סרטים

ספיישלים

תוכנית (אופקים)

תוכנית (אש קטצ׳אם)

חדשות

פוקידע

כתבות

מנגה

מידע

פוקימון שני וארגמן

משחקים

מדריכים

יצירה

פוקימון כחול לבן

מחוז מפלצות כיס

יוטיוב

ביקורת סרט "מיוטו מכה שנית": עומק, אהבה ונקמה בעולם של מילה אחת.

01. "מיוטו מכה שנית" הוא הסרט הראשון בסדרת הסרטים של פוקימון. הסרט מגולל את סיפורו של מיוטו, פוקימון אשר הומצא על ידי בני האדם ומחפש משמעות לחייו. ניסיון חייו של הפוקימון ברגעיו הראשונים הוא קריטי והוא מסמל את מה שעתיד לבוא לאחר מכן. ראשית, מיוטו מתיידד בסרטון "לידתו של מיוטו" עם נערה בשם אמבר, אשר אינה שורדת כמוהו, מה שמותיר בו צלקת גדולה. מאותה נקודה ואילך מיוטו מנסה להבין את הסיבה מאחורי הדברים שקורים בחייו. בהמשך, הוא משיג הכרה והדבר הראשון שהוא נתקל בו זו ההחלטה שהוא נועד להיות שפן ניסיונות במעבדת חוקרים. דבר אשר לא יושב טוב עם תפיסת עולמו של מיוטו. הוא מחליט לעשות מעשה ולעזוב את המקום. לאחר מכן, הוא מאומץ על ידי מנהיג צוות רוקט וגם אז מיוחסים לו דעות קדומות אשר מכוונות אותו להיות עבד ותו לא. בשלב הזה מיוטו מחליט לקחת את העניינים לידיים ולברוא לעצמו עולם משלו. הרי שאם החיים הם יפים, ואף אחד אחר לא מוכן לספק לו אותם, אז הוא יספק אותם עבור עצמו.

02. בשנת 1818, בעיר ז'נבה אשר ממוקמת בדרום מערב שוויץ, היו נוהגים בני הזוג פרסי ביש ומרי שלי לבקר את לורד ביירון, שהיה אז משורר ידוע. הם היו יושבים ביחד בערבים עם עוד מספר חברים, מבלים יחדיו ומנהלים מערכת יחסים חברית. באחד הערבים, כך סופר, לורד ביירון הציע לחבריו לערוך תחרות כתיבה של סיפורי אימה. בין האורחים הייתה גם מרי שלי שהחליטה להשתתף בתחרות ולבסס את הרעיון שלה על סיוט שחלמה בלילה שלפני על דמות מעוררת אימה. היא הייתה אז בת 19 בלבד. בסיפור היא מגוללת את עלילותיו של סטודנט בשם ויקטור פרנקשטיין, אשר מגיע למסקנה שעל מנת להבין את משמעות החיים, הוא קודם צריך להבין את משמעות המוות. הוא לוקח איברים של גופות מתות ומחבר אותם יחדיו. לאחר מכן, הוא מצליח להפיח חיים ביצור שיצר. היצירה שלו, שהייתה אמורה להיות הישג חייו, נתפסת כמפלצת רק בשל חזותה המכוערת. בהמשך ניתן לראות כיצד הדמות היא בעלת מזג טוב ביסודה, והיא מצילה נפשות רבות לאורך חייה, ולמרות זאת, היא נתפסת כחריגה ושונה, מה שמוביל להתאכזרות של הקהילה כולה כלפיה.

03. טענתי היא שמיוטו הוא סוג של פרנקשטיין. בסרטו של קנת' בראנה משנת 1994, המפלצת מצוטטת כשהיא אומרת: "יש בי אהבה שכמותה אתה בקושי יכול לדמיין וזעם שכמותו לא היית מאמין. אם אני לא יכול לספק את אחד הצרכים הללו, אז אתמכר לשני". כל מה שמיוטו אי פעם רצה זה להיות נאהב, לדעת שיש מישהו שדואג לו ומוכן לעזור לו. זאת הסיבה שהוא היה כל כך נעים מזג כאשר הוא בילה לצד אמבר ושלושת הפוקימונים ההתחלתיים, בסרטון "לידתו של מיוטו". רק כאשר האפשרות להיות אהוב, ורק כאשר החברים היחידים שהוא הכיר נלקחו ממנו, רק אז הוא שינה את צורתו והפך להיות המפלצת שאף אחד לא היה מוכן לקבל. האמת היא שגם אז מיוטו היה מוכן לנסות את דרכם של אלה שהוא היה במגע איתם. כשהוא פנה אל המדען ושאל אותו – "מה גורלי בעולם?" המדען ענה לו את הדבר היחידי שהוא יכל לענות לעכבר מעבדה: "אתה פה כדי לשרת את צרכיי". כשמיוטו פנה אל דמות אבהית יותר, קרי: ג'ובאני, בניסיון למצוא מקום מפלט, כל מה שהוא נתקל בו היה ניצול ציני של כוחותיו. לא פעם אחת נאמרה למיוטו מילה טובה, או שהוא אהוב על ידי סובביו.

04. היבט נוסף שניתן לדון בו הוא היעדר השם של המפלצת. אומנם הדעה הרווחת בציבור היא שלמפלצת בסיפורה של מרי שלי קוראים "פרנקשטיין", אך זוהי דעה שגויה. מדובר אך ורק בשם משפחתו של הסטודנט, לא בשם המפלצת. למען האמת, למפלצת אין שם. הסבר לכך יכול לבוא מהניסיון להרחיק את האפשרות להזדהות עם היצור, או מצד שני, את הריחוק מכל דבר אנושי. שהרי נתינת שם שוות ערך לנתינת משמעות. ברגע שאין למשהו שם, הוא חסר ערך. המפלצת של פרנקשטיין סבלה מעניין זה וכך גם מיוטו. למיוטו אין שם משל עצמו, הוא בסך הכל מיו סוג ב', או כמו שהוא אומר בסרט: "אני רק שיבוט. צללית של מיו".

05. הביקורת החברתית של הסרט נוגעת בשאלה "מהי מפלצת?" ותוהה לגבי קיומה. טענתי היא שמדובר בתגובה למערכת המורכבת מלחצים, שנאה, וחוסר קבלה המובילה דמויות כאלה לבצע מעשים מפלצתיים. במקרה שלנו אין זה פלא שמיוטו מבצע את הפשע שבגינו הוא מואשם. הרי אף אחד לא מוכן לקבל אותו כפי שהוא. חיזוק לטענה הזו ניתן לראות בדמותה של המפלצת של פרנקשטיין. כל דרישותיה הסתכמו לדבר אחד: אהבה. בספר, סעיף זה מפורט לשתי בקשות: בת זוג ממין נקבה וקבלה מצד הציבור. אך כל מה שהמפלצת נתקלת בו היא חומה של בורות, פחד ושנאה. בתגובה לכך, המפלצת יוצאת במסע נקמה הכולל אלימות, רצח ופגיעה. מוסר ההשכל שלנו הוא כזה שגם רלוונטי לחיים האמיתיים: אין דבר כזה "ילד רע" מטבעו. כל אספקט בחיי האדם הוא תלוי חינוך, חברה ותרבות. במידה ואותו יחיד יגדל בסביבה אוהדת, כזו שתאהב אותו ותקבל אותו כפי שהוא – אז הוא יהיה חלק אינטגרלי ממנה. במידה ולא, אז אותו אחד עוד עשוי לגדול ולהיות מפלצת, בדיוק כמו מיוטו.

פוסטים קשורים

11 תגובות

  1. היטמן משוואה את יצירתו של מיוטו לסיפורו האגדי
    של על ויקטור פרנקשטיין. היטמן טוען שסיפורו של מיוטו לקוח הרבה
    מהשראת סיפוריו ויצירותיו של פרנקשטיין, ושתופסים את מיוטו בעולם הפוקימון בצורה
    נורא דומה שהתייחסו לפרנקשטיין ויצירותיו הלא טבעיות.

  2. יפה אהבתי תמשיך חלק שתים עם סרטי המשך תספר את הנקודה של מיוטו מתחלה עד הסוף.
    מיוטו במשך תומך רק בפוקימונים כי אלה מי שמקבל אותו אולי פוחד להיות עם בני אדם כי הבת אדם היחדי שאהב איננו עוד.
    אפשר למשיך לחקור אליו באמת סיפור יפה של יצירת מפלצת פוקימון הכי חזק שבסוף רק טוב שומר על כולם…

  3. ממש ממש אהבתי את המאמר שלך על מיוטו.

    לא הייתי קורא לזה ביקורת, כי זה לא תואם את המאפיינים של ביקורת, אלא יותר מאמר.

    זה היה מאוד יפה ומאוד נהניתי לקרוא את זה.

    זה מסוג המאמרים שאני יכול לקרוא תוך חמש דקות ולהצטער על זה שאין עוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *