ראשי / יצירה / הסייר / הסייר – חלק ראשון / טל הרוש – פרק 4

הסייר – חלק ראשון / טל הרוש – פרק 4

 

-"סניילר! התגלגלות בוערת!"-

 

-"קומבאסקן! תתחמק!"-

 

-"להביור!"-

 

האנשים בעיר כבר התרגלו לצעקות האלו שהתחילו כבר לפני חודשיים ועוד לא נגמרו. מאז שבת הדודה הרחוקה של פלאנרי הגיעה להתאמן איתה לא היה שקט לרגע.

 

"טוב! נראה לי שזה מספיק לבינתיים, קחי הפסקה" פלאנרי ניגשה לאחד מעורי המכון, לקחה ממנו מגבת, וניגבה את הזיעה ממצחה. "אני רוצה להשתפר יותר, זה לא מספיק לי" אמרה המאמנת השניה "אם אני הולכת להיות האלופה, אני צריכה ללמוד לשלוט בפקימונים שלי באופן מושלם" היא לבשה סוודר שחור, ומכנסיים כחולים קצרים. שיערה היה חום כהה והגיע עד כתפיה, והיה נעוץ בו פרח אדמדם. היא לגמה מהמימייה שלה וחזרה למגרש האימונים, והתחילה להריץ את הפוקימונים שלה "ממברן, נשיכת רעל! סניילר, להביור! קומבאסקן, תנער אותם!" הפוקימונים שלה נאבקו זה בזה, והיא המשיכה לירות פקודות, ושלפה מכיסה חתיכת חטיף, הרימה אותו מעל לראשה, הפרח שהיה נעוץ בשיערה התרומם ונגס בחטיף, היה זה פוקימון מבירדיה, פינקאוור אם לדייק. בתגובה לחטיף שקיבל הוא פיזר עליה מעט מריחו המתוק, שטשטש את ריח הזיעה שהיה עליה, ממש כמו בושם. "תודה חמוד" אמרה בחיוך.

 

לפתע היא שמה לב לשלוש צורות שמתקרבות לכיוונה מהשמיים, כשהתקרבו היה ניתן לזהות אותם, אלו היו הרביעיה המפורסמת של מחוז מפלצות כיס. "לעזאזל איתו" מלמלה בשקט.

 

 

==============

 

 

ראיו וליסה רצו במהרות לעבר מקור הרעש, כלפתע נשמעו עוד כמה, -קלאקץ'!- -קריק!- -קראאק!- "מה זה לעזאזל?" שאל ראיו בין נשימה לנשימה, היא נענעה בראשה לשלילה, כאומרת שאין לה מושג. לפתע היא משכה את ראיו לבין השיחים וסימנה לו לשתוק. היא הצביעה לכיוון מקום כלשהו, וראיו הבחין בטנדר מוסווה ושני אנשים, גבר ואשה, שהיו לבושים במדים מוזרים, שהעבירו בו צמרמורת. הוא הכיר את המדים האלה. האנשים האלו נעלו את אחורי הטנדר, והיה אפשר לשמוע מבפנים פוקימונים בוכים וצועקים.

 

ראיו לחש "תקשיבי, הם גונבים את הפוקימונים של האגם. זה מה שנעשה, אני אסיח את דעתם בזמן שאת תתגנבי ותשחררי את הפוקימונים." "בסדר" לחשה. ראיו התקדם לכיוון שני האנשים ויכל לשמוע אותם צועקים זה על זה "נו כבר! אתה מחכה שיתפסו אותנו על חם?! אנחנו לא אמורים לעשות קופה על חשבון האדמין ואין לי עצבים לחטוף על זה גם ממנו וגם מאורון!" "על מה את מדברת" התפלא הגבר "אם יתפסו אותנו זה יוציא שם רע לאליאס הזה! אורון תשמח!" בתגובה האישה תפסה אותו בחולצה והחלה לנער אותו בכעס "ומי נראה לך יענש על המקרה הזה? אה?! וחוץ מזה המטרה שלנו היא להכשיל את כל התוכנית שלו, אם נתפס עכשיו, לא יסמכו עלינו יותר, מבין, ראש כרוב שכמוך?"

 

"אם אתם מתכוונים לפעול בסודיות, אולי כדאי שפעם הבאה תדברו יותר בשקט" אמר ראיו שלפתע הגיח מולם מבין השיחים. "ומי אתה חושב שאתה בדיוק שאתה מחלק לנו פקודות?" שאלה האישה בכעס. "אנחנו הם – ראיו ובוויזל האגדיים! שומרי היער!" שני הזרים הסתכלו עליו, והתחילו להתגלגל מצחוק, גם ליסה שהייתה ממש מאחוריהם וטיפלה במנעול תא המטען, נאלצה להתאמץ ולא לצחוק, ובכך לגלות את מיקומם 'איזה אידיוט' חשבה וחייכה לעצמה. -קליק- קלאק- היא סובבה את סיכת השיער שלה בתוך המנעול בשקט לאט לאט.

 

"אתה באמת חושב שאתה מסוגל להתגבר לבד על שנינו עם הפוקימון העלוב שלך?" שאלה האישה בגיחוך. היא הוציאה פוקדור "בוא נראה מה אתה שווה" אמרה בלגלוג כששחרה את הפוקימון שלה מהכדור. היה זה פוקימון גדול, דמוי דבורה ששני עוקצים גדולים ממוקמים בזרועותיו. "בידריל, תכסח אותם! עוקץ רעל!" בידריל הסתער לכיוונו של בוויזל, שהתחמק במהירות בעזרת מתקפת אקווה ג'ט, ניווט את עצמו בין עצי היער, ופגע בגבו של בידריל בעוצמה. "בידריל! לא כדאי לך בכלל להפסיד את הקרב הזה אתה שומע!" הפוקימון ממש רעד כששמע את זה, הוא הסתער על בוויזל במרץ מחודש וניסה ללא הצלחה לדקור אותו בעוקציו.

 

"את תצטרכי לשנות אסטרטגיה גברת, ככה זה לא יעבוד, או שאולי פשוט עדיף לך לפרוש!" ראיו המשיך ללגלג עליה, וזה רק חימם אותה יותר. היא התכוונה להסתער על ראיו בידיים חשופות ולפוצץ אותו במכות, אבל לפתע הוא החל לרוץ ולברוח מהמקום "טוב היה אחלה קרב, אבל אני חייב לעוף, אמא טבע קוראת לי, ביי!"

 

האשה המרוגזת החזירה את בידריל לפוקדור "טוב ג'יימס, בוא נעוף מפה, נמאס לי מהיער המחורבן הז-" היא הסתכלה על הטנדר שלהם, וראתה שהדלת האחורית פתוחה והוא ריק לגמרי. כל הפוקימונים שאספו במאמץ נעלמו כליל.
"לעזאזל!!!!!!!!" יכל ראיו לשמוע אותה צורחת ממרחק, וחיוך עלה על שפתיו.

 

 

==============

 

 

פלאנרי הייתה עסוקה בסידור המשלוח האחרון של תגי המכון שהגיע אליה, כששמע את בת דודתה צורחת בכעס "נו באמת! אי אפשר לסמוך עליך לרגע הא?! מעצבן שכמוך!" היא רצה אל מגרש האימונים, משם הגיע הרעש, וראתה את לירון תופסת את טל בחולצה ומנערת אותו מצד לצד, כשהוא מצידו לא עושה שום דבר חוץ מלחייך חיוך של טמבל. היטמן והראל עמדו בצד והסתכלו בניד ראש על המחזה המוזר.

 

"מה הולך כאן בדיוק?" שאלה בפליאה.

 

לירון שחררה את טל, שנפל על הרצפה, מסוחרר, אבל עדיין מחייך. "באנו לקחת את החברה שלנו, מתגעגעים אליה בבית" ענה בגיחוך.

 

"אוי אני נשבעת לך, אני אפרק לך כל עצם ועצם ב– אה– על מה דיברנו?" אמרה מבולבלת כשפינקאוור הגיח מהשיער שלה ופיזר מריחו המתוק והמשכר, שהרגיע את הרוחות. "אה כן" אמרה בבלבול "כשחזרנו מבירדיה, ביקשתי מטל היקר שלנו שיתן לי להתאמן בשקט ולא יספר איפה אני נמצאת, מה בסך הכל רציתי, קצת זמן לעצמי?"

 

"ואני מבינה שהוא סיפר לשאר החברים ולכן הם פה, נכון?"

 

"נכון מאוד" ענתה לירון בפנים חמוצות.

 

"ואני מניחה שהיתה לך סיבה טובה, נכון טל?" שאלה פלאנרי בחיוך. "כן, היטמן, תוכל?" שאל טל בפנים רציניות יותר. היטמן התקרב, והחל לדבר "אתם זוכרות את צוות אומגה?" שאל בפנים רציניות. הן הנהנו בראשיהם.

 

בוודאי שהן זוכרות, כולם זכרו, כל מי שהיה מעורב במלחמה הגדולה של מפלצות כיס. הארגון הארור שהחליט לכבוש את מפלצות כיס, ולשלוט בו ביד רמה, והם אכן עשו זאת, במשך 40 שנה הם שלטו במחוז, דיקטטורים נוראים שרצחו את נתיניהם ועינו אותם ללא רחם.

 

כל זה היה עד לפני שלוש שנים, כשאדם אחד בעל תושיה שכינה את עצמו בשם היטמן, קם והחליט לעשות מעשה. הוא אסף שלושה מאמנים בעלי פוטנציאל מרחבי המחוז, ואימן אותם. הראשון – טל, 'הדרקון הכחול', שהתמחה בפוקימוני מים, וידע להתאים את עצמו להרבה סגנונות קרב, השני – הראל ,'הפנתר הזוהר' המאמן החזק שפיתח קשר מיוחד עם פוקימונים זוהרים עוצמתיים, ובמיוחד עם האינסינרואר הזוהר המיוחד שלו, שצבעיו היו שונים ומיוחדים משל כל אנסינרואר אחר ברחבי העולם, ולירון, 'נערת האספריטזי', המומחית בריפוי ובהגנה, בדיוק כמו הספריטזי האהובה שלה. יחד הארבעה החלו להילחם בצוות אומגה, והצליחו לדחוק את צוות אומגה לפינה. בשלב זה, העולם מבחוץ התוודע למצב במפלצות כיס, ומאמני על מרחבי העולם התגייסו למלחמה בצוות המרושע, עד שהצליחו להבריח את מנהיגי הארגון למחתרת, ולמחוק את הארגון מהעולם, או כך לפחות הם חשבו.

 

לאחר המלחמה הרביעיה פיצלה את דרכיה, טל ולירון יצאו למסע למחוזות החדשים שהתגלו, לחקור ולגלות את העולם שמבחוץ, אותו יכלו לפגוש לראשונה, הראל השתכן עם הפוקימונים שלו בשכונה שקטה, אימץ זהות בדויה וניסה להעלם מעין הזרקורים, ואילו היטמן, שלא שבע ריגושים, החליט להעפיל לפסגה ונהיה האלוף החדש של המחוז. רק אז, לאחר כל המסע שערך בעמל, החליט שמיצה את חיי הזוהר, והוא העביר את ימיו בהים הרחוקים בבדידות, כשהוא מתאמן באומנויות מיסטיות. כך עברו שלוש שנים, כשהרביעיה נעלמה כמעט לגמרי מעין הציבור.

 

פלאנרי לא הצליחה להבין" את צוות אומגה הכחדנו מהעולם לפני הרבה זמן, איך הם קשורים לכל הסיפור הזה?"

 

"זה בדיוק העניין" אמר היטמן " שהם לא הלכו לשום מקום, המודיעין שלי אומר ש-" "אני בפנים" קטעה אותו לירון, מבט נחוש בעיניה.

 

"מה התוכנית שלכם?" שאלה פלאנרי.

 

"התוכנית פשוטה" אמר היטמן "למצוא את ראש הנחש שעומד בראש צוות הזה, ולכרות אותו…"

14 תגובות

  1. מיוטו המלך שמיצה אם השמות וחוזר להיות מיוטו המלך הרגיל

    פרק אדיר אהבתי את הקטע אם צוות אומגה מחכה להמשך וכתיבה מעולה טל

  2. זה מעולה אני קצת מרחם על ג'סי חשבתי שתחזיר לה את ארבוק ולמה ג'יימס לא התערב? בכל מקרה זה פרק מעולה אנחנו מקבלים עוד מידע ארבעת האלופים נשמעים מגניב מחכה לפרק הבא

  3. לפי הסדרה ג'סי וג'יימס נפרדו מזמן מארבוק ווויזינג, וזה קצת לא הגיוני להחזיר אותם אחרי שהם נעלמו איפה שהוא בהואן….
    חוץ מזה, הם בצוות חדש, מן הסתם שהם קיבלו פוקימונים חדשים

  4. אה וג'יימס לא התערב כי הוא לוזר😜
    תסלחו לי שאני מנסה לדייק לדמויות

  5. ג'יימס הוא אחלה

  6. אני מת עליו, אבל הוא רכיכה

  7. מיוטו המלך

    הוא לגמרי רכיכה וזה חמוד

  8. כאילו התכוונתי להביא את ארבוק ככבוד לפוקימונים הראשונים שלהם חוץ מזה שגם אם ג'יימס רכיכה ולוזר הוא לוזר רכיכה שנלחם בכל מקרה אשמח לראות אותו יותר בקרבות וזה יהיה נחמד אם תראה את הצדדים הטובים והרכים שלהם זה הזמנים שלפי דעתי הם היו הכי חמודים בהם

  9. אקח זאת לצומת ליבי. בקרב הבא שלהם, אשתדל להכניס את ג'יימס. איזה פוקימון הייתם חושבים שמתאים לו?(פוקימון חדש שעוד לא היה לו)

  10. פרק טוב אהבתי את העניין עם שומר היער

  11. אתה לא יודע כמה זה מדויק לאישיות שלי
    (גם אספריטזי זה אפילו לא פוקימון, זה פשוט ערבוב של השמות אספור וספריטזי)

  12. מה האישיות שלך זה לפרק לי את הצורה?
    אתקן את הספריטזי

  13. זה לפרק לחבר שלי את הצורה כי מטומטם
    …אבל הוא המטומטם שלי☺

  14. אוקיי… זו לא הייתה הכוונה בסיפור…🤣🤣🤣

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.