ראשי / יצירה / המרדף אחרי האור: פרק 4 – לוסידיוס, מה הסיפור שלך? / אספריטזי וטל הרוש

המרדף אחרי האור: פרק 4 – לוסידיוס, מה הסיפור שלך? / אספריטזי וטל הרוש

אני לא זוכר מה קרה כשסאם שם אותי בכדור ההוא. אני רק זוכר שהייתי עייף מאוד לפתע, ושהיה שחור ושקט. בצורה מוזרה, זה היה די מנחם. אני זוכר שעבר לי שמץ של מחשבה בראש שכשסאם יוציא אותי, אני אכיר עוד מ"בני האדם" האלה שסליקוברה דיבר עליהם בזמן שנמנם באחד מזוגות המכנסיים של סאם. אבל לפתע, הבזק אור העיר אותי ומצאתי את עצמי בשדה יפהייפה שופע עשב ופרחים, ומולי עוד יצור מוזר שכנראה מנסה להרוג אותי. יש לי הרגשה שאני אצטרך להתרגל לזה.

"פדיסקון, קרן בלבול!" שמעתי מישהו לפתע קורא. היצור שלפני, פדיסקון שמו, פתח את פיו וצווח מין סוג של גל קול, למזלי התחמקתי במהירות והסתכלתי על סאם, תוהה מה עלי לעשות, רק שסאם לא נראה בטוח בעצמו יותר ממני. "אמ, אוקי… א-אה… אולי הייתי צריך לבדוק איך אתה נלחם לפני כן…" הוא אמר בגיחוך, אפילו שהיה ברור שהוא התחיל להילחץ.

"הי, זה בסדר!" שמעתי קול אומר שוב. הסתכלתי מאחורי פדיסקון, וראיתי בחור צעיר שדמה לסאם, רק שהיה גבוה יותר ועם זקן. " זה למה יש לנו את הקרב הזה, כדי שנוכל להתאמן! קדימה, אתה לא צריך לדאוג על זה שאתה תפשל בפני!". נראה שסאם התאפס, וחיוך החל להימרח על פרצופו. "כן! זה הזמן לעשות את זה בסגנון שלי! לוסידיוס, אין לי מושג מה אתה יכול לעשות, אבל תעשה משהו!" הוא אמר את זה עם כל כך הרבה ביטחון… שכמעט ולא הבנתי שחזרנו לנקודת ההתחלה ועדיין אין לי מושג מה לעשות. החלטתי ללכת עם זה ולנסות להתרכז. אולי ככה אני אוכל להיזכר אם אני יודע איך להילחם. פתאום רגלי כשלו עלי, והתחלתי לראות מטושטש… יכול להיות שזו הייתה הקרן ממקודם? לא, זה לא זה… לאט לאט תמונה מסוימת התגבשה במוחי… תמונה של –

-בום!-

= = = = =

"הי בחור קטן, אתה בסדר? הפיצוץ הבהיל אותך? הנה, תשתה קצת…" הרגשתי שסאם מקרב אלי את הפיה של הבקבוק שלו, ושתיתי ממנו קצת. "וואו, הפיצוץ הזה היה גדול. הוא כנראה נגרם על ידי פוקימונים, אבל כמה גדולים הם אם הם גרמו אותה?!" ניסיתי להתיישב, אבל הראש שלי מיד כאב.

"המממ, זה נראה שהוא ניסה להשתמש בסוג של מתקפה מסוג על חושי, אבל לא התאמן מספיק לקראתה. אולי באמת עלית על משהו כשאמרת שכדאי להפסיק להילחם…" הנער הגבוה לצד סאם רכן מעלי ובחן אותי. "אתה יודע, לא נראה לי שאי פעם ראיתי פוקימון כזה. אולי בגלל שהוא נדיר, קשה יותר לאמן אותו, וזה למה הוא- סאם?! לאן אתה הולך?!"

סאם נראה באופק רץ לכיוון הפיצוץ, אתם יודעים, כמו שבן אדם נורמלי יעשה. "הוא תמיד ככה… בטח מנסה לראות אם מישהו צריך עזרה אפילו שיש לו פוקימון אחד מעולף ואחד שלא יודע איך להילחם… אני בא, סאם! פדיסקון, תסחב את הפוקימון של אח שלי על הגב שלך!" פדיסקון ואני הסתכלנו אחד על השני בצורה מביכה. "אז… מה הולך?" אמרתי, ופדיסקון גיחך. "לא אתה" הוא צחק, והעמיס אותי על הגב שלו, מתקדם לעבר מה שהיה אמור להיות אחר צהריים נורמלי.

= = = = =

"אני לא מאמינה! אני פשוט לא מאמינה!" אמרה פלורג'ס, נסערת. "איך מישהו יכול אפילו לחשוב על לנסות להתקרב לשטח של הגברת?!" היא צרחה בעוד היא מטיחה מתקפות על האויב.

"תרגעי, מיס פלורג'ס" אמר רוביפיימר, שהיה עסוק בלסלק את ענן הפלאבבה והפלואט הכועסות מעליו, שפיזרו אבקנים אלרגניים בכל מקום לאחר שהוא אמר להן שאמא עסוקה והן לא יכולות להפריע לה. " את באמת חושבת שהגברת -אוחטצ'ו- הולכת להיות מרוצה עם ה -אטוצ'ו- התנהגות שלך? היא בפירוש אמרה לנו לא להתערב! היחיד שאמור להרחיק מסיגי גבול הוא קומו-או. תאמרי לי, מיס פלורג'ס, האם את מנסה לחבל בעבודה שלו כדי שיפול לזעמה של הגברת?" שאל בחשדנות "מה נראה לך?!" היא אמרה בעוד היא נלחמת באבסול, שניסה להנחית עליה מתקפות אופל ללא שום השפעה. "אם אני אגיע לשם ראשונה וארסק לבן האנוש הזה את הגולגולת, הגברת סוף סוף תראה שהיא לא הייתה צריכה לרחם על יצור מעצבן כמו קומו-או הזה!" צרחה בכעס

"אה, ו -אפטצ'ו- אני מניח שכשאת הסתכלת עליו שומר על הגבול למשך שעה, את תכננת את התוכנית המרושעת הזאת?" "א-אתה תשתוק אתה!" אמרה פלורג'ס, מעט מובכת, יצרה מטר של אור ירח מעל אבסול, שנחת על הרצפה מעולף, ומיקמה את תשומת הלב שלה על קבוצת אנשים שביניהם קומו-או, מתאבק בגליילי ענקי ומסרב לקפוא. אחרי הכול, זו הייתה הדרך המושלמת להוכיח את עצמו לגברת, על ידי להראות לה שחולשה לסוגים היא לא הכל והוא עדיין יכול להיות שימושי. קומו-או ראה הרבה בחיים שלו, ומצא את האסטרטגיה של גליילי להיות די צפויה. הוא בדיוק עמד להכניס אותו לתנוחה נוחה כדי להכניע אותו, כש- "היייייי! את שם!!!" מתבגר אנושי צעיר נראה באופק רץ לכיוון הקרב, אל אישה שנראה שאיכשהו נתקעה בכל הבלגן ולא יכולה לצאת. "סאם הגיע לעזור!" צעק בן האדם שמסתבר ששמו סאם אל האישה המבולבלת. "א-אני באמת מעדיפה שלא, אני ממש עומדת לעזוב-" ניסתה לומר "צדק לגברת!" צרחה פלורג'ס כשהיא מסתערת על האישה חסרת האונים…

3 1 vote
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest
6 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
מולגי מבולבל ממה שקורה, אך עדיין מנסה את מיטבו
מולגי מבולבל ממה שקורה, אך עדיין מנסה את מיטבו
1 month ago

אוקיי קיי, עד כה אוהב לראות את הדבקים מנקודת המבט של פוקימון אצל מאמן. ובזמן שאין ממש מידע חדש על הפוקימון המיסטורי הזה הקרוי "לוסידיוס", כן יש פיצוץ ומניח חשיפה של כמה דמויות חדשות, או יותר נכון פוקימונים.
האמת שכל הקטע הזה די בלבל, אבל הצלחתי להבין שפלורג'ס רוצה שקומו הו יכשל בשביל שלפי מה שאני הצלחתי להבין, "יפוטר".

אלון 2
אלון 2
1 month ago

פרק קצר וממש ממש מוזר ומעניין בו זמנית אבל עדיין ממש אהבתי אותו

למא"פ (ליו מאמן האיבי מהפלפון)
למא"פ (ליו מאמן האיבי מהפלפון)
1 month ago

זה עדיין בין הסיפורים הכי מושקעים באתר

מיוטו המלך
מיוטו המלך
1 month ago

רגע רגע מה למה מחכו את התגובה שכתבתי

6
0
Would love your thoughts, please comment.x