"פלאפי! תשתמשי בפריקה!"
"רוקראף! תתחמק עם אבנים חדות ואז תשתמש במתקפת חול!"
"סנאבול! תעזרי לפלאפי!" והשניים התחמקו.
"תעצרו את הקרב שניכם! עכשיו!" צעק קוקואי ורץ אלינו. אני ומיסי עצרנו את הקרב.
"קרה משהו?" שאלה מיסי.
"למה אתה רץ?" שאלתי.
"שניכם… צריכים… לבוא… עכשיו!" אמר קוקואי.
הבנו שהמצב לא בסדר אז החלטנו שנעקוב אחריו. אבל לא הבנו עד כמה.
המשכנו לרוץ אחרי קוקואי עד שהגענו לבית הספר לפוקימונים. התנשפנו ואז ראינו את זה. חבורת פוקימוני אש הכוללת את מגמורטר, ארקניין, פיירואר, ואינסינורואר מנסים להבעיר את בית ספר לפוקימונים ומי שמונעים מהם אלה כמה תלמידים עם פוקימוני מים.
"הם התחילו לתקוף לפני כמה זמן, ואף אחד לא הצליח לעצור אותם, אתם היחידים שיכולים לעצור אותם!" אמר קוקואי.
"אנחנו? מה כבר יש בנו?" שאלתי
"אין זמן להסביר! פשוט תתחילו! תשתמשו בפוקימונים שלכם!"
הבנו שהדברים מתחילים להיות לא ברורים והחלטנו פשוט לא לשאול שאלות והתחלנו להילחם!
אני, רוקראף, סוובאלו ועוד שני מאמנים עם טוטודייל וסידרה לקחנו את מגמורטר וארקניין, בעוד שמיסי והפוקימונים שלה ועוד שני מאמנים עם גולדאק ואזומריל תקפו את פיירואר ואינסינורואר.
אני ורוקראף היינו חשובים מאוד, מכיוון שרוקראף סופר אפקטיבי על כל הפוקימונים שלהם, תקפנו עם אבנים חדות ומתקפות חול, בעוד שסוואבלו עזר לרוקראף להתחמק מההתקפות שלהם ושלח מדי פעם אייס אווירי. סידרה וטוטודייל עזרו עם כמה אקדחי מים פה ושם אבל, ואני לא רוצה להישמע שחצן, אבל זה הרגיש כאילו כל הקרב הזה, היה עליי, כאילו שאם אני לא אצליח, כולנו ניכשל. המשכתי להילחם במלוא הכוח!
הקרב הזה קשה, אבל אני חושבת שפיצחתי את השיטה – בעוד שגולדאק ופלאפי תקפו את פיירואר, סנאבול ואזומריל תקפו את אינסינרואר.
זה עבד לי! אינסינרואר הצליח להכות כמה פעמים בסנאבול, אבל אזומריל עזר לה ואינסינרואר התעלף! עדיין נשאר פיירואר… גולדאק עשה עליו מכות קשות ופלאפי השתמשה בפריקות ואפילו רעם אחד. פיירואר גם התעלף.
מיסי ניצחה בשני הקרבות. אך זה לא היה הסוף…. מיסי ראתה בפינה שריפה ובתוכה פוקימון קטן, הוא דמה קצת לשועל קטן, אך לא בדיוק. מיסי זיהתה את הפוקימון ישר – איוי. הפוקימון שממנו פלריאון שלה התפתח. מיסי פשוט התחילה לבכות, והיא התחילה לרוץ לעבר האיוי הקטן, כאילו לא היה שם אש. היא החזיקה אותו ויצאה מתוך האש, מלאת שריטות והיא הייתה נראית שרופה. אך לא היה נראה שהיה לה אכפת. פלאפי מיהרה לבוא למאמנת שלה, והיה נראה שהיא דאגה לה. מיסי חיבקה את הפוקימון שלה וגם את איוי הפצוע. לאחד המאמנים היה שיקוי-על שמרפא את הפוקימונים, הוא הביא אותו למיסי שתשתמש על הפוקימון הפצוע.
"עוד אבנים חדות אחרונות רוקראף!" מגמורטאר התעלף.
"יש!" קראתי. ואז ראיתי פוקימון שהמאמן שלו צועק עליו. זה היה מישהו מבוגר ממני שהיה נראה בן 20-30 כזה. היה לו שיער ארוך ושהוא צרח על הפוקימון שלו, היה אפשר לדמיין שהוא ממש מצליף בו עם השיער.
"מה נראה לך שאתה עושה?" צרח הבחור "אתה פוקימון חסר תועלת!" צרח המאמן על הפוקימון שלו. לאחר בדיקה בפוקידע, התברר כלוטאד.
הרגשתי שאני חייב להתערב "מה אתה צועק על הפוקימון שלך? אני ראיתי אותו בהתחלה, הוא עשה את כל מה שהוא רק יכול!" אמרתי.
"אה כן?" שאל אותי הבחור "נראה אותך מסתדר עם הזבל הזה, הוא לא מועיל בכלום!" צרח הבחור עליי ואז עברה לי מחשבה, 'למה שאני לא אסכים לזה? הרי עוד פוקימון בטוח יעזור לי במסע.'
"אוקיי, עשינו עסק" אמרתי.
"מה?" שאל אותי הבחור
"אני אקח את לוטאד שלך ובעוד כשנה מהיום אני ואתה נילחם כאשר אני אשתמש בלוטאד. ונראה מי ינצח". "סגור", אמר הבחור. והלך לדרכו.
הסתכלתי על לוטאד וחשבתי לעצמי שהוא עומד להיות תוספת נחמדה לקבוצה שלי, הוא לא נראה נורא מדי. אני בטוח שאני יכול להפוך אותו לפוקימון חזק! והוא רק נתן לי מבט שמח, שאיכשהו אמר לי: "תודה, מקווה שתהיה שם בשבילי".
= = = = =
"נו, הוא הצליח?"
"כן ושמעתי שהוא אפילו תפס לוטאד".
"מעניין… הוא בהחלט יהיה תוספת מעניינת לקבוצה שלו"
"גם אני חושב ככה. הוא ורוקראף ממש התחזקו! הם הפכו לכמעט בלתי מנוצחים, היית צריכה לראות איך הפוקימונים שלו עבדו בשיתוף פעולה מדהים".
"קוקואי, אתה לא חושב שהגיע הזמן לספר לו את האמת?"
"סינתיה, את יודעת מה אני חושב על זה…"
"טוב, נדבר מחר" אמרה האלופה וניתקה את השיחה.
קוקואי נשאר בביתו חושב על מה שהיא אמרה, 'אולי כן צריך לספר ללאק את האמת?'
3 תגובות
פרק נחמד בסך הכל הכללי.
למרות שהפוקימונים כמו לוטאד ידועים בחוסר המשמעת שלהם
כי הם של מאמנים אחרים
פרק טוב לאק ולוטאד מזכירים לי את אש וצ'ארמנדר ואת אש וצ'ימצ'אר
וביססת את איוי על סנייבי?