פרק 56 – חזרה!

סאנס קרא לכולם החוצה.

"היום אנחנו עושים את זה", זאת הייתה אחת הפעמים הבודדות שבהן בלאק ראה אותו רציני כל כך.

"טוב, אז איך עושים את זה?" בלאק שאל רק כדי להעביר את הזמן בצורה יעילה יותר.

"אני צריך ליצור מעגל שיגור, אחר כך אתה, קרלוס ואני נכנס ונצטרך להחזיק ידיים, ואז מרייה ואייר יצטרכו להחזיק בי כדי… מה זה היה?" אמר לפתע סאנס.

כולנו הסתכלנו לכיוון שהוא הסתכל עליו אבל לא ראינו כלום.

"בטח סתם דמיינ…", התחיל קרלוס להגיד אבל אז גם בלאק ראה את זה, הוא היה יכול לתאר את זה רק כזרם חשמלי. זה היה נראה בדיוק כמו ברק בשמיים עם חיים משל עצמו. הוא זז במהירות וקיפץ ממקום למקום על קירות המקום.

"מעניין…", אמר סאנס והסתכל על הזרם בעניין רב.

"מה זה הדבר הזה?" שאל אייר וקירב את היד לאחד הפוקדורים שלו, ליתר ביטחון.

"כן… אני מתאר לעצמי שלא תזהה אותו בצורה הזאת… אני חושב שאני אצטרך לעזור לו טיפה", סאנס הרים את היד ואור כחול יצא ממנה והשתגר לעבר הזרם, ברגע שהם פגעו אחד בשני הזרם התחיל ללבוש צורה.

הוא הפך לפוקימון דמוי גורילה בצבע זהוב, עם פסים שחורים לאורך גופו, שני כבלים מחוברים לגב שלו, אלקטבייר, והייתה לבלאק הרגשה שזה לא היה סתם אלקטבייר.

"זה… האלקטבייר של לאיוס?" שאל בלאק בחוסר אמון.

האלקטבייר מבחינתו שמח שסוף סוף הצליח לחזור לצורה פיזית והתקרב אל בלאק, משתנה לזרם במהירות ומופיע בצורה פיזית לידו. הוא נראה טיפה גדול יותר לבלאק, והצבע השתנה, אבל הוא זיהה אותו.

"אבל… איך זה הגיוני?" שאל אייר, גם הוא לא מאמין למראה עיניו.

"טוב, אתה מבין… בקרב נגדך הוא לא מת, הוא עבר התמרה, מרוב שהוא השתמש בהרבה אנרגיה הוא הפך להיות אנרגיה בעצמו, אבל נראה שהוא שמר על המודעות שלו איכשהו. ובעזרת קסם, שגם הוא סוג של אנרגיה, הצלחתי להפוך אותו בחזרה. הייתי אומר שזה הסבר די מחשמל, לא?" בלאק באמת תהה לעצמו מתי סאנס יחזור לבדיחות הגרועות.

"אתה לא יכול פעם אחת להיות רציני בלי הבדיחות האלה?" שאל אייר בייאוש.

"אני בשוק שאתה בכלל שואל את זה", אמר סאנס והתחיל לצחקק, "זאת בעצם הייתה בדיחה כפולה", אמר סאנס וזה רק גרם לו לצחוק עוד יותר.

"איך הוא בכלל הגיע לכאן?" שאל בלאק והתעלם מהבדיחות הגרועות של סאנס.

"טוב אתה מבין, בגלל שהוא היה אנרגיה טהורה הוא יכול ללכת ולצאת מכאן מתי שהוא רוצה", אלקטבייר הנהן בראשו כאילו הוא מבין את השיחה והוא אומר שסאנס צודק, זה הרגיש מוזר מאוד.

"הוא כנראה הגיע לכאן כי הוא הרגיש שאני כאן, אני היחיד שמסוגל להחזיר אותו לצורה שלו".

"ריי לא מסוגל לעשות את זה?" בלאק ידע שסאנס אימן את ריי בכל הדברים האלה.

"לריי יש כישרון כן, אבל צריך ניסיון כדי לעשות את הדברים האלה, אחד מהדברים הבודדים שאין לריי".

לפתע אלקטבייר הפסיק לזוז, העיניים שלו היו נעוצות באייר.

"למה הוא מסתכל עליי ככה…", אמר אייר ולא זז מילימטר.

"טוב… הוא כמעט מת בקרב נגדך, מה ציפית שהוא יעשה כשתיפגשו? יציע לך כוס תה?" שאל סאנס בשעשוע.

אלקטבייר עמד לתקוף כשבלאק עמד לו באמצע הדרך.

"עצור אלקטבייר, זה בסדר, הוא חבר עכשיו", אמר וקיווה שזה יספיק כדי לעצור אותו.

אלקטבייר הסתכל בבלאק ואז באייר, כאילו הוא שואל 'אתה בטוח בזה?'

"אייר עוזר לנו עכשיו. לא צריך להרוג אותו.", בלאק קיווה שאלקטבייר יקשיב, ולמרבה הפלא זה מה שקרה.

"רגע, אז הוא בעצם יכול לעבור מכאן למעלה?" שאל בלאק שקלט מה זה אומר.

"כן. גורם לך להיכנס למתח, מה?" קרלוס ניסה לעצור את עצמו אבל לא הצליח והתחיל לצחוק, כמו תמיד.

"אלקטבייר, אני צריך שתלך אליהם ותבדוק שהם בסדר עד שנגיע", אמר בלאק בדחיפות.

אלקטבייר הנהן בראשו ושינה צורה לזרם המוזר ונעלם בחשכה מעליהם.

"טוב אם כך, הגיע הזמן שאני אתחיל לעבוד על זה", אמר סאנס והתחיל ליצור מעגל כחול כשהעין שלו זוהרת. אחרי כמה דקות המעגל היה מוכן.

"טוב, בואו נעוף מכאן, העצמות שלי משקשקות מהרגע שהגענו לכאן", אמר והחניק חיוך.

"אה… סאנס, לא שכחת משהו?" שאל בלאק בצורה מוזרה.

"ילד, אם הראש שלי לא היה מחובר לשלד הייתי שוכח אותו בארון קבורה. פשוט תגיד לי מה זה ותחסוך לנו זמן", אמר בחוסר סבלנות.

"בגדים", משום מה סאנס אהב ללכת עם בגדים מאוד מינימליים, שכללו גופייה ותחתוני בוקסר, לא המראה החביב על בלאק בבקרים.

"אה… צודק…", אמר סאנס והרהר לעצמו.

"יש בגדים בפנים אם אתה רוצה שאני אביא לך", אמרה מרייה.

"זה בסדר, אני יודע איפה זה.", אמר סאנס ונכנס פנימה, המעגל עדיין זהר למרות שסאנס לא היה באזור.

בלאק בינתיים נזכר בשיחה שערכו אתמול.

"למה אתה רוצה לעשות דבר כזה?" שאל סאנס בחוסר הבנה.

"למה? הוא פגע באח שלי, הוא פגע באנשים שחשובים לי והוא אשם בכל הצרות שלנו. עזוב… אתה לא תבין…" אמר בלאק כשראה את הפרצוף שיש לסאנס.

"אני מבין יותר ממה שאתה חושב…" אמר לפתע בקול אפל, "אם אתה כל כך רוצה להרוג אותו, אני אתן לך. אבל רק ברגע ההריגה עצמה אני אגיד לך מה לעשות", הוא הסתכל על בלאק במבט משונה ואפל ויצא החוצה.

בלאק לא הבין מה הקטע אבל גם לא היה לו אכפת, הוא עומד לחסל את פיראס על מה שהוא עשה, ואף אחד לא עומד לעצור אותו. סאנס יצא מהבית כשהוא לובש מכנסיים שחורים וארוכים, קפוצ'ון בצבע כחול שהיה מעל חולצה לבנה ונעלי בית.

"נעלי בית?" שאל אייר והחניק צחוק.

"זה הדבר היחיד שמצאתי", החזיר לו סאנס בקול מצטדק.

"סאנס, קוסם נעלי הבית הגדול!" אמר אייר והתחיל לצחוק, "מה, אתה מנסה להרדים אותם למוות?" בלאק קלט שאייר מחזיר לסאנס על כל הבדיחות שהוא סיפר עד עכשיו והחליט להיכנס גם לעניין.

"ואחר כך הוא אומר שאני ישן כמו מת", אמר ושניהם נקרעו מצחוק וסאנס הביט בהם במבט לא מאמין, קרלוס לא הצליח לעצור את עצמו וסאנס הסתכל גם עליו.

"אני לא מאמין… בדיחות זה הקטע שלי! אתם לא יכולים לגנוב לי את זה!" אמר בעצבנות.

"תיקח מסאנס את הבדיחות שלו והוא סתם שלד ריק בפיג'מה", אמר בלאק וצחק למרות שהבדיחה הייתה גרועה, נראה שזה מדהים את סאנס עוד יותר.

"טוב אולי תפסיקו להשתטות כמו ילדים קטנים?" צעקה מרייה בכעס.

כולם הפסיקו לצחקק באותו הרגע.

"סאנס, אם לא אכפת לך", אמרה מרייה והחוותה על המעגל.

"כן צודקת, בואו ניקח את הרגליים שלנו ונעוף מכאן".

סאנס נכנס פנימה ואחריו נכנסו בלאק וקרלוס, כל אחד מהם החזיק את היד של סאנס, קרלוס מימין ובלאק משמאל, מחזיק את היד במקום שנגדעה. אחר כך אייר ומרייה נכנסו והניחו את הידיים שלהם על הגב שלו. סאנס התחיל להתרכז ובמשך כמה דקות לא קרה כלום. בלאק עמד לשאול מה קורה כשלפתע המעגל התחיל לזהור בעוצמה, "מצאתי", אמר סאנס עם חיוך ובלאק הרגיש שהוא נשאב לכיוון מטה ואז עולה במהירות למעלה. הוא הרגיש את הגוף שלו מתפרק ועדיין יכל להרגיש את סאנס מחזיק את היד שלו, זה היה מוזר. הם היו ככה כמה שניות ולפתע הוא הרגיש שמשהו יצא מאיזון, והכל מתחיל לרעוד.

"איבדתי אותם", אמר סאנס, "מצטער".

בלאק לא היה מוכן לוותר כל כך מהר. הוא הידק את אחיזתו ביד של סאנס וחשב על החברים שלו. ריי, בהתחלה הוא לא ידע מה הקטע שלו, אבל הוא למד להכיר אותו, הוא יעשה הכל בשביל החברים שלו, גם אם הוא לפעמים לא בטוח בעצמו הוא יסמוך כל החברים שלו שיעזרו לו.

אמה, שהייתה תמיד נראית קשוחה אבל בפנים הייתה ממש שונה, הוא ידע שהיא תמיד תדאג לחבורה, כמו סוג של אמא, הוא ידע שהיא תעזור לו לא משנה מה הוא ינסה לעשות.

לאיוס, הוא היה ונשאר בדיוק אותו הדבר, גם אחרי המחיקה, למרות שהוא לא היה הכי חכם שיש, חשב לעצמו בלאק עם חיוך, הוא היה נאמן, אמיץ, וחזק, הוא תמיד ישאר נאמן למטרות שלו.

זארה, הוא לא ידע עליה יותר מדי אבל ממה שהבין מבלאק היא הייתה אמיצה, חזקה, והוא העריך אותה, הוא ידע שהיא הצילה את אמה, ומבחינתו היא חלק מהמשפחה שלו, גם אם היא לא יודעת את זה.

ואלה. אלה… הרגשות שבלאק הכיל כלפיה לא היו ניתנים להסבר. בהתחלה הוא ראה בה כמין אחות, אבל אחרי שהתברר לו שהיא מרגישה אחרת כלפיו הוא לא ידע איך הוא בדיוק אמור להתנהג אליה, אחרי שהזכרונות שלו חזרו אליו כל הרגשות שלו התבלבלו. אבל אלה היא חלק ממנו, והוא בחיים לא יהיה מוכן לוותר על החלק הזה.

לפתע הכל התחיל להתייצב, "מצאתי את זה שוב! לא יודע איך, אבל מצאתי את זה שוב!" אמר סאנס עם חיוך.

בלאק העדיף להאמין שזה קרה בגללו. הוא הרגיש שהגוף שלו מתחבר מחדש והוא התחיל לשמוע קולות.

"…את בלאק! בדיוק כמו שאני אהרוג את כל מי שיעמוד בדרך שלי!"

הרגיש את הרגליים שלו נוחתות על האדמה, והרגיש את האבק שהתפזר לצדדים מהנחיתה שלהם.

"מוזר, אני לא מרגיש מת כל כך", בלאק הרגיש צורך להגיד את המשפט.

האבק התפזר והוא מצא את עצמו עומד מול ראיין, אחיו התאום.