטרה להגיע איתם להסדר בנוגע לתאונות של קורוינייט…

כשלפתע היא שמעה צעדים של מגפיים מתקרבים, לאחר מכן, היא שמעה שני גברים מתלחששים, ולבסוף היא נשבעה שהיא זיהתה זוג מספרי מזמרה מהחלון הקטן. היא לא העזה לעזוב את מרחב הביטחון שלה. בחורה נאה בגילה, עם נתוני הגוף השופעים שלה, אם היא תצא לשם – זו לא תהיה הפעם הראשונה שהיא תותקף מינית. בפעם הקודמת זה נגמר בכך שהיא תפסה לתוקף שלה את הביצים ומעכה אותם בכל הכוח עד שהוא לא יכל לזוז. היא הייתה בטוחה שזה לא ייגמר כך הפעם. היא נתנה לפורצים לעשות את שלהם וכשהרעש פסק, היא יצאה החוצה וראתה את הגדר שהיא הקימה שסועה ואת הכלוב של קורוינייט שבור ומרוקן. הפוקימון הנטוש שהיא שמרה עליו נחטף!

= = = = =

"פססט, פרנצ'סקה? את ערה?"

אין קול ואין עונה.

"פססט", קרא מאיר.

"מה?" ענתה פרנצ'סקה.

"אני לא יכול להירדם".

"תשתה קצת רום, יש על השידה בדק העליון".

"אני לא יכול, זה חריף לי מדי".

"אז תתרגל נשימות".

"המוחטה באף שלי קפאה מרוב שקר פה".

"כן, זה באמת סיוט, אני לא יודעת מתי הייתה הפעם האחרונה שראיתי את הנחיריים שלי".

שניהם צחקו.

מאיר ופרנצ'סקה בילו את ערב ט"ו באב על ספינה שהם קנו בגבול הצפוני של רוסיה, בדרכם לקוטב הצפוני. הם בזבזו כמעט את כל הונם על ציוד, אוכל וביגוד חם. ולמרות כל ההכנות שהם עשו, שום דבר לא הכין אותם לקור הזה. הם קפאו גם כאשר לבשו את המעילים החורפיים שלהם, הדליקו את האח והשתמשו בארקניין של מאיר בו זמנית! התחושה של מאיר באצבעות הרגליים כבר ממזמן עזבה אותו והדבר היחיד שנשאר להם כרעיון איך לחמם את הגוף היה מגע פיזי. מאיר לא הירבה לדבר על זה, אבל כשפרנצ'סקה הציעה את השיטה, הוא לא היה זה שיגיד לה לא. וכך, מדי ערב, הם התנשקו אחד עם השני, טמפרטורת הגוף שלהם עלתה והם התקרבו אחד לשני בכמה מובנים.

"אני נמשך אלייך", אמר מאיר לאחר שבועות של היסוס.

"…"

"שמעת אותי?"

"כן, אני לא יודעת איך להגיב לזה. אתה הבחור הראשון שאומר לי את זה".

"את נמשכת אלי?"

פרנצ'סקה התיישבה במיטה שלה ואמרה – "מאיר חיים סעדון, אתה חושב שהייתי מתנשקת איתך כל ערב אם לא הייתי נמשכת אליך?"

"נקודה טובה".

שקט שרר ביניהם והיא חזרה לנוח באופן אופקי.

עברה שעה ארוכה ואז מאיר התחיל לנחור.

"אני משועממת".

"את רוצה להתנשק עוד קצת?"

"לא, בא לי שתספר לי משהו".

"על החלום שהיה לי?"

"מה, החלום שבו אתה ואני פוגשים את קיוגר, רוכבים עליו, מתנשקים, פוגשים את קיורם ואז הוא הורג אותי ואתה נשאר לבדך בעולם הזה? נראה לי שאני אוותר על זה, תודה. אני אוהבת לחיות".

"אז על מה נדבר?"

"אני לא יודעת".

"אני… אני… אל תקחי את זה לא נכון, אבל מה אם כולם צודקים לגבייך?"

"מה הכוונה?"

"שאת לא באמת אדם בפני עצמך ואת רק שיבוט של אמא שלך. לא, רגע, לא של אמא שלך, הכוונה היא לבת של קורליאון".

"לא שאני מאמינה לשטויות האלה, כי אם זה נכון, אז לא הייתה לי נשמה, ואז לא הייתי חולמת, ולא הייתי בוכה, ולא הייתי מתאהבת…"

"מתאהבת? במי???"

"הנקודה היא", היא הגבירה את קולה כדי לעבור נושא, שגם אם זה איכשהו נכון, זה הופך אותי לפחות בן אדם?"

"לא. אני לא חושב. כן, אני לא יודע. מה את חושבת?"

"אני לא חושבת שזה משנה. אני לא אוהבת לדבר על זה".

"טוב".

"טוב. נראה לי שמחרתיים נגיע לקצה ומשם נצטרך ללכת ברגל".

"כן, טוב, אני מקווה שנמצא אותו מהר, אין לי אצבעות מיותרות לאבד בקור הזה".

שתיקה השתררה בדק.

"מאיר?"

"מממ?"

"גם אני מחבבת אותך מאוד".

ואיך שהוא, כשהיא אמרה את זה, היא שמעה אותו מחייך במיטה שלו.

3 תגובות

  1. בכל סיפור חייב להיות סיפור אהבה…

  2. קורבנייט? רציני?
    כאילו לא שיש לי בעיה עם זה
    אבל אתה לא רוצה לבדוק איך הוא בקרבות לפני שאתה הופך אותו לפוקימון בסיפור? אולי יש לו התפתחות או משהו?

  3. לוז, אני מצטט: "נחשב לפוקימון החזק ביותר בשמיים בגאלאר". משתמשים בדבר הזה בשביל התניידות ממקום למקום. יש לו ג'ייגנטאמאקס, והוא לא מאיוונט או משהו. למה, לכל הרוחות, שתהיה לו התפתחות?!?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.