פוקימון – במהירות החושך / איידן סוייר
מדריך פרקים: https://pocketmonsters.co.il/?p=54398
הערה: חלק 5 יפורסם בקצב של 2 פרקים בשבוע, ביום שבת.
– – – – –
הבוקר כבר עלה כשריק ולאנס חזרו אל מקדש המים. ריק התכוון לרדת אל המחסן, שם חיכה לו המזרן שלו, אבל הוא ידע שלא יצליח להירדם אחרי מה שעבר היום. הוא הביט בלאנס מתארגן לישון על המזרן שלו בחדר הראשי, לא מוטרד במיוחד ממה שעברו הרגע.
"ידעת שזה מה שייקרה?" שאל לבסוף.
"מה אתה חושב?"
"אם כן, אני מבין למה לא השתמשת בסלבי מלכתחילה לפתור את כל הבעיות שלנו", ענה ריק, "מצד שני, זה אומר ששיקרת לאוקיינוס".
"לשקר לאוקיינוס זה מחיר פעוט לשלם עבור הפלת צוות רוקט".
"אז אם אני אנסה להשתמש בסלבי כדי להציל את אבא שלי…"
"לא תוכל לעשות דבר, חוץ מלצפות בו שוב נופל אל מותו", הנהן לאנס, "גרוע יותר, יכול להיות שתסיט איכשהו את בידריל ממסלולה מלכתחילה ותגרום לה לתקוף את אביך. תחשוב מה זה להמשיך לחיות עם הידיעה הזו".
"אוקיינוס יצטרך לחיות מעכשיו עם הידיעה שהוא זה שגרם למותה של אשתו".
"כל כך אכפת לך מאוקיינוס?"
"הוא אמור לעזור לנו. מה יקרה אם ישנה את דעתו עכשיו?"
"הוא לא", אמר לאנס בביטחון, "עוד לפני מאורעות הלילה, לא היה אכפת לו במיוחד אם צוות רוקט ימשיך להתקיים או לא. אבל הוא אדם עם כבוד, וכעת הוא יעמוד במילה שלו לעזור לנו, גם אחרי שהכול השתבש".
"אז ניצלת אותו", אמר ריק, "שיקרת לו והצעת לו משהו שידעת שהוא לא רק בלתי-אפשרי, אלא ישבור אותו לחלוטין".
"ריק, אתה יודע איזה מין אדם היה אוקיינוס?" שאל לאנס, "הוא אמנם רב עם אשתו על היותו אלים, אבל בעצם היא זו שריסנה אותו כל השנים האלה. אחרי מותה כבר לא היה לו בשביל מי לרסן את האלימות שלו. במהלך המשפט של ג'וני פאקסטון, אקירה התפרץ לאולם חמוש באקדח. הוא ירה בשני מאבטחים שחסמו את דרכו לפני שהספיקו להשתלט עליו. אחרי התקרית הזאת, ג'וני הפסיק לטעון שהוא חף מפשע. הוא הבין שעדיף לו כבר להיכנס לכלא המוגן ולא להמשיך לחיות באימה כל חייו".
"ומה קרה לאוקיינוס?"
"צוות רוקט הצליחו להציל אותו מהכלא, כי הוא לא הרג אף אחד. כשהוא הבין שלא יצליח לנקום בג'וני פאקסטון, פנה להאשים את השותף שלו בצוות רוקט".
"מה הוא קשור?"
"אתה זוכר מה אוקיינוס סיפר? שבגללו פרץ הריב עם מאיקו מלכתחילה? אקירה האשים אותו במותה והתפרץ לביתו, אבל במקום רק להכות אותו כפי שתכנן, אקירה רצח את אשתו לעיניו ולעיני בתם בת העשר. הוא אמר שעכשיו הם שווים".
"אבל אשתו לא עשתה שום דבר!"
"אקירה עדיין היה חייב להרגיש שמישהו שילם על מותה של מאיקו", אמר לאנס, "רק אחר כך, כשלא היה לו עוד במי לנקום, הוא הפך לשבר הכלי שהוא היום".
"אז אתה אומר שזה הגיע לו?" שאל ריק, "אתה חושב שבגלל שהוא עשה דברים איומים, מותר לך להחליט שמגיע לו להיענש עליהם? במה אתה טוב יותר ממנו?"
"כי אני צריך את אוקיינוס והצוות שלו לצדי נגד צוות רוקט, ומה שעשיתי היה לטובת הכלל".
"ומה אם לעשות דבר כזה לי ישרת את טובת הכלל? תפגע ככה גם בי?"
"כל עוד אתה בצד שלי, אני לא רואה שום סיבה שדבר כזה יקרה".
"נניח… נניח ששלושה גנרלים אחרים יסכימו להצטרף אליך, בתמורה לכך שתהרוג אותי".
"אתה חושב שאני מסוגל לדבר כזה?"
"אני לא יודע", ענה ריק, "אתה יודע מה? אל תענה לי. אם היית מסוגל לשקר לאוקיינוס, אין שום סיבה שלא תשקר גם לי".
"אז מה תעשה עכשיו? תנטוש את הצוות שלנו? תגרום למה שקרה לאוקיינוס להיות לחינם?"
"אני לא אעזוב, אבל רק בגלל שיש לי אנשים להגן עליהם, ואין לנו לאן ללכת".
"זה כל מה שחשוב", אמר לאנס, "לכן אתה יכול להיות בטוח שאני לצדך ולא נגדך".
ריק לא ישן הרבה שעות, אבל ממילא לא יכול היה להבחין בין יום ללילה במאורת הדרקונים. כשהתעורר, הוא קם ממיטתו ועלה בחזרה אל החדר הראשי, ושם ראה שלאנס כבר ער ואוכל מרק לארוחת הבוקר או הצהריים שלו.
"החלטתי", אמר.
"מה החלטת?"
"אני אשתף פעולה עם מה שתרצה, אבל גם אני רוצה לנסוע בזמן".
"כבר סיכמנו שאתה מקבל משהו אחר בתמורה לעזרה שלך".
"ידע שלא עוזר לי בכלום? אני יודע שאפשר לערוך מסע בזמן, אבל לא יכול לערוך אותו בעצמי?"
לאנס הניח את הכף שלו. "אולי אתה צודק, אבל בכול מקרה, זה בלתי אפשרי. כדור הקריסטל כבר לא אצלי".
"איפה הוא?"
"נשאר מאחור בקיין".
"אז בוא ניקח אותו מהר לפני שמישהו…"
"מהר?" גיחך לאנס, "חלפו בינתיים 14 שנה, ריק. אתה באמת חושב שהוא חיכה לך באותו מקום כל הזמן הזה?"
"איך נתת לדבר כזה להישאר מאחור?!"
"לא הייתה ברירה", אמר לאנס, "המקדש ביער אילקס הוא המקום היחיד שממנו יכול כדור הקריסטל לנסוע בזמן יחד עם מי שאוחז בו. בכול מקום אחר הוא חייב להישאר מאחור".
"בסדר", אמר ריק, "אז תמצא אותו שוב, כמו שמצאת אותו בפעם הקודמת".
"בפעם הקודמת היה לנו מזל. הכדור היה בידיו של פרופסור אלם שחקר אותו. זו משימה קשה, להתחקות אחר עקבותיו של פוכדור שנוסע בזמן, אתה בטח מתאר לעצמך".
"ובכול זאת עשית את זה בשביל אוקיינוס. לא תעשה את זה בשבילי?"
לאנס הרהר בכך לרגע. "אני יכול לנסות", אמר, "אבל בשביל מה בכלל אתה רוצה את כדור הקריסטל? הרי אתה כבר יודע שאי אפשר לשנות את העבר".
"אני לא רוצה לנסוע לעבר. אני רוצה לנסוע לעתיד. אני רוצה לדעת מה יהיו תוצאות הגרלות הלוטו הבאות".
לשמע מילותיו של ריק, לאנס כמעט נחנק מהמרק שלו, והתחיל להשתנק ולהשתעל בחוזקה.
"יצאת מדעתך?!" הצליח לומר.
זו הפעם הראשונה שריק ראה אותו כך – הוא לא זכר שהדרקון האדום איבד את עשתונותיו בעבר.
"מה כבר אמרתי?"
"אתה לא נורמלי! מה יהיה אם תגלה שמשהו איום ונורא עומד לקרות, ותדע שאין שום דבר שביכולתך לעשות כדי למנוע את זה?"
"למה אתה מתכוון?"
"נניח שיהיו לך את תוצאות ההגרלה, אבל תוך כדי כך תגלה… אני לא יודע, שפרסי מתה".
"אם זה עומד לקרות, אני בכול מקרה לא יכול למנוע את זה".
"לא! העתיד אף פעם לא ידוע, אבל אם תבקר בו הוא יהפוך להיות העבר שלך, ואז לא תוכל לשנות אותו, כי הוא כבר עבר… אל תתעסק עם הזמן, ריק!"
"אתה בטוח שככה זה עובד?"
"אני לא בטוח, אף אחד לא יכול להיות בטוח! אתה באמת רוצה לסכן את כל מה שיש לך בשביל קצת כסף?"
"על אחת כמה וכמה", ענה ריק בהחלטיות, "אז יהיו לי גם כסף וגם תשובות".
לאנס לא אמר דבר ורק הביט בו כאילו הגיע מהעתיד. ריק חייך חיוך של ניצחון.
"אז בעצם אתה לא יכול שלא להסכים, כי זה חלק מהעסקה המקורית: הבטחת לי ידע ועכשיו אתה לא יכול לספק אותו. כדי לא להפר את מילתך, תעזור לי לגלות אותו בעצמי. תשיג לי שוב את כדור הקריסטל".
"בשביל קצת כסף…"
"להרוס לאוקיינוס את החיים זו מטרה מספיק טובה, אבל כסף לא?"
"בסדר", אמר לאנס, "אבל זה ייקח זמן".
"אני לא ממהר לשום מקום".
"ואנחנו ניאלץ להיפרד מקלייר".
"למה דווקא ממנה?"
"אני לא בדיוק יכול לצאת למסע חיפושים כרגע, ואת אשת המחשבים שלי אני צריך לצדי. קלייר היא היחידה שאני סומך עליה מספיק בכדי לשלוח אותה לחפש את כדור הקריסטל".
"אבל לקלייר יש מכון פוקימונים לנהל".
"אין שום בעיה למצוא לה מחליפה זמנית".
"והיא גם היחידה שאני מסתדר איתה כאן".
"זו האפשרות היחידה", אמר לאנס, "אם אתה לא מוכן לוותר על חברתה של קלייר כדי למצוא את כדור הקריסטל, אפשר מצדי לוותר על כל העניין".
ריק היסס אך לבסוף הסכים.
לאחר שלאנס עדכן את אחותו בתוכנית החדשה, היא הגיעה אל המקדש להיפרד משניהם.
"יש לך דרישות גבוהות", אמרה לריק.
"תודה שאתם כאן כדי למלא אותן".
"יש לך מזל שאני מחבבת אותך", קלייר הנידה בראשה. "יש משהו שהייתי צריכה לומר לך עוד מהפעם הראשונה שנפגשנו כאן. דחיתי את זה, אבל כדאי שתדע את זה לפני שאנחנו נפרדים".
"מה זה?"
"הסיבה שלאנס רצה שניפגש היא לא רק מה שחשבת. הוא רצה שנכיר טוב יותר, כדי שכשכול הסיפור הזה יסתיים, תהיה לך עורכת-דין טובה שמכירה אותך".
"את עורכת-דין?" שאל ריק, "חשבתי שמנהיגי מכון עוסקים רק בסכסוכים בין מאמנים".
"בכול זאת למדתי משפטים, כדי לעשות את התפקיד הזה בכמה שיותר מקצועיות. לאנס שיתף אותי בתוכניות שלו כי הוא ידע שחלק מהדברים שהוא עושה כאן לא בדיוק חוקיים, והוא צריך מישהי שמכירה את מערכת המשפט כדי למצוא פרצות בחוק שיאפשרו לו לפעול בביטחון".
"נשמע שכולכם תצטרכו עורך-דין בסופו של דבר".
"אולי, אבל בינתיים אף אחד אחר מאיתנו לא מבוקש על רצח", אמרה קלייר, "מה שאני מנסה לומר לך הוא שאכפת לנו ממך, ריק. אנחנו דואגים לעתיד שלך גם אחרי שנסיים עם צוות רוקט, אנחנו לא מתכוונים להשתמש בך ואז לתת לך להיזרק לכלא. תבין כבר שכולנו באותו צד".
3 תגובות
כמה נחמד
למה הוא צריך את סלבי?
אני רוצה שריק יתחיל לאסוף פוקימונים אגדיים
ואז הוא יהיה חזק ממש וזה יהיה מגניב או משהו