ראשי / יצירה / המרדף אחרי האור: פרק 3 – אחוות אחים, גם כשנלחמים / אספריטזי וטל הרוש

המרדף אחרי האור: פרק 3 – אחוות אחים, גם כשנלחמים / אספריטזי וטל הרוש

"סאם!" מתי אתה מתכוון לקום?" נשמע קולו של רונאלד מבעד לדלת החדר "השיעור יתחיל עוד מעט, ועוד לא אכלת בכלל!" סאם התעורר ושפשף את עיניו. הוא הביט בשעון, ונבהל, זינק מהמיטה, והפיל את לוסידיוס אתו בטעות, לוסידיוס מצמץ בעיניו, פיהק, וחזר לישון על הרצפה. סאם רץ כמו משוגע, לובש את בגדיו תוך כדי, ופתח את דלת החדר, מתנגש ברונאלד, שחיכה לו בכניסה.

"היי בחור קטן" אמר רונאלד, ועזרם לסאם המבולבל לקום מהרצפה "אתה נראה נורא, על כמה עצים טיפסת אתמול? ותרשה לי לנחש, שכחת להתקלח, פייוו!" אמר וכיסה את אפו "לך תתקלח, אני אדאג לך לארוחת בוקר כבר, ותשתדל למהר, שלא תאחר לשיעור" אמר רונאלד והתרחק מהמקום. סאם הרים את ידו וניסה להריח את בית השחי שלו "אוקיי" אמר סאם ועיוות את פניו "מקלחת"

סאם התקלח בזריזות, והתכוון לצאת מהחדר, כששני הפוקימונים החדשים שלו התיישבו מול דלת הכניסה, מביטים בו במבט מתחנן, כאילו מבקשים שלא יעזוב אותם לבד. סאם משך בכתפיו, אם כך הם רוצים, למה לא. הוא הוציא את הפוקורים שלהם מחגורתו, והכניס את שניהם פנימה. ככה הם יהיו לצידו במהלך היום, למרות שהוא חשב שמחוץ לפוקדור הם יותר יהנו יותר, נראה שהשניים נקשרו אליו במהירות, ולא היו מוכנים לשחרר ממנו בקלות.

הוא יצא מחדרו, פוגש ברונאלד, שחיכה ליד הדלת עם סנדביץ' בידו "הגיע הזמן" אמר רונאלד, דוחף את הסנדביץ' לידיו של סאם "אתה מוכן לזוז כבר?" שאל בקוצר רוח "השיעור מתחיל!"

= = = = =

"אני מצפה לתוצאות במהירות, אם אנחנו רוצים לשווק את המוצרים החדשים בשוק, אנחנו צריכים פרסום טוב. זו האחריות שלך סיימון, ברור?" סיימון הנהן, וחזר להביט במחשבו, מתקתק תסריט זריז לשיווק הפוקדורים המעוצבים של החברה. כדי שבן אדם יהיה מוכן לשלם על פוקדור מעוצב יותר מעל פוקדור רגיל, ללא השפעה אמיתית על סיכויי התפיסה של הכדור, יהיה צורך בשיווק נכון, וצריך לדעת לפנות לנקודות הרגישות של אנשים. אי אפשר לומר שסיימון אהב את העבודה שלו, אבל לא היו לו הרבה ברירות, בן אדם צריך כסף לשלם על אוכל בסופו של יום.

הטלפון של סיימון צלצל, וחיוך נפרס על פניו. באמת הגיע הזמן שהילדון יזכר להתקשר. הוא ענה לטלפון, וחיוך נמתח על פניו "סאם! התגעגעתי!" קרא בשמחה "איך הלימודים?" שאל.

"בסדר אני מניח" אמר סאם מהצד השני "אבל, יש לי משהו לספר לך!" קרא סאם בהתרגשות "אתה חושב שתוכל לפגוש אותי אחרי העבודה?" שאל בציפיה. "בגינה הקטנה?" שאל סיימון "כן" ענה סאם "אהיה שם" אמר סיימון "ותוכל לספר לי הכל" הוא הבטיח. הוא נפרד מסאם, וניתק את השיחה, חוזר לעבודתו.

הרבה אנשים יאמרו שחייו של סיימון היו הרבה יותר טובים משל אחיו הקטן. בעוד שאחיו הועבר לפנימיה ליתומים, סיימון זכה בבית משלו. ההורים המאמצים שלו, שהיו מבוגרים ממש, היו זקוקים למישהו שיעזור להם, והיו מוכנים לאמץ את סיימון לביתם, בתמורה לכך שידאג להם ככל יכולתו. בן העשרים הצעיר היה מנצל את יומו לעבודה, ובערב היה חוזר לבית הוריו המאמצים. סיימון היה צריך לפרנס את עצמו, כדי לאפשר להוריו המאמצים להשתמש בכספם לקניית התרופות שלהם, אבל לפחות הוא זכה לקורת גג מכובדת.

למעשה, סיימון עצמו לא הרגיש כל כך בר מזל. חייו היו מעייפים, הוא היה יוצא מוקדם בבוקר לעבודה, חוזר בערב לביתו, ומטפל בהוריו ובצרכיהם המיוחדים עד שהלך לישון. הרגעים היחידים של נחת שהיו לבחור הצעיר, היו כאשר היה יוצא לפגוש את אחיו הצעיר סאם, שמילא אותו בשמחת חיים.

כשנגמרה עבודתו בשעת ערב מאוחרת, עשה סיימון את דרכו אל עבר הגינה הקטנה, מחוייך, ומסוקרן לגלות, מה ההפתעה שהכין לו סאם הפעם.

= = = = =

היא הסתובבה כבר שעות, מחפשת רמז כלשהו להמצאותם, אבל כלום. היא ניסתה לשמור על ארשת פנים רגועה, אבל היא כבר הייתה על קוצים. מה היא אמורה לעשות? היא שאלה את עצמה שוב ושוב, היא חייבת למצוא איזשהו רמז סוף סוף, משהו שתוכל להתקדם איתו, אבל לא היה לה שום דבר. היא מתחה את שולי חצאיתה בזעם עצור, והמשיכה בהליכתה חסרת התכלית, מודעת לזה שסיכוי גדול להצלחה, אין לה.

ראשה כאב, ורגליה רעדו, היא הייתה חסרת תקווה, כשלפתע, לוחית ורדרדה אחת, ששכבה על ריצפת האבן, תפסה את תשומת ליבה.  היא הרימה אותה בזהירות, ובחנה אותה מול השמש. חיוך נמרח על פניה, כראתה את החריטות והפסים שבלוחית, והיא ידעה שלפחות אחד מהם לא רחוק בכלל, והיא בכיוון הנכון. פתאום הליכתה הפכה לקלילה, ומחשבותיה לחמימות. תוכנית נרקמה לאט לאט במוחה, וגרמה לה להיות שוב מאושרת.

= = = = =

סאם חיכה כחצי שעה, עד שראה את דמותו הגבוהה של סיימון באופק. הוא רץ אליו, וחיבק אותו בחוזקה "סיימון!" קרא באושר "היי בחור קטן" אמר סיימון בחיבה, וליטף את ראשו של סאם. "אני במתח" אמר סיימון "מה ההפתעה שלך?" שאל בחיוך.

עיניו של סאם נצצו, כשהוא הסיט את חולצתו, חושף חגורת פוקדורים שחוברה למכנסיו, ובה שני כדורים. "אני מבין, אמר סיימון ושיחק בשפמו "אתה רוצה קרב" עיניו של סאם נקרעו לרווחה "אתה תלחם מולי?!" שאל בהתרגשות "אם אתה רוצה, ודאי" אמר סיימון ושלף פוקדור מחגורתו.

"מוכן כשאתה מוכן" אמר סאם בהתרגשות "אם כך" אמר סיימון "אני אבחר בטראנקוויל!" אמר ושחרר את הפוקימון שלו, יונה אפורה שמנמנה ובעלת צאוור גבוה ומרשים. "טררראנ!!" קראה היונה, מוכנה לקרב. "אין לי יתרון גדול איתו, מאחר שטראנקוויל סוג מעופף, אבל אתה מכיר אותי, אני אוהב אתגרים, אז אבחר בסליקוברה!" אמר סאם ושחרר את הסליקוברה שלו, שהביט סביב בבלבול, ופשוט זינק על המאמן שלו, נכרך על צאוורו בחיבוק לוחץ.

"סליקוברה, לא עכשיו" אמר סאם, "אנחנו נלחמים עכשיו חמוד" סליקוברה נאנח, וירד לזירה, מוכן להלחם. "סליקוברה, תשתמש בחניקה!" קרא סאם, וסליקוברה נכרך סביב צאוורה של טראנקוויל וחנק אותה, היא ניסתה לעוף ולנער אותו ממנה, אך ללא הצלחה "סופת חול! קרא סאם שוב, וכעת סליקוברה יצר סופת חול ענקית שיצאה מראשו, וגרמה לטראנקוויל לאבד את ראייתה "טראנקוויל, סופה! תעיפי את החול!"

טראנקוויל העיפה את החול, וניערה את ראשה מצד לצד, מנסה להתנער מסליקוברה, אך הוא פשוט עבר לכנפיה, גורם לה לקרוס על הרצפה בצעקת כאב. נשיכה אחרונה של סליקוברה השביתה סופית את הציפור הגדולה, ועילפה אותה "לא רע ילדון" אמר סיימון, והחזיר את הפוקימון שלו לכדור. מוכן לחלק הקשה?" שאל משולהב.

סאם חייך, הבחור לוקח אותו ברצינות, וזה בהחלט שימח אותו "אל תרחם עליי" אמר סאם, מהדק את אחיזתו בפוקדור של סליקוברה במתח. "אם ככה, צא פסידקון!" קרא סיימון מתחת לשפמו, ושיחרר מהכדור שלו יצור מוזר, שנראה ממש כמו עמוד שיש ישן. אם סאם לא היה מכיר את השישיה של אחיו, הוא היה עשוי להתבלבל ולחשוב שמדובר בעמוד של ממש, אבל הוא ידע שזו רק תחפושת, ומתחת למעטה העמוד מסתתר דרקון עוצמתי.

"סליקוברה, פצצת בוץ!" קרא סאם וסליקוברה ניפח את ראשו, ושיגר גוש גדול וחום של בוץ על יריבו. פסדיקון פשוט התגלגל על צידו, וחמק מכל המתקפות. הוא התנגש בסליקוברה בעוצמה, מועך אותו ומעלף אותו. סאם היה בשוק, אבל הוא ידע למה אחיו מסוגל, והוא ביקש את זה. "מוכן חבר?" שאל סאם כששלף את הפוקדור השני מחגורתו "אני סומך עליך"

5 1 vote
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest
7 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
ליו מאמן האיבי מהפלאפון
ליו מאמן האיבי מהפלאפון
13 days ago

עוד אני צריך עוד!!!!!

איתמר
איתמר
13 days ago

בפסקה השלישית כתבתם 'פוקורים'

חחח

הראל
הראל
Reply to  איתמר
13 days ago

הכוונה זה לפוקדורים

הראל
הראל
Reply to  הראל
13 days ago

כנראה לא שמו לב

מיוטו המלך
מיוטו המלך
13 days ago

מעולה

אלון 2
אלון 2
13 days ago

מצויין אני רוצה עוד רק עוד הפרק הזה היה ממש טוב

7
0
Would love your thoughts, please comment.x