ראשי / יצירה / פרק שישי – חמישה נגד… כחול?

פרק שישי – חמישה נגד… כחול?

הדבר הראשון שריי שם לב אליו הוא שהבחור היה כחול. הדבר השני היה שהוא ממש שרירי.

הוא עמד שם, עם עור כחול, שיער בצבע שחור, ידיים משולבות על החזה שלו, לבוש עם מדים של צוות אימפריום, אבל בניגוד לחיילים הרגילים, המדים שלו היו שונים. החולצה שלו הייתה בעלת שרוולים קצרים שהדגישו את השרירים שלו, הסמל היה סמל קטן על החולצה, בצד שמאל מעל הלב, היה לו מין מגן כתף על כתף שמאל שלו, וצמידי עור מתוחים על השרירים שלו בכל יד.

לאיוס היה הראשון שדיבר, "אתה כחול", אמר בצורה כזאת כאילו אף אחד לא שם לב לדבר הברור מאליו הזה.

"מה הבעיה בזה?" שאל הבחור בקול בס, "זה נורמלי לגמרי".

"אה… לא, זה לא", אמרה אמה.

נראה שהבחור התחיל להתעצבן, זה לא נראה כאילו הוא נפגע, זה נראה כאילו כבר נמאס לו לשמוע את אותה השאלה שוב ושוב ושוב.

"טוב, זה לא אמור לעניין אותנו בכלל!, מי אתה ומה אתה רוצה?" אמר בלאק.

"אני הוא אייר, אחד האדמינים של צוות אימפריום, קיבלנו בקשה לתגבור ובדיוק הייתי באזור, אז באתי לעצור אתכם."

"אנחנו חמישה, אתה אחד, אתה באמת חושב שיש לך סיכוי נגדנו?" שאלה אמה.

"מבחינה פיזית אני יכול לנצח את כולכם בלי להתאמץ, אפילו אותך בחור גדול", אמר והחווה בראשו לכיוון בלאק, "ומבחינת פוקימונים, הפוקימונים שלי הרבה יותר חזקים", אמר כאילו זה מובן מאליו.

"יש לך רק פוקימון אחד, אתה באמת חושב שזה מספיק?" אמר לאיוס שכנראה שם לב לפוקדור הבודד שהיה בחגורת הפוקימונים שלו.

אייר זרק את הדייב בול שלו וקרא "צא פוליראת'".

מהפוקדור יצא פוקימון דמוי צפרדע בצבע כחול, עם כפפות לבנות על הידיים וספירלה מצוירת לו על הבטן.

"זה לא הפוקימון הרגיל שלי, אבל הוא יעשה את העבודה".

"אתה מזלזל בנו?" אמרה אמה והוציאה את הגולבאט שלה, "צא גולבאט! מתקפת כנף!" גולבאט עף בשיא המהירות לעבר פוליראת' כשהכנפיים שלו זוהרות.

"אגרוף קרח", אמר אייר. פוליראת' נתן אגרוף לגולבאט תוך כדי תעופה אליו, והעיף אותו הצידה.

גולבאט נפל על הרצפה קפוא. "גולבאט!" צעקה אמה והחזירה אותו לפוקדור שלו.

"אתם יכולים לתקוף ביחד", אמר אייר, "אתם לא תצליחו לנצח בכל מקרה".

"אנחנו עוד נראה לגבי זה!" צעקה אמה והוציאה את הסניזל שלה. לאיוס הוציא את גלייגר, אלה הוציאה את וולפיקס והאפיני, בלאק הוציא את ריולו ולרביטר.

וריי הוציא את גראולית' וסנדייל.

"בואו נתחיל!" אמר אייר עם חיוך על הפנים.

= = = = =

אז תארו לעצמכם שאתם מנסים לברוח מבסיס של צוות שבמשך שנים צובר כוח ובחור כחול עם פוקימון חזק בצורה מטורפת עומד לכם בדרך. כיף חיים…

לא רציתי להוציא את אלקיד כי הוא די מצוברח אחרי הקרב האחרון שהוא הפסיד בו.

הפוליראת' בכלל לא התאמץ, כל הפוקימונים תקפו אותו והוא התחמק ללא בעיה.

הוא השתמש במים רותחים נגד לרביטר וגראולית' והוציא אותם מהקרב במכה אחת.

הוא השתמש במתקפת שבירת לבנים כדי להיפטר מהאפיני, הוא קלט שהיא תחזק את כל הקבוצה עם היכולות שלה. הוא השתמש באגרוף קרח כדי להעיף את סנדייל שקפץ עליו ועוד פעם בשבירת לבנים כדי לגמור את סניזל.

וכל זה קרה תוך חמש שניות.

נשארו בצד שלנו גלייגר, ריולו, וולפיקס.

בלאק צעק עליי "תוציא אותו כבר!"

בחוסר רצון הוצאתי את אלקיד מהפוקדור ואמרתי לו להשתמש בחשמל שלו, פוליראת' התחמק מזה והתכונן לתקוף אותו.

"וולפיקס, רוח קפואה!" צעקה אלה.

וולפיקס כיוון נשימה קפואה לכיוון הרגליים של פוליראת' מה שגרם לקרח להיווצר על הרגליים שלו והאט אותו.

"וולפיקס שוב!" צעקה אלה.

"שבירת לבנים!" צעק אייר. פוליראת' זז פחות מהר ממקודם אבל הוא עדיין זז מהר. הוא התקרב לוולפיקס ונתן לו מכה שעילפה אותו במקום.

"וולפיקס לא!" אמרה אלה והחזירה אותו לפוקדור שלו.

"אתם יותר חלשים ממה שחשבתי", אמר אייר, "תכננתם לנסות לברוח ככה? אתם בחיים לא הייתם מצליחים".

עיצבנה אותי העובדה שהוא מדבר כאילו הוא כבר ניצח.

"מכת חשמל!" פרשתי על אלקיד. בגלל הרוח הקפואה של וולפיקס הוא לא הצליח להתחמק וזה באמת פגע בו, נראה שזה גרם להרבה נזק.

"זה עובד!" אמר בלאק.

"תקוף את האלקיד עם חבטה כפולה", אמר אייר לפוליראת'.

פוליראת' התקדם לעבר אלקיד במהירות.

"ריולו תגן עליו!" צעק בלאק, ריולו הגיע וחסם את המכה של פוליראת', אבל הוא לא הצליח לחסום את החבטה השנייה ועף על הרצפה מעולף.

בלאק החזיר אותו לפוקדור בזמן שפוליראת' התקדם כדי לסיים עם אלקיד.

"אגרוף קרח", פקד אייר.

"גלייגר תגן על אלקיד, אלקיד מכת חשמל!" צעקתי.

גלייגר חסם את המתקפה של פוליראת', אבל נפל על הרצפה קפוא.

מכת החשמל של אלקיד השפיעה, אבל לא מספיק.

"פוליראת', שבירת לבנים", אמר אייר.

הוא נתן לאלקיד מכה עם החלק הצדדי של היד, שהעיפה אותו הצידה.

רציתי להחזיר אותו לפוקדור אבל הוא לא התעלף לחלוטין, הוא כיוון מכת חשמל וירה לכיוון פוליראת'.

המתקפה פגעה אבל נראה שבניגוד למתקפות האחרות לא רק שזה לא השפיע, זה גם עצבן את פוליראת'. "שבירת לבנים" פקד אייר עוד פעם.

ידעתי שאם המתקפה הזאת תפגע באלקיד הוא לא ישרוד.

רצתי אליו מהר והגנתי עליו בגופי.

זה לא היה רעיון טוב.

תקחו את באגרוף של האיש הכי חזק שאתם מכירים, תכפילו את זה כפול 10 ותחשבו איך זה מרגיש לקבל יד ענקית של פוקימון עם עוצמה כזאת לגב שלכם, כן, זה לא נעים.

נפלתי על הרצפה ברגע שהוא פגע בי.

"אגרוף קרח", אמר אייר כאילו כל הסיטואציה משעממת אותו.

פוליראת' כיוון את אגרוף הקרח לאלקיד.

עמדתי לכסות אותי בגופי, אם אני לא עומד לשרוד, לפחות הוא כן ישרוד.

אלקיד ראה מה אני מנסה לעשות ועקף אותי, הוא כיוון אגרוף נגד אגרוף הקרח של פוליראת'. לא היה שום סיכוי שהוא ישרוד את זה. צעקתי, "לא! אלקיד!", ואז ברגע לפני ששני האגרופים נפגשו אלקיד התחיל לזהור.

הוא נהיה גבוה יותר, הידיים שלו נהיו ארוכות ושריריות יותר, והקרניים על הראש שלו השתנו ונראו כמו אנטנות.

האגרופים פגעו אחד בשני, מה שיצר הדף ופגע בעיקר בפוליראת'.

אלקטבאז בצבע צהוב עם פסים שחורים כמו של טיגריס עמד מולי והגן עליי, עליי, המאמן שלו.

האגרופים שלו נראו טעונים בחשמל והוא זז במהירות והתכונן לתקוף את פוליראת'.

"אגרוף קרח!" פקד אייר, ונשמע עכשיו כאילו הוא באמת יכול להפסיד.

האגרופים פגעו אחד בשני שוב, ושוב הנזק נגרם בעיקר לפוליראת' שהיה חלש נגד מתקפות חשמל.

"מים רותחים!" אמר לפוליראת'. פוליראת' ירה מים רותחים מאמצע הספירלה שלו.

אלקטבאז התחמק מהמתקפה בלי בעיה ונתן עוד אגרוף שהפיל את פוליראת' לכריעה, האגרוף שהגיע אחרי זה עילף אותו לגמרי.

אייר הוציא את הפוקדור שלו והחזיר את פוליראת' לפוקדור.

שתי שניות אחרי זה אלקטבאז נפל על הרצפה, מעולף.

לא נשארו לנו שום פוקימונים להשתמש בהם נגד אייר, הפסדנו.

אייר הסתכל עליי חייך ואז התחיל לצחוק.

"אולי אתם לא כאלה גרועים אחרי הכל!" אמר עם חיוך על הפנים.

הוא הצביע לכיוון קיר המתכת הגדול.

"יש שם כפר, אם לא תעשו בעיות, אף אחד לא ינסה לעצור אתכם", אמר.

"מ…מה? אתה נותן לנו ללכת?" שאלתי.

"כן, אני אחכה לך ביציאה מכאן! אני מזהה כישרון כשאני רואה אחד. אני לא אוותר על קרב כזה בשום פנים ואופן!"

"א…אבל קיבלת פקודות, לא?" שאלה אלה.

"מה אלה סתם פקודות לעומת קרב אגדי?, שנים שלא הפסדתי בקרב, עד עכשיו. אם אני אשאיר אתכם בחיים, אתם תתחזקו ותתנו לי את הקרב שאני באמת רוצה! קרב אפי! קרב שידברו עליו עוד אלפי שנים!" אמר אייר עם חיוך ומבט נוצץ בעיניים.

"אני אדווח שטיפלתי בכם, ככה לא יעשו לכם בעיות עד שתנסו לעשות צרות אמיתיות".

"אתה באמת עומד להשאיר אותנו ככה?" צעק בלאק, "אתה באמת חושב שלא נצליח לברוח?"

"לא אכפת לי אם תברחו או לא, אכפת לי רק מהקרב שלי", ענה אייר.

"טוב אם לא אכפת לכם, אני אלך לי", אמר אייר, לחץ על כמה לחצנים על השעון שלו ונעלם, מותיר סביב המקום שעמד בו לפני רגע מעגל מלא בסמלים מוזרים.

באותו הרגע האור במקום התחיל להחשיך.

"נרפא את הפוקימונים שלנו ונשאר כאן ללילה", אמר בלאק, "אני לא רוצה ללכת במקום הזה בלילה, לכו תדעו מה מסתובב כאן". די הסכמתי איתו בנוגע לזה.

מסתבר שלא נשאר אף אחד בבסיס הזה, הוא כנראה נטוש או משהו כזה.

מצאנו מקלחת בקומת היציאה, התקלחנו והחלפנו בגדים, מסתבר שהיו שם הרבה בגדים שהם לא מדי צוות אימפריום, ואיכשהו בלאק הצליח למצוא בגדים שחורים. לא היה לי כוח לבדיחות צבעים מפי אמה בכל מקרה.

אלה נראתה די עצובה, היא כנראה הרגישה שהיא לא עזרה כמעט בקרב הזה.

התקרבתי אליה, קראתי בשמה ואמרתי לה, "אלה, רק שתדעי, בלעדייך לא היינו מצליחים לנצח בקרב הזה".

"א…אתה סתם אומר את זה כדי לגרום לי להרגיש בנוח", ענתה עם מבט עצוב.

"באמת שלא!" עניתי, "בלעדי וולפיקס, פוליראת' היה מוריד את אלקיד בלי להתאמץ, וגם אחרי שהוא התפתח לאלקטבאז, הוא הצליח לנצח רק בגלל שהוא לא היה בשיא כוחו! ניצחנו בזכותך! כולנו ניצחנו בזכות כל העזרה של כל הקבוצה!" אמרתי וכמעט ואיבדתי את עצמי בלהט הנאום.

"תודה", אמרה אלה וחיבקה אותי, "אתה חבר אמיתי".

אחרי זה כולנו נשכבנו המיטות והאור נכבה בעצמו.

במשך כמה זמן שכבתי לי עם עיניים פקוחות, וחשבתי על הקרב.

אז זה הכוח של האדמינים של צוות אימפריום, לא סתם חלשים כמו החיילים הרגילים.

באותו רגע נשבעתי לעצמי שבפעם הבאה שאני ואייר ניפגש, אני אצא כמנצח, וזה יהיה בכוחות עצמי, ואז נרדמתי.

5 תגובות

  1. אייר מזכיר מאוד את ברונו…

  2. אני שמח לראות שצדקתי, אבל אם כבר אתה לוקח ממנו השראה, למה לשנות לארלו את השם?

  3. כי פה הדימיון נגמר נקרוזמאן.
    לקחתי ממנו השראה לכמה דברים כן, אבל לא על הכל.
    הדמויות, הפוקימונים, והרבה דברים אחרים.
    לדוגמא לוקסטין לא אומר שהבסיס מתחת לאדמה.
    אני לקחתי כמה דברים שטחיים כי כמה קוויי מחשבה נקטעו לי.
    לדוגמא השם של הצוות ואולי חלק מהאדמינים, אבל האישיות שלהם שונה לגמרי.

  4. אני מבין, עם כי ממה שראיתי האישיות שלו לא ממש שונה, במיוחד כשהוא מתחיל עם שורת ה"this is completely normal" שלו. אבל אני מאמין לך שזה ישתפר, ותולה תקוות גדולות בסיפור!

  5. נכון הוא ממש מזכיר את ברונו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.