ראשי / יצירה / הסייר / הסייר – חלק ראשון / טל הרוש – פרק 10

הסייר – חלק ראשון / טל הרוש – פרק 10

 

המסוק הטלטל בפראות, וג'סי הייתה צריכה להאחז בידית הדלת בכל כוחה כדי לא ליפול. בידריל תקף, הוא נלחם במרץ, יאמר לזכותו. אבל הוא לא הצליח להדוף את ההתקפות של גלייסקור, ומהר מאוד יצא מכלל פעולה. המצב היה נראה שחור, וג'סי הבינה שאם לא תעשה משהו מהר, זה יהיה הסוף. בהחלטה של רגע, ג'סי פתחה לרווחה את דלת המסוק, וזינקה החוצה, מתנפלת על העטלף המגודל. היא נאחזה בו מאחור, וחנקה אותו הכי חזק שיכלה, גורמת לו להשתולל בפראות, ולהתרסק יחד איתה אל תוך המסוק. כאן לג'סי היה יתרון. גלייסקור היה מנוע מלעוף, וממילא מלהתחמק.

 

"שחררו את הפוקימונים שלכם!" צרחה ג'סי, וכעבור רגע פנים המסוק היה מלא ברטיקייטים ואקנסים. גלייסקור ניסה לנער אותם ממנו, ואפילו הצליח לעלף כמה מהם, אבל הם היו רבים מידי, והכניעו אותו מהר. ג'סי הביטה בגלייסקור החבול ובחייליה ההמומים בפנים חתומות, והוציאה פוקדור מכיסה. היא נגעה בגלייסקור המעולף עם הפוקדור שבידה, ואור כחול שאב אותו פנימה. הכדור רטט קצת בידה ונדם. היא חיברה אותו לחגורת הפוקדורים שלה, ופנתה לחייליה "שיהיה לכם ברור!" קראה " שזה היה מצב של חיים ומוות, ואני לא רוצה לראות חיילים מתאבדים על פוקימון פראי, שלא תלמדו ממני!" אמרה וניערה את שולי מדיה. החיילים הביטו בה ביראת כבוד, הפעם, היה להם ברור, בדיוק כמו לה, שהיא נמצאת בדיוק במקום הנכון ובזמן הנכון.

 

"המפקדת ג'סי" פנה אליה נריה, אחד מחייליה. ג'סי הרימה את ראשה, וחייכה, פתאום השם הזה ממש הלם אותה.

 

= = = = =

 

סנואו ישבה במשרדה ושיחקה בלחצן העט שלה, משחררת ומחזירה את החוד, שבשלב מסויים נשבר והחל לטפטף דיו. היא השליכה אותו ממנה בזעף, וניגשה לנקות את כפות ידיה, שהתמלאו בדיו תכלכל. היא פתחה את זרם המים בברז שבמשרדה, ושתפה את ידיה. צליל מרגיז נשמע ברקע, ויצר סימפוניה צורמת יחד עם המים. היה זה הטלפון המאובטח שלה, היא עצרה את זרם המים, וניגבה את ידיה. היא נגשה לטלפון  וענתה "אדמין סנואו" נשמע קולו של מפקד היחידה המיוחדת שלה "אנחנו במרחק של שעה מהאגם, נגיע יחד עם שאר הכוחות, ונשתלב בינהם, כמו שביקשת" אמר. "אני רוצה שתדווחו לי בדיוק מה קורה, בזמן מעשה" אמרה סנואו בקשיחות "אני זוכרת שאורון דיברה על מרגלים שהיא שתלה בפלוגה של אליאס, ואני רוצה לדעת בדיוק מה קורה שם, ואם הם יעשו צרות, אתם אחראים לטפל בזה" אמרה וניתקה את השיחה.

 

היא יצאה מחדרה, צועדת אל עבר חדר האוכל של הסגל, מחויכת, כשלפתע הפוקיפון שעל ידה צלצל, המספר היה של בלייז. היא ענתה "מה קרה שאתה מתקשר מקו לא מאובטח?" שאלה בפליאה "הו זה?" שאל בלייז "זה כי אני רוצה שכל העולם ישמע, אני רוצה שתביני, אם תעשי משהו מאחורי הגב שלי, או יותר מזה, אם תעשי משהו שיפגע באורון, את מחוסלת, אני הייתי מספיק ברור?!" שאל בתקיפות. "כן" ענתה סנואו "ברור כשמש" אמרה וניתקה בזעף. הם חושדים, ידעה, וזה ממש לא טוב לתוכניות שלה.

 

היא נכנסה לחדר האוכל בזעף, מביטה בסגל הפיקודי שלה, שיחכה לה בקוצר רוח על מנת שיוכלו להתחיל את ארוחת הצהריים. המנה היום הייתה לצ'ונק על האש, והסגל כבר הזילו ריר מרוב רעב. סנואו התיישבה במקומה הקבוע, ואותתה לטבחים שיחלקו לה את המנות. בפלוגה של סנואו היה הבדל גדול בין מטבח הסגל למטבח החיילים האחרים, היא עשתה זאת בכוונה, כדי  לגרום לחייליה לשאוף לגדולה, ואצלה כדי להגיע לסגל נדרש רק דבר אחד, להוכיח שאתה טוב יותר מקודמך בתפקיד, ולהפיל אותו. כולם ידעו את זה, וזו הייתה הסיבה הברורה שרוב הסגל הפיקודי של פלוגא בטא הוחלף מידי כמה חודשים. הסגל כולו שם לב למצב רוחה הכעוס של סנואו, וזה הפתיע אותם. סנואו תמיד הבהירה לכולם בהתנהגותה הקפואה, שאצלה אין מקום להפגנת רגשות, וזה לא היה ברור מה עובר עליה. "אדמין" אמר סגנה "מה עובר עליך?" היא הביטה בו במבט רצחני, וסימנה לו על גרונה, דבר שהשתיק אותו מיד. היא החלה לאכול, בזעף 'אם הם יגלו' חשבה 'הם יערימו עלי קשיים ברמה שלא אוכל להתמודד איתה' חשבה 'אני חייבת למצוא דרך לשכנע אותם שאני בצד שלהם' היא חייכה לפתע 'ואני יודעת בדיוק איך…'

 

= = = = =

 

ראיו חזר למחנה, מופתע לראות בחור לא מוכר יושב בו, וליסה מפטרלת סביבו במעגלים, משגיחה על כל תנועה שלו. הוא התקרב לליסה, ולחש "מה קורה פה?" שאל. "פולש, הוא טוען שהוא בא להגן על האגם מסכנה, אבל אני לא סומכת עליו. יש לו פוקימונים חזקים בטירוף, אבל משום מה, הוא לא התנגד כש'עצרתי' אותו, והבאתי אותו לפה" אמרה. " אני אשמח להחליף איתו כמה מילים" ביקש ראיו "וביחידות" אמר וסימן לליסה להתרחק.

 

"אז, מה אתה עושה פה?" שאל ראיו בקשיחות. "כמו שהסברתי לחברה הנחמדה שלך, אני פה כי המקום הזה בסכנה, וכדאי מאוד שתתנו לי ולחבריי לעבוד אם אתם רוצים לשמור על המקום הזה בטוח" אמר הבחור. "חברים?" שאל ראיו "אילו חברים בדיוק?" בירר. "חברים שלא אוהבים לראות כמה גרועה הכנסת האורחים שלכם" נשמע קול מאחוריו. הוא הסתובב, והבחין בבחור ובחורה, על ידם עמדו גולדאק ואינטילאון, ועל כתפו של הבחור נשען קרוקוספייק קטן. ראיו היה מוקסם לרגע, המחוזות הרחוקים בירדיה וארקדיה הקסימו אותו, והוא חלם לבקר בהם, והנה פוקימון נדיר ממחוז בירדיה ניצב מול עיניו, אבל מהר מאוד הוא התעשת, וקלט שהוא מאויים ובעמדת מיעוט "ומי אתם? שאל בזהירות " מנהיגת מכון המים בסרוליאן, מיסטי" אמר הבחור והצביע על הבחורה לידו "ו'דרקון המים' מהמחוז מפלצות כיס" סיים והצביע על עצמו "ואתה בטח הסייר הממונה על המקום, אתה יכול להיות רגוע, אנחנו פה לעזור, תואיל בטובך לשחרר את החבר שלי לנפשו? האינסינרואר שלו על הקצה" אמר דרקון המים, והצביע על האינסינרואר הכחול והעצבני שתופף ברגלו על הרצפה בחוסר סבלנות "כמובן" אמר ראיו "תרצו לשתות משהו ולדבר?"

 

"אני ראיו, וזו השותפה שלי ליסה" אמר לאחר שישבו כולם סביב המדורה שדרקון המים והצ'אריזארד שלו הקימו בכמה רגעים. " אתה יכול לקרוא לי טל" אמר דרקון המים "והבחור שחטפתם לפני שעה, נקרא הראל" אמר והצביע על הראל המשועמם, ששיחק בעצים שבמדורה במקל שבידו. "על מיסטי בטח כבר שמעתם" אמר טל "אבל אנחנו התרחקנו מהפרסום, אז בטח לא שמעתם עלינו" ליסה הביטה בטל ובהראל, ולפתע קראה "הרביעיה ממפלצות כיס! אלה אתם!" קראה בפליאה "אתם נעלמתם אחרי המלחמה, לא?" טל הנהן בראשו."יש לנו חשש סביר שהמקום הזה עומד להיות מותקף על ידי צוות אומגה, לכן אנחנו פה, כדי לפקוח עין" אמר טל, וזכה למרפק מהראל יש לצלעות "אנחנו לא אמורים לדבר על זה…" אמר הראל בכעס. "סודיות שמודיות, אנחנו אמורים לעבוד איתם לא? אז מגיע להם לדעת מול מה הם עומדים" אמר טל בהתגוננות."צוות אומגה?" שאלה ליסה " הם לא הושמדו מזמן?" טל נד בראשו לשלילה "זה מה שאנחנו חשבנו, אבל מסתבר שהעניינים הרבה יותר מורכבים ממה שדמינו" אמר בעצב. קרוקוספייק הקטן ניסה לנחם את בעליו ולהתחכך בו, אבל שכח שהוא מלא בקוצים, וגרם לטל לקפוץ ממקומו בבהלה. כולם צחקו, אבל האוירה חזרה להיות עכורה מאוד מהר. אם צוות אומגה בדרך לפה, הסיכויים שלהם להצליח ולהגן על האגם ממש קלושים, והזמן לבדיחות עבר וחלף מזמן.

 

= = = = =

 

לירון ופלאנרי נחתו בואלור, והביטו סביבן. הנוף היה מהמם, המים נצנצו באור השמש, והשתקפות העצים במים התנודדה עם הרוח. לירון החזירה את זאפ זאפ לכדור, והתיישבה על סלע גדול שהיה במקום "נו פלאנרי, הבאת את האוהל?" "מה?" שאלה פלאנרי "את היית אמורה להביא אותו לא?" לירון זינקה ממקום מושבה "את רוצה לומר לי שאין לנו איפה לישון?!" שאלה בהלם. "לא לא זה לא קורה לי" היא אמרה בזעם, ובעטה בסלע בזעם, מתקפלת אחורה מהכאב. אור בקע מחגורת הפוקדורים שלה, וחתול לבן וגדול, שגלימה ירוקה מכסה את כל גופו, וכנפי מלאך לבנות וגדולות מזדקרות מגבו, הוא ליטף את לירון בעזרת זנבו הזוהר, והרגיע אותה.

 

החתול היפיפה התקדם לבין העצים, ולאחר כמה רגעים חזר עם ערימת פירות אורן עסיסיים ומתוקים בידיו, מגיש אותם ללירון בחיוך מאושר. לירון לקחה את הפירות בחיוך מאושר, הניחה אותן על תיק הגב שלה, ונגשה לחבק את החתול היפיפה שלה, מלטפת את ראשו, ופורעת את שיערותיו. מאחוריה נשמע קול מוזר, ממש כאילו חיה גדולה מתקרבת אליה מאחור. היא הסתובבה במהירות, רואה את פניו הגדולות והמתכתיות של סילבאלי. "גלאדיון!" קראה לירון בבהלה "מה אתה עושה פה?" אמרה ונפלה אחורה, זוכה בליקוק ענק בפניה מסילבאלי המחוייך.

 

"הבוס שלכן שלח אותי" אמר בחיוך, וירד מגבו של הפוקימון שלו "אני מבין שאין לכן אוהל?" שאל. "היטמן אמר לך שאין לנו אוהל? שאלה בפליאה "מאיפה הוא ידע?" גלאדיון חייך "היטמן לא ידע, אבל כשאתן מחליטות לנהל שיחה בצעקות, אנשים יכולים לשמוע אתכן" אמר וצחק "קחו את האוהל שלי" אמר והושיט את אוהל הבד המקופל שלו לפלאנרי "אני רגיל לישון תחת כיפת השמיים, לא כזה אכפת לי" אמר. גלאדיון וסליבאלי התרחקו, ונעצרו כשמצאו סלע גדול ויפה, שהצל על סביבתו, נשענו עליו, ונרדמו. לירון גלגלה את עיניה ונגשה לפתוח את האוהל. פלאנרי מתחה צד אחד של האוהל, ולירון את השני. כשהאוהל עמד על מקומו, הן יכלו לנוח, אבל השעות עברו, והמתח של לירון רק הלך וגבר, היא זכרה מה קרה במחוז מפלצות כיס בזמנו, ולא הייתה מוכנה לראות את ההיסטוריה חוזרת. רעיון פרוע עלה במוחה, ממש על גבול המטורף, והיא החליטה להפר את הפקודות, יהיו התוצאות אשר יהיו, היא הייתה חייבת לעשות משהו.

 

= = = = =

 

"שעה ורבע" אמר אליאס לג'יימס "שעה ורבע היא כמות הזמן שמפרידה ביני לבין השלמת שלב א' בתוכנית שלי" אמר בחיוך. הוא ישב ברכב המשוריין, וליטף את אחד האולטרה בולים שלו "מה אתה חושב על סיכויי ההצלחה שלנו, ג'יימס?" שאל. ג'יימס הביט בו, סוקר את הבחור הצעיר, וריחם עליו, הילד סוחב על כתפיו הרבה יותר ממה שהוא יכול לשאת "אני מאמין שעם פעילות מאורגנת והרבה כוח רצון, אנחנו נצליח הצלחה מסחררת" אמר לבסוף "זה לא שמישהו יכול לעצור אותנו, לפי המידע שלי בוריטי יש אבטחה של שני סיירים צעירים, הם לא משהו שצריך לדאוג ממנו" אמר בפנים חתומות, מביט בנוף המשתנה במהירות.

 

אליאס המהם משהו לא ברור כתגובה, ושניהם חזרו למחשבותיהם. שניהם דאגו, ושניהם ידעו שעליהם לתת את הכל במבצע הזה, כל אחד בדרכו. ג'יימס ניסה להריץ במוחו דרכים להרוס את המבצע בלי להחשף, ולהשלח ישר לגרדום, כשלפתע הפוקיפון שלו זמזם. הייתה בו הודעה קצרה מג'סי. 'תתנהג כרגיל, נדבר כשנחזור' היה כתוב בה 'ג'סי רוצה שנעזור לאליאס?' ג'יימס היה מבולבל 'מה היא יודעת שאני לא, שככה שינה את התמונה?' אבל, כמו תמיד, ג'יימס סמך על שיקול דעתה של השותפה הוותיקה שלו. כעת, כשהוא בסך הכל צריך ללכת אחרי התוכנית של אליאס, הכל יהיה הרבה יותר פשוט.

 

אליאס חייך, הרגע הגדול הגיע, ואחרי שמספריט יהיה בידיו, הוא יוכל להגיע לשאר שומרי האגמים בקלות, ומשם היישר ליעד הסופי שלו. הוא היה מאושר, הוא ידע ששום דבר לא עומד בינו לבין ההצלחה שלו, ושמח שסוף סוף אבא שלו יעריך אותו, כשוה בין שוים. המבצע הזה לא יכול להכשל, הוא פשוט לא יכול, ולא בחור כאליאס יתן לשום קושי לעמוד בדרכו לגדולה. הוא שיחק באולטרה בול שלו, וחיוכו התרחב, אם יהיו איזה שהם בעיות, השישיה שבנה בעמל תעמוד לצידו עד הרגע האחרון.

 

= = = = =

 

לירון טיפסה על גבו של הסדוזה שלה, והחלה במסעה לעבר אי האבן הקטן שעמד במרכז האגם, שם לפי האגדה היה משכנו של אזלף, פוקימון כוח הרצון, שומר אגם ואלור. היא הייתה נחושה במטרה אחת, לראות את הפוקימון בעיניה, ואם יתאפשר לה, גם לתפוס אותו. הדאגה כבר גברה עליה, והיא לא הייתה מוכנה לתת לה עוד רגע אחד נוסף. היא הגיעה לאי, ונכנסה למערה הגדולה שעמדה בו. ניין גארדיאן הפיץ מאורו הרוחני היפייפה, ולירון בחנה את סביבתה בהתעניינות. לא נראה שמישהו היה במקום הזה הרבה זמן. התקופה שסגדו לאגדיים עברה ואינה עוד, וזה היה מאכזב ממש, אבל זה נתן לה כוח להמשיך במשימתה. איזו דרך יותר טובה בלשמור על אזלף, מאשר ללכוד אותו בעצמה?

 

היא התקדמה פנימה, וקראה "אזלף! אני כאן כדי לדבר איתך! צא בבקשה כדי שאוכל לראות אותך!" הקול הדהד במערה, ונדם. לפתע קול נשמע במוחה 'נערת האספריטזי, שמעתי אודותיך' אמר הקול 'מה את מחפשת כאן?' לירון הביטה סביבה, מחפשת את אזלף בעיניה "באתי לתפוס אותך!" קראה 'לתפוס אותי? אל תגרמי לי לגחך' אמר הקול "אתה לא מבין" אמרה לירון "יש סכנה גדולה שמרחפת עליך כרגע, ואני לא אתן לך להפגע, אבל הדרך היחידה שלי לשמור עליך באמת, היא לקחת אותך איתי, ולהסתיר אותך!" קראה 'ומי ישמור על האגם בהעדרי?' שאל הקול "אשאיר את הסדוזה שלי ואת הטרבנאנט שלי כאן. הם פוקימונים חזקים, והם ידאגו למקום עד שנחזור, ובניגוד אליך, הם לא יהיו מטרה!" קראה לירון.

 

'בסדר' נשמע הקול במוחה 'אבל בתנאי אחד' לירון צימצמה את עיניה "מה התנאי?" שאלה 'התנאי פשוט, אם תצליחי להביס אותי בקרב, אתן לך ללכוד אותי' אמר הקול 'את יכולה להשתמש בכל הפוקימונים שלך, ואם תביסי אותי, אבוא איתך' אמר הקול. לירון חייכה, בדיוק לזה היא התכוננה, הפוקדור המוזהב שלה נצנץ מול אורו של הניין גארדיאן שלה, והיא כיסתה אותו בידה. היא קיוותה לא להשתמש בו, כי היא ידעה למה הוא מסוגל, אבל היא ידעה שאם ידרש ממנה, זה מה שהיא תעשה, יהיו ההשלכות אשר יהיו.

 

= = = = =

 

צי המסוקים ורכבי השטח התקרבו למטרה שלהם במהירות, הפרידה בינהם לבין יעדם כחצי שעה בלבד. החיילים כבר היו על קוצים, וליטפו את חגורות הפוקדורים שלהם בהתרגשות. הרגע הגדול הגיע וכולם היו מוכנים. אליאס הפעיל את מכשיר הקשר שלו, ואמר "ג'סי, אתם מוכנים?" רעש סטטי נשמע, ולאחריו קולה של ג'סי עלה בקשר "כן המפקד, הייתה לנו תקרית קטנה, אבל עכשיו אנחנו מצויידים יותר טוב" אמרה ג'סי "למה את מתכוונת בדיוק?" שאל אליאס "אתה תראה, אמרה ג'סי ,אתה תראה עוד מעט, תראה את מספריט כשלך" אמרה בחיוך מצידו השני של הקו.

 

אליאס הביט בג'יימס בפליאה, וזה האחרון משך בכתפיו, מאיפה הוא אמור לדעת על מה היא מקשקשת שם? הם הביטו קדימה, אל עבר המטרה שלהם, האגם הגדול והמרשים וריטי, כבר נראה באופק, זה היה עניין של כמה רגעים, לפני שהמבצע הכי גדול בתולדות צוות אומגה, יתחיל, וסופו, ידע אליאס, יהיה לצד אביו, כיורש העצר המכובד, עם הפוקימון הכי חזק שקיים לצידו, שום דבר לא יהיה בלתי אפשרי.

 

כשרכב השטח הגדול חרט את סימני גלגליו בחול, הוא חרט את גאוותו של אליאס איתו בחול, גאווה של בן, שסוף סוף יזכה לכבודו של אביו, שיזכה לאושר בחייו, ולהערכה מהסובבים, חולות אלו הם אבן דרך, הצעד הראשון של הנער אל עבר גורלו.

 

= = = = =

 

ג'ון היה על קוצים, אם הוא לא יעשה משהו מהר, הוא לא יוכל לסלוח לעצמו לעולם. ראיו היה נקודת האור הקטנה בעולמו, והוא לא התכוון לוותר עליו בקלות כזו. הוא ידע שאברה נעלמה, אבל הייתה לו תוכנית גיבוי קטנה בראש. הוא חיטט במגירות מעלות האבק שלו, ודלה משם את המעלעל שלו. המכשיר היה מלוכלך, וחלוד בכמה מקומוץ, וניכר היה שג'ון לא נגע בו זמן רב, אבל, הוא פעל, וזה כל מה שג'ון היה צריך עכשיו. 'אני לא רחוק מוריטי' חשב 'כל מה שאני צריך זה זוג כנפיים'.

 

הוא יצא מהבקתה שלו, והחל להסתובב ביער, הוא היה צריך להמלט מאמפרוס עצבני, ומלהקת בידרילים, אך מהר מאוד הבחין בסטאראפטור גדול, שנח על אחד העצים "זה הזמן שלך להראות שעוד לא החלדת לגמרי ג'ון" מלמל לעצמו כשהפעיל את המעלעל שלו. בתנועה מהירה חוט האור נכרך סביב הסטראפטור הרדום, ובמשיכה מהירה, ג'ון לכד את העיט הגדול. הוא עלה על גבו של העיט, שציית לכל מילה שלו, והמריא.

 

הרוח הצליפה בפניו של ג'ון, במכות כואבות וחדות, הוא העביר את ידו על זיפיו, וכיווץ את שרירי פניו בהבעה נחושה. "אני בדרך ראיו" אמר בשקט "אני לא אתן לאף אחד לפגוע בך"

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest
19 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
אלון 2
אלון 2
25 days ago

וואו איזה פרק נהדר אני במלא מתח לפרק הבא

אספריטזי
אספריטזי
25 days ago

אוי לא… אליאס המסכן אולי יכשל בפרק הבא וזה לא שאני רוצה שהוא ינצח הוא פשוט כמו צוקו מאווטאר שאתה חושב שמגיע לו יותר טוב והוא תקוע מתחת לשלטון של האבא שלו במקום. אני גם תוהה אם אני אצליח לתפוס את אזלף פרק הבא, אני על קוצים! (כמו טל) פרק מצוין

מיוטו המלך
מיוטו המלך
25 days ago

פרק מעולה מחכה לבא אתה מושך זמן לגבי המבצע של צוות אומגה

נקרוזמאן
נקרוזמאן
24 days ago

ג'סי היא באדאס והיא יודעת את זה. מה שכן מפתיע אותי שזה היה גלייסקור פראי רנדומלי, למה שהוא סתם ככה יתקוף את המסוקים?

הפעם סנואו מופיעה בסיפור ובלורון (לא יכולת לתת להם שמות שמשתלבים טוב יותר?) לא, מלבד השיחה הקצרה עם בלייז. סנואו מבינה שהאדמינים האחרים חושדים שיש לה כוונות אחרות, ונראה שיש לה תוכנית איך לקנות מחדש את אמונם… אה כן, וריפ לצ'ונק XD

ראיו וליסה סוף סוף נפגשים עם הראל (שליסיה פגשה כבר), מיסטי וטל ("דרקון המים" זה כינוי מגניב, אני מודה), ומתחילים לשתף פעולה. נקווה שזה יספיק נגד צוות אומגה… ויפה שליסה כבר שמעה על הרביעיה.

ללירון יש ניין גארדיאן, נחמד. וגלאדיון כאן כדי לעזור! אבל נראה שלירון מתכננת משהו מטופש להחריד או פשוט מסוכן…

אין לי הרבה מה לומר על החלקים עם אליאס וג'יימס לשם שינוי, מלבד העובדה שאליאס שוב מתחיל להזכיר את האנטר אם הקטע של להרוויח את הכבוד שלו.

אז לירון החליטה לתפוס את אזלף כדי להגן עליו? משהו אומר לי שזה לא ייגמר בטוב. אבל היא צריכה להביס אותו בקרב קודם – הקרב האגדי הראשון בסיפור. זה הולך להיות מאוד… מעניין!

וג'ון ממשיך להראות כמה אכפת לו מראיו, ויוצא להצלה! רק אותי משעשע שבסיפור על סיירים לקח עשרה פרקים עד שראינו מעלעל בפעולה?

פיקאצ'ו (משמש חדש)
פיקאצ'ו (משמש חדש)
24 days ago

פרק מצויין

למה הסיירים מורידים את ההגנה שלהם כל כך מהר הם לא צריכים להיזהר קצת, לא כל מי שמציג את עצמו הוא באמת כזה . לדוגמא איריס היא מרגלת

אני אוהב מאוד את אזלף וזה שיש טלפתיה והסכמה שקרב פוקימונים יקבע אם הוא יצטרף אליה.

גון הוא המנטור של ראיו לא? למה עשית אותו חלוד הוא עדיין סייר דרגה א לא?

אוהב את זה שגסי וגיימס לא כאלה חלשים

קלאסי למתוח אותנו כמה פרקים שאפשר:)

Rimuru Tempest (רימולגי מחשב)
Rimuru Tempest (רימולגי מחשב)
24 days ago

יופי מעניין
זה נחמד שבלייז מגן על אורון ומעניין מה התוכנית של סנואו
וגם מעניין איך החלק של ג'סי ג'יימס ואליאס יתקדם (או מה שזה לא יהיה)
וגם זה מאוד כיף לראות שמכבדים את ג'סי סופסוף
ואני ממש מחכה לראות את טל מיסטי ליסה וראיו משתפים פעולה (ואולי גם ג'ון)
ומעניין איך לירון תסתדר

אז בקיצור זה מעניין

Orharel1
Orharel1
24 days ago

סוף סוף עוד פרק חדש של הסייר!!
ומה לא קיבלנו בו?
ג'סי הולכת מכות עם גלייסקור ולוכדת אותו! ללא ספק אחד הקטעים האדירים בפרק, וג'סי ממשיכה להראות פה צדדים של מנהיגה רצינית!

סנואו שוברת את הראש במטרה למצוא דרך לגרום לאורון ובלייז לסמוך עליה, רואים שקצת קשה לה גם לחשוב על זה וגם לתפקד כאדמין… אבל מעניין אותי גם לדעת מה היא חשבה בסוף החלק שלה.

אה ולצ'ונק על האש!!!!!!!!!

ראיו נפגש עם הראל אחרי שליסה מצאה אותו, אבל מזל שטל ומיסטי הגיעו והמצב נפתר בשלום… מקווה לראות אותם עכשיו ביחד נגד צוות אומגה בהמשך!

ללירון יש ניין גארדיאן!! מעניין, פוקימון דת נחמד שאני מקווה שאף יועיל לה בקרב נגד אזלף (למרות שאני גם ארצה לראות אותה משתמשת באספור המיוחד שלה)

על הקטע של אליאס וג'יימס לצערי אין לי הרבה מה לומר אבל אני אוהב את המניע של אליאס לבצע את המשימה הגדולה הזאת!

ו… ג'ון, הסייר הזקן מראה לנו שהוא לא איבד את היכולות שלו ומצליח ללכוד סטאראפטור (עם כמה סיבובים טובים…) זה יהיה מגניב אם הוא באמת יבוא ויציל את ראיו כשהכל יהיה אבוד!

ו… כן! זה היה פרק מדהים, קצת קצר לצערי אבל אני מקווה שהפרק הבא יהיה גם מעניין כמו זה!

ו…. אני אגיד את זה שוב כי זה יותר מדי טוב:
לצ'ונק
על
האש!!!

איתמר
24 days ago

יששששש הפוקימונים החדשים מתחילים להופיע

נריה כהן
24 days ago

טוב אז ככה ג'סי מתנפלת על גלייסקור ואני מת על זה אבל איפה היו כל הגולבטים האלה לפני? ובכל מקרה אחרי שגלייסקור התעלף איך הוא עדיין היה באוויר ולא נפל ואיך ג'סי לא נפלה אחרי שהיא תפסה אותו? בכל מקרה נחמד שנריה שוב מופיע תודה רבה מגניב שהוא אצל ג'סי ומזל טוב לג'סי על גלייסקור ועל הכבוד שלה עכשיו אם כי מעניין אותי מה נריה אמר לה אחר כך או שהוא סתם הצדיע ולא קראנו את זה?
טוב אז סנואו מתקדמת בתוכניותיה לעזור לאליאס אבל בלייז הורס לה מעניין מה התוכנית שהיא חשבה עליה בכל מקרה הרגת אותי עם לצ'ונק על האש וזה מעניין אותי איך שהולכים העניינים עם הדרגות אצל סנואו אשמח האמת לשמוע על זה איזה סיפור כזה למרות שזה היה די מפורט בכל מקרה היא צריכה לשמור על המעמד שלה בפני חייליה ומגניב שהיא השתיקה את הסגן שלה ככה בקלות מקווה שהיא תצליח בתוכנית החדשה שלה.

ליו מאמן האיבי
ליו מאמן האיבי
24 days ago

ממש מצטער שאני לא מבין מה קורה פה כי הסיפור נראה מדהים אז מצטער טל

נריה כהן
23 days ago

אז שינית מגולבטים לאקנסים נחמד מאוד
טוב אז למה ראיו רצה לחקור את הראל לבד? מה רע בליסה איתו? ולמה ליסה חושבת שזה שיש לו פוקימונים חזקים בטירוף אמור לשנות את זה שהוא לא מתנגד למעצר אבל יכול להבין למה היא לא סומכת עליו מי ענה לראיו על השאלה שהוא שאל "אילו חברים בדיוק?" אז ראיו אוהב את בירדיה וארקדיה מעניין אבל מה עם מחוז מפלצות כיס? האם ראיו נרגע בגלל מיסטי? אז ליסה מכירה את הרביעייה ממפלצות כיס אבל איך זה שראיו לא פחד שהוא שמע שצוות אומגה באים לתקוף? או שהוא לא ידע שהם אלה שתקפו אותו ולקחו לו את מונפרנו? בכל מקרה שיהיה להם בהצלחה נגד צוות אומגה והקטע עם קרוקוספייק נחמד ומצחיק אבל מה שבאמת חבל זה שלא שמענו את מיסטי למרות שהיא הופיעה זה הרגיש לי חסר

19
0
Would love your thoughts, please comment.x