בפרקים הקודמים:
= = = = =
נרון ראה את רן בהרבה מצבים בעבר. הוא כעס הרבה, חייך, צחק, אבל זאת הפעם הראשונה בה הוא ראה אותו באמת מפחד פחד טהור.
"אז פיתחת אותו! אז מה? זה לא ישנה כלום! מולטרס!", קרא רן בכעס ומולטרס הסתער לעבר טראן בגוף בוער בלהבה שחורה, נרון שמע את הקול שלו רועד מתחת לעטיפת הכעס.
טראן רק חייך, החיוך היה כמו החיוך שרן היה מחייך כשאנשים היו סובלים לידו, זה היה חיוך מרושע.
"אורובוס!", קרא טראן בצחוק של טירוף והצללים סביבו הסתערו לעבר מולטרס בנחשול ענק של צללים.
מולטרס שיגר לעבר צללים להבות אפלות שפשוט נבלעו בצללים וכיסו את מולטרס בשניות. אחרי כמה שניות הנחשול התפזר בפיצוץ ומולטרס יצא ממנו בפרץ של אש שחורה, הוא הסתער על הצללים שהדפו אותו אחורה עד שלבסוף מולטרס נסוג אחורה כדי לטפל בפצעים שלו. נרון הסתכל סביבו, על מולטרס, על רן המפוחד, על כל הכיפה סביבם, כיפה של אופל מוחלט. מה לעזאזל הולך פה? מאיפה טראן השיג פוקימון כל כך עוצמתי? שמסוגל להילחם ראש בראש באגדיים כמו מולטרס?
= = = = =
עמדתי עם הגב לאורובוס כשהוא הדף את מולטרס אחורה יותר ויותר. הרגשתי חזק, הרגשתי בלתי מנוצח, כמו תמיד כשהייתי עם אורובוס.
"מולטרס!", קרא רן ומולטרס שיגר להבות שחורות לעברי שאורובוס חסם עם הצללים ותקף את מולטרס.
הוא התחיל לרדוף אחריו עם זרועות צללים בכל האזור, לא נותן לו רגע של מנוחה, מנסה לקרוע אותו לגזרים. הוא פגע בו מהצד בצללים דמויי טפרים שהיו מרטשים לגזרים כל פוקימון אחר. מולטרס שאג בכאב ונסוג אחורה, בזמן שאני צחקתי. הוא חלש, הוא כלום! הוא סתם אפס לעומתי ולעומת אורובוס!
"לא! לא! זה לא יכול להיגמר ככה! מולטרס!", קרא ומולטרס הסתער לעברי.
הרגשתי את החיוך שלי מתרחב אפילו יותר, "אורובוס!", קראתי והקרב הסופי ביני לבין רן החל.
= = = = =
"מולטרס, מתקפת שמיים!", קרא רן בפראות ומולטרס הסתער על טראן בעוצמה.
"אורובוס, מערבולת צללים!", קרא טראן בצחוק משוגע ומערבולת של צללים נחתה על מולטרס מהכיפה, גורמת לו לצאת מכלל שליטה בתוכה ולזעוק בכאב.
זה היה מדהים, נרון כבר ראה כמה פעמים את טראן משתמש במהלכים שאף אחד אף פעם לא חשב עליהם, מהלכים שאף אחד לא יודע איך להתגונן מהם. ועכשיו הוא משתמש בעוד מהלך שאף אחד בחיים לא ראה. כולם דיברו על זה שסת' הוא בלתי מנוצח, אבל טראן… גם אם חסרה לו העוצמה של סת', הוא גאון מבחינת טכניקות קרב. לא שהייתה חסרה לו עוצמה עם הפוקימון המטורף הזה שעומד לצידו. מה זה הפוקימון הזה בכלל?
"לא! קדימה ציפור מטומטמת שכמותך!", צרח ומולטרס הדף מעליו את המערבולת בהדף של הילה שחורה, אבל נרון ראה את המצב שלו, הוא היה בחיסרון משמעותי.
"פעימת אופל!", צרח רן ומולטרס התחיל לשגר גלים של אנרגיה אפלה שפגעו בכיפה מסביבם.
נרון היה יכול להישבע שהוא שמע צחוק, כאילו הפוקימון של טראן, אורובוס, צוחק על הניסיון העלוב של מולטרס לפגוע בו.
"מה קרה רן?! מפחד?!" צעק טראן לעבר רן, צוחק בטירוף, "איפה כל הדיבורים העלובים שלך?! אורובוס! תקרע אותו לגזרים!", הצללים הסתערו על מולטרס בעוצמה חסרת רחמים כשטראן צחק בטירוף, מתנהג בדיוק כמו שרן התנהג רק לפני כמה רגעים.
מולטרס שיגר עוד פרץ להבות ונסוג אחורה כשעוד זרועה מהצללים ניסתה לפגוע בו. מולטרס נופף בכנפיים שלו והוריקן של להבות שחורות הסתחרר בתוך החדר, גורם לזרועות שרדפו אחריו להיעלם בזמן שההוריקן מתקדם לכיוון ממנו הזרועות יצאו.
"כאילו שזה מה שיעצור אותנו! אורובוס!", קרא טראן בחיוך ופרץ צללים פגע במערבולת שמולטרס יצר בפיצוץ אדיר, גורם לאש שחורה וצללים להתפזר לכל עבר.
"מולטרס, זעם לוהט!", קרא רן בכעס כשמולטרס שיגר עוד פרץ להבות לעבר אורובוס.
"אורובוס! סיים את זה!", קרא טראן בחיוך ועוד גל צללים יצא מהכיפה שסביבם, מפזר את הלהבות השחורות והודף את מולטרס אחורה, גורם לו לשאוג בכאב, היה אפשר לראות שזה הסוף.
"לא… זה לא יכול להיגמר ככה!" הוא הסתער לכיוון טראן במהירות.
"אורובוס!", קרא טראן בחיוך.
הצללים סביבם מסתערים לכיוון רן, הפוקימון ששלט בהם – שהיה הצללים עצמם – היה מוכן להגן על האדון שלו.
"מולטרס, תגן עליי!", צרח ומולטרס חסם את הצללים ונפל חסר הכרה על הרצפה כשרן הוציא סכין ועמד לדקור ולחסל את טראן, לא היה לו סיכוי לעצור מכה כזאת מטווח כזה.
נרון אפילו לא הרגיש שהוא התקרב לשם, הוא פשוט מצא את עצמו בין רן לטראן, כשהסכין נעוצה בחזה שלו.
= = = = =
יצאתי מזה, מההרגשה שאורובוס נתן לי, וראיתי את רן מסתער לכיווני. מולטרס שלו שכב מחוסר הכרה כשהוא עמד לדקור אותי מכת מוות. לא הייתי מסוגל לעצור את זה בזמן, הייתי בטוח שזה הסוף שלי כשנרון נכנס ביני לבין רן והציל אותי. רן עיוות את הפרצוף שלו ואז הוציא את הסכין מנרון ודחף אותו הצידה, מסתער עליי מחדש. הוא דחק אותי לקיר כשעצרתי את היד עם הסכין רחוק ממני, הוא התחיל ללחוץ חזק יותר ויותר, מקרב אותה אליי. אורובוס ניסה לעצור אותו כשלפתע דראפיון של רן קפץ באמצע הדרך וחסם אותו. לעזאזל! הוא לא החזיר אותו לכדור שלו! התרשלתי! נתתי לעצמי לאבד את זה בקרב! הוא לא היה שווה ערך אל אורובוס, אבל כל מה שהוא היה צריך היה לעכב אותו עד שרן יסיים איתי.
"אני אהרוג אותך! אני אנקום!", אמר בטירוף כשלפתע פרץ להבות ששרף אותו כשהוא צרח בייסורים ונפל על הרצפה כשהוא בוער.
רגע לאחר מכן דראפיון נזרק הצידה בעוצמה וטפרים של צל התחילו לשסע את גופו הבוער של רן, גורמים לו לצרוח בייסורים. הסתכלתי הצידה וראיתי את היטרן מסתכל בי במבט חודר, הוא אחר כך הסתכל סביב, כאילו הוא חושש מאורובוס, לא שהיה אפשר להאשים אותו. אבל כל זה לא היה חשוב, שום דבר מזה לא היה חשוב.
"נרון!", רצתי אל נרון שהיה זרוק על הרצפה וסיבבתי אותו לכיווני.
"זה בסדר טראן… אני לא-", הוא התחיל לירוק דם תוך כדי דיבור, "אני לא מתחרט על כלום", אמר והאור בעיניים שלו כבה לחלוטין.
"לעזאזל!", צעקתי והסתכלתי סביב.
היטרן הסתכל עליי במבט לא מובן ואז ראיתי משהו בתוך המדורה שהייתה פעם רן. רצתי אליו והוא עדיין היה חי, הוא עדיין צרח אחרי שאורובוס סיים איתו.
"צא דהלמייס!", דהלמייס יצא מהפוקדור שלו בשקט הרגיל שלו.
"תשתמש עליו במשאבת היידרו!", אמרתי לו והוא השפריץ פרץ מים אדיר על רן.
רן פקח את עיניו וניסה לשלוח אליי ידיים כדי לחנוק אותי. הפעם אני אדאג שהוא לא יחזור, הרמתי את הסכין שלו ודקרתי אותו בגרון, מסתכל איך החיים נוזלים מהעיניים שלו באיטיות. הוא נעץ בי מבט מלא שנאה כשהחיים התרוקנו ממנו לגמרי. קרעתי את מה שנשאר מהחולצה שלו ולקחתי את הבקבוק עם שיקוי הנצח שהיה לו על הצוואר, בדיוק כמו שהיה לטרנס.
"אתה יכול לשרוף אותו עכשיו", אמרתי להיטרן ששרף את הגופה של רן עד שלא נשאר ממנה דבר.
פתחתי את הבקבוק ושפכתי אותו במהירות לפה של נרון. לא ידעתי מה התהליך או אם אסור לחכות הרבה אחרי המוות, אבל קיוויתי שזה יעבוד.
"קדימה… קדימה!!!", אמרתי כאילו זה מה שיעזור.
במשך כמה דקות לא קרה כלום, התחלתי לאבד תקווה כשלפתע נרון פקח עיניים ונשם עמוקות. הפצע בחזה שלו נסגר לגמרי והוא הסתכל עליי בבלבול.
"אני… אני מניח שאני חייב לך את חיי…", אמר בהכרת תודה.
"אם כבר אני חייב לך את שלי. אבל אין לנו זמן לזה, אנחנו חייבים ללכת לעזור לשאר", אמרתי ועזרתי לו לקום.
"מה איתך?", שאלתי את היטרן.
הוא החווה בראשו על הפוקדור של סת', החזרתי אותו אחרי מחשבה קצרה.
"מה זה?", שאל והסתכל על הכיפה סביבנו, על אורובוס.
"זה אורובוס, הוא הפוקימון הראשון שלי", אמרתי בחיוך קטן כשהוא התכווץ לגוש צללים שהחזרתי לכדור, הוא העדיף לא להראות את הצורה שלו כרגע משום מה.
"למה לא הוצאת אותו נגד סת'?"
השפלתי מבט, "כמו שכנראה ראית בעצמך… כשאני… כשאני משתמש בו… אני לא אני, כאילו אני מישהו אחר. אני לא אוהב את ההרגשה הזאת… הוא הפוקימון הראשון שלי, והוא חשוב לי מאוד, אבל…", הרמתי את הראש שלי, "אבל זה לא משנה עכשיו. יש לנו דברים אחרים להתעסק בהם", אמרתי בנחישות.
"מה אנחנו עושים איתו?", שאלתי והצבעתי על מולטרס – שכבר התחיל לחזור למראה הקודם שלו, עם הלהבות הכתומות – ששכב על הרצפה בחוסר תנועה.
בעטתי באפר שנשאר מרן רק כדי להיות בטוח שהוא לא יחזור. נרון נעמד והתקרב לפוקדור של רן וריסק אותו עם הרגל, אור אדום זהר לפתע סביב מולטרס ואז זה היה נראה כאילו זכוכית אדומה נשברה סביבו.
"עכשיו הוא משוחרר, שיעשו כרצונו. בוא, אני בטוח שאבא שלי לא סיים כאן", אמר והתחיל לעבר הכניסה לאיצטדיון.
רצתי אחריו במהירות, כבר לא נשאר אף אחד במסדרונות, למעט גופות. בסופו של דבר ראיתי את היציאה ונרון ואני יצאנו לאיצטדיון. הייתה אש ביציעים, והריסות היו פזורות בכל מקום. ואז ראיתי אותו. זה היה גבר בגיל העמידה, הוא לבש את החליפה שהוא לבש כשראו אותו במסך קודם לכן והוא עמד כאילו הוא מחכה למישהו. לידו עמד פלריאון משועמם. רצנו לכיוונו כשמהצד השני של האיצטדיון נכנסים סת' ופורט.
"אה, יופי. כולכם כאן", אמר בקול מלא רווחה.
סת' עמד להוציא פוקדור כשפורט עצר אותו.
"עצור סת', זה הקרב שלי", אמר בזמן שויקטיני התחיל לזהור באור מאיים.
"פורט, עבר הרבה זמן", אמר בקול שאומרים לחבר וותיק.
"פורט… אתה מכיר את האיש הזה?", שאלתי וראיתי שגם נרון הסתכל על הכל במבט מבולבל.
"כן… אני מכיר אותו… באמת עבר הרבה זמן…", אמר פורט ועצם את העיניים לרגע בנשימה עמוקה, "אבא".
6 תגובות
אז נרון ופורט הם אחים… לא חושב שמישהו ציפה לזה, אם כי זה ככל הנראה קשור לאיך שפורט השיג את ויקטיני.
ואנחנו עדיין לא יודעים איזה פוקימון הוא אורובוס בדיוק, אבל כן יודעים שהוא התפתח, כך שמן הסתם הוא באמת לא אגדי. מה שכן, יש לי הרגשה שהוא פוקימון צל…
אחלה פרק אז נרון ופורט אחים מפתיע אבל גם לא מפתיע וטראן פסיכופת למה אני לא מופתע?
#טראן_פסכופט_חסר_בושה_עם_פוקימון_נדיר_שנראה_לי_שזה_גנגר_אבל_זה_לא_משנה_כי_נרון_ופורט_אחים_בני_אלמוות_עם_שיקוי_מוזר.
זאתי הייתה תפנית בעלילה לא צפויה… אם זאת זה מסביר די טוב מאיפה הוא קיבל את הויקטיני שלו.
לנושא אחר, אני עדיין יכול לראות למה טראן אף פעם לא משתמש באורובוס…
לנושא אחר אחר, לעיני יש נקודה די טובה. הרי ידוע שאורובוס מפותח כך שזה לא יכול להיות אגדי, וגנגר בעיקרון ידוע כ"פוקימון הצל". הייתי אומר שאם זה גנגר, זה כנראה גייגנטמקס גנגר? אולי?
לנושא אחר אחר אחר, ויקטיני חזרררררררררררררר!!! תנו לו יותר זמן מסך!!!
מחכה לפרק הבא
וואו, זאת תפנית בעלילה, אז המנהיג של ידו של הו או הוא אבא של פורט… זה אומר שפורט ונרון אחים וזה גם סוג של מסביר מאיפה הוויקטיני (פוקימון מיתי מסוג אש)