חדשות אחרונות
ראשי / יצירה / סיפורי ליגת אינדיגו / סיפורי ליגת אינדיגו – פרק 23 / loozariyus

סיפורי ליגת אינדיגו – פרק 23 / loozariyus

בפרקים הקודמים:

סיפורי-ליגת-אינדיגו

= = = = =

לוק החליט לקחת את החקירה לשלב הבא. ללוק היה "חבר" בגולדנרוד, אם אפשר לקרוא לג'ק חבר. לוק רצה להגיע לקרבות המחתרת בהן טראן השתתף לפני הפיכתו למנהיג מכון. ג'ק יעשה הכל תמורת המחיר הנכון, גם לבגוד בך. לוק ידע שהוא צריך לגרום לו לזמר בלי לדעת את זה, כדי שלא יוכל למכור אותו למישהו אחר. הוא הלך לחלק התחתון של העיר, שם היה החלק המפוקפק יותר של העיר.

בשנים האחרונות העיר ממש התרחבה, גם למעלה וגם למטה. אם פעם המעבר הקטן היה באורך 100 מטרים היום זה כבר היה עיר בפני עצמה, בעיקר לאנשים שלא יכלו להרשות לעצמם לקנות בתי מגורים בעיר העליונה. לוק נכנס ופנה בכמה סמטאות, עובר על פני נרקומנים ונשים שמכרו את גופן לכל מי שהיה מוכן לשלם כמה פוקדולרים, זה הגעיל אותו. הוא המשיך ללכת עד שהגיע לבית שלא היה שונה משום בית אחר מלבד הדלת שלו, שהייתה בצבע אינדיגו לעומת כל הדלתות שעומדות ליפול במקום הזה. לוק דפק על הדלת שלושה נקישות מהירות, שתיים עם הפסקה ארוכה ואז עוד ארבע מהירות. הוא חיכה חמש דקות על השעון והדלת נפתחה. מתוך הדלת הציץ אדם לא מגולח, עם עיניים אדומות, כאילו שתה כל הלילה ובגדים ישנים ומרופטים.

"לוק…", אמר האיש ופתח את הדלת, לוק נכנס פנימה רק כדי להיחנק מהריח.

"אתה לא יכול לכל הפחות לסדר כאן?", אמר ושם מטפחת מול הפה שלו.

"תה יודע ש'לא", אמר ג'ק והוביל את לוק במעלה מדרגות לתוך חדר של מה שנראה כמשרד.

המשרד דווקא היה יחסית מסודר לשאר הדירה שהייתה מלאה בעיקר בזבל.

"איך ני יכול לזור ל'ך לוק?", שאל בסקרנות עם המבטא הזה שלו, כשהוא בולע אותיות, אבל לוק ידע שזה מלכודת דבש, הוא ידע שהוא מזייף את המבטא הזה רק כדי לגרום לאנשים לחשוב שהוא לא שווה את הזמן שלהם ושהוא סתם אידיוט.

"אני… אני מחפש קרבות", אמר לוק אחרי כמה רגעים, כאילו בחשש.

"ולמה תה בא אליי עם זה? תפתח טלוויזיה ותראה קרבות של ליגה", אמר בשעמום ונעמד כדי להראות שזה בזבוז זמן.

"לא קרבות כאלה… נמאס לי מהקרבות של הליגה, הם… הם משעממים, אני מחפש משהו עם יותר… יותר דם, אם אתה מבין למה אני מתכוון", אמר בקול לא בטוח, מנסה לגרום לג'ק לקנות את ההצגה.

"תה לא בלש או משו כזה?", שאל ג'ק אחרי כמה שניות, לחלוטין נשמע מסוקרן.

"אני… אני פרשתי, נמאסו עליי החיים האלה. אני מחפש ליהנות קצת".

"טוב אז למה לא אמרת? ברוך הבא לצד היותר אפל של החיים!", אמר בשמחה והוציא בקבוק מאיזשהו ארון.

הוא מזג נוזל ענברי לתוך שתי כוסות והגיש אחת ללוק.

"לחיי החיים החדשים שלך!", אמר והרים את הכוס גבוה לאוויר ולגם.

לוק חיכה שיתחיל לשתות רק כדי להיות בטוח שזה לא מורעל ולגם אחרי זה.

"בוא תי", אמר ויצא מהדירה המסריחה.

הוא התחיל להתהלך ברחובות גולדנרוד התחתית, עובר על פני אנשים שלוק כבר ראה, "לאן אנחנו הולכים?", שאל לוק שקלט שזה יראה חשוד אם הוא לא ישאל כלום.

"תה תראה עוד קצת", אמר בקול צופן מסתורין והמשיך ללכת עד שהגיעו לדלת שחורה. הוא דפק בצורה שלוק לא הצליח לקלוט מהמהירות והדלת נפתחה.

"אפשר לעזור לך?", שאל מישהו גבוה ורחב שפתח את הדלת.

"רק באתי לשתות כוס שמפניה", ענה לו ג'ק והגבר פינה לו את הדרך.

"זה בסדר, הוא 'תי", אמר כשהבחור עמד לעצור את לוק.

הם נכנסו לתוך מסדרון ארוך, ג'ק המשיך ללכת עד שהגיע לגרם מדרגות וירד בו. המדרגות נפתחו לתוך איצטדיון תת קרקעי ענקי, שמאות אנשים ישבו בו והריעו בצעקות. בתוך הזירה שהייתה בפנים היו לאקסריי ומאנקטריק, קורעים אחד את השני לגזרים בנשיכות. שניהם היו מכוסים בדם ושריטות אבל לא נראה שאחד מהם עומד לוותר.

"לאקסריי, ניב קרח!", צעק מאמן אחד שהיה בצד הזירה.

"מאנקטריק, ניב אש!", שניהם נשכו אחד את השני בנהמות, גורמים לעוד דם להישפך על הרצפה.

"זה מה שחיפשת?", שאל ג'ק את לוק.

לוק העלה חיוך מאושר על הפנים, "זה בדיוק מה שרציתי", אמר והרגיש כאילו הוא עומד להקיא עוד רגע.

בסופו של דבר מאנקטריק נפל על הרצפה, אבל לא נראה שהקרב נגמר.

"חסל אותו לאקסריי!", נשמעה הקריאה והקהל יצא מגדרו כשהלאקסריי תקף את מנקטריק וניער את הגופה שלו בקול פיצוח מחליא.

"הוא… הוא מת?", שאל לוק מהמושב שלו והוא לא הצליח להסוות את הגועל שחש.

"בטח, קרבות עד המוות. ככה הם קרבות המחתרת!", ענה ג'ק בהנאה ולא שם לב לגועל של לוק.

וככה הקרבות המשיכו להם, קרב של מאצ'אמפ נגד קאנקלודר, שניהם שוברים אחד לשני את העצמות במכות אכזריות.

"ועכשיו, לקרב לו כולכם חיכיתם!", נשמע קולו של הקריין אחרי שפינו ממנה את הגופה של קאנקלדור.

"קבלו את המתמודד העולה, האחד שילחם נגד המפצח, 'ילד האש'!" ומצד אחד של הזירה נכנס לא אחר מאשר מאתגר המכונים נרון.

"חה! ילד, עוד לא ניגבו לך את החלב מהשפתיים", קרא המפצח מצד אחד כשמאצ'אמפ שלו עושה קליקים באצבעות שלו.

נרון הסתכל עליו בבוז והוציא את אנטיי שלו, גורם לכולם להשתתק לרגע.

ואז הקרב התחיל.

= = = = =

אחרי המפצח, כל אחד שחשב שיש לו סיכוי נגד נרון נכנס לזירה ואתגר אותו. נרון פחות או יותר חיסל כל מתמודד שעמד מולו, היה ריח של בשר שרוף באוויר, הוא לא ריחם על אף אחד, מסתכל על הזירה במבט קר כשאנטיי שורף למוות פוקימונים על ימין ועל שמאל. אחרי מה שהרגיש כמו נצח, הוא החזיר את אנטיי שלו לפוקדור ויצא מהמקום. וככה עשו כל שאר הצופים.

לוק עמד גם הוא לצאת כשג'ק עצר אותו.

"חכה, אני צה להראות ך מישו", אמר ומשך את לוק לכיוון אחר.

הוא הלך אחריו כשהוא נכנס לדלת שנמצאת במקום ונכנס לעוד מסדרון ארוך, בסוף המסדרון הייתה דלת, ג'ק דפק בדלת ונכנס.

"שלום דו'ני", אמר ג'ק כשנכנס פנימה, בפנים ישב מישהו על כסא עם הגב אליהם.

"זה הבחור שדיברת עליו?", שאל בקול מתעניין.

"כן זה זה, החוקר", ענה במבט מושפל.

"ג'ק סיפר לי עליך הרבה, הוא אמר שאתה יכול לפתור כל תעלומה", אמר האיש בקול שקט.

"זאת סתם הגזמה, מה גם שפרשתי", ענה לוק שפחד שאולי הוא נכנס קצת עמוק מדי.

"יש איזשהו מקרה שאף אחד לא מצליח למצוא לו פיתרון, רוצה לשמוע עליו?".

"אני… אני מניח שאני יכול", ענה אחרי מחשבה קטנה.

"טוב מדובר על חוקר פרטי, ממש כמוך, שחקר מקרה מסוים לגבי אנשים שנשרפים למוות, יום אחד, הוא פשוט נעלם", סיים האיש להגיד ואז לוק חטף מכה בראש וראה רק שחור.

= = = = =

"קום כבר, אני צריך אותך אותך ער בשביל זה", נשמע קול ולוק פקח את עיניו באיטיות, רואה את ג'ק מולו עם סכין.

"יופי… ככה זה טוב. מוכן למוות שלך?", שאל בשמחה, מפסיק לדבר במבטא המזוייף שלו, לוק קלט שהוא קשור לקיר עם שלשלאות.

"מה זה? מה קורה כאן ג'ק? איפה אני?", שאל בפחד מסוים.

"באמת חשבת שתוכל לחקור עליהם בלי שיגלו אותך? 'ידו של הו-הו' יודעים הכל. מההתחלה הם עקבו אחריך, ועכשיו בזכותך אני עומד להיות חלק מהם. אני רק אצטרך… לתת להם יד בתמורה", אמר והתקרב לעבר לוק.

"חכה, ג'ק! אני… אני אשלם לך, כמה שתרצה", ענה לוק וניסה להתחמק מכל מצב הביש הזה, לא היה לו שום רצון להישרף למוות בלי יד.

"מצטער לוק, אבל אם אני לא אהרוג אותך, מישהו אחר יעשה את זה ויהרוג אותי אחרי זה. הייתי אומר שהיה תענוג להכיר אותך, אבל אני שקרן גרוע", אמר וגיחך.

'אז ככה זה נגמר' חשב לעצמו לוק, הוא תמיד ידע על הסיכונים בעבודה שלו, אבל הוא לא חשב שככה זה ייגמר.

"תרגיש טוב עם עצמך, היד שלך תמיד תישאר חלק מה-", התחיל להגיד כשסכין נתקעה בראשו והוא נפל חסר חיים על הרצפה.

מישהו עם מעיל ארוך ושחור חיטט בכיסים שלו והציג מפתחות הוא פתח את האזיקים ושחרר את לוק תוך כדי.

"אנשים קוראים לי "הצל", אני יודע שאתה עוזר למנהיג המכון טראן. בא אחריי ואני אעזור לך לברוח", אמר ושיחרר את לוק לגמרי.

לוק חשב לרגע ואז הנהן בראשו, אם הייתה לאיש הזאת כוונה להרוג אותו הוא כבר היה עושה את זה כנראה. לוק רץ במהירות אחריו דרך מסדרונות, למרות שנראה שהוא יודע בדיוק לאן לפנות. הם עלו במדרגות לכיוון מעלה ויצאו למקום שלוק ראה בו חלונות ואור שמש, הוא לא ידע כמה זמן הוא היה מחוסר הכרה, אבל עברו לפחות 12 שעות לפי האור.

"קדימה הנה היציאה", אמר הצל והתקדם לדלת, ברגע שהוא נגע בה להבות פרצו מהרצפה ומהתקרה ושרפו אותו למוות, הוא צעק למשך כמה שניות ונפל שרוף.

"טוב זה היה מוות לא נצרך", נשמע קול וטרנס, מנהיג מכון האש באקרוטיק יצא מהמסדרון ממנו לוק והצל יצאו.

"אתה… אתה מנהיג המכון טרנס", אמר לוק, מנסה למרוח את הזמן כמה שאפשר עד שתעלה לו תוכנית בריחה.

"כן, זה אני. לא היית צריך לחקור עלינו לוק, לא יודע למה אתה עושה את זה או מי שכר אותך, אבל… זה לא באמת משנה", אמר והוציא פיירואר מאחד הכדורים שלו.

"תחליט איך אתה רוצה להישרף, מהפוקימון שלי, או מהמלכודת", אמר בקול לאה.

"למה? למה אתם עושים את כל זה? למה לשרוף את כל האנשים או לנסות להפליל את מנהיג המכון טראן?" שאל לוק במטרה להשיג עוד זמן.

"טוב… אני מניח שאתה גם ככה עומד למות אז אין באמת בעיה לספר לך. אנחנו 'ידו של הו-הו', רוצים להקים עולם שיהיה אלמותי, בלי הרוגים, בלי מחלות. לצערינו, לא כל האנשים בנויים לזה, אז אנחנו צריכים לבער את כל אלה שלא טהורים. אחרי שהם נשרפים אנחנו נותנים להם לשתות מזה", אמר והוציא בקבוק קטן קשור לשרשרת.

"אם הם חוזרים לחיים, הם מצטרפים אלינו בתור האליטה שתשלוט בעולם ניצחי. אם לא, אנחנו לוקחים את היד שלהם ומשתמשים בה כדי להכין עוד כאלה. אל תשאל אותי איך אנחנו מכינים אותם או למה דווקא יד שמאל, כי אין לי מושג, אני רק ממלא פקודות. בנוגע לשאלה השנייה, מנהיג המכון טראן לא קשור לזה באופן ישיר. אחי הקטן, רן, רוצה לנקום בו על זה שבגללו הוא מת בפעם הראשונה", הסביר טרנס באיטיות.

"לחזור לחיים? זה שיגעון! אף אחד לא יכול לחזור לחיים!", אמר לוק.

"אתה בטוח? כי רן עשה את זה, כבר פעמיים, אתה אמור לדעת את זה", החזיר לו טרנס עם חיוך.

"עכשיו… תשרוף את עצמך, ואני אתן לך לשתות מזה. תשרוד, ואתה תהפוך לאחד מאיתנו, לא תשרוד והיד שלך תשמש אותנו. קדימה", אמר והחווה על הדלת.

לוק עמד במקום למשך כמה רגעים ארוכים, מנסה לחשוב על מוצא וטרנס נאנח.

"נו טוב, אני מניח שנצטרך ללכת בדרך השנייה, פיירואר, להביור!", אמר בשעמום ופיירואר שלח פרץ אש לעבר לוק כשהוא לפתע הרגיש יד מחזיקה בו ואז הוא הרגיש שהוא משתגר מהמקום.

10 תגובות

  1. Avatar
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    הסטוריליין של לוק סוף-סוף נכנס ממש לאקשן… חבל שהצל מת, הוא נראה דמות מגניבה.

  2. Avatar
    מולגי צלול

    אבל אבל אבל… אני ממש אהבתי את הצל…

    אבל העלילה מתקדמת מאוד האמת, אנחנו כבר מגלים יותר דברים על ידו של הו או… אבל עדיין… למה להרוג את הצל…

  3. Avatar

    וואו בפרק הזה לוק גילה הרבה, וטרנס חושף את הצד האפל שלו שהוא לא יכל לחשוף מול שאר הציבור

  4. Avatar
    נבו הפינסיר

    סוף סוף יודעים מה המטרה של ידו של הו הו

  5. Avatar

    אני לא חושב שהצל מת, בטח ייתנו לו לשתות מהשיקוי והוא יחזור לחיים.
    עד עכשיו לוק היה דיי מנותק משאר הדמויות ונראה קצת תלוש, אני מקווה שמי שלקחה אותו קשורה לעלילה הראשית. אולי זה סת' אבל אני מקווה שזו לונה.

  6. Avatar

    האמת שטרנס די אכזב אותי, נמאס לי לראות כל פעם נבל שנואם את כל המזימה שלו לפני שהוא תוקף…

  7. Avatar

    וזה גם היה די צפוי שלוק לא ימות…

  8. Avatar
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    תנו לי עוד מזה

  9. Avatar

    תנו לי הרבה מזה

  10. Avatar

    אחלה פרק אבל כן חבל שהצל מת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.