סרטים

ספיישלים

תוכנית (אופקים)

תוכנית (אש קטצ׳אם)

חדשות

פוקידע

כתבות

מנגה

מידע

פוקימון שני וארגמן

משחקים

מדריכים

יצירה

פוקימון כחול לבן

מחוז מפלצות כיס

יוטיוב

פרק 67 – צבעי הקשת! (ארבעה פרקים אחרונים)

(בלאק) חלק ממנו אמר לו שזה לא רעיון טוב, חלק ממנו פשוט רצה להסתובב ולברוח הכי מהר שאפשר. מה הוא חושב לעצמו? שהוא פשוט יוכל להביס את ארכאוס עם שישה פוקימונים עלובים? אבל חלק אחר בו בכלל לא התייחס לחלק שרצה לברוח, הוא פשוט רצה להציל את אחיו. וזה החלק ששלט בבלאק עכשיו. = = = = = (ריי) ראיין החווה עם היד שלו ולוח בצבע תכלת יצא ממנו ושיגר פרץ אנרגיה לעבר בלאק. "סופת עלים, תותח הבזק, תותח קרח!" קרא בלאק בזמן שספטייל, אגיסלאש וממוסוויין שיגרו את המתקפות שלהם לעבר המתקפה של ארכאוס, פיצוץ נוצר בהתנגשות ועשן התפזר. "הא? לא רע, הפוקימונים שלך באמת חזקים בלאק, אבל איך תסתדר נגד זה?" אמר ראיין והפעם השתמש בשני הידיים ולוח בצבע כתום יצא מארכאוס ושיגר מתקפות לעבר בלאק עם הלוח התכלת, בלאק רק הסתכל על ראיין בנחישות וצעק את הפקודות לפוקימונים שלו שתקפו בשיא הכוח רק כדי לשרוד את המתקפות האכזריות של ארכאוס. באותו הזמן, אלקטבייר של לאיוס התחמק מהלוחות של ארכאוס בשיא המהירות, זה היה מופע יפהפה של צבעים שהיה יכול להיות ממש מרשים אם הוא לא היה גובל בגורל העולם. ריי בחיים לא הרגיש כל כך… חסר תועלת לפני. כל הפוקימונים האחרים שלו לא מסוגלים להילחם והפוקימון היחיד שנשאר לו היה גארצ'ומפ שפשוט לא היה מוכן להקשיב לו. הוא נתן אגרוף לסלע לצידו והרגיש כאב ביד אבל זה לא עניין אותו, כאב פיזי זה כלום לעומת התסכול שהוא חש כרגע. "תירגע. להתעצבן לא יעזור לך", אמר סאנס לידו בקול מרגיע והמשיך להסתכל על הקרב בין ראיין לבלאק. "איך אתה יכול להיות כל כך רגוע? אתה לא מרגיש מתוסכל שאתה לא יכול לעשות שום דבר כדי לעזור?" שאל ריי בתדהמה. סאנס מצידו הוציא פוקדור סגול עם האות M עליו ושני עיטורים בצבע בורדו בצדדים. "להיות מתוסכל לא יעזור לי, אני מביט ומחכה להזדמנות שלי", אמר בקול מסתורי. "אתה לא יכול לתפוס את ארכאוס בפוקדור הזה, הוא חזק מדי בשביל זה. וגם, ראיין כבר תפס אותו לא?" שאל ריי בבלבול. "לא התכוונתי לפוקדור, התכוונתי למה שבתוכו. למרות שאני מקווה שאני לא אצטרך להשתמש בזה". ריי רצה לשאול מה יש בתוכו כשנשמע פיצוץ והוא ראה את האלקטבייר של לאיוס מתרסק על רצפת המערה. הוא נעמד בזמן ששלושת הלוחות שרדפו אחריו – החום, האדום והשחור – התחילו לזהור בעוצמה ודחקו אותו לקיר. לאיוס התחיל לרוץ לכיוון אלקטבייר אבל היה ברור שהוא לא יספיק להגיע לשם. ובכלל, מה הוא כבר יכול לעשות בסיטואציה כזאת. הלוחות בדיוק שיגרו פרץ של מתקפות לעבר אלקטבייר כשלפתע נשמע צעקה, "גארדוויר!" מגה גארדוויר עמדה לצידה של אלה ויצרה חור שחור בדיוק בין הלוחות לבין אלקטבייר והעלימה את המתקפות למקום אליו העיפה את כל החיילים של צוות אימפריום. אלקטבייר השתנה בחזרה לצורת הברק שלו והמרדף המשיך, רק שהפעם הגארדוויר של אלה הצטרפה אליו, ועזרה לו ממרחק. אמה מצידה הוציאה את הוויבייל שלה – שהיה פצוע אבל עדיין היה מסוגל להילחם מסתבר – ואמרה לו להשתמש בקרן קרח כדי להפריע ללוחות כמה שיותר. היה ממש נראה שיש להם סיכוי לנצח איכשהו, וריי הרגיש פשוט חסר תועלת לחלוטין. = = = = = (בלאק) ראיין המשיך לשגר לכיוונו את המתקפות האכזריות האלה כאילו הן כלום כשהפוקימונים שלו מגינים על עצמם בשיא הכוח. לפתע ראיין הסתובב במבט מופתע לאחור כדי לראות את הגארדוויר של אלה פוגעת בשיא העוצמה באחד הלוחות של ארכאוס עם פרץ של קרן על חושית ומעיפה אותו לאחד קירות המערה. זאת בדיוק הסחת הדעת שבלאק היה צריך. הלוח האחרון שארכאוס השתמש בו היה בצבע תכלת, כלומר קרח. אם ככה, הוא רק צריך לתקוף עם משהו שחזק על קרח. "לוקאריו! תותח מתכת!" קרא בלאק והמגה לוקאריו שלו קפץ לאוויר ושיגר פרץ אנרגיה כסופה לעבר ראיין וארכאוס. הדבר האחרון שבלאק ראה לפני שהמתקפה פגעה היה המבט המופתע של ראיין כשהוא ראה את המתקפה מתקרבת אליו מלמעלה ואז נוצר פיצוץ. לוקאריו התנשם בכבדות. בלאק ידע שהמתקפה הזאת צורכת הקרבה אדירה של כוח ושזה פוגע בלוקאריו אבל לא הייתה לו ברירה. בלאק חשב שהוא ממש גרם נזק לארכאוס כשלפתע רוח אדירה העיפה הצידה את העשן וארכאוס נגלה כשיש מגן סביבו וסביב ראיין. "אני מבין… אתם יותר חזקים ממה שציפיתי. זלזלתי בכם", אמר ראיין בקול מהורהר ואז פנה אל בלאק "אבל זה לא עומד לקרות שוב!" אמר והחווה בשני ידיו. עוד ארבעה לוחות יצאו לעבר החברים של בלאק – כתום, כחול, כסוף וסגול – בזמן ששני לוחות אחרים – אחד לבן והשני סגול – הצטרפו ללוח התכלת. שלושת הלוחות נצמדו אחר לשני ויצרו משולש בעזרת הקצוות הקטנים יותר שלהם והתחילו להסתובב במקום כמו מין שבשבת. מהירות הסיבוב התחילה להתגבר ואז ראיין החווה בידו ופרץ אנרגיה בשלושה צבעים השתגר לעבר בלאק והפוקימונים שלו. הפוקימונים של בלאק תקפו באותו הזמן אבל לבלאק הייתה הרגשה שאפילו בכוח משולב הפוקימונים שלו לא יצליחו לגבור על זה. המתקפה פגעה במתקפות של הפוקימונים של בלאק והיה נראה שלמשך כמה שניות הן ממש הצליחו להחזיק את המתקפה במקום. אחרי כמה שניות המתקפות של הפוקימונים של בלאק נעלמו והמתקפה של ארכאוס התקרבה אל בלאק במהירות ופגעה. = = = = (אלה) אלה לא הבינה בתחילת הקרב למה הפוקימונים של ראיין לא מצטרפים לקרב נגדם. הוא ריפא אותם אחרי הכל, וכל זה רק כדי שיסתכלו מהצד? אולי הם פשוט לא מעוניינים לעזור לראיין יותר? השאלה הטרידה אותה יותר כשגארדוויר פגעה בלוח האדום של ארכאוס והעיפה אותו לקיר המערה. ואז היא הבינה, זה לא שהם לא רוצים לעזור לראיין, הם פשוט לא צריכים. ארכאוס היה מספיק חזק כדי לחסל את כולם אם ראיין היה רוצה בכך, הוא פשוט לא היה רציני איתם. עד עכשיו. שלושה לוחות הצטרפו לשני הלוחות שכבר עכשיו הם טיפלו בהם והלוח האדום שגארוודיר פגעה בו יצא בלי שום שריטה. לוח כסוף לפתע התחיל להתקרב לעבר גארדוויר במהירות ושיגר לעברה מתקפות, אבל גארדוויר כבר לא עמדה שם. היא השתגרה למקום אחר במערה והתחילה לשגר מתקפות על חושיות לעבר הלוח שפשוט עבר דרכן והתקרב אליה שוב. היא התחמקה מכמה מתקפות כאלה כשלפתע לוח בצבע סגול הופיעה מאחוריה והחזיק אותה במקום עם כוח על חושי בזמן שהלוח הכסוף מתקרב בשיא המהירות ופוגע בה עם מכה אכזרית. גארדוויר הצליחה להשתגר משם ברגע האחרון אבל המתקפה עדיין פגעה בה והיא הייתה עדיין עייפה מהחור השחור שהיא יצרה כדי לשאוב את החיילים ההם. לוח בצבע כתום הופיע מול הוויבייל של אמה ועילף אותו במכה הרסנית והאלקטבייר של לאיוס המשיך את המרדף אחריו ברחבי המערה כשלפתע נשמע רעש פיצוץ אדיר ואלה ראתה את המתקפה של ראיין פוגעת בבלאק. "לא!" היא צעקה והתחילה לרוץ לכיוון כשלפתע הלוח הכסוף הופיע מולה ושיגר לעברה מתקפה. אלה לא הספיקה למצמץ וגארדוויר כבר הייתה שם, חוטפת את המכה במקומה ונופלת חסרת אונים לרצפה. הלוח עמד לשגר עוד מתקפה כשלפתע הוא עצר בלי סיבה נראית לעין. "לא! בלי לתקוף אותם אלא אם כן אין ברירה!" צעק ראיין בכעס והלוח התרומם באוויר והצטרף לאחרים במרדף אחר אלקטבייר. המתקפה שפגעה בבלאק יצרה פיצוץ ולא היה אפשר לראות את בלאק או את הפוקימונים שלו שם. אלה התקרבה כשהלב שלה פועם בשיא העוצמה לעבר בלאק. באמצע הדרך העשן התפזר וראו מגן עשוי משושים מתפרק לחלקים ואגיסלאש נופל לרצפה בתשישות. "תודה אגיסלאש", אמר בלאק בקול שקט וניסה להחזיר את אגיסלאש לפוקדור אבל אגיסלאש סירב. "אה! האחד הראוי לגדולה! סיפור שאהבתי מאוד בתור ילד. תמיד חלמתי שאני אהיה האחד שיוציא אותו ידעת את זה?" אמר ראיין בקול נוסטלגי. "אתה יודע… ביום בו אבא היה צריך להחליט מי מבין שנינו יהיה היורש שלו, אני נשארתי ער. הייתי במיטה וראיתי את האגיסלאש הישן ההוא בוחר בך ולא בי. זה כאב כמובן, אבל הבנתי שבחיים לא מקבלים מה שרוצים וידעתי שאני אעשה הכל כדי לעזור לך כשתהיה המנהיג. אבל אתה… אתה הסתכלת בבוז על המנהיגות… לא רצית את מה שאני כל החיים שלי רציתי לקבל… איך נראה לך אני הרגשתי בגלל זה? לא, לא צריך שתענה. זה לא משנה הרי נכון? שום דבר לא ישנה אחרי שאני פשוט אמחק אתכם ואשתלט על העולם", אמר ראיין וארכיאוס התחיל לזהור בצבעי הקשת.

פוסטים קשורים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *