סיפורי ליגת אינדיגו – פרק 6 / loozariyus

בפרקים הקודמים:

פרק 1: https://www.pocketmonsters.co.il/?p=100791

פרק 2: https://www.pocketmonsters.co.il/?p=100792

פרק 3: https://www.pocketmonsters.co.il/?p=100885

פרק 4: https://www.pocketmonsters.co.il/?p=100886

פרק 5: https://www.pocketmonsters.co.il/?p=101019

= = = = =

עובד הליגה לקח אותי לדירה של פורט והשאיר אותי שם.

"המ… לא רע", אמר פורט כשהוא הסתכל עליי לובש את הבגדים שהוא נתן לי, "עכשיו בוא נלך כבר".

הוא יצא מהפתח האחורי לדירה שלו וחיכתה שם לימוזינה, משרת פתח את הדלת ונכנסנו פנימה. פנים הלימוזינה היה ממש כמו חדר קטן, אפילו לא היה אפשרי לראות את הנהג מכאן.

פורט לחץ על כפתור ואמר "אתה יכול להתחיל בנסיעה", ולמרות שכמעט ולא הרגשתי תנועה ידעתי שאנחנו כבר נוסעים.

"כמה כללים לפני שנגיע. קודם כל, אתה לא מתראיין, הכתבים האלה מלוכלכים, הם יגרמו לך להודות בזה שרצחת את המאתגר ההוא כשהם ישאלו על מזג האוויר. דבר שני, בלי קרבות, לא אכפת לי מה יקרה שם. זה מובן?" פורט נראה רציני במיוחד בנושא.

"כן", לא בדיוק הבנתי למה הוא דואג, גם ככה לא התכוונתי לעשות אף אחד מהדברים האלה.

לפתע נשמע קול "הגענו", אפילו לא הרגשתי שהמכונית נעצרה.

פורט קם לכיוון הדלת ואז עצר "אה כן, וכנראה כולם שונאים אותך כאן. אז אל תתייחס".

"רגע, מה?!" קמתי במהירות כדי לתפוס את פורט שכבר יצא החוצה.

אחרי שיצאתי הוא לחש לי "לא עכשיו". אני מניח שאני אאלץ לשחק את המשחק הזה איתו.

הלכתי בצד הימני של פורט, טיפה מאחוריו, שמעתי אנשים אומרים דברים כמו "זה מנהיג המכון שמנהל הליגה טיפח!" "שמעתם שהוא חשוד ברצח של אחד המאתגרים שלו בדם קר?" "אני שמעתי שהוא רצח מישהו בידיים חשופות רק כי הוא התחיל לשבור כמה דברים" "חבל, הוא דווקא חמוד", כן… שמועות עוברות מהר אני מתאר לעצמי.

כתבים ומראיינים ניסו לשאול אותנו שאלות אבל פורט רק אמר "מצטער, אנחנו צריכים למהר", והוביל אותנו לדלתות הנפתחות של מגדל סילפ. זאת הייתה הפעם ראשונה שראיתי את מגדל סילפ במציאות, הוא היה ענק, אפילו הייתה בתוכו מזרקה! נכנסנו פנימה והיה שם לובי ענק עם עובדי ליגה בכניסה, כמו שהיה ביציאה, כנראה ממש לא רצו שאנשים שלא קשורים לליגה ייכנסו. המשכנו בסיור למעליות, פורט נכנס לאחת מהן ולחץ על כפתור עם המספר 20 עליו.

"מה זאת אומרת 'שונאים אותי'?" שאלתי ברגע שהדלתות נסגרו.

פורט נאנח, "בגלל שאף פעם לא נלחמת בקרב רשמי הם חושבים שעשיתי טעות כשבחרתי אותך. מנהיגי מכון עוברים דרך רצינית רק כדי להישקל לתפקיד. אני יודע מה תגיד, גם אתה עברת דרך ארוכה, אבל מבחינתם… הם פשוט לא רואים את זה", אמר פורט והמשיך להסתכל על המונה של הקומות.

הנהנתי והסתגרתי בעצמי, אם כולם שונאים אותי לפחות זה אומר שמכאן אי אפשר להתדרדר יותר, נכון?

המעלית נעצרה ויצאנו לחדר שבו היו כל מנהיג המכון. כולם עצרו את השיחה שהייתה להם באותו הרגע והסתכלו עלינו, הרגשתי את העיניים שלהם חודרות אותי.

"אתה יושב שם", פורט הצביע על הכסא בקצה של השולחן העגול שבו ישבו כמה ממנהיגי המכון כשהשאר עמדו.

עמדתי שם במשך כמה שניות עד שניגש אליי מישהו. כל אחד היה מזהה את השיער האדום, את דרגונייט ואת הגלימה, לאנס.

"אני מניח שהשם הוא טראן אם אני זוכר, נכון?" הוא שאל אותי והושיט לי יד ללחיצה.

"כן, זה כבוד גדול לפגוש אותך", הזכרתי לעצמי לנשום עמוק ולהירגע.

"ההרגשה הדדית, אני מקווה שתתעלם מהעוינות שתהיה כלפיך היום. חלק מהמנהיגים קצת פחות… מתקדמים ממני בנושא של בחירת מנהיגי המכון", אמר בשקט ככה שאף אחד לא שמע.

"זה בסדר… אני יכול להבין אותם", אמרתי.

"יופי, הבנה זה השלב הראשון לקבלת האחר. אני מקווה שנתראה עוד בהמשך, עכשיו… בת הדודה שלי מחכה לי", אמר והלך לכיוון מנהיגת מכון עם בגד גוף כחול, שיער תכול וגלימה, קלייר, בת הדודה של לאנס, כל אחד שהכיר את לאנס הכיר גם אותה כמובן.

הלכתי להתיישב במקום שלי ולידי ישבה עוד מנהיגת מכון, היא הייתה טיפה נמוכה, עם שיער שחור ועיניים שנראו סגולות, היא לבשה מכנס טיפה רחב בצבע שחור וחולצה שנראתה גדולה עליה לפחות בשתי מידות, המספר 132 וסמל המכון שלה – רוח סגולה עם זנב רפאים ידיים וחיוך מרושע – מעליו. היא הביטה בי מבט קצר והסיטה.

התיישבתי במקום וחיכיתי.

"אז… איזה חוב?" היא שאלה במפתיע וכמעט נפלתי מהכיסא שלי באותו הרגע.

"סליחה?" חשבתי שלא שמעתי טוב.

"המספר שלך, 316, הוא אומר חוב. איזה חוב יש לך בדיוק?"

"אה באמת? לא ידעתי שזה מה שהמספר אומר", אמרתי, לא היה לי שום עניין שאנשים ידעו את הסודות שלי.

היא הסתכלה עליי במבט חושד "אם אתה לא רוצה להגיד פשוט תגיד את זה, אף אחד לא אוהב שקרנים", אמרה והסיטה את המבט שלה.

"סליחה… אין לי עניין שאנשים ידעו את הסודות שלי", הרגשתי שאפשר לסמוך על האחת הזאת.

"כן, הרבה אנשים כמוך. די טיפשי שהרבה אנשים כאלה משתמשים במספר שמסמל משהו חשוב לגביהם".

"מה זאת אומרת?" סיקרן אותי לדעת מה בדיוק הסודות של האחרים.

"קח לדוגמא על לאנס, הבחור שדיברת איתו קודם. המספר שלו הוא 909, שמראה את המילה אדום, יש כאלה שיגידו שזה פשוט בגלל השיער, ויש כאלה שיגידו שזה בגלל שהוא לא רוצה לשכוח את רד, המאמן שלקח ממנו את תואר האליפות בזמנו", היא ממש הייתה טובה בלהסביר.

"ואת יודעת על כל המספרים של כולם כאן?"

"כמעט, לדוגמא הבחור הזה", היא הצביע על מנהיג מכון שלבש בגדים כל כך מנצנצים עד שכמעט התעוורתי, "אדוארד, מנהיג מכון על חושי מהליגה הראשית בורידיאן. המספר שלו הוא 44, כוכב, או האחד הזה", היא הצביע על בחור שהסתכל מהשולחן שלו על הנעשה בחדר, היה לו שיער כתום ועיניים זהובות, הוא הסתכל על כולם כאילו הוא יותר טוב מהם.

"זה טרנס, מנהיג מכון במשנית בעיר אקרוטיק. הוא היה בליגה ראשית בהתחלה אבל ירד משם אחרי שהפסיד שלוש פעמים ברצף לכמה מאתגרי מכונים. המספר שלו, 410, אומר שקט אבל גם קנאה. לי נראה שהוא מקנא במנהיגי המכון בראשית מאז שהוא ירד". וככה היא הסבירה לי על כל מנהיגי המכון שבחדר.

היו כאלה שהיה די פשוט להבין כמו בחור גדול שעמד באמצע החדר, עיניים ושיער כהה והוא היה בלי חולצה. קראו לו ארון, מנהיג מכון הלחימה בליגה הראשית. המספר שלו היה 110, שמסמל את המילה 'מכה'.

עוד אישה שהייתה די גבוהה עם עור שחום, שיער חום קצר ועיניים כחולות כמו יהלומים, היא לבשה חולצת בטן עם שרוולים ארוכים שנצמדו לגוף שלה ומכנסיים ארוכים, קראו לה ריהאנה, מנהיגת מכון אבן בליגה הראשית, המספר שלה היה 007, שסימל את המילה אישה, היא הייתה פמיניסטית.

המנהיג הבא היה בחור נעים למראה עם שיער שחור ועיניים חומות-בהירות, היה לו חיוך נעים והוא לבש בגדים בצבע חום מדברי, קראו לו סול, הוא היה מנהיג מכון אדמה בליגה המשנית, המספר שלו היה 501, שלום.

עוד מנהיגת מכון שסווייפר היה כרוך סביב צווארה והיא לבשה שמלה בצבעים סגול וכחול ישבה שם כאילו כולם משרתים שלה, קראו לה פאנדורה, מנהיגה מהמשנית, המספר שלה היה 621, שפירושו הוא 'חסר רחמים', היא קצת הפחידה אותי.

מנהיגת המכון הבאה הייתה מישהי שלבשה חולצה כחולה בהירה מכופתרת ומכנס כחול כהה צמוד, היה לה שיער כהה עם קצוות בהירים, כמו שיש לאנשים שמסתובבים הרבה שמש ועיניים ירוקות כמו הים. קראו לה מרינה, מנהיגת מכון מים במשנית, המספר שלה 102, אומנות, היה נראה שהיא מציירת משהו במחברת קטנה שהייתה עליה.

הייתה עוד מנהיגה שכבר הכרתי מגולדנרוד, וויטני. היא הייתה לבושה בבגדי המכון הרגילים שלה, מכנס כחול וחולצה לבנה עם פסים אדומים, היא דיברה עם קלייר בנוגע למשהו ונראה שקלייר עוד מעט תעיף אותה דרך החלון. שתיהן היו בליגה המשנית, וויטני הייתה בעבר מנהיגת מכון הנורמל, אבל המכון שלה עבר שינוי לסוג פיה וקלייר מנהיגת מכון דרקון. המספר של וויטני היה 910, שפירושו חמוד, היה די קל להבין את זה. המספר של קלייר היה 811.

"המספר שלה יכול להגיד שני דברים שונים. הראשון היא המילה 'טוב' כי היא באה להגיד שדרקונים הם יצורים טובים אבל יש גם את הפירוש השני 'סיבת התבוסה', אני לא יודעת אם זה היה מכוון או לא, אבל זה די מצחיק בהתחשב בעובדה שהיא מפסידה הרבה לאחרונה", אמרה מנהיגת המכון ההיא וצחקה צחקוק קטן.

המנהיג הבא שהיא הסבירה עליו היה בחור עם שיער בלונדיני ומשקפי שמש, הוא לבש גופייה בצבע זית ומכנס צבאי, סרג', כל אחד הכיר אותו. המספר שלו היה 279, כבל.

סאברינה הייתה אחריו וגם אותה אני הכרתי, ספרון הייתה העיר שלה, המספר שלה היה 073, רגיל, אולי היא רצתה שהחיים שלה יהיו רגילים או שהיא תהפוך להיות רגילה.

"כשאני חושב על זה, אני לא יודע איך קוראים לך", אמרתי והסתכלתי עליה.

"אני סלין, מנהיגת מכון בליגה הראשית בעיר לבנדר, סוג רוח", אמרה והושיטה יד ללחיצה.

"ומה המספר שלך אומר?" שאלתי.

"132 פירושו סוד", אמרה.

"ומה הסוד?"

"זה הרעיון בסוד, זה סוד. אתה לא אמור לדעת", היא אמרה בטיפה רוגז וזה גרם לי לצחוק.

"רגע, אמרת שאת יודעת מה המספרים כמעט של כולם. של מי את לא יודעת?", היא אמרה עד עכשיו 13 אנשים לא כולל אותי, כלומר יש עוד שני אנשים.

היא הצביעה על מנהיגת מכון עם שיער שחור ולבן ובגדים כהים עם יהלומים צהובים עליהם, מאחוריה עמד אינסנרואר. "זאת לונה, מנהיגת מכון בליגה הראשית בעיר פושיה, המספר שלה הוא 017, הפירוש שלו הוא או לבד או קטינה, מה שלא מסתדר כי היא לחלוטין לא קטינה והיא אף פעם לא לבד. היא פחות או יותר הייתה במיטה עם חצי מהאנשים בחדר הזה, ואני מתכוונת גם לנשים וגם לגברים", אמרה ומשכה בכתפיה, המחשבה על זה גרמה לי צמרמורת משום מה.

"והבחור הזה שם, זה סת'", אמרה והצביע על מישהו שעמד והביט מהחלון למטה. הוא לבש ג'ינס שחור ומעיל בצבע כסוף, היה נראה שהמעיל עצמו עשוי כסף, היה לו שיער אפור – כמעט לבן – וארוך שהיה קשור בסרט שחור בין השכמות שלו והמשיך למטה בערך עוד כעשרים סנטימטרים. היה נראה שהוא הרגיש שהסתכלתי עליו כי הוא הסתובב והביט ישירות בו, היה לו עיניים בצבע אפור-כסוף כמו שבחיים לא ראיתי, הוא נראה בערך בגיל שלי, למרות שהיה קשה לדעת, הוא לבש חולצה אפורה והוא הסתכל עליי במבט בוחן. אחרי כמה שניות הוא הסיר את המבט ממני והתיישב במקום שלו.

"ומה המספר שלו?", הוא נראה מנהיג המכון הכי מעניין עד עכשיו.

"המספר שלו הוא 0".

"ומה הוא אומר?"

"שום דבר".

"מה זאת אומרת? הוא בחר מספר שמסמל שום דבר?", הבחור הזה התחיל לסקרן אותי.

"לא. למספר שלו, פשוט אין משמעות. אם היה עוד 0 זה היה מסמל את המילה תודה, אבל 0 אחד פשוט לא מסמל כלום". אמרה סול בשקט.

לפתע התחילה להתקדם לעברינו מנהיגת המכון בשם לונה, "אוי לא…", אמרה סלין לצידי.

"היי, סלין!" אמרה לונה בקול שמח.

"מה את רוצה לונה?", שאלה סלין בייאוש, כאילו היא כבר יודעת לאן השיחה הזאת תגיע.

"תירגעי לא באתי בשבילך הפעם, למרות שההצעה שלי עדיין בתוקף. אני כאן בשביל… 'החבר' החדש שלנו", אמרה והסתכלה עליי.

"טראן, נכון? אני לונה", אמרה והושיטה יד ללחיצה.

"כ…כן", אמרתי בחשש ולחצתי לה את היד חזרה.

ברגע שלחצתי לה אותה היא הסתחררה ונפלה לכיווני, תפסתי אותה במהירות עם היד השנייה שלי וככה קרה שנראינו כמו נסיך שמציל עלמה במצוקה, ממקום כלשהו שמעתי גרגור עצבני של אינסנרואר שלה.

"אוי אני מצטערת, אני כנראה לא מרגישה טוב", אמרה בפרצוף שלחלוטין היה לא אמיתי, "מה אתה אומר שתיקח אותי לאחד החדרים פה… לנוח", היא הדגישה את המילה האחרונה בקול מפתה.

"תעזבי אותו לונה, אין לו מושג למה הוא נכנס", אמרה סלין אבל לונה לא ענתה לה.

ייצבתי אותה וגרגור של אינסנרואר הפך לנהמה כמעט חירשית ברקע.

"אני… אני חושב שאוותר", אמרתי בקול מתנצל.

"אתה בטוח? ההצעה שלי לא תישאר בתוקף לעוד הרבה זמן".

"היא כן, היא עומדת להציע לך את זה פחות או יותר כל פעם שתיפגשו", אמרה סלין כאילו כבר ממש נמאס לה מזה.

"אוף איתך סלין, את הורסת לי את הסיכויים עם גברים! את יותר גרועה מבוטון!", אמרה לונה כמו ילדה קטנה שמתעצבנת על ההורים שלה.

"בוטון?", שאלתי, סלין לא סיפרה לי על שום אדם כזה.

"כן, בוטון", אמרה והחוותה על אינסנרואר שלה "תגיד שלום בוטון", האינסנרוטר שהתגלה כבוטון רק נהם והפנה את ראשו.

"מה לגבייך סלין? רוצה… ללכת לנוח?", אמרה לונה עם חיוך ממזרי.

היא כנראה שמה לב לפרצוף שלי כי באותו הרגע היא התחילה לצחוק, זה משך את המבט של כמה מנהיגי מכון.

"אני סתם צוחקת, סלין הוא כמו אחות קטנה בשבילי", אמרה ופרעה לסלין את השיער כמו שעושים לילד קטן.

"ההרגשה לא הדדית", אמרה סלין, "אל תיגעי לי בשיער".

"ברור שהיא לא הדדית, מבחינתך אני אחותך הגדולה, לא הקטנה", אמרה בהתחכמות שגרמה לסלין להתעצבן קצת.

"ואתה", אמרה ולפתע הרצינה "כדאי שתיזהר, יש כאן כמה אנשים שהיו שמחים להיות במקומך כרגע. הם ישמחו לאידך כל פעם שתפול ורק יחכו לרגע שזה יקרה. שים לב", אמרה והלכה לשבת במקום שלה.

ואז לפתע נשמע קול ואחד האנשים שהיה לצד פורט אמר בקול "אנחנו מעוניינים להתחיל, בבקשה שכל אחד יישב במקום שלו".

כל אחד התיישב והיה שני מקומות ריקים ממש בראש השולחן העגול, הם נראו הרבה יותר מפוארים מכל כיסא אחר ותיארתי לעצמי שהכיסא יועד לרד ולאלוף של הליגה המשנית, שלא ידעתי מי הוא.

מימין להם ישב לאנס ומשמאל ישב סת'. כמה מנהיגי מכון שלחו לעבר סת' מבטים שלא בדיוק הצלחתי לקלוט מה הם מנסים להעביר. לפתע תריסים הופיעו משום מקום וכיסו את החלונות.

"סילחו לי על החשאיות, אבל זה נדרש", אמר פורט והתקדם לאמצע החדר.

"קודם כל ברצוני לברך את מנהיגי המכון החדשים שלנו שזאת פגישתם הראשונה. בואו לכאן כדי שנוכל לראות אתכם". הבנתי שזה כנראה אני אבל קצת הופתעתי כשגם סלין וגם סול, מנהיג מכון האדמה נעמדו והגיעו אל פורט.

"אני מקווים שתיתנו את כל כולכם בעשיית תפקידכם ונראה עוד הרבה קרבות שלכם", אמר פורט והמנהיגים מחאו כפיים.

חלקם היו שמחים, אחרים הביטו בנו במבט אפל, וסת' פשוט הסתכל ישירות אליי, בלי למחוא כפיים בכלל.

חזרנו והתיישבנו במקומות שלנו, ואז פורט לחץ על כפתור ומסך ירד מהתקרה.

"קודם כל, אנחנו רוצים להעלות את המודעות לצוות רוקט. הם מראים סימנים להקמה מחדש, שוב", את המילה האחרונה הוא אמר באנחה.

"הפעם סימני הפעילות נראו יותר בערים מרכזיות כמו גולדנרוד וספרון אבל תפקחו עין", אמר ולחץ על כפתור בשלט קטן ביד שלו ומצגת התחילה לרוץ על המסך.

נראה שכל המנהיגים כבר ראו את המצגת כי חלקם גלגלו עיניים והסתכלו. המצגת כללה בעיקר תמונות של אנשים עם האות R על הבגדים שלהם גונבים פוקימונים מאנשים אחרים. הייתי יכול להבין למה המצגת הזאת יכולה להימאס על מישהו.

המצגת נגמרה ופורט התחיל לדבר, "ולסיבה השנייה שבגללה אנחנו כאן היום. אנחנו-" הוא התחיל לדבר ונקטע על ידי סת'.

"תעיפי את החתול העלוב שלך ממני!", צעק וראיתי את לונה עומדת מולו ואינסנרואר שלה עומד מאחוריה במבט חושש שלא חשבתי שאראה עליו.

"היי, אתה לא יכול להאשים אותו שהוא רצה לשחק עם השיער השופע הזה שלך", אמרה לונה וניסתה להתחמק מזה בהומור.

סת' הסתכל על שניהם ואז מלמל משהו והסתובב כדי לשבת.

"מה אמרת?! תחזור על זה אם יש לך אומץ!", לונה כבר לא הייתה הליצנית המוזרה שראיתי בהתחלה, היא הייתה עצבנית.

"אם אתה כל כך רוצה", אמר סת' "אמרתי שאת כלבה מופקרת", אמר בצורה מלאה בוז.

"ואתה, תתקרב אליי עוד פעם אחת ואני אדאג לזה שזאת תהיה הפעם האחרונה שתוכל לגעת במשהו", אמר סת' לעבר בוטון שלא ידע אם להגן על המאמנת שלו או להסתתר מסת'.

"אני חושבת שאתה עובר את הגבול סת'", אמרה ריהאנה ונעמדה.

סת' צחק צחוק שמראה בדיוק מה הוא חושב על מה שהיא אמרה, "את חושבת שאכפת לי? אני לא שם קצוץ על כל מה שמישהו מכם חושב כאן. בוא נעזוב את המצגות העלובות האלה פורט, כולנו יודעים למה התכנסנו כאן היום", אמר סת' ופנה לעבר פורט.

"ולמה התכנסנו כאן היום מנהיג המכון, סת'?" פורט דיבר כאילו שום דבר לא קרה בדקות האחרונות.

"אתם כאן כדי לבקש ממני להוריד את רמת הקושי במכון שלי, נכון? לא שזה משנה, כי אני לא עומד לעשות את זה", אמר והסיט את השיער שלו הצידה בהתנשאות.

אחד האנשים שהיו עם פורט צעד קדימה "הליגה הראשית לא הריצה טורניר כבר 6 שנים! המצב לא יכול להימשך ככה!", אמר בספק תחנונים ספק תוכחה.

"6 שנים… מעניין מאיפה המספר הזה מוכר לי…? אה כן, מספר השנים שאני בתפקיד!", אמר סת' לעבר האיש שדיבר איתו.

"הוא צודק סת', המצב לא יכול להימשך ככה", אמרה לעברו קלייר מהמקום שלה.

"את תשבי בשקט מפסידנית עלובה שלא יודעת להפסיד בכבוד, אין לך זכות דיבור מאז מה שעשית לגולד", קלייר השתתקה במבט פגוע. סת' המשיך, "ובכלל, אתם המנהיגים מהליגה המשנית צריכים להודות לי", אמר והחווה לאזור הכללי בו ישבו הכמות המרכזית של המנהיגים מהליגה המשנית. "בלעדיי אף אחד אפילו לא היה מסתכל על הליגה שלכם, כשאני כאן הליגה המשנית היא הליגה היחידה שפועלת. אז תשבו בשקט ותהנו מתשומת הלב שאתם מקבלים".

"אתה לא מבין שככה מנהיג מכון לא צריך להיות? מנהיג מכון צריך להתאים את הרמה שלו לרמה של המאתגר!" אמר טרנס בכעס, היה נראה שהוא מתאפק לא לצאת מכליו.

"מנהיג מכון צריך להתאים את הרמה למאתגר אתה אומר? ומה עם האלוף? למה לאלוף מותר להשתמש בכל הכוח שלו לשמירה על התואר שלו אבל מנהיגי מכון צריכים להוריד את רמת הקושי? אני לא מסכים עם זה! ולכן אני אלחם בכל הכוח נגד כל מאתגר שיאתגר אותי".

"סת' אני מציע שתתנצל בפני מי שפגעת בו ותשקול מה שהם אומרים", אמר לאנס בשקט.

"לאנס… אני מצטער, אבל אני לא עומד אפילו לשקול את זה", אמר סת', למרות שהיה נראה שהוא מדבר אל לאנס בצורה אחרת משאר מנהיגי המכון.

"אם ככה, אתה לא משאיר לנו ברירה", אמר עוד מישהו שהיה עם פורט, קראו לו אריאס בורד.

"אני מכריז בזאת על הצבעה להדחת מנהיג המכון סת' מתפקידו! בלי שניים ממנהיגי המכון לצידו, שום דבר לא עוצר אותנו מלעשות את זה!", אם לפני זה היה אפשר לחתוך את המתח עם סכין, עכשיו החדר ממש התפוצץ.

"לא דיברנו על שום דבר כזה, אריאס!", פורט לא הרבה לכעוס אבל הפעם זו הייתה אחת הפעמים האלה, "אתה תשלם על זה!".

"גם אם כן, זה יצטרך לחכות לאחרי ההצבעה, שבה אני", הוא הדגיש את המילה האחרונה, "הוצאתי את הפגע שגרר את כולנו למטה. אתה לא תוכל לפטר אותי אם זה יעבוד, וזה יעבוד", הייתה לו חוצפה ואומץ, זה בטוח.

"אין בעיות, תצביעו כדי להדיח אותי, זה רק מראה כמה עלובים המאתגרים האפסים שאתם נותנים להם לאתגר את הליגה הראשית", אמר סת' בלי שום פחד.

"אם כך נתחיל!", אמר אריאס וכולם ישבו במקומות שלהם.

הסתכלתי על כולם, היה אפשר לראות את רובם שמחים, לונה נראתה אכולת אשמה, לאנס ופורט נשארו עם פרצופים רציניים וסת' פשוט הסתכל בזעף על כל המחזה.

"אנחנו מתחילים בזאת בתהליך ההדחה של מנהיג המכון סת'. מנהיג מכון בליגה הראשית, המכון ממוקם בתחנת הכוח הישנה של קנטו, מכון מסוג מתכת. ההדחה תהיה בגין הפרעה להתנהלות הליגה הראשית, כל מי שבעד שירים את ידו", הוא היה טוב בדיבור, הוא גרם לזה להישמע כאילו סת' פשוט עושה הכל כדי לקלקל את הליגה ולא כי הוא מנסה להילחם על איזשהו אידיאל שלו. כמובן רוב האנשים בחדר הרימו את היד, היחידים שלא הרימו היו סול, לונה, אני, לאנס, סלין וכמובן סת' עצמו.

"מי נגד?", הוא שאל ואף אחד לא הרים את ידו.

היה נראה שלאנס, סול, וסלין נמנעים. לונה הרימה את היד שלה.

"את השתגעת לגמרי? את נותנת יד לגבר הגס הזה?", קראה לעברה ריהאנה, לונה כמובן התעלמה, סת' הסתכל עליה במבט מרוכז לכמה שניות והסיט את מבטו בזעף.

הוא ידע שזה לא משנה משהו, היא הייתה רק אחת, סת' היה צריך עוד מנהיג מכון אחד.

אריאס חייך בממזריות, "אם כך, אני מכריז בזאת ע-".

"חכה!", קראתי וקטעתי אותו.

"נגד", אמרתי והרמתי את היד שלי באוויר.

החדר השתתק לכמה רגעים שהרגישו כמו נצח, בנצח הזה היה אפשר לשמוע רק את רעש המזגן החלוש.

"אתה השתגעת לגמרי? אתה לא מכיר אותו בכלל!", אריאס היה הראשון לשבור את הדממה.

"בדיוק, אני לא מכיר אותו. אני לא יכול לקחת על הכתפיים שלי את הפיטורים של מישהו בלי להכיר אותו לפני זה, נכון?".

"מכתב הפיטורין יגיע אליך בדואר, אריאס", אמר פורט ולפתע שני עובדי ליגה יצאו מהמעלית וגררו אותו משתולל אל מחוץ לבניין.

למרות מה שנראה, לא הצבעתי בשביל פורט. הצבעתי כי באמת האמנתי במה שאמרתי. לפתע המעלית נפתחה וממנה יצא נער עם שיער שחור, חולצה שחורה, מכנס שחור וג'קט אדום, טייפלוז'ן לצידו.

"גולד, לא חשבתי שתגיע", אמר פורט בהפתעה קלה.

"כן… פשוט קמתי מאוחר היום", אמר מי שהתגלה כגולד וצחק במבוכה.

"פיספסתי משהו?", שאל בסקרנות.

לפתע סת' קם מהכיסא שלו ונעמד מולי, משעין את הידיים שלו על השולחן.

"אני לא מבין מה בדיוק הקטע שלך, אבל אתה לא תשרוד הרבה עם טוב לב", אמר ונכנס לתוך המעלית ממנה גולד יצא רק לפני מספר שניות.

"מה קרה לו?" שאל גולד, "ומי אתה?" אמר והצביע עליי.

לונה גם יצאה והזמינה את המעלית השנייה, היא בעטה בדלת בעיטה והיא נפתחה "פרד עקשן", זה מה שהיא אמרה לפני שהדלתות נסגרו עליה ועל אינסנרואר שלה.

"ומה קרה לה?", גולד נראה אבוד לאור העובדה שאף אחד לא ענה לו.

לאנס פתח את אחד החלונות ופשוט יצא משם על גבי דרגונייט שלו.

"מישהו מוכן להגיד לי מה הולך פה?", אמר גולד בייאוש.

"הפגישה בדיוק הסתיימה גולד", אמר בעדינות פורט והושיב את גולד המבולבל על כיסא כששאר מנהיגי המכון פשוט יצאו מהמקום.

"נתראה", אמרה סלין והלכה לכיוון המעליות.

בסופו של דבר נשארנו רק אני, פורט וגולד בחדר.

"אה… פורט, מי זה?", לא ידעתי מי זה ודי מוזר שאדם כזה נכנס לישיבה של מנהיגי מכון בזמן כל כך דרמטי.

"אני יכול לשאול את אותה השאלה, פורט", אמרתי בייאוש.

"גולד, זה מנהיג המכון של אזליה, טראן. טראן, זה האלוף הנוכחי של הליגה המשנית, גולד", פורט הוציא את הפלאפון שלו והיה נראה שהוא שקוע בהודעות.

"אז… מנהיג מכון חדש מה? מעניין לראות אותך בקרב. לא שתצליח לנצח אותי כמובן, אבל עדיין", גולד הזה היה שחצן זה בטוח.

"אני מניח שנצטרך לחכות ולראות", החזרתי לו.

פורט הסתובב אליי וסימן לי לבוא, "פעם הבאה תגיע מוקדם יותר גולד!", קרא לאחור ועלינו למעלית.

נכנסנו פנימה והשתרר שקט למשך כמה שניות.

"אם לפני זה לא הייתי בטוח אם כולם שונאים אותך או לא, עכשיו אני אומר לך בוודאות, רוב מנהיגי המכון שהיו בפגישה הזאת רוצים להרוג אותך", אמר פורט ישירות.

"ב…ברצינות? רק בגלל שהצבעתי נגד?", לא הבנתי למה אנשים מתייחסים לזה בכל כך רצינות.

"אתה לא מבין, בגלל סת' אף אחד לא באמת זכה להשלים את אתגר המכונים של הליגה הראשית כבר 6 שנים. לאנשים הייתה תקווה שזה ישתנה סוף סוף. אתה כמובן לא ידעת את זה".

"אז מה עומד לקרות עכשיו?", שאלתי בחשש.

"תוכל להיות הצבעה חדשה בעניין רק אחרי שיוחלפו לפחות שלושה מנהיגי מכון. בתקציר, הם עומדים לעשות הכל כדי שתפסיד שלוש פעמים רצוף ותפוטר".

נזכרתי במה שהצל אמר לי לפני כמה ימים, "התפקיד שלך כמנהיג מכון זה מה שמציל אותך מהם", כלומר, לא רק התפקיד שלי אלא גם החיים שלי בסכנה.

למה לעזאזל הכנסתי את עצמי?