פרק 17: הילל בן-שחר / איידן סוייר

בית הכלא תמיד היה מקום מדכא, לא רק לאסירים אלא גם למבקרים. אבל בכול בתי הכלא בכול מקום, לא היה מקום מדכא יותר מהמחלקה הפסיכיאטרית. במקום אנשים שרוב זכויותיהם נשמרות, שזוכים לחברה ולעבודה, המחלקה הפסיכיאטרית הייתה שקטה כמו קבר, מלבד התפרצויות בלתי צפויות של צרחות, מאוכלסת באנשים מבודדים ומובסים שאף אחד לעולם לא בא לבקר אותם. מקס היה אחד מבני המזל המעטים שיכלו לזוז ולמתוח את גופם בתאים הקטנים. שאר האסירים היו קשורים למיטותיהם.

מקס היה בכלא רק יום אחד, עדיין לא מאמין שאלה יהיו חייו למשך השנה הקרובה, ובכול זאת, כבר ביום הראשון הגיע אליו מבקר. מקס הובל אל חדר הביקורים והושב מול אחד השולחנות, ובמהרה נכנס לחדר טומוהירו והתיישב מולו.

"יש חדש בחקירה?" שאל מקס.

"יכול להיות. אני לא המבקר שלך, אלא רק המלווה".

"אז מי…"

על השולחן קפצה חתולה סגולה עם עין שלישית אדומה במרכז מצחה, והתחככה היישר בפניו של מקס. ברגע הראשון הוא לא זיהה אותה, אבל במהרה הבין.

"זאת את!"

הוא הביט בעיניה של איוי שלו, שכעת הייתה אספאון, ונזכר.

= = = = =

זה קרה לפני שנתיים, כשמקס ושותפתו לילי הצליחו ללכוד חבר בצוות מגמה. הם החזיקו אותו בבקתה בעיר פורטרי, מקום מוגן של איגוד הסיירים שבו אף אחד לא ישאל שאלות, אבל במשך יומיים לא הצליחו להוציא ממנו מילה. בסופו של דבר הגיע היום שבו שמעו על חילול המקדש במערת טורנבאק.

"אני לא מבין את זה", אמר מקס, "צוות מגמה מעולם לא התעניינו בגיראטינה, או בעצם באף פוקימון אגדי חוץ מגראודון. מה פתאום הם נוסעים לקצה השני של המדינה כדי לתפוס אחד?"

הם ישבו יחד מחוץ לבקתה, איוי הקטנה מתכרבלת על ברכיו של מקס.

"לא לתפוס", תיקנה אותו שותפתו, "אנחנו לא יודעים עדיין על דרך שבה הם מסוגלים לתפוס פוקימונים אגדיים".

"את מתכוונת שהבחור הזה לא מספר לנו. חשוב לו יותר לייבש את העולם מאשר להיות חופשי?"

"יש בזה המון כסף", לילי משכה בכתפיה, "ובוא נודה בזה, לא נוכל להחזיק אותו כאן ל…"

מילותיה נקטעו ברעש אדיר, שאחריו הגיעה סופה של שברי עץ שעפו עליהם ושרטו את גופם. איוי מיהרה להגן עליהם בעזרת השיקוף שלה, וגם הם השתטחו על האדמה כדי להגן על עצמם. כשהביטו לכיוון ממנו הגיע הרעש ראו שהבקתה התפוצצה, וששתי דמויות במדים של צוות מגמה התרחקו בריצה, אחד מהם היה השבוי שלהם.

"איוי, מתקפת זריזות!" קרא מקס.

למרות שהיו מהירים יחסית לבני אדם, איוי השיגה את שני הגברים במהירות שלא יכלו להשתוות לה.

"תתקילי את הבחור החדש!"

מקס החליט שאם במשך יומיים הם לא הצליחו לגרום למישהו לדבר, כדאי למקד את המאמצים שלהם במישהו חדש. איוי התקילה אותו, שצנח אפיים ארצה כשהברדס נופל על ראשו, ובעוד חברו נמלט, היא ישבה עליו והפריעה לו לקום למרות משקלה הקל. מקס ולילי מיהרו אליו.

"מצטער, חבר, אבל אתה בא איתנו".

הוא אחז בשתי ידיו של הגבר מאחורי גבו, ולילי הקימה אותו על רגליו. כשהורידה את הברדס מראשו וחשפה את פניו, מקס ראה רק מפל של שיער כחול, אך נשימתה של לילי נעתקה.

"מה…"

מקס הביט בפניו וראה שגם הוא המום לא פחות מלילי.

"מה קורה כאן?" שאל.

"מה את עושה כאן?" שאל הגבר מצוות מגמה.

"אני? מה אתה עושה כאן?"

"אני לא חושב שלראות אותי בצוות מגמה זה מפתיע. את באיגוד הסיירים, לעומת זאת…"

"הצטרפתי לצוות אקווה. לא חשבתי שייתנו לי להיות שומרת טבע ושזה יהיה כל כך משעמם, אבל המשימה הנוכחית שלנו דווקא נחמדה".

"תנו לי להבין", קטע מקס את שיחתם, "אתם מכירים?"

"כל הכבוד, גאון. תכיר את ג'יימס, השלומיאל הכי גדול בתולדות צוות רוקט".

"נפלא. אני מסכן את החיים להילחם בפושעים, ומתברר שלשותפה שלי יש עבר מפואר בתור פושעת".

"היי, אני מעולם לא הייתי חלק מארגון של מטורפים שניסו לייבש את העולם", היא ענתה, "בניגוד אליך, ג'יימס. ידעתי שאתה גנב-פוקימונים, אבל לא תיארתי לעצמי שתרד לרמה כל כך נמוכה".

"כשהצטרפתי אליהם לא ידעתי שהם עד כדי כך גרועים", אמר ג'יימס, "הסיבה האמיתית שהתנדבתי להיות זה שישחרר את השבוי שלכם, היא כי בעצם רציתי למצוא אתכם. כמובן לא חשבתי שאפגוש אותך, ג'סי, אבל…"

"ג'סי?" מקס קטע אותם שוב, "יש עוד משהו שאת רוצה לספר לי?"

"אין שום דבר שאני רוצה לספר לך".

"לי יש, ואני חושב שזה יעניין את שניכם", אמר ג'יימס, "בואו נמצא מקום נוח לשבת בו".

= = = = =

בעבר הרחוק הבתים באיזור פורטרי הוקמו על עצים, וכיום אתרים תיירותיים רבים שמרו על המאפיין הזה כחלק משימור ההיסטוריה של העיר. מקס ושותפתו, שכעת גילה ששמה האמיתי הוא ג'סי, ישבו עם ג'יימס בבית קפה שהוקם על צמרת עץ גדול.

"קוראים לה אניה דנטון", אמר ג'יימס, "היא עובדת באיגוד הסיירים כעורכת-דין, ולכן צוות מגמה חשבו שיהיה קל לפתות אותה בעזרת כסף. הם לא טעו. עכשיו יש להם גישה למעלעל, והם מסוגלים לשלוט בכול פוקימון".

"אפילו פוקימונים אגדיים?"

"לזמן קצר, כן. מעלעל לרוב קורס תחת העומס של שליטה בפוקימון אגדי, אבל רק אחרי כמה דקות. זה יספיק לצוות מגמה כדי לייבש שטח קטן של מים, בגודל של אגם למשל".

"זה עדיין לא מסתדר לי", אמר מקס, "שמעתי על אניה הזאת. היא מגדלת פוקימונים, ורק סיירים שאין להם פוקימונים משלהם מקבלים מעלעל".

"יש לה פוקימון אחד, וויילמר. היא טענה שהוא נהרג כדי לקבל מעלעל. האמת היא שאנחנו שומרים עליו בבסיס של צוות מגמה במערת היבשת".

"הבנתי", אמר מקס, "אז מה התוכנית?"

"צוות מגמה גנב את העמודים מהמקדש של גיראטינה כדי לזמן אותו אל מערת היבשת, בה נמצא גם גראודון, שקוע בשינה עמוקה. התוכנית היא להעיר את גראודון ולזמן את גיראטינה בו זמנית. כשיופיע רייקואזה, הפוקימון שתפקידו להרגיע את גראודון וקיוגר, צוות מגמה יילחמו בו בעזרת גיראטינה וימנעו ממנו להרדים שוב את גראודון. כך אגם מאי הסמוך יתייבש, וכך יהיה שטח אדמה גדול שאפשר לנצל, ולהשתלט עליו זה כבר עניין של בירוקרטיה".

"נהדר", אמר מקס, "ומה יקרה אחרי שגראודון יסיים לייבש את האגם ויתחיל לייבש את כל שאר העולם?"

"ובכן, זה תלוי אם בקרב ינצח רייקואזה או גיראטינה. אם רייקואזה ינצח, הוא פשוט ירדים את גראודון. אם גיראטינה תנצח, ישתמשו בה להשליך את גראודון אל עולם התוהו".

"אני לא רואה איך זה יכול להשתבש".

"ואיך בדיוק תזמנו את גיראטינה?" שאלה ג'סי.

"כאן נכנס החלק שלי בסיפור", ענה ג'יימס, "המשימה שלי הייתה למצוא חפץ שהגיע מעולם התוהו, שדרוש כדי לזמן את גיראטינה. אבל יש סיבה אחרת שרציתי למצוא אותו".

"תן לי לנחש", אמרה, "אתה מבוקש בכול העולם ויכול להסתתר רק בשורותיו של ארגון שאתה לא סובל, והיית מעדיף לפתוח דף חדש בעולם שבו אף אחד לא מכיר אותך".

"ידעתי שתביני אותי. בדיוק בגלל זה אני רוצה להציע לך לבוא איתי".

ג'סי משכה בכתפיה. "אני מניחה שאין לי משהו יותר טוב לעשות".

"רגע אחד, התחלקתם על השכל?" מקס עצר את עצמו מלזעוק, "אתם רוצים לחיות בעולם התוהו? אף אחד לא יודע מה יש שם או אם הוא ראוי למחיה בכלל".

במקום לענות, ג'יימס שלף מתחת למעילו תליון בצורת גליל שחור שהיה תלוי על צווארו. הוא פתח את תחתית הגליל והוציא מתוכו מגילה קטנה, לא גדולה יותר מפתק של עוגיית מזל. הוא הושיט את הפתק למקס שהקריא:

"איך נפלת משמיים, הילל בן-שחר, נגדעת לארץ, חולש על גויים. ואתה אמרת בלבבך, השמיים אעלה ממעל לכוכבי אל, ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון, אעלה על במותי עב, אדמה לעליון. אך אל שאול תורד, אל ירכתי בור".

"השטויות האלה באמת הגיעו מעולם התוהו?" שאלה ג'סי.

"אם כן, זה אומר שמישהו כתב אותם, וזה אומר שיש שם בני אדם בדיוק כמונו".

"ואם לא?"

"אז זה גם ככה לא יעבוד".

"זה עדיין לא מוצא חן בעיניי", אמר מקס, "אתם מבינים עם מה אתם מתעסקים כאן? אתם רוצים לזמן לעולם הזה פוקימון אגדי עם כוח בל יתואר, ולהשתמש בו כדי לעבור דירה. זה עלול להיות מסוכן לא פחות מלהעיר את גראודון".

"לפחות אנחנו לא מתכוונים להשתמש בו כדי להשמיד שום דבר", ענתה ג'סי, "אם אתה כל כך מתנגד, בוא גם אתה איתנו לבסיס צוות מגמה. אחרי שנשתמש בגיראטינה, אתה תישאר בעולם הזה ותהרוס את העמודים, כדי שצוות מגמה או אף אחד אחר לא יוכל לזמן אותו בעתיד. זה גם יחסוך לנו להרוג את גראודון וכנראה למות בניסיון".

מקס חשב לרגע. "זה דווקא נשמע כמו רעיון מצוין", אמר.

= = = = =

ג'יימס הצליח להשיג שתי ערכות מדים נוספות של צוות מגמה, ונכנס אל בסיס צוות מגמה יחד עם ג'סי ומקס. הוא הוביל אותם אל מערת היבשת, עמוק בתוך מערכת מנהרות שנחפרו בידי נינקאדות של צוות מגמה במטרה למצוא את גראודון.

"בדרך כלל יש שומר אחד במקום", לחש ג'יימס, "נצטרך לנטרל אותו מהר לפני שיזעיק עזרה".

אכן היה שם רק שומר אחד, לבוש מדים של צוות מגמה כמותם, שומר על גראודון הענק השקוע בשינה בין שלושה עמודי אבן.

"מוכנה, איוי?" לחש מקס.

המנורות שהאירו את המערה התעמעמו לשבריר שניה ונדלקו מיד. איוי הייתה מאחורי השומר, שכבר היה מחוסר הכרה עם שיניה נעוצות בצווארו.

"מה זה היה?!" נזעק ג'יימס.

"מתקפת עמעום", ענה מקס.

"ממתי איוי יודעת להשתמש במתקפה הזאת?"

"זוכר שאיוי מסוגלת ללמוד מתקפות על-חושיות ואפלות לפני שהיא מתפתחת לאספיאון ואמבריאון, כי היא נחשפת כל חייה לשמש ולירח?" שאלה ג'סי, "גם מקס שמע על זה. הוא החליט לא לפתח את איוי שלו לפני שהיא מצליחה ללמוד מתקפה אחת מכול סוג. וככה הוא תקוע עם איוי לא מפותחת מאז שיצא למסע הפוקימונים".

"אין לי שום תלונות לאיוי בצורה הנוכחית שלה. חוץ מזה, כל האפשרויות עדיין פתוחות בפנינו".

הוא חשף את הקעקוע על זרועו שבו אור התפצל לכול צבעיו דרך מנסרה.

"יפה", אמרה ג'סי, "עכשיו, ג'יימס, איפה המגילה?"

ג'יימס שלח יד אל צווארונו, אבל אז האורות שוב התעמעמו, ומשהו כבד פגע בו מאחור. איוי התקילה אותו.

"איוי! מה את עושה?" קראה ג'סי.

"מצטער", אמר מקס, "תודה שהובלת אותי לכאן, אבל אני לא סומך על חברים בצוות מגמה".

"אני אומרת לך שהוא חבר שלי!" אמרה ג'סי.

"את אומרת לי גם שאת לא מי שחשבתי, ומתכוונת לשתף פעולה עם התוכנית המטורפת שלו. אם לא תפריעו לי, אני אדאג להשחיל עבורכם מילה טובה אם מישהו יתפוס אתכם בעתיד. איוי, מכת גוף!"

איוי נחבטה באחד העמודים וזעזעה אותו כל כך עד שנסדק למרות משקלה המועט. ג'סי שלפה פוכדור ומתוכו המריא פירו, עוף גדול בעל צוואר ומקור ארוכים ומעוקמים. איוי זינקה לעבר ג'סי לפני שתנסה לקחת את המגילה מג'יימס, אבל הצליחה רק לשרוט את פניה.

"חתיכת בוגד, אתה הורס את התוכנית!" קראה ג'סי.

"לא אכפת לי מהתוכנית!"

"אתה לא מבין…"

"אני מבין טוב מאוד, ומצידי שכול העולם הזה יושמד!"

"יושמד?! אמרתי לך, בעולם התוהו חיים בני אדם בדיוק כמוך", אמר ג'יימס.

"טוב, אז אולי לא יושמד, אבל בהחלט עדיף לו שינותק מהעולם שלנו".

איוי התכוננה לחבוט בעמוד נוסף, כשנהמה עצרה אותם. זה לא היה אף אחד מהפוקימונים שלהם: איוי זיעזעה את המערה כל כך, עד שגראודון התעורר. הוא נשם עמוק, הפנה את ראשו מעלה ושאג שאגה אדירה, מנפץ את תקרת המערה וחושף אותה לשמש המאירה, שהתחילה להתלהט.

= = = = =

ג'יימס קם על רגליו, וכולם בהו בגראודון שכבר התחיל במלאכתו לייבש את העולם.

"זה מה שקורה כשמתעסקים עם פוקימונים אגדיים", אמר מקס.

"אתה זה שהערת את המפלצת הזאת!" קראה ג'סי.

ג'יימס קם על רגליו. "בואו לא נריב, יש לנו צרות גדולות יותר עכשיו. אני חושב שכולנו מסכימים שזה זמן טוב לזמן את גיראטינה שיילחם בגראודון".

"זה התפקיד של רייקואזה", אמר מקס.

"אתה רואה את רייקואזה בסביבה? גראודון עלול לגרום המון נזק עד שיופיע".

מקס הסכים בלית ברירה. ג'יימס התקרב בזהירות אל בין שלושת עמודי האבן, הניח את המגילה על הקרקע ושרף אותה עם מצית. אור הופיע בין העמודים והחל לסחרר את צלם באופן לא טבעי, ובמהרה הצל לבש צורה, עד שהתגבש לכדי חומר כמו פוקימון שיוצא מפוכדור. בעולם הזה, במקום גופו הנחשי של גיראטינה הוא ניצב על שש רגליים קצרות ועבות, וראשו התנשא על צוואר ארוך.

"נראה לי שזה עובד".

גראודון הפסיק לרגע את המתקפה והביט לעבר יריבו החדש, כשלפתע, שוט אנרגיה נשלח מקצה מסדרון המערה ופגע בגיראטינה. כל הנוכחים הפנו את ראשם. במרחק כמה מטרים מהם, מלווה בוויילמר ומחזיקה במעלעל שלכד את גיראטינה, עמדה אניה דנטון, מלווה בקבוצת חיילי צוות מגמה.

"לא תיארתי לעצמי שזה יהיה כל כך קל", אמרה, "שאחרים יעשו בשבילנו את כל העבודה, וגם יעשו מספיק רעש שכולנו נדע שהם כאן".

"צריך להיפטר מהמעלעל שלה", אמר מקס, "איוי, תשברי אותו!"

"פירו, תצטרף אליה!"

שני הפוקימונים הסתערו קדימה, אבל וויילמר דחף אותם בזרמי מים חזקים. ג'יימס התכוון לשלוף פוכדור משלו ולהצטרף לקרב, אבל אחד החיילים תפס אותו מאחור ומנע ממנו לזוז. בינתיים גופו הכבד של גיראטינה המריא אל השמיים. דרקון ירוק התקרב אליו, מוכן להרגיע את מזג האוויר ולהרדים את גראודון, אבל יריבו הבלתי צפוי ירה בו מטח של אש סגולה. שאגת הכאב של רייקוואזה הדהדה עד לב מערת היבשת.

= = = = =

בעוד שני הענקים נלחמים בשמיים, וויילמר נלחם להדוף את איוי ופירו. תוך כמה דקות המעלעל של אניה הלך והתחמם בידיה עד שכמעט נשרף, והיא נאלצה להתחיל להעביר אותו מיד ליד.

"היה נחמד, אבל חייבים לסיים עם זה עכשיו", אמרה אניה, "גיראטינה, קח מכאן את גראודון!"

ג'סי השיבה את פירו לפוכדור.

"קדימה, ג'יימס, עכשיו או לעולם לא!"

היא התחילה לרוץ אל בין העמודים, אבל אחד החיילים תפס אותה.

"מצטערת", אמרה אניה, "נצטרך שעירים לעזאזל בשביל מה שקרה לאגם מאי. זה אפילו מסתדר מצוין, כי במובן מסוים אתם באמת אשמים".

בכול ההמולה, וויילמר ואיוי המשיכו להילחם. הם נעו בשטח המערה בקרבה מסוכנת לאור שבקע מבין העמודים, עד שגיראטינה ריחפה פנימה ודחפה את גראודון בכול כובד משקלה אל האור. בדרכו עמד וויילמר ואיוי שנעצה בו את שיניה, ושניהם נדחפו גם כן אל בין העמודים.

"איוי!" זעק מקס.

"וויילמר, לא!" קראה אניה.

מאוחר מדי – ברגע הבא איוי, וויילמר וגראודון נפלו מן השמיים אל פסגת הר מדברי בעולם לא מוכר. זו הייתה הפעם האחרונה שתראה את המגדל שלה בשנתיים הקרובות.