ראשי / יצירה / פרק שלישי – הקרב הראשון!

פרק שלישי – הקרב הראשון!

מסתבר שהייתה לפרופסור סיבה מאוד טובה להגיד לנו "לא להסתכל בחדרים!!!" עם כמה סימני קריאה, חשב לעצמו ריי. כשהם יצאו מהחדר הם גילו שהקומה לא באמת קטנה כמו שהם חשבו. הם יצאו למסדרון שנמצאים בו הרבה דלתות ובסוף המסדרון, חדר ממש גדול וריק שבקצהו עוד מסדרון אפוף חשכה. לפי איך שזה נראה זה היה אולם אימונים.

אלה ולאיוס הוציאו את הפוקימונים שלהם מהפוקדורים שלהם בינתיים.

"למה אתם מוציאים אותם?" שאל ריי.

"כדי ליצור איתם קשר חברות כמובן!" ענתה אלה.

"הם לא סתם חפצים שאפשר להשתמש בהם", הוסיף לאיוס.

"נו ברור", אמרה אמה, "אתם לא קיבלתם זובאט בתור פוקימון… פוקימון עלוב".

היה נראה שאלה באה לענות לה אבל אמה המשיכה עקפה את בלאק ופתחה את אחד החדרים.

"מה את עושה?" אמר לאיוס.

"הפרופסור אמר לנו לא להסתכל!. כאילו שאני עומדת להקשיב לאיזה פרופסור שמנסה להציל אותי עם מכתב מחורבן" אמרה אמה ופתחה את הדלת.

ברגע שפתחה את הדלת אמה עצרה במקומה. לקח לזה כמה שניות, אבל ריח מבחיל יצא מהחדר שאמה פתחה. היא נראתה מאובן לחלוטין.

"מה זה? מה יש שם?" שאל לאיוס והזיז אותה הצידה. ברגע שהסתכל מה יש בפנים הוא פשוט נפל על ברכיו והתחיל להקיא.

כשהם פתחו את הדלת זה היה אחד הדברים הנוראיים ביותר שהם ראו בחייהם (לא שהם זוכרים מהם יותר מדי). החדר היה מלא באברי פוקימון.

אתם בטח מתארים לעצמכם חלקים בתור קשקש דרקון אולי או שן. אבל לא, איברים פנימיים!. ידיים של מאצ'אמפ, מוח של אלאקזם (הוא ראה הרבה חלקי עור מפוזרים שם וניחש איזה איבר שייך למה) ועוד הרבה דברים, עד שריי הרגיש בחילה רק מלחשוב עליהם. החדר היה נראה כמו מעבדה, שולחן באמצע של החדר צמוד לקיר הנגדי של הדלת כשהוא מלא מבחנות בשלל צבעים ומיכל מנופץ שנראה שנועד להכיל פוקימון.

הדבר המבחיל ביותר היה הפוקימון, אם אפשר בכלל לקרוא לו ככה והמדען שהחדר הזה כנראה היה שלו.

לפוקימון היו 4 זרועות מגעילות וריריות שבקצה שלהם היה להבים, ואחד הלהבים האלה נעוץ בלבו של המדען כשהוא על הרצפה באמצע של שלולית דם יבשה. שניהם היו מתים לחלוטין, אם כי לריי לא היה שום צורך לוודא את זה.

"מה זה שם?" שאלה אלה, "אני רוצה לראות!" אמרה בעודה קופצת כיון שהייתה הנמוכה שבחבורה.

בלאק טרק את הדלת בחוזקה. "אלה, את סומכת עליי?" שאל.

"בוודאי!" ענתה אלה בביטחון.

"אז אני מבטיח לך שאין שם שום דבר שיכול לעניין אותך" אמר והוריד את ראשו כשבחילה עלתה בגרונו.

"אני… אני מבינה", ענתה אלה.

"טוב בואו נמשיך", אמר ריי וגרם לכולם להמשיך ללכת אם כי בקושי מסוים עם אמה.

הם לא פתחו שום חדר אחר כשעברו במסדרון.

כשהגיעו לתחילת המסדרון הבא אחרי אולם האימונים המסדרון התפצל לשניים, ימין ושמאל.

"אז מה עושים עכשיו?" שאלה אמה שחזרה במהירות פלא למצב רוחה המגעיל והרגיל.

"תראו שם", אמר לאיוס והצביע תוך כדי שהוא נשען על הקיר כאילו הוא עומד להקיא בשנית. הוא הצביע על לוח מתאים שכמעט ופספסו כי הוא לא היה מתחת לאור. בלאק התקרב אליו והוציא ברווח בין הלוח לקיר עוד מכתב הוא פתח את המכתב והתחיל להקריא:

אז בטחתם במכתב שלי בסופו של דבר.

אני שמח, שמח שיש לי הזדמנות להציל אתכם מכאן.

אז בואו אני אספר לכם קצת על המקום שאתם נמצאים בו. הבסיס של צוות אימפריום! אימפריום בלטינית פירושו כוח. הם תאוים לכוח ורוצים אותו בכל מאודם. הם יעשו הכל בשביל כוח: להתעלל בפוקימונים, לשבט פוקימונים כדי שיצאו חזקים יותר ואפילו לנסות לשלב אותם וליצור פוקימון חזק בהרבה, אם כי הם לא הצליחו כל כך בחלק האחרון.

צוות אימפריום נמצא בצללים הרבה זמן, אתם חייבים לצאת מכאן ולהגיד לכל העולם שבחוץ על המקום הזה, רק כך יאמינו וינקטו בצעדים נגדם.

השארתי לכם פתק בעוד חמש קומות מעכשיו. אתם תמצאו אותו מאחורי שלט שכתוב עליו "יציאה".

למזלכם אתם נמצאים בחלק מהבסיס שלא מאויש יותר מדי וגם החיילים שכן מצויידים רק על ידי פוקימונים חלשים. הפוקימונים שנתתי לכם אמורים להספיק בשביל זה.

אל תסמכו על אף אחד חוץ מאחד על השני! אם תראו פוקימון שיכול לעזור לכם תקחו אותו, כי אף אחד אחר לא עומד לעזור לכם. כל עזרה יכולה לעזור. הפוקימונים כאן יקשיבו לכל מי שיוציא אותם מהפוקדור שלהם. ותיזהרו.

בהצלחה.

"טוב זה מסביר את החדר", אמר לאיוס עם פרצוף של חצי חיוך חצי בחילה כשהוא עדיין נשען על הקיר.

"אוקיי", אמר בלאק, "נמשיך".

'מסתבר שסנדייל הוא פוקימון די שובב', חשב לעצמו ריי בזמן שסנדייל שהוציא מהפוקדור הלך ונתלה על אמה שהתחילה לרוץ ולצרוח כמו משוגעת "תורידו אותו! תורידו אותו!".

אחרי שבלאק הואיל בטובו להוריד אותו ממנה, היא אמרה לריי, "פעם הבאה תשמור על הפוקימון המעצבן שלך בפוקדור!"

ריי שכבר נמאס לו ממנה, הרגיש שהוא חייב לענות לה, ואמר "לפחות זה לא זובאט", מה שגרם לאמה להתעצבן, לסתום את הפה ולהמשיך ללכת.

לא עבר הרבה זמן עד שהם מצאו את השומר הראשון.

הוא היה לבוש במדים שחורים עם סמל שנראה כמו האות M וכתר בו זמנית. הוא היה ישן כמובן.

בלאק סימן לכולם לשמור על שקט. כולנו הלכנו על קצות האצבעות ועברנו אותו. נשמנו לרווחה ואז הפוקדור של אלה בטעות נפל על הרצפה, מה שגרם להאפיני לצאת ולעשות רעש של שמחה כמו שהיא רגילה לעשות… מה שגרם לשומר להתעורר כמובן… "אה… מה…" אמר השומר בזמן שהוא מתעורר.

"כלבה מטומטמת!" צעקה אמה על אלה,

שענתה חלושות "זה היה בטעות… זה היה בטעות…"

השומר התעורר לחלוטין ועמד להוציא את מכשיר הקשר שלו כנראה כדי לדווח שהם ברחו תוך כדי שהוא אומר "אתם חושבים לברוח מכאן? הרבה ניסו! אתם יכולים להיכנס לחדרים ולבדוק מה קרה להם!". כשהשומר הוציא את מכשיר הקשר, בלאק נתן לו אגרוף והעיף לו את מכשיר הקשר מהיד.

השומר הוציא פוקדור מהחגורה שלו והוציא מהפוקדור פוקימון דמוי עכבר בצבע סגול. "צא רטטה! תעיף את הפרחחים האלה מפה!". כמובן שאף אחד מהם לא יצא חייב וכל אחד מהם הוציא את הפוקימון שלו.

"ככה אה?" אמר השומר, "אוקיי" הוא הכניס את הידיים שלו לחגורה והוציא עוד שני פוקימונים. מהפוקימונים יצא זובאט ופוקימון דמוי נחש סגול שהעביר פחד הפוקימונים של,החבורה.

"אקנס", אמר לאיוס, שזכה בתגובת "עוד איזו שהיא הבחנה, מר גאון?" מאמה שנשארה עוקצנית למרות כל מה שקורה.

השומר התחיל לפקוד על הפוקימונים שלו "רטטה! תקוף את הבחור הגדול! אקנס! על הבלונדינית! זובאט לך על הבלונדי!" ובאותו רגע ריי קלט שהוא כנראה דיבר עליו.

"אתה מזלזל בי?" צעקה אמה ופקדה על הזובאט שלה לתקוף את הזובאט שלו.

כששני פוקימונים מאותו הסוג נלחמים מה שמשנה בעיקר זה הכוח הטבעי שלהם.

הזובאט של אמה היה חזק יותר. הוא זז במהירות מדהימה אפילו יחסית לזובאט. אמה פקדה עליו לנשוך את הזובאט השני, מה שגרם לו ליילל בקול. הוא לא המשיך בזה הרבה זמן, והתעלף אחרי כמה שניות. בינתיים אקנס נלחם נגד אלקיד הנמרץ והאפיני (שנראתה דווקא די מפחידה בקרב) שמסתבר שהייתה הרבה יותר טוב בתור עוזרת ומרפא מאשר לוחמת. אלקיד חישמל את אקנס והאפיני חיזקה את אלקיד בצורה כזאת שהמתקפות שלו גרמו לאקנס להתעלף אחרי כמה מתקפות.

הקרב המרשים ביותר היה הקרב של לרביטר נגד רטטה. לרביטר היה בדיוק כמו הבעלים שלו. חזק ובטוח. רטטה קפץ עליו ובתגובה לרביטר הצמיד אותו לרצפה וחנק אותו עד שהוא התעלף.

"לעזאזל…" אמר השומר שלא ידע מה לעשות.

"אז מה עושים איתו?" שאל לאיוס.

"מה נראה לך?" אמרה אמה, "הורגים אותו!"

"ל…להרוג…?" אמרה אלה.

"לא! אני לא מסכימה לכם!".

"אז מה את רוצה שנעשה איתו כלבה מטומטמת?" שאלה אמה.

"לשכב על הרצפה!" צעקה על השומר שעשה כדבריה והתחילה להוריד את החגורה שלו.

"ואני עוד חשבתי שהיא צדקנית כזאת" אמרה אמה.

"תסתמי!" צעקה עליה אלה, "אני קושרת אותו עם החגורה שלו."

"ומה אז?" שאל לאיוס.

"ניקח אותו איתנו." אמרה אלה כאילו זה מובן מאליו.

"את לא רצינית! את רוצה לקחת איתנו כל שומר שננצח? את מודעת לזה שהם רוצים אותנו מתים, נכון?"

"לא אכפת לי, אני לא כמוהם. אני לא רוצחת".

לריי לא היה שום דבר לומר. מצד אחד הוא לא רצה לרצוח אותו, אבל מצד שני לא הייתה עוד אופציה.

"נמשיך ללכת", אמר בלאק.

"אתה רציני? אתה לא עומד להגיד על זה כלום?" שאלה אותו אמה.

"לא נראה שזה יעזור במשהו".

השומר בכל הזמן הזה שתק. הוא לא רצה להגיד שום דבר שיוריד את סיכויי ההישרדות שלו.

התחלנו ללכת בשורה. אלה הולכת בסוף עם האסיר שלה וכל השאר הולכים לבדם או עם הפוקימונים שלהם.

לאיוס ואמה דיברו על הקרב ועל איך שהפוקימונים שלהם נלחמו היטב. אמה אפילו אמרה ש"הזובאט הזה לא כזה גרוע יחסית לזובאט".

ריי לא ידע כמה זמן הלך אבל פתאום הוא קלט שאלה לא נמצאת איתם.

"איפה אלה?" שאל בקול.

= = = = =

היא לא שמה לב אפילו שהוא הצליח להשתחרר. רגע אחד היא חשבה על איך הקרב היה ורגע אחרי זה הייתה יד על הפה שלה ועוד יד שגוררת אותה אחורה.

היא כנראה הזריק לה משהו כי היא נהייתה מעורפלת ולא זכרה כמעט כלום עד לקטע שהוא הכניס אותה לאחד החדרים שהם עברו על פניהם, בחדר הייתה מיטה ולא הייתה לא דלת. חוץ מזה לא היה בו כלום.

"חחח חתיכת כלבה! חשבת שתצליחו לצאת מזה בקלות? אני עומד להזעיק את כל הבסיס עליכם! אין לכם סיכוי!" אמר לאלה שהסתכלה עליו במבט מפוחד. "אבל לפני זה…" אמר תוך כדי הורדת מכנסיו. "את תצטערי על זה שהתעקשת להשאיר אותי בחיים, חשבת שאת יכולה לברוח בלי להרוג אף אחד? טיפשה" אמר תוך כדי הרחת שערה וליטוף גופה במקומות אינטימיים.

"לא… ב…בבקשה לא…" אמרה תוך כדי שהיא בוכה בקול.

"אח… לעזאזל. את רק גורמת לי לרצות את זה יותר!" אמר והשכיב אותה על המיטה בכוח. "אולי אני אפילו אשאיר אותך בחיים, את תהיי אחלה צעצוע בשבילנו!" אמר תוך כדי הרחת גופה.

'זהו זה' חשבה חשבה לעצמה אלה. 'אני עומדת לגמור בתור שפחת מין של הצוות שחטף אותה כי היא הייתה תמימה מדי'. היא עצמה את עיניה והתכוננה לגרוע מכל. שלא הגיע.

היא פתחה את עיניה באיטיות וראתה חרב מבצבצת מהחזה של השומר.

הגופה של השומר המת נזרקה הצידה והיא ראתה את בלאק.

"את בסדר?" שאל אותה והיא חיבקה אותו. הוא לא התנגד לחיבוק.

"תודה! תודה תודה תודה!"

"הכל בסדר", אמר וטפח על גבה תוך כדי שהיא בוכה.

שלושת האנשים האחרים של החבורה נכנסו לחדר דקה לאחר מכן.

למרות שזה לא היה נראה ככה בהתחלה, נראה ששלושתם הביעו דאגה עמוקה כלפיה, אפילו אמה ששאלה מה הבן זונה עשה לה ואם הוא היה חי היא הייתה תולשת לו את העיניים ומכריחה אותו לאכול אותן.

"טוב, למרות שאני לא אוהב את זה, אני חושב שכדאי שניכנס לאחד החדרים ונלך לישון", אמר בלאק. "עברנו יותר מדי". לא נראה שמישהו מביע אי הסכמה, אבל אף אחד לא רצה לישון בחדר שנמצא בו השומר המת.

הם נכנסו לאחד החדרים במסדרון שהיה יותר גדול מהאחרים. היו בו 5 מיטות מוצעות, כאילו החדר חיכה להם במיוחד.

כל אחד הוציא את הפוקימון שלו מהפוקדור כדי ליצור איתם קשר מסוים.

נראה שאמה הייתה הכי גאה בפוקימון שלה אחרי שהוא ניצח את הזובאט של השומר. אלקיד ולאיוס העבירו אגרופים אחד בשני ונראה שהחשמל לא הציק ללאיוס יותר מדי. ריי והסנדייל שלו פשוט הסתכלו אחד על השני וניסו ללמוד אחד על השני על ידי מבטים. ובלאק ולרביטר פשוט הסתכלו על כל השאר ובדקו שהכל בסדר איתם. נראה שהאפיני הרגישה בעצב מסוים אצל הבעלים שלה כי היא הגיעה אל אלה וחיבקה אותה עם מבט דואג.

באותו רגע אמה התחילה לבכות. "למה?" שאלה, "למה בכלל חזרתם בשבילי? למה לא פשוט השארתם אותי להיות זונה שלהם וזהו?" שאלה ובכתה חזק יותר.

"כי אנחנו בזה ביחד", אמר לאיוס.

"כן מה שקורה לאחד מאיתנו קורה לכולנו!" אמר ריי בביטחון.

"חוץ מזה, הוא כנראה היה מזעיק עזרה אז היינו חייבים לתפוס אותו, נכון?" אמרה אמה, למרות שנראה שהיא בכלל לא התכוונה לזה, והיא באמת דואגת לאלה.

בלאק פשוט הסתכל עליה במבט שקט ויציב שמבהיר שהוא חושב בדיוק כמו האחרים.

"אני לא יודעת מי הייתי לפני", אמרה אלה, "אבל אני לא אחליף אף אחד מכם לעולם בשביל להיזכר בזה", ונגבה את דמעותיה.

נראה שהבסיס בנוי על מערכת שעות מסוימת כי כל האורות נכבו והם הלכו לישון.

4 תגובות

  1. אחלה פרק

  2. עד שקיוויתי שהרעים בסיפור הזה, בניגוד להמצוד אחר כבוד, לא יגרמו לי לרצות לדפוק את הראש בקיר 😒

  3. לא אהבתי את הקטע המיני

  4. עומר אזולאי

    אתה לא אמור לאהוב אותו, כל הקטע זה שיהיה לך מי לשנוא. זה גם דרך ללמד אותה לקח פשוט לגבי באיזה מצב היא נמצאת עכשיו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.