חדשות אחרונות
ראשי / יצירה / סיפורי ליגת אינדיגו / סיפורי ליגת אינדיגו – פרק 38 / loozariyus

סיפורי ליגת אינדיגו – פרק 38 / loozariyus

בפרקים הקודמים:

סיפורי-ליגת-אינדיגו

= = = = =

כשהמצלמות צילמו את מה שקרה באצטדיון, לוק בחיים לא חשב לעצמו שככה זה ייגמר.

"כן… אני מכיר אותו… באמת עבר הרבה זמן… אבא", אמר פורט לעבר האיש שעמד באצטדיון וכנראה היה האיש שהיה אחראי לכל מה שקרה כאן.

כולם עמדו והסתכלו על המסך, מהופנטים, אפילו מנהיגת המכון לונה שקיללה ובעטה באינסינרור שלה מהרגע שהגיעה הסתכלה על המסך בשקט.

"ככה אתה מברך את אבא שלך?", שאל האיש עם חיוך והתקרב אל פורט באיטיות.

"תתקרב עוד צעד אחד ואני אדאג לזה שאתה לא תוכל להתקדם יותר מזה", אמר פורט וויקטיני זהר בכעס על הכתף שלו.

האיש עצר במקום, טראן ונרון הסתכלו על המצב מהצד.

"מי היה מאמין… הבן שלי מאיים עליי, מה אחיך ילמד מזה?", אמר האיש כשהוא צוחק כמו שצוחקים על ילד קטן.

"אתה מתכוון איך אני אמור להתנהג אליך אחרי שהכית אותי כל פעם שנכשלתי?", אמר נרון בזעם עצור.

"לא התכוונתי אליך", אמר האיש כשהסתכל על נרון בקרירות, "התכוונתי אליו", אמר והצביע על טראן.

"אליי?! אני לא מכיר אותך בכלל!", אמר בבלבול.

"אז הגיע הזמן שתכיר, אני אבא שלך".

= = = = =

"אני לא מאמין פורט, אתה באמת לא סיפרת לו?", שאל האיש ופורט הסתכל עליי במבט חסר פשר.

"לא… זה לא יכול להיות! לא יכול להיות שאני הבן שלך…", אמרתי והרגשתי איך העולם מסתחרר סביבי.

"למה אתה חושב שפורט יוציא אותך מהאשפתות שהיית בהם? איזו עוד סיבה יש לו להפוך אותך למנהיג מכון ולדאוג לך אם לא בגלל זה? אם לא בגלל שאתם חולקים את אותו הדם?", אמר האיש וצחק כמו שצוחקים מבדיחה טובה.

"פורט… זה נכון…?", שאלתי בקול רועד, אבל פורט הביט למטה וסירב להביט בי בחזרה.

"נרון…?", נראה שהוא האחד שמבין הכי הרבה במקרה ולא ישקר לי.

"טוב… ההשפעה של השיקוי עוברת בדם, כלומר אם השיקוי יעבוד על האבא זה יעבוד על הבן. אני יודע שאבא שלי היה עם הרבה נשים בגלל הסיבה הזאת, ושיש לי הרבה אחים למחצה מפוזרים בכל מיני מקומות, כמו רן וטרנס. אבל לא ידעתי…", אמר ולא המשיך.

"אני… אח של רן…?", הסתכלתי על נרון שהסתכל עליי במבט מלא רחמים, "לא… זה לא משנה… גם אם אני הבן שלך, וגם אם אני אח שלו, זה לא משנה כלום. אני לא מצטער על זה שהרגתי אותו… ואני לא מרגיש שום רגש כלפיך מלבד שנאה על מה שעשית לאנשים המסכנים האלה", אמרתי בקול רועד.

"מי היה מאמין… שלושת הילדים שלי רוצים אותי מת… כשאני סך הכל רציתי עולם טוב יותר", אמר באנחה.

"עולם טוב יותר?! אתה רוצח אנשים ומתעלל בכפופים לך! אל תמכור לי את החרא הזה!", צעק נרון בלהט.

"אני התנהגתי אליך ככה כדי שתגדל להיות קשוח, תראה את שני האחים האחרים שלך. הם גדלו עם עמוד שדרה, לא כמוך", אמר והחווה עליי ועל פורט.

"אתה לא אבא שלי, ואתה בחיים לא יהיה. אני לא יודע מה הקטע פורט, אבל תגיד לי את זה! תגיד לי שהוא משקר!", צעקתי לעבר פורט.

פורט נשם עמוקות והסתכל לעברי, "הוא לא משקר… אני… אני ואתה… אנחנו אחים", אמר בקול כבד.

"אחרי שהצלחתי לבנות את עצמי בעשר אצבעות מאפס גיליתי שיש לי אבא, חקרתי אחרי האבא הזה ומצאתי אותו. הוא נתן לי את ויקטיני ונתן לי מקום לצידו, אבל לאט לאט גיליתי שהוא לא האבא שרציתי. הוא רצח, ושיקר, וזרק אותי ועוד הרבה ילדים שלו לזבל. אז עזבתי אותו, וחיפשתי אחרי האחרים, האחרים שאני יכול להחשיב אחים. אל כל השאר הגעתי מאוחר מדי… כשהם במצב כזה או אחר בפשע, סמים, או אפילו מוות. אתה היחיד שמצאתי במצב נורמלי, אז הצלתי אותך והוצאתי אותך מהזבל שהיית בו. אני מתנצל שלא סיפרתי לך קודם לכן… לא ידעתי איך להגיד לך את זה…", אמר פורט והסתכל עליי במבט כן, "אני מצטער".

"יופי, אז עכשיו אחרי שליבנו את העניינים שלנו. אתם מוכנים לזוז לי מהדרך או שאני אצטרך לשרוף אתכם למוות בשביל זה?", אמר האיש והתקדם באיום.

= = = = =

"אתה באמת חושב שאני פשוט אתן לך לעשות מה שמתחשק לך? אתה באמת חושב שאני כאן רק כדי לזוז לך מהדרך?", שאל פורט בכעס.

היה אפשר לראות במסך את סת', מסתכל על הנעשה במבט חודר, לונה עדיין כעסה על התרגיל המלוכלך שהוא ובוטון עשו כדי שתגיע לכאן.

"זה לא משנה מה אתה עומד לעשות, אתה פשוט לא יכול לעצור אותי. אני השגתי לכם את כל אגדיי האש האלה, אתם באמת חושבים שלא הייתה לי דרך להביס אותם מלכתחילה?", אמר האיש וצחק, אם לונה הייתה שם היא כנראה הייתה חובטת בו מזמן.

"זה לא משנה כלום! לא משנה איזה כוח עומד לצידך, אני אעשה הכל כדי לעצור אותך!", אמר פורט בנחישות כשנרון נעמד לידו, "גם אני", אמר והוציא את הפוקדור האדום שלו.

"אני מקווה שלא אכפת לך שאני משתמש בו סת'", אמר טראן והוציא את היטרן מהפוקדור.

איך לעזאזל טראן השיג היטרן? ואז לונה נזכרה בכדור שסת' נתן לו, האם הוא באמת נתן לו היטרן?!

"זה בסדר טראן, נראה לי אני אשאר מחוץ לזה. אני לא אוהב להתעסק בקטעים משפחתיים", אמר סת' וצעד אחורה.

"אוקיי, איך שתרצו", אמר האיש והתחיל להתרחק טיפה.

"נרון ופורט, אף פעם לא שאלתם את עצמכם בן כמה אני באמת, נכון? אז תנו לי להגיד לכם. אני בן למעלה ממאה שנים. במשך עשרות שנים אני שתיתי את שיקוי הנצח ונשארתי צעיר למשך כל הזמן הזה", אמר האיש והוציא צ'ריש בול.

"אף פעם לא שאלתם את עצמכם, מהו שיקוי הנצח? איך הוא נוצר? מאיפה השגתי את דמו של הו-הו בשבילו? איך הגעתי אליו מלכתחילה? למה הארגון שלי נקרא 'ידו של הו-הו'? טוב, תנו לי לענות על השאלה הזאת בתשובה אחת פשוטה, תשובה שתענה על הכל ברגע אחד של מבט. אחרי הכל, לא סתם אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים", אמר וזרק את הפוקדור שלו.

לונה קיוותה, היא באמת קיוותה שהתשובה לא תהיה מה שהיא חושבת שהיא, היא באמת קיוותה שהפוקימון שיצא מהפוקדור יהיה כל דבר רק לא מה שהיא חשבה שהוא. היא כמובן ידעה מההתחלה שהפוקימון שהיה בתוך הפוקדור היה לא אחר מאשר הו-הו בעצמו.

= = = = =

"בדיוק, הו-הו! הפוקימון האגדי! הפוקימון שנולד מהאפר כל פעם מחדש! אין לכם סיכוי לעמוד מולי!", צעק האיש לעבר פורט, נרון וטראן.

סת' עמד בצד, והסתכל על כל העניין בסקרנות. שלושה אגדיי אש נגד אחד אדיר, שלושה בנים נגד אבא, מי ינצח בקרב הזה?

"היטראן, תותח הבזק!"

"אנטיי, להביור!"

"ויקטיני, פיצוץ אש!", קראו השלושה כשהמתקפות שלהם נשלחו לעבר הו-הו במהירות.

"אתם צוחקים נכון? הו-הו, אש קדושה!", קרא האיש והו-הו הבעיר את עצמו באש לבנה, מתעלם לחלוטין מהמתקפות ופוגע בשלושת הפוקימונים ומעיף אותם אחורה.

 

"היטרן, סופת מגמה!", קרא טראן והיטרן יצר סופה אדירה שעשויה ממגמה רותחת שהסתחררה סביב הו-הו.

"אנטיי, תותח סולארי!", קרא נרון ואנטיי שחרר לעבר הו-הו פיצוץ של אנרגיה ירוקה.

"ויקטיני, יצירת וי!", קרא פורט וויקטיני גרם לוי שלו לזהור בעוצמה ושיגר פיצוץ של אנרגיית אש בצורת וי לעבר הו-הו.

"נו באמת, קיוויתי לאתגר אמיתי. הו-הו, תעיף אותם ממך!", קרא האיש והו-הו פרש את כנפיו בעוצמה, מעיף את כל המתקפות ממנו כאילו זה לא יותר מזבובים טורדניים.

"הו-הו, ציפור אמיצה!", הו-הו הסתער לעבר אנטיי בגוף זוהר בצבע כחול ופגע בו, משאיר אותו מחוסר הכרה.

"ואחרי שטיפלנו בך, הגיע הזמן לעבור לשניים האחרים", אמר והסתכל על טראן ופורט.

"הו-הו, אש קדושה!", הו-הו הסתער לעבר ויקטיני כשהגוף שלו בוער באש לבנה, זה היה קטלני.

"ויקטיני, יצירת וי!", ויקטיני שיגר את המתקפה לעבר הו-הו שפשוט חדר דרכה ופגע בויקטיני, מעלף גם אותו.

"היטרן, סופת מגמה!", קרא טראן והיטרן יצר סופה אדירה של מגמה סביב הו-הו.

"כוח אדמה!", קרא האיש והפעם הו-הו נחת על האדמה ושיגר לעבר היטרן פרץ אדמה שפגע בו והשאיר אותו במצב דומה לויקטיני ואנטיי.

"אתם מבינים? אתם בחיים לא תוכלו לנצח אותי! אני נצחי, בדיוק כמו הו-הו. ועכשיו אחרי שטיפלתי בכם… אני יכול להמשיך בתוכניות שלי", אמר האיש בחיוך מסופק.

"טראן! תשתמש בו!", צעק נרון.

טראן הסיט מבט.

"אין לנו זמן לזה! אתה חייב לעצור אותו!", סת' לא הבין על מה נרון מדבר בדיוק ונראה שגם פורט מסתכל עליהם במבט מבולבל.

טראן עצם עיניים ופקח אותם בנחישות, "בסדר", אמר בשקט.

הוא שלח יד לחגורת הפוקדורים שלי והחזיק כדור, זה היה אותו הכדור שהוא עמד להוציא נגד סת' בקרב האחרון. המבט בעיניים שלו… זה היה מבט של מישהו שבטוח בעוצמה שעומדת לצידו, סת' לא ידע מה יש בפוקדור הזה, אבל הוא ידע שמה שזה לא יהיה, הוא עוצמתי.

"צא, אורובוס!", קרא טראן וזרק את הכדור בנחישות ועל המגרש הופיע פוקימון שסת' בחיים לא ראה במבט מקרוב.

זה היה גוש אבן גדול ושבור למראה שמצויר עליו דרקון ארוך ואדום. לפתע הגוש התחיל להתפרק לחלקים קטנים וצללים חיברו ביניהם, שני גושי אבן נראו כמו הידיים, אפילו יצאו מהם צללים שנראו כמו אצבעות. היה לו זנב צללים ארוך שאבן מחוברת לסופו ועוד גוש אבן קטן – בדיוק איפה שראש הדרקון נמצא – היה במקום של הראש, ככה שנראה כאילו הוא מחייך חיוך מרושע, העין שעל הציור הייתה בצבע שחור עם קשתית סגולה. העין זזה לצדדים במהירות, מסתכלת על כל מה שסביבה.

"מה…", פורט אמר לצד סת', נראה שגם לו לא היה שמץ של מושג שלטראן יש פוקימון כזה.

"רונריגוס?! זה היה רונריגוס כל הזמן הזה?", אמר נרון בהפתעה.

"אז נשאר לך עוד פוקימון, זה לא אמור לשנות משהו. הו-הו, תטפל בו", אמר האיש והו-הו הסתכל על הרונריגוס במבט חושש.

האיש הסתכל על הו-הו בבלבול, "נו? למה אתה מחכה?".

"טראן…? מה זה… מה זה הפוקימון הזה?", שאל פורט בקול מבולבל.

"פורט, אני מצטער שלא סיפרתי לך עליו. אבל היו לי את הסיבות שלי, בהתחלה לא סמכתי עליך מספיק, ובהמשך… ידעתי שתגיד לי להיפטר ממנו. ואני בחיים לא אוכל לעשות דבר כזה", אמר בשקט לעבר פורט.

"אתה… אתה אמרת לי שאתה מתמחה בפוקימוני עשב… זה היה שקר?", אמר פורט בקול נבגד.

"לא, זה לא היה שקר, אני באמת מתמחה בפוקימוני עשב…", טראן הסתכל קדימה במבט קטלני, "אבל זה שאני מתמחה בפוקימוני עשב, לא אומר שאני לא יכול להשתמש בפוקימונים מסוגים אחרים", הוא התקדם קדימה ונעמד ליד הרונריגוס שלו.

"אני הוא טראן! מנהיג מכון העשב בעיירה אזליה! ואני לא אתן לך לפגוע באנשי קנטו וג'וטו ולצאת מזה בשלום! אורובוס!", קרא טראן ופרץ צללים התפרץ מהרונריגוס שלו, עומד מאחוריו, מוכן לתקיפה.

סת' לא ידע מאיפה טראן השיג פוקימון חזק כל כך, אבל הוא ידע דבר אחד. הקרב הזה עומד להיות אחד הקרבות האדירים ביותר שהוא צפה בהם אי פעם.

5 תגובות

  1. Avatar
    ליאם אבל מבולבל

    אוקיי, במילה אחת לסכם את הפרק: מה!?!?!?!?!?!?!?!?!?
    במלא מילים: מה זה היה?!?!!?!?!? טראן פאקינג הבן של האדם המסתורי?!??!!? מי זה האדם המסתורי?????? מה הולך כאן????????

  2. Avatar

    אחלה פרק אבל למה פורט חשב שמנהיג מכון עשב לא יכול להתמחות גם בעוד סוגים?

  3. Avatar
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    טוב, הייתי קרוב בניחוש שלי… לחשוב שרונריגוס עשה את כל הדברים האלה… מה שכן, זה מעלה את השאלה – איך טראן פיתח אותו?

  4. Avatar
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אה כן, ואני מניח שגם זה שטראן הוא אח של החבר'ה זה חתיכת טוויסט, אבל אחרי שני הפרקים האלה למדתי לא לצפות לכלום.

  5. Avatar
    מולגי בטוויסט טוויסטי מטוסווט

    ולחשוב שרונריגוס יכול להיות כזה מסוכן… אני כן משער שטראן אולי היה בגאלאר מתישהו.

    לנושא אחר, הפלוט טוויסט הזה של פורט וטראן… הוא היה אכן טוויסטי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.