חדשות אחרונות
ראשי / יצירה / סיפורי ליגת אינדיגו / סיפורי ליגת אינדיגו – פרק 24 / loozariyus

סיפורי ליגת אינדיגו – פרק 24 / loozariyus

בפרקים הקודמים:

סיפורי-ליגת-אינדיגו

= = = = =

סת' הגיע למכון של ריהאנה בסלאדון, כשהוא נכנס לשם כל המבטים של עוזרות המכון הופנו אליו, חלק גדול מהמבטים היו מבטי שנאה, כולן שתקו שם.

"אני מחפש את מנהיגת המכון ריהאנה", אמר בדלפק ונראה שגם מי שעמדה מאחורי הדלפק הסתכלה עליו במבט דומה.

"מנהיגת המכון ריהאנה לא כאן", אמרה בקול נטרלי.

"איך קוראים לך?", שאל סת' אחרי רגע.

"אלין".

"אלין…", הוא אמר את השם ברכות ואז נשען לעברה על הדלפק, "כ-כן?", היה נראה שהוא הוציא אותה מהביטחון שחשה, היא הסתכלה עליו בחשש.

"תגידי… את משקרת הרבה?" שאל בלחישה שרק היא תשמע.

"א-אני…", היא התחילה לגמגם וסת' ידע שהוא צדק, היא באמת שיקרה.

"היא אמרה לך שמנהיגת המכון לא כאן! עכשיו צא!", אמרה אחת מעובדות המכון האחרות.

"כמנהיג מכון יש לי הזכות המלאה להיפגש עם אחד ממנהיגי המכון האחרים בכל זמן שארצה, ואתן, מפריעות לי בזה. אז או שתראו לי איפה מנהיגת המכון ריהאנה או שתנסו להוציא אותי בכוח. כי אני לא עוזב", ברגע שהוא אמר את זה כל עובדות המכון נעמדו ושלחו יד לפוקדורים שלהם, מוכנים לזרוק אותם לעבר סת'.

סת' חשב שלא תהיה לו ברירה אלא להילחם כשלפתע נשמעה קריאה, "מה לעזאזל קורה כאן?!" וריהאנה נכנסה לחדר בצעדים מהירים.

"מנהיגת המכון…", הנערה בדלפק אמרה ברעד וכל שאר עובדות המכון גם הרכינו ראש.

ריהאנה הסתכלה סביב וקלטה את סת' ואת כל המקרה.

"ככה אתן רוצות שיראו אתכן כשוות לגברים? על ידי זה שאתן מנסות לתקוף אותם כשהם באים אלינו למכון?!", אמרה בכעס וכל עובדות המכון נראו מבוישות, אבל לא בשביל זה סת' הגיע לשם.

"סלחי לי על ההפרעה ריהאנה, אבל אני צריך לדבר איתך. ביחידות", אמר בשקט והסתכל לה בעיניים, היא הייתה יותר גבוהה ממנו בראש ככה שהוא הרים מבט כדי להסתכל לה בעיניים.

"בוא אחריי", אמרה והתחילה להתקדם לכיוון הדלת ממנה נכנסה.

"את באמת עומדת להישאר לבד עם הג-" התחילה להגיד אחת מעובדות המכון והשתתקה כשריהאנה נעצה בה מבט.

סת' המשיך לעקוב אחרי ריהאנה שהתקדמו במסדרונות עד שנכנסה לחדר שנראה כמו חדר מנוחה, עם כורסאות, מסך טלוויזיה ושולחן שהיו עליו כוסות וכיבוד קל.

"שב", אמרה והתיישבה על אחת הכורסאות, סת' התיישב על האחת שמולה.

"אני מחפש את לונה", אמר בלי הקדמות מיותרות.

"למה שאדע איפה היא?", החזירה ברוגע, היא לא הכחישה ולא הודתה בינתיים בשום דבר.

"אני יודע שבינך לבינה היה… משהו בעבר, חשבתי שהקשר ביניכן חזק מספיק כדי שהיא תבוא אלייך במידת הצורך", החזיר בשקט, הוא השפיל מבט.

"לונה אכן הייתה פה לפני כמה ימים, זאת הסיבה למה עובדות המכון היו כל כך עוינות כלפיך, היא סיפרה להן שאתה פגעת בה רק כי היא אישה, ושאתה כמו כל הגברים", אמרה ריהאנה בשקט.

"מה?! למה שאעשה דבר כזה?! אני בחיים לא אפגע בלונה בכוונה! בטח שלא בגלל שהיא אישה!", החזיר בלהט וקלט שהוא נעמד בכעס, הוא נשם עמוק והתיישב חזרה.

"למה אתה מחפש אותה סת'?", שאלה ריהאנה ברוגע.

"אני…", הוא השתתק לרגע, "יש לי רגשות כלפיה", אמר בקול משלים תבוסה את מה שחש כבר יותר מדי זמן, "כבר תקופה שמתפתחות בתוכי רגשות כלפיה. היא באה לבקר אותי במכון שלי לפני כמה ימים ו… היא מצאה אותי עם מנהיגת המכון מרינה", אמר ואז קלט את המבט על הפרצוף של ריהאנה, "לא במובן הזה! מרינה הגיעה למכון ואמרה לי שהיא… שהיא חושבת שהיא מאוהבת בי ונישקה אותי, ואז לונה הגיעה והשתגרה משם ברגע שהיא ראתה את זה. מאז אני מנסה למצוא אותה כדי להסביר לה שזה לא כמו שזה נראה", אמר ונאנח.

"אני מבינה… וכשתמצא אותה, מה תגיד לה? למה אתה חושב שזה ישנה משהו אם תגיד לה מה קרה?", שאלה בשקט.

"כי… כי הפעם אני לא אהיה טיפש. הפעם אני מוכן להילחם כדי שהיא תישאר לצידי, אני לא מוכן לוותר עליה שוב בקלות כזאת", אמר בנחישות.

ריהאנה הסתכלה עליו, "אמרת 'תישאר לצידי' ולא 'תהיה שלי', כמו שהרבה גברים אחרים יגידו".

"כי היא לא יכולה להיות שלי. היא בן אדם בפני עצמו, היא לא חפץ. ואם היא תחליט שהיא לא מעוניינת בי… אני אכבד את זה", אמר בקצת קושי.

ריהאנה נעמדה, "כשלונה ואני הכרנו לראשונה חשבתי שהיא כמוני, חשבתי שמצאתי נפש תאומה, אבל הבנתי שטעיתי. נראה שאתה ולונה חשובים מאוד אחד לשנייה, אני מצטערת שלא אוכל לעזור לך למצוא אותה", אמרה בהתנצלות והסתכלה על סת' במבט רך.

"זה בסדר", החזיר סת' וגם הוא נעמד, הוא הרגיש הרבה יותר קל אחרי שהוא סיפר למישהו על זה, גם אם זאת הייתה ריהאנה.

"לחלק גדול מהגברים יש בעיה גדולה, הם מפחדים לחשוף את הרגשות שלהם. כשתמצא את לונה… תבטיח לי שתהיה כנה איתה ותספר לה הכל".

"אני מבטיח", אמר בנחישות, "ואגב ריהאנה… אם תוכלי לא לספר על מה שסיפרתי כאן…", אמר בחשש מסוים.

"שפתיי חתומות, עכשיו לך", אמרה בחיוך וסת' השתגר משם לתחנה הבאה.

התחנה הבאה הייתה גולנרוד, סת' נשם אוויר ונכנס פנימה, כמו בכל המכונים שהוא נכנס אליהם עד עכשיו כולם הסתכלו עליו בהפתעה.

"איפה מנהיגת המכון וויטני?", שאל את נערת המכון שהייתה בדלפק.

"היא…", התחילה להגיד כשלפתע דלת נפתחה, וויטני יצאה ממנה בקפיצות שמחות ונעצרה כשראתה את סת'.

"סת'? מה אתה עושה כאן?", שאלה בסקרנות והתקרבה אל סת'.

"אני כאן בשביל שני דברים", אמר סת' בתגובה.

"שני דברים שאתה צריך ממני?", שאלה וויטני בפליאה.

"הדבר הראשון", אמר סת' וחבט בוויטני בראש חזק, "זה".

"איי!!!! בשביל מה זה היה? מרושע אחד!", שאלה וויטני והתחילה לבכות, מכסה את המקום שהוא נתן בו מכה עם היד.

"פעם אחרונה שאת מעלה תמונות שלי לרשת בלי הסכמתי", אמר והתכוון לתמונה שוויטני פרסמה כשהוא מנשק את לונה, "עצם, גם אם אני מסכים את לא מעלה", אמר בכעס והיא הסתכלה עליו בבכי.

"בסדר בסדר, אני מצטערת. זה מה שרצית?", שאלה עם דמעות בעיניים.

"הדבר השני, אני מחפש את מנהיגת המכון לונה, את יודעת איפה היא?", שאל כאילו לא נתן לה מכה בראש לפני רגע.

"לונה? למה שאני אדע איפה היא? אני והיא לא קרובות או משהו", אמרה בבלבול.

"לא משנה, תודה בכל מקרה", אמר ויצא מהמכון.

כבר שלושה ימים הוא מחפש את לונה בכל מכון, הוא חזר כל יום למכון שלה ושם אמרו שהיא לא חזרה למרות שהייתה לסת' הרגשה שהם יודעים איפה היא אבל הם לא רוצים להגיד לו.

הוא עבר בכל מכון שהוא למעט אחד אחרון, ואם היא תהיה שם הוא לחלוטין הולך להרוג מישהו.

= = = = =

"מה יש לך מלונה בכלל? אפשר לראות שהיא לא רוצה לדבר איתך, שחרר ממנה סת'", אמר סטון בשעמום.

"סטון?" אמר סת' בקול נמוך.

"כן?"

"לרוב אני לוקח את כל מה שאתה אומר ברצינות, אבל יש לי בקשה"

"רק תבקש", החזיר סטון בבלבול.

"פשוט תסתום", אמר בכעס וזה השתיק אותו.

סת' הוציא את מגנזון שכבר היה עייף להיום, הוא לא יכול להשתגר בלי סוף.

"מצטער חבר, זאת פעם אחרונה להיום. לאזליה", אמר והשתגר למכון של טראן.

סת' נכנס למכון באזליה והתקרב לדלפק.

"מנהיג המכון סת', אפשר לעזור לך?", שאל נער המכון של טראן.

"איפה טראן?".

"הוא… הוא בדירה שלו, הוא לא מרגיש טוב כל כך בימים האחרונים מאז ניסיון התקיפה עליו", אמר אדם בקול מתנצל.

"אני מבין, תודה על העזרה", אמר ויצא לעבר הדירה של טראן.

הוא עלה במעלית לקומה הגבוהה ביותר ודפק בדלת.

"מי שם?", נשמע קולו של טראן אחרי כמה רגעים ארוכים.

"זה אני".

"סת'? חכה רגע", נשמע קולו מאחורי הדלת ואחרי כמה שניות הדלת נפתחה.

טראן עמד מולו עם חבלה בעין אבל למעט זה הוא היה בסדר גמור, למרות שהוא נראה סחוט לחלוטין.

"כן?", שאל את סת' ולא נתן לו להיכנס פנימה.

"אני מחפש את לונה", החזיר סת' בעצבנות.

"ואיך זה קשור אליי?" שאל טראן בבלבול.

"אני רוצה לחפש אותה אצלך".

"למה שהיא תהיה כאן סת'?"

"אני רוצה לחפש אצלך. תן לי להיכנס".

"באמת סת', למה שהיא תהיה דווקא פה? תהיה מציאו-"

"היי טראן, אני צריכה מגבת, אני רוצה להתקלח", נשמע קולה של לונה והיא נכנסה לשדה הראייה של סת', נעצרת במקום.

היא לבשה חולצה של טראן והיא לא לבשה שום מכנסיים.

טראן השפיל את ראשו בהחמצה ברגע שלונה הגיעה.

סת' והיא הביטו אחד בשני למשך כמה שניות ואז לונה טרקה את הדלת במהירות ונעלה אותה.

"תפתח את הדלת טראן!", צעק בכעס.

"שלא תעז טראן, אתה הבטחת!", צעקה לונה על טראן מאחורי הדלת.

"טראן אם אתה לא תפתח את הדלת עד שאני סופר שלוש אני אשבור אותה!", צעק סת' והתרחק קצת מהדלת כדי לתפוס תנופה.

"לא הדלת!", צעק טראן בתגובה.

"הוא סתם מאיים טראן אל תאמין לו! אין לו אומץ!" צעקה לונה.

הו, הוא יראה לה אומץ.

"אחת! שתיים! שלוש!", קרא סת' ועמד לבעוט בדלת כשהיא נפתחה וטראן עמד מאחוריה.

סת' נכנס פנימה וראה את לונה יושבת על הספה.

"נקבה…", אמרה לונה לעבר טראן.

"מה את עושה כאן בכלל? למה את מתחמקת ממני?", שאל סת' בכעס.

"מי אמר שאני מתחמקת ממך? זאת הדירה של טראן ואתה מכיר אותי, אני 'כלבה מופקרת', אז באתי לקצת כיף", אמרה וסת' הסתובב לעבר טראן.

"זה נכון?", שאל והרגיש את הדם בוער בוורידים.

"נראה לך?! היא הצילה אותי לפני כמה ימים אז בתמורה היא ביקשה להישאר כאן. תאמין לי שאין לי מושג מה הולך ביניכם ואין לי שום רצון להיכנס לזה", אמר טראן בהתגוננות.

"טראן, תשאיר אותנו לבד בבקשה", אמר סת' בקול קפוא.

"זאת הדירה שלי! אולי אתם תלכו ל-", התחיל טראן להגיד כשסת' הביט בו במבט קפוא וטראן יצא מהדירה בלי להגיד מילה.

"רק שתדע, אין לי על מה לדבר איתך", אמרה לונה בכעס ממקום מושבה על הכורסא.

'מה לעזאזל אני עומד לעשות עם האישה הזאת', חשב לעצמו סת' בייאוש.

= = = = =

בחיים לא שמחתי לראות את לונה יותר מאשר באותו הרגע בו היא נכנסה לדירה שלי עם בוטון.

רן הסתכל עליה בזעף והוציא מגמורטאר.

חשבתי שהם עומדים לשרוף לי את כל הבית כשהוא השתגר מהמקום והשאיר אותי קשור.

"לונה!" אמרתי בשמחה כשהיא שחררה אותי מהכיסא.

"תודה! תודה תודה תודה! חשבתי שזה הסוף שלי!", אמרתי וחיבקתי אותה אחרי שהיא שחררה אותי.

"היי היי, תירגע. מה זה היה בכלל? עם מי הסתבכת?", אמרה כשהרחיקה אותי ממנה.

עמדתי לענות כשלפתע פורט הופיע משום מקום כשאיתו נמצא ויקטיני ועוד מישהו שלא הכרתי, הוא לבש מכנס בצבע שחור והחולצה שלו הייתה קרועה ושרופה בכמה מקומות.

"פורט", אמר האיש בהפתעה כאילו רק עכשיו רואה אותו.

פורט הסתכל סביב ואז התביית על לונה, "לא ידעתי שזה הטעם שלך טראן", אמר פורט בקול שטוח.

"מה? לא! זה בכלל לא מה שקורה כאן!", אמרתי וסיפרתי לפורט מה קרה.

"אז הם הגיעו אליך בסוף", אמר פורט והאיש שהוא הביא איתו סוף סוף התאפס על עצמו.

"אני מצטער לוק, בגללי הם כמעט חיסלו אותך", התנצל פורט לעבר האיש שהוא הביא.

"זה בסדר פורט, אני לא יכול להגיד שלא ידעתי למה אני נכנס", החזיר לו האיש שהתגלה כלוק.

"עצרו שנייה, מי זה? ומה הולך כאן? ולמה לעזאזל יש כאן ויקטיני?", שאלה לונה בבלבול.

"טוב אני מניח שאני אצטרך להסביר לך אחרי שראית את כל זה", אמר פורט בעייפות מסוימת.

"בתקציר, ויקטיני הוא השותף שלי. לוק הוא חוקר פרטי ששכרתי כדי לבדוק מי מאיים על טראן, והאדם שהגיע לאיים על טראן הוא יריב מהעבר שלו בשכונות העוני שמת פעמיים וחזר לחיים. שאלות?", נראה שללונה לא היו שאלות אבל זה כנראה היה בגלל ההלם ולא בגלל שהכל מובן.

"רגע פורט, גיליתי עליהם כמה דברים", אמר לוק והתחיל לדבר.

"אז הצל מת…", לעזאזל, הוא הזהיר אותי בסופו של דבר. הצטערתי שהוא מת.

"עצור רגע! משקה שמחזיר אנשים לחיים? עולם ניצחי ללא מוות? הם נדפקו לגמרי?", שאלה לונה מופתעת.

"אם לא הייתי רואה שרן מת פעמיים ועדיין נשאר בחיים גם אני לא הייתי מאמין, אבל זה כנראה בהחלט אמיתי", אמרתי בשקט.

"לונה, אני מקווה שזה מובן שאסור לך לספר לאף אחד כלום", אמר פורט אחרי כמה רגעים.

לונה חשבה לרגע, "אני לא אספר, אבל יש לי תנאי", אמרה בקול.

"תנאי?", שאל פורט, מופתע.

"אני נשארת בדירה הזאת במשך כמה ימים", החזירה לו.

"רגע מה?! לא! זאת הדירה שלי!", אמרתי בתלונה.

"אוקיי, תישארי כאן", אמר פורט בהתעלמות מוחלטת מדעתי האישית, "לוק, בוא איתי, אני אדאג לך למקום לישון בינתיים", אמר פורט ויצא מהדירה עם לוק.

"אז… מה יש לך כאן מעניין?", שאלה לונה בשעמום.

וככה במשך שלושה ימים לונה הייתה בדירה שלי, לובשת את הבגדים שלי ומלכלכת, ולהפתעתי הגדולה לא מציעה לי אפילו פעם אחת ל… "להכיר אחד את השנייה לעומק".

ואז סת' הגיע.

בחיים לא ראיתי אותו ככה, אחרי שלונה רמזה שהיה בינינו משהו הוא הסתכל עליי במבט… אם היה אפשר להרגיש מבטים אני כבר הייתי מת וקצוץ לחתיכות.

אחרי שהשארתי אותם למעלה ונכנסתי למכון ראיתי את סלין.

"וואו, מה קרה לך?", שאלה בדאגה למראה הפרצוף שלי.

"זה? זה כלום", אמרתי בביטול.

"תראה לי את זה", אמרה ומשכה את הראש שלי לעברה, היא התבוננה עם העיניים הסגולות שלה בעין שלי בריכוז, כאילו היא מנסה לרפא אותי במבט.

"שמעתי שתקפו אותך… זה נראה כואב", אמרה ושחררה אותי.

"זה בסדר… באמת, רק מכה קטנה".

"בכל מקרה, שמעתי שסת' גם היה כאן", אמרה אחרי רגע.

"כן… הוא בדירה שלי עם לונה", עניתי לה.

"אני מקווה שיש לך ביטוח".

"מה זה אמור להביע?!"

"טוב… לונה, עם בוטון, וסת' כשהוא עצבני על לונה בדירה קטנה בלי ביטוח? מתכון לאסון".

"לעזאזל, אני חייב לחזור לשם! אולי יש עוד זמן!", אמרתי והסתובבתי.

"זה אפילו עוד יותר מסוכן להיכנס לריב של שניהם, אני מניחה שאתה יכול רק לקוות לטוב", אמרה סלין בהרגעה.

התיישבתי על הספה בלובי ההמתנה כשאני מדמיין בראשי מה שהולך בדירה שלי בין סת' לבין לונה.

= = = = =

"מה אתה רוצה?", שאלה לונה בכעס.

"אני לא מבין מה הקטע שלך… אני באמת לא מבין. מצד אחד את אומרת לי שאת רואה מי אני באמת ואת רוצה שכולם יאהבו אותי ומצד שני את מתחבאת ממני במשך שלושה ימים", אמר סת' בתסכול.

"כנראה טעיתי", ענתה לונה בקול שטוח, סת' הסתכל עליה במבט ארוך.

"את חושבת שטעית לגביי? את באמת חושבת ככה?", שאל ונראה שזה פגע בו ממש, המבט הפגוע הזה גרם לזה להרגיש אפילו קשה יותר ממה שזה היה עד עכשיו.

"כן, טעיתי. אתה יכול לחזור למרינה שלך", אמרה לונה ולא הצליחה לעצור בעצמה.

"מרינה? מרינה היא חברה, לא יותר מזה", אמר סת' בביטול.

"אני מכירה הרבה גברים שהיו שמחים לחברה כל כך קרובה כמו מרינה", אמרה לונה והתכוונה לנשיקה ואז נעמדה על הרגליים.

"את מדברת על הנשיקה? זה היה כלום לונה", אמר סת' בהתגוננות.

"טוב זה לא היה נראה כלום. זה היה נראה שממש נהנית מזה. אתה לא חייב לי דין וחשבון סת', לך, תהנה לך עם מרינה ותעזוב אותי בשקט", אמרה לו לונה בכעס.

סת' התקרב אל לונה והסתכל לה בעיניים, "את באמת רוצה שאני אעזוב אותך? את באמת רוצה שאני לא אטריד אותך יותר?", שאל במבט פגוע.

"כן, אני בטוחה", ענתה בקול קשוח.

סת' עצם את עיניו והסתובב כדי ללכת.

"גם ככה אני רק אהרוס את כל חוות הדעת של האוהדים שלך", קראה אחריו לונה וזה גרם לו לעצור.

"מה זאת אומרת?", שאל והסתובב אליה.

"טוב ברור שאם תצא עם מרינה תהפוך לפופולארי יותר. זה בדיוק מה שרצית לא? אני רק אגרור אותך למטה בחזרה לאיפה שהיית בהתחלה", ענתה והוא התחיל להתקדם אליה.

"אמרת שתלך", אמרה כשהוא היה במרחק חצי צעד ממנה.

"את חושבת… את חושבת שאכפת לי ממה שאנשים חושבים עליי?", שאל סת' בזמן שלונה התחילה לסגת אחורה, להיות קרוב אליו לא היה רעיון טוב.

הוא התקרב אליה עד שהגב שלה היה צמוד לקיר והוא מולה.

"תעני לי! את באמת חושבת שאכפת לי מזה?", שאל והסתכל לה בעיניים.

"איזה עוד סיבה יש לך לעשות את כל זה? לבוא לאירוע של רד, להציל את האנשים, להתנהג בנחמדות, איזו עוד סיבה יש לך לעשות את כל זה אם לא בגלל שאכפת לך ממה שאנשים חושבים עליך?", החזירה לו.

"אני לא מאמין… את ממש סתומה לפעמים את יודעת?", אמר והסתכל עליה בפליאה.

"לא עשיתי את זה כי אכפת לי ממה שאנשים חושבים. לא הלכתי לאירוע ההוא כי אכפת לי מזה, ולא הצלתי את האנשים ההם כי אכפת לי, זה לא קשור לזה בכלל", אמר והסתכל עליה במבט כנה.

"זה לא משנה, אם תהיה איתי כל מה שעשית עד עכשיו יהרס, אף אחד לא ירצה שתנצח יותר, אף אחד לא יריע לך יותר, בדיוק כמו שהיה לפני כל זה", אמרה והרגישה לפתע כמה קרובים הם.

"אני לא מאמין…", אמר עם חיוך, "את מנסה לגרום לי לעזוב אותך, את רוצה שאני אעשה את זה בשביל… שאנשים יעריצו אותי?", 'לעזאזל איתו, הוא עלה על זה מהר', התעצבנה בתוך עצמה.

"טוב תני לי להגיד לך את זה ישר ולעניין, לא אכפת לי בכלל ממה שאנשים חושבים עליי", אמר והתקרב אליה אפילו יותר.

"אז למה עשית את זה? למה שתעשה את כל זה?", שאלה למרות שידעה את התשובה.

"עשיתי את זה כי את אמרתי לי, עשיתי את זה כי את אמרתי לי להתנהג ככה, כי אכפת לי מה את חושבת, עשיתי את זה כי… כי אני אוהב אותך", אמר במבט נחוש.

זה גרם ללב של לונה לאבד פעימה, היא הייתה עם הרבה גברים בעבר שאמרו לה את המשפט הזה, אבל משום מה הפעם הזאת הייתה מיוחדת.

"מה אתה… מה אתה סתם מדבר שטויות…", אמרה בגמגום.

"אלה לא שטויות! אני אוהב אותך לונה! מה שאנשים חושבים, מרינה, כל זה כלום מבחינתי! זה כלום לעומתך!", אמר בלהט והחזיק את הראש של לונה עם היד שלו, המגע שלו היה רך כל כך.

הוא הביט בה בעיניים הכסופות והבלתי רגילות שלו כשהוא משך אותה לנשיקה.

זאת לא הייתה נשיקה רגילה, היה בה משהו קסום, משהו שהיא לא הרגישה לפני.

"אתה… אתה נישקת אותי…", אמרה לונה אחרי שהוא הפסיק, היא הרגישה לא בטוחה, כאילו היא לא עשתה את זה לפני עשרות פעמים.

"לונה…", לחש את שמה והתחיל לנשק את הצוואר שלה.

"חכה… סת'…", אמרה וגניחה של עונג ברחה מבין שפתיה, "זאת הדירה של… של טראן…", אמרה וניסתה לשמור על השפתיים שלה סגורות.

"זה בסדר, אני בטוח שהוא יסלח", אמר והמשיך לנשק אותה כאילו היא הדבר הכי חשוב בעולם, והפעם לונה לא עצרה בו.

8 תגובות

  1. Avatar

    ריפ דירה של טארן

  2. Avatar

    ותחזיר את סת' להיות כעוס קצת

  3. Avatar

    אחרי כל זה, טראן הולך להיות כמו אגמן בפאנדאב המפורסם של סוניק אדוונצ'ר 2…

  4. Avatar
    מולגי אומר איכ לרומן

    ועכשיו, הרגע כנראה הכי פחות אהוב עלי בסיפור… רומנטיקה…

    אני מרחם על טראן ועל דירתו… אבל לפחות אדם לא נמצא בדירה? אני משער?

  5. Avatar
    עומר אזולאי/ Umbreon

    הקורבן האמיתי של הפרקים האלו הוא טראן. ממנהיג מכון הוא נהיה תומך רגשי ופסיכולוג של הזוג הנשוי סת' ולונה אחרי משבר זוגיות. וכמו בחיים האמיתיים זה נגמר בכך שהם לוקחים לו את הדירה למי יודע כמה זמן.

  6. Avatar

    חיכיתי לרגע הרומנטי בין סת' ללונה והנה זה הגיע!

  7. Avatar

    פרק טוב אבל כן איכ רומנטיקה

  8. Avatar
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מסכן טראן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.