ראשי / יצירה / המצוד אחר כבוד / המצוד אחר כבוד: פרק 35 – הנכדה, האישה, הבן דוד והעובדים!

המצוד אחר כבוד: פרק 35 – הנכדה, האישה, הבן דוד והעובדים!

המטה הארצי שבירושלים מעולם לא ידע יום משוגע שכזה. סוכנים, בלשים ואנשי מוסד עשו טלפונים, בדקו קצוות חוט חקירה, ועשו הכל כדי לברר איך קרה שילד שאפילו לא עלה לגיל מצוות רצח 12 מהיחידות הכי מובחרות של צבא ישראל.

הסוכנת ח' ישבה במשרד שלה, התבוננה על תמונות העובדים השרופים של קורליאון שהצבא פרסם לאחר שגופותיהם של החיילים נלקחו משם בשל הוראות ביטחון שדה. היא עדיין לא הצליחה להבין את כל המסר שהעביר לה מאיר באותו יום. העובדים אכן מתו, אבל מי זה הבן דוד, האישה והנכדה?

לפתע הטלפון צלצל. זהו שגריר מרוקו בישראל. הוא מתקשר כדי לקבל את התגובה הישראלית לטביעתם של 30 איש באמצע מדבר סהרה. הסוכנת ח' לא הבינה איך הידיעה קשורה לישראל, אבל היא התחברה לשיחה והקשיבה למה שנאמר בין השגריר המרוקני לבין ראש הממשלה הישראלי.

"אדוני, הם טבעו למוות", אמר השגריר.

"ואנחנו מצטערים לשמוע על כך, אבל סלח לי שאני שואל – איך אנחנו בישראל קשורים לזה?"

"אתה מבין, אדוני? כ50 מטר לפני הגל הנוראי נמצאו ראשי התיבות שנכתבו בחול – ד.ק".

"אני עדיין לא עוקב אחרי קו המחשבה שלך, כבוד השגריר", אמר ראש הממשלה.

"הן היו כתובות בעברית".

הסוכנת ח' ירדה מהקו והתקשרה ליחידה המשטרתית המקומית של בית שמש.

"שלום, אני סוכנת ח' מהמוסד, אני מבקשת לדבר עם האדם האחראי".

עברו כמה דקות ובסופן נשמע קול צעיר. "שלום, כאן סנ"צ אפרים פרץ, איך אפשר לעזור?"

"הרוצח של הילדה שהדליקה משואה, הוא השאיר אחריו ראשי תיבות?"

"סליחה?"

"האם הופיעו ראשי תיבות בזירת הפשע?"

"אני לא יודע".

"אתה יכול בבקשה להרים את התחת שלך ולבדוק?" הסוכנת ח' הרימה את קולה.

לאחר שהיא ניתקה לו את השיחה בפנים, היא קמה מהכיסא שלה, הלכה לשירותים והביאה את המנקה הערבייה בכוח אל הכיסא שלה – "את מבינה ערבית?"

"כן, גברת", אמרה המנקה בפחד.

"תכנסי לגוגל ותקלידי בערבית – עיתון יומי במרוקו".

המנקה הקלידה את האותיות לאט לאט ובסופן הופיעו כמה תוצאות.

"אני צריכה עיתון חדשות יומי עם תפוצה גדולה", אמרה לה הסוכנת ח'.

"יש פה אחד בשם Almassae, הוא כותב על חדשות והוא מגיע ל170 אלף איש בכל יום", ענתה המנקה.

"נפלא, תקריאי לי מה אומרת הכותרת הראשית של העיתון היום".

"טביעה בסהרה! 30 אנשים מקבוצת המטיילים הפנסיונרים של מועדון העולמי של פטרבורג מצאו את מותם…" אמרה המנקה במבטא ערבי.

"ורשומים השמות שלהם?" שאלה הסוכנת.

"לא".

"תודה, את מוזמנת לחזור לעבודה שלך".

כשהמנקה עזבה את הכיסא, התקשרה הסוכנת ח' לשגרירות ברוסיה. לקח לה הרבה זמן עד שענו לה וכשזה סוף סוף קרה, היא נתקלה ביחס אדיש ולא אדיב. זה עצבן את הסוכנת ח'. היא קמה על רגליה, חיפשה משהו ברחבי המשרד, שלפה מהמגירה שלה אקדח ושמה אותו מתחת לחולצה שלה. היא ניגשה למשרד של הבוס שלה, פתחה אותו בלי לדפוק ואמרה: "אני דורשת שיגור ודוברת רוסית".

"סליחה", אמר לה ראש המוסד.

"היא הוציאה את האקדח מתחת לחולצה שלה, דרכה אותו, ירתה בתקרה ואמרה: "יש רוצח שם בחוץ, הוא מכיר אותי ואת משפחתי, הוא רצח מאות אנשים מיחידות הכי מובחרות שיש לנו בצה"ל, הבת שלי נמצאת בהסגר במקום שאני אפילו לא יודעת איפה הוא, ואתה הולך להגיד לי סליחה?"

כמה סוכני מוסד נכנסו למשרד והביטו במחזה המוזר.

ראש המוסד אמר להם: "זה בסדר, אני צריך שתארגנו לסוכנת ח' שיגור ומתורגמנית רוסיה".

תוך 15 דקות הסוכנת ח' שיגרה את עצמה ואת ("איך קוראים לך?" / "יוליה") יוליה לשגרירות ישראל ברוסיה. היא תפסה את אחד הפקידות שישבו שם, שלפה עליה אקדח והתחילה לדבר בעברית בזמן ש… ("תזכירי לי איך קוראים לך?") יוליה תרגמה את מה שהיה לה לומר לרוסית.

"אני מחפשת את השמות של האנשים שנרצחו בטיול לסהרה לפני מספר ימים, השמות שלהם, סוג הדם שלהם, איפה הם גרו, מי היו קרובי המשפחה שלהם, הכל. אם אני לא אקבל את זה תוך… 45 דקות, אני מתחילה לרצוח פה אנשים אחד אחרי השני. ואל תנסו את מזלכם, יש לי איתי את הפוקימון זאטו שמסוגל לשגר את כל מה שתוציאו נגדי לאותו מדבר סהרה בהבזק של שנייה".

עברו 20 דקות והוגשו לסוכנת ח' 4 ארגזים, היא עזבה את בת הערובה שלה ושיגרה את עצמה ואת… ("אני רוצה להגיד אנסטסיה…") יוליה בחזרה לדירה שלה ברמת גן.

"את, לא משנה איך קוראים לך עכשיו, חפשי בארגזים האלה את השם דון קורליאון".

"כן, גברתי", ענתה לה מה שמה.

אחרי שפתחה את הארגז הראשון, ראתה הסוכנת ח' את מה שחיפשה – אדם שמנמן, רוסי למראה, נראה שתי טיפות מים לדון קורליאון, רק שלא היה לו את השפם הקטן שהיה לקורליאון המקורי.

"בן הדוד", היא סיכמה. "עכשיו זה משאיר לי רק את האישה ואת הנכדה". היא דיברה אל עצמה.

"דיברת אלי?", שאלה העוזרת שאת שמה אפילו לא ננסה לזכור, כי בוא נודה על האמת, זה לא כזה חשוב.

"לא, ובואי נחזיר אותך למשרד. זאטו, אתה יודע מה לעשות".

'האישה', זה הציק לסוכנת ח' כל כך הרבה. היא בכלל לא ידעה שדון קורליאון נשוי.

ואז היא קיבלה שיחת טלפון מפתיעה לביתה.

"זה אני", נשמע מהקול השני.

"מאיר?" היא שאלה בקול עצבני.

"לא, מפקד משטרת בית שמש, מסתבר שעל העץ היה חרוט האותיות ד.ק".

"תודה", היא אמרה בהקלה.

שיחה ממתינה הבהבה לה בטלפון והיא ביקשה סליחה מהשוטר ועברה לשיחה השנייה.

"את מתקרבת", נשמע קול מתכתי, של פוקידע.

"מאיר?"

"מגנזון".

"אתה מדבר איתי בשם מאיר?"

"אני מעביר לך בגלי רדיו את מה שמאיר אומר לי להגיד לך".

"אני לא מבינה למה רצחת את הילדה המסכנה. היא לא קשורה לקורליאון. אמא שלה בכלל היא תופרת יהודיה שלא עשתה שום דבר רע לאף אחד".

"גם משפחתי לא עשתה דבר לאף אחד", ענה מגנזון.

"אבל הילדה…"

"היא מאומצת", נשמע קולו של מגנזון.

זה היה כמו אגרוף חזק לתוך הבטן הרכה של חן.

"מה?"

"מה ששמעת. שמואל ונחמה הם כמו ג'ונתן ומרתה קנט. הם לא יכלו להביא ילדים משלהם לעולם. דון קורליאון כן. אבל בניגוד לפרנצ'סקה המושלמת עם החיוך של מיליון הדולר, מה שהוא הביא בניסיון השני היה מבחינתו כמו מחלה, כמו מגפה, כמו נגע זר לבריכת הגנים המושלמת שלו, ולכן הוא זרק אותה מביתו, התכחש אליה, ומעולם לא הכיר בה".

"אבל למה שתרצח אותה?" היא שאלה ובקולה דמעות, "היא הייתה חפה מפשע".

"כי היא לא חיה בזכות עצמה. דון קורליאון היה כל כך אובססיבי להחזיר את בתו פרנצ'סקה לחיים שהוא ניסה את הכל, הוא ניסה את סבא שלי, הוא ניסה את אבא שלי – כפי שאת סיפרת לי במכתב שלך, הוא ניסה אפילו להביא עוד ילדה משלו, שתהיה על תקן תורמת איברים, אבל הכל נכשל לו. אני עשיתי לילדה הזו טובה".

בתוך תוכה של הסוכנת ח', מה שמגנזון אמר נשמע לה הגיוני ואז ירד לה האסימון של החוקרת.

"אבל הצגת אותה בתור הנכדה".

"את מבינה, כשבזזתי את הקבר של אשתו של קורליאון זכרונה לברכה, היא סיפרה לי דרך אגיסלאש שהיא מתה כבר הרבה מאוד זמן, הרבה לפני שגרטה אפילו נולדה, וכששאלתי אותה איך היא יודעת שהילדה הזו היא הנכדה של קורליאון, היא אמרה לי שזה מקרה "טום מרבולו רידל".

"וולדמורט?" שאלה הסוכנת ח' בבלבול.

"אם ניקח את שם המשפחה של גרטה אן לוקריו, ונשנה את סדר האותיות, נגלה שזה קורליאון".

"אוי ואבוי", פלטה הסוכנת הותיקה בעצב.

"וזה לא הכל. נכון אמרתי לך שעשיתי לה טובה ושהיא נכדתו?" שאל מגנזון.

"כן".

"אז מסתבר שהיא באה לעולם לאחר שקורליאון אנס את תרבית הד.נ.א של בתו המנוחה כדי להוציא את העניין לפועל".

הסוכנת ח' פרצה בבכי.

3 תגובות

  1. Avatar
    loozariyus - darkrai

    אז סוכנת מוסד מאבדת את זה, הולכת לשגרירות הרוסית ומוצאת שמדובר בבן הדוד ואחר כך בוכה כשהיא מגלה שדון קורליאון אנס את הילדה המשובטת שלו כדי ליצור תרומת איברים לילדה משובטת אחרת?
    ….

  2. Avatar
    עומר אזולאי/ Orbeetle

    הסיפור הזה נהיה מסובך יותר ויותר, כנראה אתה ממש לא רוצה שמאיר פשוט יהרוג את דון קורליאון וזהו.

  3. זורוארק

    טום ואנדרולו רידל.
    אני לורד וולדמורט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.