סרטים

ספיישלים

תוכנית (אופקים)

תוכנית (אש קטצ׳אם)

חדשות

פוקידע

כתבות

מנגה

מידע

פוקימון שני וארגמן

משחקים

מדריכים

יצירה

פוקימון כחול לבן

מחוז מפלצות כיס

יוטיוב

סודו של מיוטו: פרק חמישי – נפילתו של המלך / שקד גץ

 

אחרי הקרב במערה, הייתי חייב להתרחק. ריחפתי משם, והמשכתי להתרחק במשך שעות. בשלב מסוים התחלתי להתעייף, הקרב עשה את שלו, והשאיר אותי תשוש. הבחנתי במרחק באחו קטן, וחשבתי לעצמי, שזה יהיה מקום מושלם למנוחה קצרה. כאשר התקרבתי למקום, שמעתי רעשים משיח שהיה קרוב אליי. הייתי מוכן לזה מהפעם הקודמת, יצרתי בידי כדור צל, וכיוונתי אותו לשיח. מהשיח יצא בחור עם שיער קוצני, זיפים, חיוך מרושע, וחולצה עם האות C מודפסת עליה. מיד אחריו יצאו עוד עשרה אנשים, לובשים חולצות דומות. 'מי אתה' שאלתי בטלפתיה "אהה" אמר הנער "אז זה מיוטו, הפוקימון החזק בעולם, זה שגובאני יצר" חיוכו התרחב כשאמר "אתה תהיה מקור אנרגיה מעולה" אה, אדמין סטון" אמר אחד החיילים "כדאי נתחיל להלחם לא?" שאל בחשש "צודק" אמר סטון. הוא הוציא רייפיריור מפלצתי, החיילים שלו הוציאו פוקימונים פשוטים יותר, בעיקר גולבאטים ורטיקייטים, והקרב התחיל.

שלטתי בקרב באופן מושלם, בכל פעם שכמה רטיקייטים ניסו להתנפל עליי, הפשוט העפתי אותם. כשגולבאטים טסו בעקבותיי, פשוט הורדתי אותם מהאוויר והטחתי אותם בקרקע בכוחי העל חושי. ריפיריור ניסה הכול כדיי לעצור אותי, אבל הזעם שהרגשתי כלפי האנשים האלה, שממשיכים לראות אותי רק בתור חפץ, נתן לי כוח להביס גם אותו. לאחרי שהבסתי את הקרנף הענקי, התקרבתי באיום אל החיילים.

 

= = = = =

 

איזבל קורט וסיירוס נמלטו בקושי מהמפולת שמיוטו יצר. המצאמפ של קורט הגן עליהם מהסלעים בכוחותיו האחרונים, והם יצאו מהמערה בעור שיניהם. "נהג!" סיירוס צעק וג'יפ הגיח מבין העצים במהירות. "קדימה, תעלו!" צרח סיירוס "מיוטו לא בתנועה עכשיו, אם נמהר נוכל לתפוס אותו!" הנהג נסע בשיא המהירות, בזמן שאיזבל וקורט צרחו עליו תלונות מגוונות "קדימה יותר מהר!" "תתניע כבר יא סלופוק!" "אפילו טורקול מהיר יותר ממך!"

 

= = = = =
 

ג'יפ עצר על ידי "מיוטו שלנו, תעופו מפה!" קורט צעק על החיילים 'באמת, שלכם?' שאלתי 'אם אתם כל כך רוצים אותי, בואו תנסו להשיג אותי!' "אין בעיה" אמרה איזבל "ליפארד צאי!" "סיזור צא!" אמר סיירוס "אירודקטייל צא!" אמר קורט. במשך הקרב לא הייתי בטוח אם זה החיילים האלמוניים נגד רוקט, אני נגד האלמונים/צוות רוקט, או כולם נגדי. נראה לי שכולם.

זה היה קשה, כל פעם שפגעתי בפוקימון אחד, האחר כבר התאושש ותקף אותי שוב. בדיוק העפתי ממני את ארודקטייל וסיזור, כשליפארד שרטה אותי חזק בטופר צל. בשלב הזה האינסטינקט השתלט עליי. העפתי את ליפארד על אירודקטייל וסיזור, ואז בכל הכוחות העל חושיים שלי העפתי את הרייפיריור על על הרטיקייטים והגולבאטים המעולפים, והעפתי אותם ואת המאמנים שלהם רחוק משם. "זה לא משנה" אמר קורט לסטון, שנותא לבדו אחרי שחייליו נחתו בקרחת יער לא רחוקה "גובאני יתפוס את מיוטו, ואז לצוות העלוב שלכם לא יהיה מה לעשות" "לא נראה לי שגובאני יוכל בכלל לעזור לכם" אמר סטון בחיוך מרושע  "על מה אתה מקשקש?!" שאלה איזבל. סטון חייך "חברת צוות שלנו, שהיא אחת השותפות שלי, מטפלת בג'ובאני שלכם, ואחרי שהיא תגמור צוות רוקט ישאר בלי בוס"
 

= = = = =

 

ג'ובאני ישב על ספסל ליד המכון הישן שלו בוירידיאן, ולא שם לב שצופים בו. בדיוק כשהוא עמד לקום ולחזור הביתה, קפצה מולו נערה עם שיער בצבעים ורוד וירוק, ושפתיים צבועות בירוק. היא לבשה חולצה של צוות קוסמוס, ולידה עמד וויילפלום. "שלום" היא אמרה בחיוך זדוני "התגעגעת אליי?" ג'ובאני הביט בה בזעם עצור "רוז" אמר "מה את רוצה? למה באת לפה?" שאל "אתה יודע" היא אמרה "חשבון לא סגור, ועכשיו צאי ויילפלום! ותראי לו מה זה!" ג'ובאני לקח צעד אחורה, ושלף פוקדור "צא נידוקינג! השתמש בעלי תער!"  עלי התער פגעו חזק, אך ג'ובאני לא ויתר. הוא תקף בקרב צמוד ובמתקפת קרן, אך כשהתכוון לסיים את ויילפלום בקרב צמוד נוסף, והיא השתמשה בגפנים שלה, וריתקה את ג'ובאני ונידוקינג לאדמה "נו" רוז אמרה "נראה שאתה בא איתי בכל זאת"

"ממש לא" אמר ג'ובאני, ונידוקינג קרע את הגפנים, ועמד מול רוז ווילפלום בפנים מאיימות. הוא התכוון לסיים את ויילפלום עם קרב צמוד אחרון, אך אז הוא קרס, וג'ובאני קרס איתו. מאחוריהם עמדו ג'סי ג'יימס ומיאו, כשליד ג'סי עמד הארבוק שלה. "יופי שעילפתם את ג'ובאני, אתם שתולים טובים מאוד, אוליי יום אחד תהפכו לסגנים שלי" "באמת?" הם אמרו ביחד בעיניים נוצצות "אוליי יום אחד" רוז אמרה "טוב קדימה תעלו את גובאני לרכב" היא אמרה, וחיילים לבושים במדי צוות קוסמוס העלו את גובאני המעולף למשאית.
 

= = = = =

 

אנטון הסתובב בדרך שאחרי פיוטר, הוא חיפש פוקימונים טובים, ומצא אחד הורסי ששחה באגם קטן. הוא הוציא עליו את מגנמייט, הורסי ירק דיו לכל מקום, ומגנמייט התחמק שוב ושוב, עד שהורסי הצליח לפגוע. מגנמייט לא יכל לראות, כי פניו היו מכוסים בדיו, ולא ידע מה לעשות, עד שלאנטון היה רעיון. "מגנמייט" אמר "תחשמל את המים!" המים חושמלו והורסי התעלף. אך לפני שאנטון הספיק לשמוח, הורסי טבע מתשישות. "מגנטון, תעצור את החשמל!" אנטון צרח וקפץ למים להציל את הורסי.

אנטון כמעט טבע, אבל בסוף יצא מהמים כשהורסי בידיו. הוא החזיק את הורסי בידו בזמן שהוציא פוקדור מכיסו, נגע בהורסי עם הפוקדור, והכניס אותו פנימה. כעבור כמה נדנודים, הורסי נתפס
 

= = = = =

 

מרקוס הגיע למכון המכון הראשון שלו, הוא נכנס, והתפרץ ישר לאולם המרכזי "תלחם בי!" קרא בתוקף "טוב קדימה" ברוק אמר "בוא נעשה את זה 1 נגד 1" קרא מרקוס בהתלהבות. "וואו, אתה נלהב!" אמר ברוק "יאללה, בוא נתחיל, צא אוניקס!" "צא וורטרטל" אמר מרקוס וורטרטל תקף, נלחם, והתחמק כמו משוגע, אך בסופו של דבר, אוניקס של ברוק תפס את וורטרטל בפה, והתכונן לרסק אותו על האדמה. "אוקיי" אמר מרקוס וורטרטל תסתובב, ותשפריץ מים לתוך הפה של אוניקס וורטרטל עשה את זה, ואוניקס שנפגע מהמים קשה לא יכול להילחם יותר. מרקוס ניגש לברוק בגו מורם, וקיבל את תג המכון הראשון שלו.

 

= = = = =

 

מרסי הגיעה לכפר קטן ליד סרולין, היא הסתובבה שם קצת, וראתה בניין עם שלט שבו היה כתוב -נסו להילחם במאמן החזק בכפר, נסו את הכישורים שלכם- 'טוב' חשבה מרסי 'כמה חזק שהוא יהיה, אני חזקה יותר' ובמחשבה זאת נכנסה לבניין. היא הזמינה את המאמן ששמו היה רוקי לקרב, הוא הוביל אותה לזירה, שהייתה מלאה בלבה עם כמה משטחי אבן קטנים מפוזרים בה. הוא הוציא קוהיט, פוקימון נדיר מאוד, שלא רגילים לראות במחוז, היא הוציאה את אספיאון שלה, והקרב התחיל.

"אספיאון" מרסי אמרה "השתמשי בקרן על חושית!" הקוהיט התחמק והשתמש עליה בסופה, בניסיון להעיף את אספיאון ללבה. אספיאון קפצה ממשטח למשטח, ותקפה את קוהיט, אבל הכוח שלה התחיל לאזול. 'טוב' מרסי חשבה 'אני לא יכולה להמשיך להתחמק לנצח' לפתע רעיון ניצנץ במוחה, היא פקדה על אספאון להעיף על קוהיט גחלת מאגם הלבה כוחה העל חושי, המשקל הנוסף של הלבה שנדבקה לכנפו הפריע לו בתעופה והכאיב לו, וקוהיט נפל על האדמה, לא מסוגל לעופף, וממילא מושבת מלהלחם. מרסי ניצחה, וכפרס קיבלה ביצת פוקימון. כשהיא יצאה, נעמד מולה איש גדול וחזק "היי" אמר ותפס אותה בידיו, הכניס אותה למכונית, סגר את הדלת, ונסע. מרסי צרחה, אבל מבעד לחלון האטום, אף אחד לא שמע.

 

פוסטים קשורים

25 תגובות

  1. דג שלא שוחה, טובע.
    הוא שוקע, עד שלחץ המים מועך אותו למוות. מים הם לא אויר ובעומק מסויים המשקל שלהם מצטבר ומועך את הדג. תראה כשאתה צולל, איך מרגיש לך כאשר אתה יורד לקרקעית הבריכה, פתאום יש לך לחץ באוזניים

  2. תלוי בחיה. לוויתן ראשתן או דיונון ענק, או סרטן יטי לדוגמא, בנויים לעומק. הגוף שלהם מסוגל לשאת את הלחץ. אבל סוסון ים קטן כמו הורסי ימעך כבר בעומק של 20 30 מטר

  3. הסיפור לא עולה באופן רציף משתי סיבות
    1. אתה לא מגיש אותו בזמן קבוע
    2. אתה מגיש אותו מאוד קצר, ואין לי זמן להאריך אותו.
    גרוע הוא ממש לא

  4. שלוש דברים:

    א. טל צודק אני דיברתי איתו בקשר סיפור משלי
    ב. מרסי יותר טובה מסאנדסלאש מהסיפור של סאנדסלאש (ומי שקרא את הסיפור יודע מה אני אומר ומי שלא רוצו לקרוא)
    ג. הסיפור הזה יותר טוב מהסייר ומההרפקה המשונה למדי (בלי להעליב טל ונאקרוזמאן)
    ד. כל מי שקורא את הסיפור שלך מחכה בסבלנות
    וה. אם תפסיק את הסיפור אתה תשאיר את כל מי שקורא את הסיפור מאוכזב עצוב ומאוד מבולבל

  5. אז לסיכום מרסי אדירה הסיפור אדיר והגולש שכתב אותו אפילו עוד יותר ואף אחד לא שונא אותו או אותך בבקשה אל תפסיק אני מבקש

  6. וחוץ מזה היה איבי בסיפור

    שזה נותן לו יתרון עצום כי אף אחד מהסיפורים באתר עד עכשיו לא נתן לדמות או היה על איבי אזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז כן

  7. חברה ממש תודה אתם מחממים לי את הלב הסיפור ימשיך ואני ממש שמח 😄 שאוהבים אותו כל כך תודה

  8. ואוו ליו נתנת לי רעיון גאוני את הפרק הבא כבר כתבתי ככה שאני לא אוכל לעשות את הרעיון הזה אז

  9. סליחה זה שלח לי באמצה התכוונתי שיש לי רעיון לפרק הבא שאני אכתוב שזה לא הפרק הבא שיצא אז בפרק השביעי הרעיון יקרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *