הרפתקה משונה למדי : פרק 4 – מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר / דארת' מולגי

אחרי אירועי אותו יום, יואב החליט שהוא פותח דף חדש, והמסע שלהם יוכל להתחיל מחדש כמו שצריך ובלי מריבות בין שלושתם. העובדה שבבוקר המחרת העירו אותו בשפיכת מים על הפרצוף גרמה לו לתהות אם הוא צריך לשקול את זה מחדש.

"די, נו, אין מצב שישנתי כל-כך חזק שלא יכולתם להעיר אותי בצורה נורמלית!" הוא רטן תוך כדי מעבר לישיבה על המיטה, עדיין חצי ישן.

"אתה צודק," ענה אריאל, "אבל אחותך עמדה על כך שנעיר אותך עם אקדח המים של איזי."
"וזה למה?" הוא הפנה את השאלה לירדן, שעמדה ליד אריאל.

"כי אתה יוצא באמצע הלילה, מדבר עם בחורות שלא פגשת מעולם, מתעמת עם פוקימונים מסוכנים וגם נפצע תוך כדי. אז נראה לי שכדאי להתחיל להכניס בך קצת משמעת!"
"אויש, נו, כמה מכל זה הוא סיפר לך?"

"רק את הגרסה המקוצרת שאתה סיפרת לו, אבל זה יותר מהספיק לי בשביל לראות את חוסר האחריות שלך."
"בואי תגזימי. אני הייתי מאוד אחראי שם, ואפילו תפסתי פוקימון בכך שעשיתי לו שיחת נפש מהירה! ואלא אם כן משהו בנושא השתנה מאז שהלכתי לישון, זה הופך אותי ליחיד מבין שלושתנו שיש לו יותר מפוקימון אחד. ואם כבר מדברים, מה השעה?"

"שתים-עשרה, נתנו לך לישון עד הצהריים," השיבה ירדן. "אריאל ואני כבר אתגרנו את המכון וזכינו בתג. בחור נחמד, מנהיג המכון שם. ולא, לא תפסנו פוקימונים חדשים עדיין."

"מה שכן, הפאזל במכון היה קשה… כל הקידסצ'אנלים שם יכולים ללכת –"

"היי, היי, אתה זה שאמר לא לתת לו טיפים."

"את צודקת, ואני גם האחד שהבטיח לו קרב. יואב, אחרי שתתארגן תגיע לרחבה מחוץ למכון וייצמן, יש שם זירת אימונים. שם סוף סוף תקבל את הקרב איתי שכל-כך רצית!"

"אבל אמרתי לך, אני כבר לא –"

"פשוט תגיע לשם." אריאל עזב את החדר.

"טוב, כדאי שגם אני אלך, מה גם שהוא עשוי להצטרך עזרה…" ירדן פנתה לצאת, אבל יואב אמר לה לחכות רגע.
"תקשיבי, אני מצטער אם דאגת אחרי שהוא סיפר לך מה קרה. תאמיני לי שהייתי בסדר. ומשי הייתה מגניבה, חבל שלא יצא לך לפגוש אותה. נראה לי ששתיכן הייתן מתחברות מהר."

"אני מאמינה לך. רק תבטיח לי שלא תעשה דברים כאלה מטופשים שוב, רק חסר לי להסביר לאמא ואבא את זה."

"אין בעיה, את מסתכלת פה על יואב החדש! יואב שחושב לפני שהוא פועל, ולא סתם תוקף בלי הפסקה! חוץ מכשזה יכול להיות שימושי."

ירדן חייכה. "אני לא יכולה לחכות לשמוע את כל הפרטים על המקרה אתמול, או לראות את אסטרטגיות הקרב החדשות שלך… אולי תראה כמה מהן בקרב עם אריאל?"

"אם כבר מדברים על זה, בכל זאת יש לי פוקימון אחד יותר מלו. אז למה שלא תצטרפי אליו, ותילחמו בי ביחד בקרב כפול?"

"להילחם בצמד ביחד עם אריאל? זה נשמע… אה…" יואב לא פספס את העובדה שאחותו התחילה להסמיק קצת. "אני אלך לספר לו שאני מצטרפת!" היא עזבה את החדר ופתחה בריצה.

'לכי תשיגי אותו, אחותי,' יואב חשב לעצמו בחיוך. עוד מאז שהם היו קטנים היה לו ברור שהיא אוהבת את אריאל. הוא כמובן היה יכול להשתמש בזה כדי לרדת עליה, אבל החליט לשמור את הזכות הזאת למקרה שזה יתפתח לאנשהו – מה שלא היה סביר, כי גם אחרי כל השנים לאריאל אין מושג. מדהים איך אחד האנשים הכי חכמים שהוא מכיר לא מסוגל לקלוט משהו כל-כך ברור.

יואב קם מהמיטה והלך לצחצח שיניים. הגיע הזמן להתחיל את היום כמו שצריך.

= = = = =

"עשר דקות ועדיין אין סימן ממנו. כנראה שהוא פשוט איטי כמו הפוקימונים שלו."
"היי, אל תוציא את זה על כספי ואריק, הם לא אשמים. וזה לא חדש שלוקח לו זמן להתארגן."

"טו שה. אגב, אני לא בטוח אם ציינתי כבר, אבל אני ממש שמח שאת נלחמת ביחד איתי."

"ב-באמת?"

"ברור! אם הייתי צריך להילחם גם נגדך וגם נגד אח שלך, יש סיכוי קטן שאפילו הייתי מפסיד!"
ירדן צחקה. "היי, אל יתחגר פותח כמתהלל! או איך שלא אומרים את זה, אני לא משהו בפתגמים. הקיצר, בוא קודם ננצח בקרב, אחר כך נדבר על סיכויים."

באותו רגע יואב הגיע לשם מתנשף, עם אריק על כתפו וכספי מעופף לידו. "לא יכולת לומר לי שהתכוונת לרחבה מאחורי המכון?"

"אני די בטוח שאמרתי את זה."

"האמת שלא, רק אמרת 'הרחבה מחוץ למכון וייצמן'," ציינה ירדן.

"שניכם קטנוניים. אנחנו נלחמים או לא?"

בתגובה, אריק קפץ מכתפו של יואב אל הזירה, וכספי ריחף לצידו. "זה עונה על השאלה שלך?" שאל יואב.

"בהחלט," ענה אריאל והוציא את איזי. ירדן הוציאה את פזית מימינו, והקרב החל.

= = = = =

אריאל: "אקדח מים על כספי!"

ירדן: "מבט!"

יואב: "כספי, תחמוק ותצווח על איזי! אריק, זריקת רעל על איזי!"

כספי חמק בקושי מהמים והשתמש בצווחה על איזי. העוקץ בקצה הזנב של אריק השתנה למזרק וננעץ בזנבו של איזי, מסב לו לא מעט נזק. בינתיים פזית פשוט נעצה בשני היריבים מבט, מורידה את ההגנות שלהם ומתכוננת לתקוף.

ירדן: "עכשיו, חבטה על אריק!"

יואב: כספי, צווחה על פזית! אריק, מציצת חיים!"

אריאל: "נהמה על אריק!"

פזית חבטה באריק עם הראש, וזה בתגובה נשך אותה והחל למצוץ אנרגיה. אומנם הכוח של הנשיכה נחלש בגלל הנהמה של איזי, אבל הצווחה של כספי פיצתה על כך ואפשרה לו לחדש את רוב האנרגיה שלו.
יואב: "עכשיו, כספי, שריטות על איזי! אריק, עוקץ רעל על פזית!"

אריאל: "אקדח מים!"

ירדן: "חבטה על כספי!"

כספי עף אל עבר איזי ושרט אותו בטפריו. בינתיים, פזית החלה לרוץ לעברו, כשאריק קפץ עליה ונעץ בה את עוקצו. פזית נפגעה קשה, אבל הצליחה להחזיק מעמד ולהמשיך בריצה כשאריק עדיין על גבה. איזי הפצוע ירה אקדח מים שפגע ישירות בכספי, והיה נראה שהחבטה המתקרבת של פזית תעלף את העטלף סופית, אלא שאז אריק קרא "ריצ'י!" ובאותו רגע כספי ביצע היפוך באוויר. הוא כמובן נפל על הרצפה, אבל מאחורי איזי; מה שלא נתן לפזית מספיק זמן להגיב, ואריק קפץ מגבה בדיוק כשהיא התנגשה באיזי, מסבה לו נזק רב.

"היי!" צעק אריאל. "הפוקימון שלך משחק מלוכלך!"

"לא אתה זה שהרצה לי על התחמקות? כי מאיך שזה נראה אני היחיד שמיישם את זה!" השיב יואב עם חיוך מרוצה על הפנים. רק הוא קלט שאריק פקד על כספי לחמוק.

את אריאל זה לא שעשע. הוא פנה אל ירדן. "שני הפוקימונים שלנו פצועים קשה, מכה אחת מהיריבים עלולה להוריד אותם. מה עושים?"

"גם כספי פצוע קשה. אם נשרוד מספיק בשביל לפגוע בו, אולי נוכל להטות את הכף לטובתנו."

"ואיך בדיוק אנחנו עושים את זה?"

ירדן חייכה. "בקרב לפעמים צריך לעשות הקרבות."

אריאל קלט בדיוק למה היא מתכוונת. "שלא תעזי –"

יואב: "אתם מדברים יותר מדי! כספי, גחלת על פזית! אריק, עקיצת רעל על איזי!"

ירדן: "נגמרו לנו האפשרויות, אריאל. פזית, ספיגה על איזי, ואז תנסי לחמוק!"

אריאל: "לא! איזי, תחמוק –"

הוא לא הספיק לסיים את המשפט כשפזית ספגה את האנרגיה שנותרה באיזי ועילפה אותו, מרפאת את עצמה על חשבונו, ואז חמקה בקושי מהגחלת. היא עדיין נפגעה, אבל הנזק היה פחות גרוע יחסית לריפוי שהיא קיבלה.
"אוף איתך!" קרא אריאל והחזיר את הפוקימון שלו לכדור. המתקפה של אריק פספסה לגמרי בגלל שהמטרה שלו נעלמה, והוא לא הספיק לשנות כיוון לפזית.

יואב: "מי משחק מלוכלך עכשיו, אה אריאל? אולי בפעם הבאה תחשוב לפני שאתה –"

אריאל: "תהיה בשקט! אני לגמרי התנגדתי לאסטרטגיה הזאת –"

ירדן: "עכשיו אתם אלה שמדברים יותר מדי! חבטה!"

פזית חבטה בכספי בכל הכוח והטיחה אותו ברצפה, מעלפת אותו. יואב החזיר אותו לכדור. "נראה שירדנו לאחד על אחת… אריק, מציצת חיים!"

"פזית, תחבטי בו מלמטה!"

אריק קפץ אל עבר פזית, מכין את ניביו לנשיכה, כשפזית חבטה בו מתחת לראשו והעיפה אותו ישר מחוץ לזירה, שם הוא נחת חסר כוחות.

"גיים!" צעק אריאל בחיקוי מדויק להפליא של הכרוז בסופר סמאש ברוס.

יואב החזיר גם את אריק לכדור. "ירדן, ווינס!"

"החיקוי של אריאל יותר טוב, מה גם שזה היה ניצחון משותף."

"את סגורה על זה?!" אריאל הגיב בטון קצת עצבני. "כי איכשהו מרגיש לי שאני הכי הפסדתי בקרב הזה!"

"אוי, תתגבר. אנחנו מכינים את האמא של החביתות כאן, אריאל; אי אפשר לדאוג לגבי כל ביצה!"

"זה לא הביטוי!"

"נו, אמרתי לך שאני גרועה בביטואיי!" ירדן תפסה לפתע את זרועה השמאלית.

"את בסדר?" שאל אריאל בבהלה.

ירדן הפשילה את השרוול, וחשפה פציעות על הזרוע. הן לא היו חמורות, אבל חלקן נראו כאילו היו גרועות יותר לפני כן אבל התרפאו מהר. "איך זה קרה?!"

"זה בדיוק כמו מה שקרה לי אתמול!" אמר יואב. הוא מיהר לגשש בתיקו ושלף מתוכו בקבוקון זהה לזה שמשי השתמשה בו עליו בלילה הקודם.

"מה זה?" שאלה ירדן, לחוצה.

"זה בסדר, זה נוזל ריפוי מהיר. רק תני לי לטפטף לך קצת על היד."

"זה יכאב? כי אני מעדיפה שלא יכאב לי אפילו יותר!"

"בכלל לא! תסמכי על אחיך לרגע."

יואב טפטף כמה טיפות על הפצעים של ירדן, ואלה נעלמו מיד. ירדן נאנחה בהקלה. "וואו, תודה! מאיפה יש לך את זה?"

"כשיצאתי ממרכז הפוקימונים הבוקר, האחות קראה לי לדלפק. היא אמרה לי שמישהי ביקשה ממנה להביא לי את זה. היה מחובר לזה פתק שכתוב עליו 'תשתדל שלא להצטרך את זה יותר מדי. ד"ש לאריק', אז אני יודע שזה ממשי."

"אולי באמת שפטתי את משי הזאת מהר מדי…" אמר אריאל. "אבל רגע, אמרת שדבר כזה קרה גם לך?"

"כן. אחרי שתפסתי את אריק, פתאום הופיעו לי פציעות על היד אפילו שלא נפצעתי בכלל!"

אריאל חשב על זה קצת, ואז אמר, "כספי כן נפצע בקרב ההוא, נכון?"

"כן…"

"מה אם הנזק שהפוקימונים שלכם חטפו עובר איכשהו גם אליכם? הרי בשני המקרים זה היה אחרי קרב שבו הם נלחמו. זה גם יסביר למה חלק מהפצעים של ירדן נרפאו כבר – הספיגה של פזית!"

"זה לא נשמע לי ראליסטי במיוחד," אמר יואב, "אם כי כשחושבים על זה, אנחנו לא זוכרים שום דבר מהרגע שבו בחרנו אותם, אז הכל יכול להיות…"

"אבל הם נלחמו בעוד הרבה קרבות אחרים – המאמנים בדרך 431, והמכון," ציינה ירדן. "ובאף אחת מהפעמים האלה לא קרה משהו כזה!"

בשתי הפעמים הפוקימונים שלנו נצחו בקרב יחסית גדול," אמר יואב, "אבל אז זה לא יסביר את המכון. אולי יש לזה קשר לדרך שבה הם נלחמים?"

"נראה שאין לנו מספיק נתונים. אולי אם נמשיך להשתמש בהם וזה יקרה שוב נוכל להעלות השערות יותר מוצקות."

"שוב? אני לא רוצה שזה יקרה שוב!" אמרה ירדן בתוקף.

"אז מה את מתכוונת לעשות, לא לתת לפזית להילחם יותר? ליואב יש את תרופת הקסם, לא נראה לי שיש סיבה לדאוג יותר מדי."

ירדן חייכה. "יש משהו במה שאתה אומר."

"טוב, אז אחרי שהגענו להסכמה בנושא, אני חייב לומר שזה היה קרב ממש טוב," אמר יואב. "אבל אם תסלחו לי, אני הולך לרפא את הפוקימונים שלי, ואז – זמן למכון!"

"אחריך," אמר אריאל.

= = = = =

כשיואב נכנס למכון, נגלה לפניו מחזה משונה ביותר: הקיר מולו היה מסך טלוויזיה ענק, וליד איפה שהוא עמד היה מעמד עם כפתורים שנראה כמו שלט טלוויזיה ענקי. ברחבי החדר ריחפו קידסצ'אנלים – חדשים וקודמים – וליד השלט עמד אדם בחליפה ומשקפיים; מדריך המכון, יואב הניח.

"שלום לך, אלוף לעתיד!" בירך אותו המדריך. "ברוך הבא למכון הנורמלי של רחובות! תוכל לומר לי את שמך?"

"יואב. זה מכון נורמלי?" הופתע יואב. "לאור העיצוב הטלוויזיוני, הייתי חושב שזה מכון תרבות!"

"אה, אתה יודע מה אומרים, זה בשביל לבלבל את האויב," צחק המדריך, "אבל האמת שמנהיג המכון סתם אוהב לצפות בתוכניות טלוויזיה, והחליט לעצב את המכון בהתאם. עכשיו, תן לי להסביר לך את האתגר של המכון! אם תלחץ על שתי ספרות מסוימות בשלט, זה יפתח ערוץ מסוים במסך. עם כל ערוץ תצטרך להילחם בפוקימון, ואם תנצח אותו תוכל לקבל רמז שיוביל אותך לערוץ הבא, עד שתמצא את הערוץ שבו מנהיג המכון נמצא! אם כי, יש שיגידו שהמנהיג תמיד נמצא ממש כאן… בהצלחה!"

"רגע, עם איזה ערוץ אני מתחיל?" שאל יואב, אבל המדריך נעלם. בלית ברירה יואב ניגש לשלט והתחיל לנסות קומבינציות.

00? כלום לא קרה.

אולי 01, כי זה הערוץ הראשון שהוא מחפש? אין שינוי.

הוא אפילו ניסה את 42, אך גם התשובה לשאלה הגדולה של החיים, היקום וכל השאר לא הניבה תוצאות.
'תחשוב, יואב, תחשוב! אין מצב שהם סתם היו רוצים שתנחש… יכול להיות שהמדריך נתן לך רמז ולא שמת לב?'

הוא חשב עוד קצת, חזר בראשו על דברי המדריך, כשלפתע הוא קלט את התשובה. הוא הקיש 11, והמסך נדלק. 'תמיד נמצא כאן… כאן 11… מחוכם.'

מבזק חדשות הופיע על המסך. "והרי החדשות," הכריזה הקריינית, "מאמן חדש הגיע לאתגר את מכון העיר רחובות! האם הוא יצליח, או האם הוא ייפול? כתבנו עיניון עם הפרטים."

בתחתית המסך נפתח פתח קטן, ומתוכו יצא פוקדור, שנפתח וחשף עיניון. "עיני!"

"עיניון, אה? טוב, אני מקווה שנוכל לראות עין בעין. צא, אריק!"

אריק יצא מהכדור, ועיניון נעץ ביואב מבט מאוכזב, כאילו משחק המילים העליב אותו אישית. "עיני…"

"אה, חוש ההומור שלי לא מספיק טוב בשבילך? מה אתה חושב שאתה, הדוכס העליון על כל הארץ ומחוצה לה? אריק, עוקץ רעל!"

"ריצ'י!"

עיניון בתגובה שלח לעברו צווחה מחרישת אוזניים. "עייייייייייייייניון!"

אריק הגיע אל עיניון ועקץ אותו ישר באישון. גלגל העין המהלך נסוג אחורה בכאב, אבל מיהר להתקדם חזרה לעבר אריק, מרים את רגליו הקדמיות כמתכונן לתקוף.

"גלגול הגנה!"

אריק התגלגל לכדור קטן בדיוק כשעיניון שרט אותו, מגן על עצמו מנזק מלא. איך שהוא נפרש מחדש, אור משונה יצא מהאישון של עיניון, ולפתע עינו של אריק החלה להסתחרר.

"זאת הייתה קרן בלבול! אריק, תנסה להתמקד בו ותשתמש במציצת חיים!"

אריק בהה בעיניון, מנסה לעקוב בעינו אחר תנועותיו, ולבסוף התנפל על הפוקימון בנשיכה. "ליץ'!"
"ניוווון!" קרא עיניון, שנייה לפני שהתעלף.

"כל הכבוד, אריק!" קרא יואב, והחזיר אותו לכדור. קריינית החדשות חזרה לדבר.

"והנה ידיעה שהתקבלה זה עתה – מועמד חדש לתפקיד שר החינוך! פרטים נוספים בשתיים וארבעים." המסך כבה.

יואב ניסה את 42 שוב, את 24, את 02 ואת 40 לחוד, אך כלום לא עבד. 'מה זה יכול להיות?' חשב. 'מועמד חדש… משרד החינוך… שתיים וארבעים? 2:40… אה, עשרים לשלוש! החינוכית!' הוא לחץ על 23, והמסך נדלק שוב – הפעם על התוכנית גלילאו. המנחה התחילה לדבר.

"היום בגלילאו, נגלה את האמת מאחורי הסלעים המשונים בדימונה, נארח את דוקטור עזרא שילמד אותנו להכין משחת שיניים לוויילורדים, ונגלה מי ינצח – מאמן מתחיל, או ארנב קופצני?"

הפתח במסך נפתח בשנית ושוב יצא ממנו פוקדור. הפעם יצא מתוכו לנוני. "לנו!"

"אני אתן לאריק לנוח בינתיים. כספי, אני סומך עליך!" יואב הוציא את כספי מהכדור, וזה הקיף את לנוני בסיבובים ואז התמקם בריחוף מולו.

"שריטה!"

עוד לפני שכספי הספיק להגיב, לנוני נעץ בו עיניים דומעות, וכשהשריטה פגעה בו היא כמעט ולא הסבה נזק.
"עיני בובת תינוק, אה? אין בעיה. גחלת!"

לנוני התחמק מכדור האש הקטן במהירות, והחל פתאום לשיר. "נוני נוני, נוני נוני~" גלי קול, תווים ולבבות ורודים יצאו מפיו ופגעו בכספי, מעיפים אותו אחורה.

"מה? אבל קול מנטרל הוא מהלך פיה! לכספי יש התנגדות אליו! איך זה עשה כל כך הרבה נזק?" יואב שלף מהר את הטלפון שלו, פתח את הפוקידע בעמוד של לנוני וגילה ישר את התשובה.
"היכולת שלו היא נורמלייז! כספי, תלך על האסטרטגיה שלנו נגד אריק!"

נראה שכספי הבין. כשלנוני תקף בקול מנטרל שוב, כספי השתמש בצווחה ונטרל את המתקפה (באופן אירוני), ואז הביס סופית את לנוני עם גחלת. המנחה המשיכה לדבר.

"אבל לפני הכל, התשובה לחידה היומית שלנו – 'מה קורה באפריקה כל דקה?' התשובה היא, 'עוברות שישים שניות'!" המסך כבה שוב.

יואב לא הופתע לגלות שלחיצה על 60 לא הניבה תוצאות. הם לא היו עושים את זה כל כך ברור. 'רגע, התשובה בכלל אמורה לבוא בסוף התוכנית, בהתחלה שואלים את השאלה… יכול להיות ש…?' הוא לחץ על 06, והמסך נפתח בערוץ הילדים – ספציפית, בפתיח של הפיג'מות. יואב באופן אישי מעולם לא צפה בתוכנית הקלאסית, אבל אפילו הוא הכיר את השיר הקליט וזמזם אותו בשקט. בעוד השיר מתנגן, ירדו לעברו מהתקרה ניו קידסצ'אנל ופריביוס קידסצ'אנל.

"קרב כפול? במקרה בדיוק על זה התאמנתי היום. כספי, אריק, תתכוננו לסיבוב נוסף!" הוא הוציא את שני הפוקימונים. "לאש יש חיסרון על תרבות, אז כספי, תשתמש בעיקר בצווחות ותשמור מרחק בטוח. אריק, מציצת החיים שלך היא עדיפות מספר אחת. צאו!"

אריק קפץ אל עבר ניו קידסצ'אנל, מתכונן לנשיכה, כשהפוקימון הכחול פשוט נשכב על הגב ואריק עבר יש מעליו. הוא ניסה לקפוץ הפעם על פריביוס קידסצ'אנל, אך גם זה נשכב וגרם לו לפספס.
"לעזאזל עם יצורים דו ממדיים…"

כספי ריחף בערך שני מטרים משני הפוקימונים והשתמש בצווחה, אבל פתאום נשמע רעש צורם מכיוון הפוקימונים היריבים ונטרל את גלי הקול. אפילו השיר שהתנגן ברקע התחיל להתעוות.

"הם משתמשים בשיבוש רדיו… כספי לא יכול להתקרב כי הוא חלש לתרבות, ואריק לא יצליח להגיע בגלל תרגילי השכיבה של שני אלה! מה עושים?"

אריק ראה שהמאמן שלו בבעיה, והחל לצמצם את האישון שלו, מנסה להתמקד בפרטים שלא ברורים בהסתכלות ראשונית. פתאום נראה שהוא מצא משהו, וצעק, "ריצ'י! ליצ'י!"

נראה שכספי שמע אותו מעבר לגלי הרדיו המשובשים, ושינה כיוון והחל לעוף אל עבר פ"ק.

"מה אתם עושים?!" צעק יואב. "הוא סתם מסתכן!"

כספי הגיע קרוב מאוד ליצור הסגול, ירה גחלת היישר אל עבר סמליל הפרצוף המופתע שלו ואז התחמק במהירות וחזר לשמור מרחק. נראה שהפגיעה בסמליל הכאיבה לפ"ק מאוד, למרות ההתנגדות שלו לאש. אריק זינק שוב אל עבר נ"ק, שכרגיל התכופף, אך כשאריק היה בדיוק מעל היצור הכחול הוא הפך את עוקצו למזרק. השינוי גרם לתוספת משקל ולו ליפול ישר על הפוקימון השטוח, משם הוא קפץ שוב אל עבר הסמליל הפגוע של פ"ק, ותקע בו עוקץ רעל.

להפתעת יואב, הסמליל פשוט התפוצץ והעיף את אריק אחורה, אך לא נראה שהוא נפגע יותר מדי. לעומת זאת, נראה שעיוותי הרדיו מתחילים להיחלש! "הסמלילים מחזקים את שיבוש הרדיו שלו? בסדר, תחזרו על מה שעשיתם עכשיו עם כל אחד מהסמלילים!"

הקומבו של גחלת, נסיגה, שימוש בפוקימון כמקפצה ופיצוץ הסמליל חזר על עצמו חמש פעמים בהצלחה יתרה. כשהסמליל האחרון התפוצץ, שיבוש הרדיו נפסק לגמרי ופ"ק נפל לרצפה.

"עכשיו ההזדמנות שלנו! כספי, צווחה! אריק, מציצת חיים!"

כספי צווח והוריד את ההגנות של פ"ק, ואריק נשך אותו ושאב ממנו את כל האנרגיה שנותרה בו. לאחר מכן הם חזרו על כך עם נ"ק, שתרגיל השכיבה שלו לא עזר לו בזכות אסטרטגיית נפילת המזרק של אריק. מהר מאוד שני הקידסצ'אנלים שכבו מעולפים על הקרקע.

המסך התחלף להראות משהו אחר – סרטון של עודד פז צועק: "רוצים עונה 'שירית! רוצים עונה 'שירית! רוצים, רוצים, רוצים עונה 'שירית!!!" ואז כבה.

יואב התחיל לחשוב. 'התשובה היא מן הסתם לא 10, הרי אף אחד מהרמזים עד עכשיו לא היה מובן מאליו. אולי זה שוב הפוך?' הוא ניסה את 01 שוב, ללא הצלחה. 'שני הרמזים הקודמים היו קשורים לזמן, אולי זה קשור לעשר בשעון?' אבל גם 50 וגם 22 לא הניבו תוצאות. לאחר חשיבה ארוכה שלא הניבה אף רעיון חדש, הוא נכנע ולחץ על 10. המסך הפעם לא נדלק, אלא החל להתרומם אל תוך התקרה, חושף לאט חדר חשוך מאחוריו. "מה אתה יודע, לפעמים התשובה הברורה מאליה היא באמת הנכונה," אמר קול מוכר מהצד השני.

המסך התרומם עד הסוף והאור בחדר נדלק, חושף סלון ביתי טיפוסי – ספה, שולחן שעליו שלט, ומולם טלוויזיה – כולם בגודל נורמלי, תודה לאל. על הספה ישב בנוחות מדריך המכון.
"המדריך? מה אתה עושה פה? איפה מנהיג המכון?"

המדריך צחק. "כשאמרתי שיש שיגידו שהמנהיג תמיד נמצא ממש כאן, זה לא היה רק רמז לערוץ הראשון שעליך למצוא. אבל אף אחד עף פעם לא קולט את כפל המשמעות! נעים מאוד, יואב. שמי הוא משה כהן, ואני מנהיג המכון של רחובות."

המשך יבוא