ראשי / יצירה / גורל אפל / פרק 66 – ריב בין אחים!

פרק 66 – ריב בין אחים!

(לאיוס)

"אלקטבייר, חבטת וולט!" ראיתי שאף אחד לא מוכן להתעורר ולהתחיל להילחם, אז אני אהיה הראשון.

אלקטבייר הסתער לעבר ארכאוס במהירות, לפתע הגיע מגן בצבע צהוב שפשוט חסם את אלקטבייר ולא נתן לו להתקדם.

"תמיד היית האחד שפועל הכי מהר לאיוס, וזאת אחת הסיבות למה אתה באמת החבר הכי טוב שלי", אמר ראיין והתחיל לצחוק מאושר, "אבל אני מצטער, אני לא עומד לתת לך לעצור אותי. ארכאוס!" קרא ראיין והחווה בידו ואז לוח אחד יצא מסביב ארכאוס וזהר בצבע חום, קרן אנרגיה אדירה יצאה ממני והעיפה את אלקטבייר משם.

הייתי בהלם, זה באמת קורה… אנחנו באמת נלחמים נגד הפוקימון הכי חזק שהיה קיים אי פעם… ולא נראה לי שאנחנו עומדים לנצח.

אלקטבייר ניסה לעמוד וכשל, נשאר לשכב במקום בו הוא נחת ונח קצת.

"דרגונייט, תותח על!" קרא בלאק ברגע שהוא ראה את הפירצה.

"לא אתה לא! ארכאוס!" קרא ראיין ושוב החווה עם הידיים שלו, והפעם יצא לוח שזהר בצבע תכלת. הוא שיגר אנרגיה עצומה לעבר המתקפה של דרגונייט. שתי המתקפות נפגשו באמצע הדרך אבל אחרי מאבק קצר המתקפה של ארכאוס פשוט בלעה את המתקפה של דרגונייט והמשיכה במהירות לעבר בלאק והדרגונייט שלו.

"דונפאן, הגנה!" נשמע קריאה והמתקפה של ארכאוס פגעה באיזור שבו בלאק עמד. היה קרח בכל מקום, ובאמצע עמד קרלוס עם הדונפאן שלו כשיש מגן ירוק סביבם וסביב בלאק.

"זה מרגש אותי לראות את שניכם משלבים כוחות", אמר ראיין בחיוך, "אבל זה לא מה שיגרום לי לעצור!" הוא החווה ביד שלו שוב והפעם יצאו שני לוחות, אחד וורוד והשני כחול.

'ידעתי שהייתי חייב להתערב אחרת הוא פשוט יחסל אותם במכה אחת, אז התחלתי לרוץ בשיא המהירות לעבר ראיין. שמעתי קולות קוראים לעברי לעצור, נראה לי ששמעתי גם את זארה אבל לא הייתי בטוח. ראיין נראה המום, הוא כנראה לא היה מוכן להסתערות ישירה. תפסתי את הידיים שלו והתחלתי לדחוף אותו, או לפחות לנסות. לא נראה שזה השפיע יותר מדי'.

"תעזוב לאיוס! אני לא רוצה לפגוע בך!" צעק.

"אז תיכנע עכשיו! תיכנע עכשיו ולא תצטרך לפגוע באף אחד מאיתנו!" אני לא הייתי מוכן לוותר.

ראיתי את הספק בעיניו של ראיין, כאילו הוא ממש מוכן לשקול את זה.

"דונפאן התגלגלות!" קרלוס היה מספיק טיפש כדי לגרום לראיין לסגור את חלון ההזדמנויות הזה.

ראיין פשוט הזיז את היד שלו והעיף אותי משם, אבל משום מה נחתתי בעדינות במרחק משם, ממש כאילו הוא עשה את זה כדי לא לפגוע בי. דונפאן הסתחרר במהירות לעבר ארכאוס, בזמן שדרגונייט התנשף מאחורה, המתקפה הקודמת כנראה רוקנה אותו. ארכאוס שיגר פרץ אנרגיה כחול שפגע בדונפאן והשאיר אותו חסר הכרה על הרצפה. והקרב הזה רק התחיל.

= = = = =

(אלה)

הדבר הראשון שאלה רצתה לעשות היה להצטרף לבלאק ולעזור לו, אבל סאנס עצר אותה.

"את לא יכולה להתערב", אמר וחסם אותה עם היד שלו.

"על מה אתה מדבר? הם נלחמים שם נגד פוקימון אגדי! אין להם סיכוי בלי עזרה!" צעקה אלה בכעס.

"את לא מבינה כלום, מה? ראיין יכול פשוט לחסל את כולנו אם הוא יהיה רציני, ואם כולנו נתקוף יחד, זה יגרום לכך שהוא יהיה רציני. אנחנו צריכים לחכות לפירצה בזמן שהוא לא משתמש בשיא הכוח שלו נגדם".

התשובה עצבנה את אלה משום מה אבל לא הייתה לה שום דרך לסתור אותה.

"עד עכשיו הוא השתמש במתקפות קטלניות כאילו הן כלום בשבילו, איך אנחנו מנצחים דבר כזה בכלל?" אמרה אמה מאחור.

"בעזרת ילד מטומטם עם אלקטבייר", ענה לה אייר במפתיע.

"אלקטבייר, חבטת וולט!" קרא לאיוס כשהאלטבייר שלו התגשם מאחורי ארכאוס משום מקום ופגע בו בגוף מלא חשמל, רגע לאחר מכן הוא נעלם כשארכאוס שיגר מתקפה על המקום בו הוא היה לפני רגע. נראה שהמתקפה ממש גרמה נזק לארכאוס הפעם. לאיוס חייך חיוך של אדם שרצה לבדוק משהו מסוים וגילה שהוא צודק.

"אבל איך…?" התחילה אלה לומר ואפילו לא ידעה איך לשאול את זה.

"הלוחות, הוא משנה סוג ללוח שבו הוא משתמש. הוא השתמש בלוח המים אז הוא הפך לסוג מים, שחלש לחשמל. ולאיוס גילה את זה. זה או שהוא פשוט הסתער בלי לחשוב והצליח במזל", אמר אייר עם חיוך.

"עכשיו, פלצור אפל!" קרא לאיוס ואלקטבייר תקף מכיוון אחר הפעם.

לא נראה שזה שימח במיוחד את ראיין.

"ככה אנחנו רוצים לשחק? אוקיי! בואו נתחיל להיות רציניים!" אמר, הרים את הידיים שלו ואז הוריד אותם במהירות.

ארכאוס לפתע יצר פרץ אנרגיה סביבו והעיף את אלקטבייר שהפך הפעם לחשמל ונחת בלי פגע על האדמה, בלאק מצידו הוציא את כל הפוקימונים שלו והיא נראה מוכן לקרב, לצד קרלוס עמד פוקימון שנראה כמו גוש אבן ענק עם ידיים רגליים וראש, גולם. אלה הרגישה את ההדף מהפרץ שארכאוס יצר שאפילו השיער שלה התחיל להתעופף סביבה. היא לא ידעה אם אפשרי בכלל לנצח את הדבר הזה, אבל היא ידעה שברגע שתהיה לה ההזדמנות היא תצטרף לקרב.

= = = = =

(ריי)

ריי הסתכל על הקרב בריכוז, הוא צריך לקלוט הכל כדי למצוא את ה – "אולי חולשות" של ארכאוס, אם בכלל יש לו כאלה. ברור שאפשר לחכות לשימוש של הלוחות אבל זה עבד ללאיוס רק כי היה לו את גורם ההפתעה, ראיין יכול להגיב לזה מעכשיו בלי בעיה.

"ארכאוס!" צעק ראיין והחווה בידו ואז יצאו מסביב החישוק של ארכאוס שלושה לוחות, אחד חום, אחד כתום ואחד שחור.

הם התחילו להסתחרר באוויר ואז להתקדם במהירות לעבר אלקטבייר ששינה מצב צבירה והפך עוד פעם לזרם חשמלי כמו שהוא תמיד עושה. הלוחות התחילו לרדוף אחריו במהירות, משגרים פרצי אנרגיה לעברו בזמן שהוא מתחמק מהם בקושי ברחבי המערה.

"ועכשיו…", אמר והחווה שוב בידו ולוח בצבע ירוק יצא מהחישוק ועמד לשגר פרץ אנרגיה לעבר בלאק וקרלוס.

ריי שם לב לשני דברים, אחד, ככל שהלוחות רחוקים יותר מארכאוס הכוח שלהם חלש יותר, בדיוק כמו שאפשר לראות מהכוח שלהם כשהם רדפו אחרי אלקטבייר. השני, ראיין היה צריך להשתמש בידיים שלו משום מה כדי לשלוט בארכאוס. ואז ריי שם לב לפסים הזוהרים שיש לראיין על הידיים.

"זה האלפא בול", אמר לפתע סאנס לידו.

"מה?" ריי לא הבין בדיוק.

"הפסים האלה על הידיים שלו, זה האלפא בול. הפוקדור שבו ארכאוס נתפס. ככה הוא שולט בו, כי האלפא בול הוא חלק ממנו".

"אז הוא לא יכול לשלוט בו בלי להשתמש בידיים שלו?"

"טוב, אני בטוח שבעתיד הוא יוכל, זה דורש בעיקר ניסיון. אבל כן, כרגע הוא לא יכול לשלוט בו אם נתפוס לא את הידיים. לא שזה משנה הרבה כמובן, אם לא שמת לב הוא סוג של קיבל כוח על אנושי אחרי המיזוג הזה", אמר סאנס במירמור.

זה מסביר למה הוא הצליח להעיף את לאיוס ממנו בלי הרבה בעיות.

פרץ האנרגיה הירוק השתגר לעבר בלאק וקרלוס, "גולם, הגנה!" קרא קרלוס והגולם שלו יצר מסך ירוק סביבם.

"לא הפעם!" קרא ראיין ואז נוסף לוח כחול ללוח הירוק ושיגר גם הוא פרץ עוצמתי שהתחבר לירוק, ברגע ששניהם פגעו במגן נשמע קול פיצוץ אדיר ולפתע מים התחילו להתפזר משם ממש כאילו היה שם איזה גייזר או משהו.

גולם שכב שם חסר הכרה כשריי ראה שקרלוס כבר התחיל לרוץ לעבר ראיין במהירות, אבל לא נראה שראיין עומד לעשות שום דבר כדי לעצור אותו. קרלוס הגיע לראיין והסתער עליו. ראיין תפס אותו מהחולצה והרים אותו באוויר, אבל הוא היה נראה במין סוג של טרנס כזה ובהה בקאלוס במבט מוזר.

"אני מצטער…", אמר קרלוס ונראה ממש עצוב לרגע.

"על מה?" שאל ראיין ועכשיו נשמע ממש כמו שהוא נשמע בפעם הראשונה שריי שמע אותו, חסר רגשות.

"על זה", אמר קרלוס ובמהירות הוציא סכין מאיפה שהוא ודקר איתה את ראיין בעורק הראשי של הצוואר.

ברגע שהסכין פגעה בראיין היא התנפצה לרסיסים שהתפזרו על הרצפה, המבט על הפנים של קרלוס היה הלם מוחלט.

ראיין העלה חיוך עצוב על הפנים שלו, "באמת חשבת שזה יהיה כזה פשוט? לא… אני עכשיו סוג של בן אלמוות, לא תוכלו להרוג אותי עם זה", אמר והחווה בידו לעבר השאריות של הסכין שהיו מפוזרות על הרצפה.

נראה היה שלראיין נמאס באותו הרגע כי הוא זרק את קרלוס לעבר קיר המערה בקול ריסוק מחליא, ולא גרם לו ליפול בעדינות כמו שקרה עם לאיוס.

"בדיוק! אני בן אלמוות! אתם לא יכולים לנצח אותי! אז פשוט תוותרו וזהו!" קרא ראיין בקול.

"אתה יודע שזה לא עומד לקרות", אמר בלאק בזמן ששישיית הפוקימונים שלו עמדה סביבו.

טיירניטאר, לוקאריו, דרגונייט, אגיסלאש, ספטייל וממוסוויין. הוא הוציא אבן מפתח והלוקאריו שלו שינה צורה באותו הרגע, הופך למגה לוקאריו.

"אז ככה זה עומד להיות בסוף מה? קרב בין שני אחים! אנחנו בחיים לא רבנו על שום דבר, אבל אני מניח שזה הגיוני שהריב היחיד שבאמת לא נגרם בגלל פיראס יהיה ריב על גורל העולם!" אמר ראיין בחיוך, בלאק בתגובה הסתכל עליו במבט נחוש.

ראיין פרש ידיים לצדדים וברקים התחילו לצאת מארכאוס, למרות שנראה היה שזה נועד יותר כדי לרושם מאשר אפקט ממשי.

"בוא נעשה את זה!" קרא ושני האחים הסתערו זה לעבר זה.

תגובה אחת

  1. Avatar

    עכשיו הקרב הגורלי מתחיל,

    ו… קרלוס הוא אידיוט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.