פרק 42 – מוות כואב!

כל אחד מאיתנו נלחם נגד היריב שלו. אלה, אמה וסטיבן נלחמו נגד החיילים מאחור, שלא היוו בעיה גדולה בשבילם. בינתיים סאנס ופיראס נלחמו אחד בשני, כל אחד עם פוקימון רוח אחר, סאנס עם גנגר ופיראס השתמש בבאנט. שניהם הוציאו אבני מגה ופיתחו את הפוקימונים שלהם, ככה גם אני וזארק עשינו, מגה מדיצ'אם נגד מגה מאנקטריק שלו. "הפעם ריינאק לא יהיה כאן לעזור לך", אמרתי לו. "אני לא צריך את ריינאק כדי לנצח אותך בוגדת עלובה", החזיר לי בקול עצבני. "אנחנו עוד נראה לגבי זה, בעיטת קפיצה גבוהה!", מאדיצ'אם קפץ ופגע עם הבעיטה שלו במאנקטריק, מאנקטריק נהדף אחורה ותקף עם להביור. ידעתי שאני אנצח בקרב הזה, ואני כל כך עומדת לדחוף את זארק לתהום אחרי שאני אסיים איתו. = = = = = לא ידעתי בדיוק איך להרגיש, מצד אחד אייר גרם לאלקטבייר למות, מצד שני הוא עזר לי במסע שלנו ומתברר שהוא אבא שלי, אבל ידעתי דבר אחד, אני חייב לנצח את ריינאק אחת ולתמיד. בלאק וראיין בינתיים נלחמו על הגשר, בלאק הוציא את הדרגונייט שלו, דרקון אימתני בצבע צהוב עם מחושים וכנפיים, ראיין הוציא סאלאמנס, דרקון בצבע כחול-ירוק עם כנפיים אדומות ובטן לבנה, הוא הסתכל על דרגונייט במבט עצבני והם התחילו להתנגש אחד בשני, דרגונייט עם אגרופים וסאלאמנס עם נשיכות. "עבר הרבה זמן מאז הפעם האחרונה שראיתי אותך", אמר ראיין. "מי אתה בכלל? תגיד לי מי אני! לא יכול להיות שאני שיבוט שלך! לא יכול להיות שאני שיבוט", צעק בלאק, כנראה אף אחד לא רוצה להיות שיבוט, אפילו לא הוא. "שיבוט?! תעשה לי טובה! כאילו כישלון כמוך יכול להיות שיבוט שלי. לא, אתה לא שיבוט, אתה אחי התאום", אמר ראיין בקול מאוס. "אתה היית אמור להיות היורש הבא, אבל לא היית מתאים, אתה היית חלש, אז נפטרנו ממך, או לפחות חשבתי שנפטרנו. אבא לא רצה להרוג אותך, הוא מחק לך את הזיכרון ורצה להפוך אותך לחייל. אבל פה נגמר המזל שלך. הפעם אני אהרוג אותך באופן סופי!", המילים שנאמרו היו כועסות אבל הוא עצמו דיבר בקול חסר רגשות ושטוח. ראיין הוציא עוד פוקימון, היה לו גוף דמוי לטאה, בצבע ירוק-צהוב ברובו, הוא עמד על שתי רגליים ושתי הידיים שלו היו מוכנות ללחימה, שני חצאי גרזן היו בכל אחד מצידי פניו, האקסרוס, בתגובה בלאק הוציא פוקימון דמוי לטאה עם גוף ירוק וזנב גדול במיוחד, היו לו מין סכינים בשתי הזרועות שלו, ספטייל, בלאק נראה מבולבל לרגע אבל הוא התאפס על עצמו במהירות. "דרגונייט, הסתערות דרקון! ספטייל טופר דרקון!". "סאלאמנס, האקסרוס, זעם קיסרי!", אמר ראיין וכל הפוקימונים התנגשו אחד בשני בהתנגשות אכזרית. "אני לא חושב שכדאי לך להפנות מבט! נעיצת רעל!", קרא אליי ריינאק וציווה על הדראפיון שלו, פיתחתי את סוומפרט התפתחות מגה, "אגרוף ממוקד", הוא העיף את דראפיון באגרוף אחד אכזרי, מעלף אותו במכה אחת. ריינאק הסתכל על הנעשה באימה עם הפרצוף העלוב שלו. הוא הוציא את טייראניטאר, אבל סוומפרט היה יותר מהיר ממנו, ידעתי שאני עומד לנצח בקרב. הסתכלתי לעבר ראיין ובלאק, נראה שגם אגיסלאש הצטרף לקרב ועכשיו הוא נלחם נגד פוקימון דמוי דינוזאור ענקי עם מין צווארון פרוותי ומוזר, טיראנטרום, הוא השתמש במגנים כדי לחסום מתקפות וירה לכיוונו כדורי צל. היד של בלאק לחלוטין הייתה על העליונה כשההאקסרוס של ראיין הועף אחורה מסופת עלים שספטייל העיף לכיוונו והתעלף. ספטייל הצטרף במהירות לאגיסלאש ועזר לו נגד טיראנטרום, תוקף עם החרבות שמחוברות לידיים שלו ונסוג במהירות לפני שטיראנטרום תפס אותו, מסתתר מאחורי המגנים שאגיסלאש יצר ואז יוצא מהם ותוקף שוב. דרגונייט לפתע התרסק על רצפת המערה בשאגת כאב כשהסאלאמנס של ראיין מעליו, בלאק הסתכל על זה במבט עצבני והחזיר אותו לפוקדור, הוא הוציא עוד שלושה פוקימונים כשראיין הוציא עוד שניים משלו. אחד הפוקימונים של בלאק היה מין כלב עומד על שניים, עם פרווה כחולה ושחורה בעיקר, עם בטן צהובה, חתיכות מתכת יצאו מהידיים והחזה שלו, לוקאריו. השני היה פוקימון ענקי בצבע חום, עם שני חטים ענקיים ומין מסכה שהייתה על העיניים שלו, תחת המסכה היה אף חזירי, מאמוסוויין. השלישי היה הפופיטאר שלו. הפוקימון הראשון של ראיין היה פוקימון ענקי בצבע סגול, עם קרן על קדמת ראשו וזנב ענקי, כל הגב שלו מלא בקוצים מאיימים, נידוקינג. הפוקימון השני שלו היה נידוקווין. "אתה עומד להסתכל עליהם עוד הרבה? התנגשות ג'יגה!", קרא לעברי ריינאק והטאייראניטאר שלו הסתער לעבר סוומפרט בעוצמה, סוומפרט פשוט תפס את טאייראניטאר ועצר את המתקפה, אחריה הוא השתמש באגרוף ממוקד וחיסל אותו. ריינאק הסתכל עליי במבט מפוחד אבל הוא לא נכנע עדיין והוציא את אינסנרור ובישארפ. לא דאגתי מריינאק יותר מדי והסתכלתי על הקרב של ראיין ובלאק. הספטייל של בלאק הועף באוויר מטיראנטרום והתעלף והשאיר את אגיסלאש להילחם בטיראנטרום לבדו. הייתי יכול לעזור לו כמובן אבל הכרתי את בלאק, הוא היה מעדיף למות מאשר לקבל עזרה כשעדיין יש לו סיכוי לנצח בזכות עצמו. בזמן שנידוקווין החזיקה בחטים של מאמוסוויין כששני הפוקימונים לא נכנעים אחד לשני, הלוקאריו של בלאק נאבק עם הסאלאמנס של ראיין כשהוא משתמש בעצמות שיצר ויורה את פעימת הדרקון שלו לכיוונו, אבל המצב היה הכי גרוע עם הפופיטאר של בלאק שנעמד מול נידוקינג, בברור לא היה לו סיכוי. "לא נמאס לך לעמוד בדרך שלי כל הזמן? פשוט תמות", אמר ראיין כאילו בלאק הוא מטרד מעצבן. "אני לא מבין! אנחנו אחים! למה שתרצה שאני אמות?", שאל בלאק בכעס. "כי אתה מפריע לי! תמיד הפרעת לי להגיע לייעוד שלי, ועכשיו אני אטפל בך אחת ולתמיד. נידוקווין, כוח על, נידוקינג, כוח אדמה", קרא ראיין ובזמן שנידוקינג חבט באדמה והתפרצויות יצאו מהאדמה לעבר פופיטאר נידוקווין הרימה את מאמוסוויין מהחטים שלו וזרקה אותו בעוצמה על אחד העמודים במערה, מרסקת את העמוד ומעלפת את מאמוסוויין. "חסלי אותו!", קרא ראיין והיא התחילה להסתער לעבר בלאק שכל הפוקימונים שלו היו עסוקים בקרבות אחרים, עמדתי להתערב כשלפתע גוש אבן פגע בה והסיט אותה מהמסלול. פופיטאר התחיל לזרוק עליה סלעים והיא בכעס הסתערה לעברו. "בדיוק כמוך, הפוקימון שלך סתם מטרד. לא באמת עושה נזק אבל כן מפריע", אמר ראיין ואז נידוקינג ונידוקווין תקפו אותו ביחד, הודפים אותו אחד אל השני. זה היה נראה כאילו הם משחקים מסירות עם כדור אבן, בלאק לא הצליח להחזיר אותו לפוקדור כי הם כל הזמן הזיזו אותו מצד לצד. ואז הוא עשה דבר מטומטם במיוחד ופשוט התחיל לרוץ לעברם וקפץ בדיוק ביניהם, תופס את פופיטאר ונופל בגילגול. "אתה מסכן את עצמך בשביל הפוקימון שלך? זה בדיוק למה אף פעם לא התאמת, יש לך לב רך. חסלו אותו", נידוקינג ונידוקווין התקרבו אליו באיום כשפופיטאר הפצוע בין ידיו של בלאק. "אולי אני חלש, אבל אני אף פעם לא עומד לא להפקיר את החברים שלי!", אמר ונעמד אל מול נידוקינג ונידוקווין. הוצאתי את סטארפטור, "לך תעזור לבלאק", אמרתי לו, כל פוקימון אחר לא היה מספיק מהיר בשביל להגיע לשם בזמן. "לא אתה לא!", אמר ריינאק והוציא את היידרייגון שחסם כל ניסיון לעזור לבלאק. נידוקינג ונידוקווינג תקפו את בלאק באגרוף זוהר כשפופיטאר לפתע יצא מהידיים של בלאק ויצר מגן זוהר בצבע ירוק מולו. שני הפוקימונים הסתכלו על המגן והמשיכו לתקוף את המגן בעוצמה, לאט לאט גורמים לו להיסדק. "זה בסדר פופיטאר… עשית מה שיכולת… אני עדיין אוהב אותך גם אם אתה לא מספיק חזק,", אמר בלאק בחיוך עצוב ואז המגן נשבר. נידוקינג עמד לתקוף את פופיטאר כשלפתע פופיטאר התחיל לזהור. הגוף של פופיטאר התחיל לצמוח לגובה ענקי מצמיח ידיים ורגליים והופך לענק ואימתני, טאייראניטאר. בניגוד לאחד של ריינאק שהשתולל בחוסר שליטה כל פעם מחדש לאחד הזה הייתה מין עוצמה שקטה. הוא תפס את האגרוף שנידוקינג שלח לעברו ביד אחד וחסם את של נידוקווין ביד השנייה והדף את שניהם אחורה. ראיין צקצק בלשונו במורת רוח ובלאק הסתכל על הפוקימון שלו בהלם כשהטאייראניטאר החדש של בלאק נלחם כשווה אל שווים נגד נידוקינג ונידוקווין. השיריון שלו פשוט חסם כל מתקפה שהם זרקו לעברו והוא תקף אותם בעזרת הכוח העצום שלו. ואז טאייראניטאר נתן אגרוף למרכז הגוף של נידוקווין והעיף אותה. בכל הזמן הזה שאר הקרבות של הפוקימונים של בלאק והפוקימונים שלי המשיכו, סוומפרט הדף את בישארפ ואינסינרור בזמן שהיידרייגון וסטארפטור התעופפו בתקרת המערה ותקפו אחד את השני באוויר. "התפתחות מגה", קרא ראיין והסאלאמנס שלו התחיל לזהור ולהשתנות. בלאק חזר לעצמו במהירות, "התפתחות מגה!", קרא והלוקאריו שלו גם התחיל לזהור, "פעימת דרקון לוקאריו!", "להביור סאלאמנס", שני הפוקימונים שיגרו פרץ מתקפות שביטלו אחד את השני. "מתקפת כנף", קרא ראיין והסאלאמנס שלו הסתער לעבר לוקאריו בכנפיים זוהרות, "הסתערות עצם!", קרא בלאק ולוקאריו חסם את הכנף עם עצם שיצר והחזיק בכל יד, שני הפוקימונים עומדים אחד מול השני ולא נכנעים, לפתע נשמע חבטה והטיראנטרום של ראיין נפל על הרצפה, מותש. הנידוקינג שלו גם לא שרד הרבה לאחר מכן כשהטאייראניטאר החדש של בלאק תקף אותו בעוצמה מטורפת והעיף אותו מעולף. "לוקאריו, מכת מטאור!", קרא בלאק ולוקאריו עזב עצם אחת כדי לתת אגרוף זוהר באנרגיה לתוך הפרצוף של סאלאמנס, סאלאמנס שאג בכאב, "להביור", קרא ראיין ופרצי אש שוגרו לעבר לוקאריו. הסתובבתי לעבר ריינאק, נגמרה שעת המשחקים. "סוומפרט, מפל מים", קראתי, סוומפרט תקף את אינסינרור בעוצמה, מעיף אותו בלי בעיה. היידרייגון נפל מהשמיים כמה שניות לאחר מכן והתרסק בעוצמה על הרצפה, סטארפטור חיסל גם אותו, לבישארפ לא היה סיכוי. הסתכלתי רק כדי לראות את הלוקאריו של בלאק יורה פעימת דרקון לעבר סאלאמנס ומוריד אותו. ראיין נסוג קצת אחורה כשבלאק עמד בצד אחד של הגשר והוא בצד השני, לראיין לא נשארו פוקימונים כשלבלאק נשארו שלושה, לא היה לו סיכוי. "אין לי עניין בלהרוג אותך, אנחנו רק רוצים לצאת החוצה. לא אכפת לי מצוות אימפריום, אתה יכול לשמור את המנהיגות לעצמך", אמר בלאק בקול קשוח, נראה שזה הוציא את ראיין מאדישות שהוא היה בה, "זה למה אני שונא אותך! היית יכול להיות כל מה שרצית! אבל אתה סתם חתיכת עלוב!", קרא בכעס, הוציא את החרב שלו ותקף את בלאק. בלאק כמובן התחמק מהחרב די בקלות. ריינאק עמד מולי ונסוג לאחור כשגם בישארפ נפל, "סטארפטור, חסל אותו", התכוונתי להתחיל עם חיסול צוות אימפריום ברגע הזה, וריינאק עומד להיות הראשון שייפול לרגליי. רגע לפני שסטארפטור פגע בריינאק אור אדום יצא מהפוקדורים שלי והחזיר את סטארפטור וסוומפרט לפוקדורים שלהם, אותו הדבר קרה לכל הפוקימונים שלנו ברחבי המערה אבל זה לא השפיע על הפוקימונים של צוות אימפריום משום מה. לפתע הרגשתי מין יד בלתי נראית תופסת אותי במקום ולא הצלחתי לזוז, ראיתי את ריינאק סוגר אגרוף מולי, "אל תזוז והכל יהיה בסדר", אמר בחיוך מרושע והסתכל על ראיין תוקף את בלאק. בלאק התחמק מהחרב בקלות, גם בלי פוקימונים ראיין לא היה בעיה בשבילו. הוא תפס את ראיין בזרוע ואיכשהו סיבב אותו והדף אותו ממנו כשהגב של ראיין לעבר בלאק והחרב של ראיין אצל בלאק. ראיין תקף את בלאק שוב והפעם בלאק העיף אותו אחורה וגרם לו ליפול על הרצפה, ממש קרוב לתהום, בלאק החזיק את החרב מעל ראיין. "נו קדימה! למה אתה מחכה? תהרוג אותי", אמר ראיין בכעס. אבל בלאק רק זרק את החרב על הרצפה, "אני לא עומד להרוג את אח שלי", אמר והסתובב כדי ללכת. היה נראה שמה שקרה אחרי זה קרה בהילוך איטי, כשאני לא מסוגל לעשות כלום בזמן הזה מלבד לצעוק "בלאק! תיזהר!" מאוחר מדי, ראיין נעמד והרים את החרב ונעץ אותה בגב של בלאק עד הניצב. בלאק הסתכל על החרב שיוצאת לו מהחזה במבט המום כאילו לא הבין איך בדיוק זה קרה. "אתה פשוט עמדת בדרך שלי… מהיום שנולדנו", אמר ראיין בקול שהיה אמור להצטער. "זה לא אישי… זה אף פעם לא היה", אמר ובעט בבלאק, מפיל אותו אל התהום, החרב נעוצה בחזהו, ובלאק נפל מטה, בנפילה שקטה. = = = = = ריי נלחם נגד אמבר כשלפתע ארקניין חזר לפוקדור שלו בלי הודעה מוקדמת. הוא הסתכל וראה את אותו הדבר קורה לגנגר של סאנס, באנט תקף את סאנס מאחור והעיף אותו לקצה התהום, סאנס איכשהו הצליח להתלות על קצה התהום, מנסה לעלות. ריי שיגר את עצמו שנייה לפני שהמגנזון של אמבר תקף אותו עם החשמל שלו. הוא הופיע מעל סאנס ומשך את ידו, אבל לא משנה כמה ריי ניסה, הוא לא הצליח להרים אותו. "ריי, עזוב אותי, זאת תהום האבדון. כל דבר שנופל אליה לא יוצא, אני כבר אבוד", אמר סאנס בקול שמשלים עם האובדן. "אני לא מוותר עליך! אני חייב להציל אותך!" צעק ריי. הוא משך ומשך אבל סאנס לא זז אפילו מילימטר. הוא עמד להמשיך כשלפתע סכין הופיעה וחתכה את היד של סאנס שריי החזיק, משאירה את סאנס בלי יד וגוזרת עליו נפילה. ריינאק זרק את הסכין, עם החיוך השטני שלו, לאיוס עמד לידו בלי לזוז, כנראה הוא השתמש באיזשהו קסם כדי להחזיק אותו במקום. סאנס תלש שרשרת מהצוואר שלו וזרק אותה אל ריי, התליון היה בצורת לב בצבע כחול. "תבטיח לי שתברחו מכאן!", צעק. "אני מבטיח", החזיר ריי בזמן שסאנס נפל אל תוך האפלה. הוא הרים את ראשו בדיוק כדי לראות את בלאק סובל מאותו הגורל של סאנס, חרב נעוצה בחזהו. "לאאאאא!" נשמע צעקה ואלה רצה לעבר הגשר, מתכוונת להסתער על ראיין. "אה, אלה, קיוויתי להרוג גם אותך אם אנחנו כבר כאן", אמר ראיין בקול חסר רגשות לעבר אלה. "אני ארצח אותך!", צעקה ורצה אל ראיין בשיא המהירות. אמה וסטיבן נשארו מוקפים בחיילים, ללא ההגנות של הפוקימונים שלהם הם היו גמורים, מאנקטריק כיוון מתקפה לעבר זארה. ריי הרגיש את העוצמה של סאנס מהשרשרת שהוא זרק לו, הוא היה חייב להציל את כולם. פיראס כנראה הבין מה הוא מנסה לעשות והסתער לעברו, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. עיגול של שיגור נוצר מסביב כל אחד מהחבורה וכל אחד מהם השתגר, ריי נשאר אחרון, כדי לוודא שכולם עברו ואז שיגר את עצמו, רגע לפני שידיו של פיראס תפסו אותו. ואז, חשיכה.