ראשי / Tag Archives: הסיפור של סנדסלאש

Tag Archives: הסיפור של סנדסלאש

סנדספייק (פרק אחרון לסיפור)

הדבר הראשון שאני עושה זה לרוץ לבלוסום, ששוכבת על הרצפה ללא הכרה, כמו כל השאר. אני כורע על ברכי ומניח את כפ ידי על צווארה כדי להרגיש את הדופק שלה. היא בחיים. אבל בעצם… בעצם היא לא בחיים. אמנם קודם לא היה לי זמן לעכל את המתרחש, אבל עכשיו אני …

קרא עוד »

ברמודה

אני מרגיש בכאב עצום שמפלח את גופי. אני תופס בידי בחזקה ומביט בה. היא שרופה כמעט לחלוטין. אני מרים את ראשי ומסתכל סביבי. הכל הרוס. אנשים מוטלים על הרצפה בכל מקום. חלקם פצועים, חלקם אפילו מעולפים. בלוסום שוכבת על הרצפה ללא הכרה. היא נראית פצועה. אני מייבב. הפיצוץ של קיר …

קרא עוד »

הכדור

"אני חושב שכדאי לך להירגע קצת, סנדסלאש." סאטושי מסתכל עליי ברחמים. "לא! לא! לא!" אני זועק בבכי, "תשחרר אותי מכאן!" אני מטיח בקיר האנרגיה את כל כוחי, ולא מוכן להסתובב אל בלוסום. אני לא מוכן לראות אותה כשהיא ככה. "אתה יודע שאני לא הולך לעשות את זה." אומר סאטושי. "אם …

קרא עוד »

אנרגיה

"אני נותן לך כאן אפשרות בחירה, סנדסלאש." אומר סאטושי ומחייך בערמומיות, "אתה יכול לתת לי לתפוס אותך ולגמור עם זה בקלות, או שאתה יכול להילחם בחברים שלך עד המוות." אני מסתכל בעיניו של סוויפר. הוא מלחשש ומתפתל סביבי ממש כמו חיית פרא. אבל יש בו משהו שאפילו לחיות אין. המבט …

קרא עוד »

הצוללת

זהו. אני כאן. אני שוחה במהירות אל מעל לצוללת העצומה, ומחפש בעיניי אחר הכניסה. אני מבחין במכסה מעוגל שנמצא על חלקה העליון, ושוחה לכיוונו. זה נראה פשוט מדי. כל מה שעליי לעשות זה לפרוץ פנימה ולחסל את סאטושי. ייתכן שאני נכנס למלכודת. מצד שני, אין עוד הרבה אופציות כרגע. גם …

קרא עוד »

ברקים

אני תוהה לעצמי איך הקרח שעל ההר עדיין לא נמס. הברקים שמבזיקים בכל פינה ומאיימים לשבור את ההר היו אמורים כבר להמיס את הכל. אפילו הרעש הרועם שהם יוצרים עלול לעשות זאת, או להפוך אותי לחירש. "עוד כמה זמן אנחנו מגיעים?" אני צועק אל אלפא, ששינה את צורתו לצורת משקפת …

קרא עוד »

קרח

"סוף סוף…" נשמע קולו הצורמני של האדם בברדס הכחול, "סוף סוף!" הוא צוחק בנימה מרושעת כל כך, שאפשר לחשוב שאפילו בסרטי הנבלים הכי מרושעים שקיימים לא ניתן לחקות כזה צחוק. "אני עומד לעשות כל כך הרבה כסף מזה!" האדם בברדס מסתכל בעיני, עיניו הקטנות המלוכסנות, אשר מרמזות על מוצאו האסייתי, …

קרא עוד »

אור ירח

"בלוסום!" קורא פלייגון בקול לחוץ, "בלוסום!" "איפה היא לכל הרוחות?" הוא מסנן לעצמו בכעס. 'כבר עברו כמה שעות מאז שהיא נעלמה. לא ייתכן שקרה לה משהו… נכון? לא, זה לא ייתכן. בסך הכל נשלחנו ללקט מזון, זה לא שיצאנו למסע מסוכן או משהו כזה. ובכל זאת…' הוא מרגיש שהוא יוצא …

קרא עוד »

גורלו של סנדסלאש

אני שומע ברק. אני כבר לא נמצא בתוך בול העץ שהייתי בו לפני כמה רגעים. אני נמצא על הר גבוה, כה גבוה שאלמלא היה מוקף עננים, כנראה היה אפשר להשקיף ממנו על העולם כולו. אני מבין שאני חולם. "איפה אתה, ראיקוזה?" אני צועק אל השמיים. "תחזיר אותי אל המקום שהייתי …

קרא עוד »

טפרים

"אני לא אוכל להמשיך ככה עוד זמן רב, פלייגון", אמרה בלוסום בעודה צועדת יחד עם פלייגון, בחיפוש אחר מזון. "על מה את מדברת? תסתכלי איפה אנחנו!" אמר פלייגון, מנסה לעודד את בלוסום המצוברחת. "תראי את הדשא, את הפרחים, את העצים. זה אמור להיות המקום המושלם בשבילך!" "אל תנסה להתכחש למצב", …

קרא עוד »

האיחוד

מה אני עושה? אני לבד. אני לבד במערה שאין לי שמץ של מושג לגבי המיקום שלה. אוקיי, רגע. בוא נחשוב על מה קרה. מה אני זוכר. הייתי באמפייר סטייט. נלחמתי בסאטושי. דאסטוקס. נלחמתי בדאסטוקס. היה פיצוץ. אני לא חושב שאני זוכר יותר מזה. אז מה לעזאזל אני עושה כאן? למה …

קרא עוד »

אלף סכינים

"ערב טוב, אנו נאלצים לקטוע את התוכנית עקב מבזק חדשות מיוחד. לפני שעות מספר התרחש פיצוץ בראש מגדל האמפייר סטייט. במגדל שהו מדענים ואישים נבחרים אשר עבדו על פרוייקט חשאי בשיתוף עם יפן. בעקבות הפיצוץ נקבע מותם של שלושים ושבעה אנשים." סאטושי קילל ביפנית. הוא בהה במסך בעיניים אדומות מדמעות …

קרא עוד »

חיות

אני מסתכל על דאסטוקס במבט המום. הוא שרד את הפיצוץ שהיה במפלי הניאגרה. הוא בחיים. והוא יצא עכשיו מהכדור הזה שסאטושי החזיק. "דאסטוקס!" אני קורא בשמחה מהולה בבהלה, "אני לא מאמין!" "דאסטוקס!" הוא קורא בחזרה אליי, כשעל פניו מבט מבולבל מעט. למה הוא עושה את זה? למה הוא קורא בשם …

קרא עוד »

המפגש

בפרקים הקודמים של הסיפור של סנדסלאש: http://www.pocketmonsters.co.il/?cat=1855 – – – – – "אין צורך לפחד, סנדסלאש. קיוויתי שאחד מכם יגיע הנה." אחד מאיתנו? האם הוא יודע על שבעת הגיבורים? או שאולי הוא התכוון לפוקימונים בכללם? בכל מקרה, השאלה לא רלוונטית. מי שקרא לי חייב להיות סאטושי או לפחות אחד מאנשי הצוות …

קרא עוד »

צעקה

בפרקים הקודמים של הסיפור של סנדסלאש: http://www.pocketmonsters.co.il/?cat=1855 – – – – – אני מרגיש את זה. הלב שלי כאילו פועם במוח. העיניים שלי מתרחבות והגוף שלי מתיישר. הקוצים שלי מתעקלים אחורנית. הכנפיים שלי נפרשות לצדדים. אני מסתכל למטה. הכל צבוע תכלת. אני מחייך לעצמי כשאני מבין שהצלחתי. אני צולל מטה, ומקפל …

קרא עוד »

סאטושי

הקדמה: היי! זוכרים אותי? אני אוהד, זה שכתב פעם את הסיפור "שבעת הגיבורים – הסיפור של סנדשרו" ואת סיפור ההמשך, "הסיפור של סנדסלאש". אם כן, אתם בטח גם זוכרים שבשלב מסוים הפסקתי לכתוב. בעקבות בקשות חוזרות ונשנות של גולשים ממני להמשיך את הסיפור, החלטתי שאולי כן כדאי לתת לכך הזדמנות. …

קרא עוד »

הבסיס החבוי

מטאגרוס עף לאט מעל לבסיס שלנו. מתוך הבסיס יוצא לפתע מנחת מסוקים, ומטאגרוס נוחת עליו. המנחת יורד למטה באיטיות, ואנו נכנסים אל תוך הבסיס. הבסיס נראה לא גדול במיוחד, אך שקט באופן מפחיד. "הלו?" אני שואל בקול, "יש פה מישהו?" אבל אין קול ואין עונה. לפתע, אני שם לב למונה, …

קרא עוד »

מכונת השמדה

"כמה זמן נצטרך לחכות?!" אני שואל בכעס וחובט בחזקה בדופן המערה. כריס לעומתי שוכב על רצפת האבן הקרה והלחה, ומאזין לקול פכפוך המפל. "איך אתה יכול להיות רגוע כל כך?!" אני שואל ביאוש. "זה פשוט", אומר כריס, "זה הרי ברור שעוד כמה דקות יבחינו בחסרוננו, ויבואו להציל אותנו". אבל עוברות …

קרא עוד »

תיקון טעות: לא להירגע, להילחץ!

"וואו, המקום הזה יפהפה!" קוראת בלוסום בקול מוקסם, ונשכבת על הדשא הרך. חוץ ממנה, כולנו נופלים על הדשא, מותשים. "מהיר… זו לא… מילה", אומר כריס, מתנשף. "איך… הגענו ל… קנדה… בדקה?" "הטילים שלי די חזקים", אומר מטאגרוס, "מספיק חזקים כדי להגיע למהירות כזאת. "ולא עשית… חור בתקרה?" שואל כריס. "יריתי …

קרא עוד »

בונים בסיס!

"תראו מי נזכרו להגיע!" קורא אלפא ומוחא כפיים כשנכנסים פנימה כל חברי ההרכב 'שבעת הגיבורים', יחד עם הדיטו שלהם. "כן, התאמצנו להגיע במהירות המירבית," אומר פלייגון – חברי הטוב, "ונפגשנו בדרך אז באנו ביחד". "מי דיבר אליכם?" שואל אלפא, "דיברתי אל החברים שלי, לא אלייך, יא מוחטה מעופפת!" "היי!!" אני …

קרא עוד »

כריס מצטרף למשימה

כריס ניגש לעבר אותה אישה שמנה שהממנו קודם בעודו מודיע – "אני הולך לבית הספר!" "מיד כשאתה גומר אתה חוזר לכאן, יש לי אינסוף מטלות בשבילך!" אומרת אותה אישה. הוא טורק את הדלת מאחוריו, אנחנו לידו, אך מכיוון שהוא לא יכול לראות אותנו, הוא פשוט מסתכל קדימה. "אמא שלי אוסרת …

קרא עוד »

הסתננות

"תישאר צמוד לגוף שלי," אני אומר לאלפא, "הקטע הוא שנדפוק בדלת, יפתחו לנו, ובגלל שאנחנו בלתי נראים לא יראו שאנחנו נכנסים לתוך הבית!" "הכיסוי המושלם!" אומר אלפא ונעלם, אני איתו. מנועי הסילון שהיו על גבי נמסים עד לתערובת סגולה, וחודרים אל תוך הגוף של אלפא. "אנחנו מוכנים, תדפוק עכשיו", הוא …

קרא עוד »

המרדף

אני מזנק מבניין לבניין, מנסה למצוא את מיקומו של אותו ילד, כשפתאום אני מבחין בו. הוא הולך במהירות בכיכר הומה אדם. אני חושב לרגע, זה יהיה בלתי אפשרי לתפוס עכשיו את הילד הזה, מכיוון שהוא נמצא במקום מלא בבני אדם. אני חושב על דרך אחרת למצוא אותו. אולי אם אארוב …

קרא עוד »

גוף מורעל… או שזה מרעיל?

"אמא!" קורא ילד צעיר שבדיוק היום חל יום ההולדת השלושה עשר בחייו. "היום היומולדת שלי, למה אני צריך לבלות את היום הזה בלשטוף כלים ולזרוק את הזבל?" הילד הצעיר, בעל שיער חום לא קצר ולא ארוך, עם עיניים כחולות וצבע עור בהיר, שנמנן ולא גבוה במיוחד, מסתכל על אישה מבוגרת …

קרא עוד »