סרטים

ספיישלים

תוכנית (אופקים)

תוכנית (אש קטצ׳אם)

חדשות

פוקידע

כתבות

מנגה

מידע

פוקימון שני וארגמן

משחקים

מדריכים

יצירה

פוקימון כחול לבן

מחוז מפלצות כיס

יוטיוב

המצוד אחר כבוד: פרק 6 – הכירו את דון קורליאון מסיציליה!

האיש השמן הציג את עצמו כדון קורליאון, ראש ארגון המאפיה בסיציליה, והוא היה שמן כמו סנורלקס ממוצע. "אני תוהה מה לעשות איתך", אמר באנגלית לאחר שעוזריו אמרו לו שהאסיר שלהם דובר את השפה.

"אתה יכול לשחרר אותי", אמר מאיר במבט מתחנן.

"ואיך זה יעזור לנו?" אמר לו והחווה לעבר כל הסובבים.

"אתם לא תפגשו את המוות שלכם".

דון קורליאון וסגניו צחקו. לחיו של דון קורליאון רטטו כמו ג'לי.

"אנחנו לא מתכננים למות בזמן הקרוב", אמר לאחר שנרגע ושתה כוס וודקה משובחת.

"אז יש לי חדשות בשבילכם. אני הסתבכתי עם ארגון טרור. עצרתי את אחת הלוחמות הבולטות ביותר שלו, ונלחמתי נגד 2 בריוני רחוב ממשמרות המהפכה. אם הם עקבו אחרי, לא יעבור הרבה זמן והם יגלו את המקום הזה, הם יתקפו אתכם ויהרגו את כל מי שפה".

דון קורליאון הניף את התחת הענקי שלו לאוויר, נעמד על רגליו והלך לפינת החדר. הוא שלף מהמגירה תמונה וקופסת סיגרים, חתך את קצה הסיגר, הדליק אותו, ועישן בכבדות. לאחר מכן, הוא חזר למקומו והגיש לאסיר שלו את התמונה. "זוהי פרנצ'סקה, זוהי הבת שלי, היא נרצחה כשהייתי אדם שומר חוק. אני יכול להבטיח לך שמאז, בוא נגיד, אימצתי דרך חיים אחרת, ושום ארגון טרור לא יכול לעמוד בדרכי. אני פאקינג דון קורליאון".

כל הסגנים שלו כרעו ברך כשהוא אמר את המשפט האחרון.

"אז מה תעשה בי?" שאל מאיר בקול שקט.

"אני קודם כל אבחן אותך, אולי יש בך שימוש אחרי הכל. הרי אם מישהו נמצא בדרך לפה, תמיד טוב שיהיה לי איזה שהוא פיתיון, שאוכל באמצעותו לדוג את המג'יקארפ השמן. אתה מבין אותי?"

מאיר הנהן בראשו.

"תוציא את הפוקימון החזק ביותר שלך", הורה דון קורליאון למאיר ואז לחש משהו לאחד מסגניו שניגש לארון בצד החדר, פתח את דלתותיו, והוציא משם פוקדור, והניח אותו בידיו השמנמנות של הבוס שלו.

"צא גראולית'", אמר מאיר.

"צא פוראגלי", אמר דון קורליאון והחתול המכוער ביותר שמאיר ראה בחייו יצא מהפוקדור הנוצץ. הפוקימון ניגש אל המאמן שלו והתחיל להתחכך ברגלו. דון קורליאון היה ממש צריך להתחנן בפניו שזה לא שעת פינוקים, אלא שעת קרב. אבל החתול השמן והמכוער נראה כאילו קרב היה הדבר האחרון שהוא רוצה לעשות. דון קורליאון הפציר בו שזה רגע חשוב ואין כרגע חטיפי טפיג מובחרים או ליטופים אל תוך הלילה, אלא זו שעת קרב. והחתול השמן והמכוער פשוט לא הקשיב לו.

מאיר חשב לנצל את הרגע ואמר לגראולית' שלו להשתמש בלהביור.

זו הייתה הטעות הראשונה והאחרונה של מאיר, כי ברגע שהלהבות נשלחו לעבר פוראגלי, ושרפו את קצה שפמו, הוא היישיר מבט לעבר היריב שלו, פלט קול מכוער ואז תקף עם המתקפה הכי חזקה שהוא הכיר – פגיעת גיגה. לא נותרה לגראולית' ברירה אלא להתעלף מההדף האדיר.

"טוב, אז אתה לא מיוחד כמו שהצגת את עצמך", אמר קורליאון וזרק מתוך הכיס שלו חתיכות בשר לבן שפוראגלי תפס בהתלהבות ולעס ברעש דוחה.

"אני לא יודע מה להגיד… אני מצטער!"

"אין לך על מה להצטער. נמצא לך תפקיד. אתה בר החלפה, מה שהופך אותך לשמיש במיוחד. כי אם תמות, לא יהיה איכפת לאף אחד. אבל אם תנצח, נוכל להשתמש בך שוב ושוב עד שימאס לנו".

"על מה חשבת?" שאל מאיר בהיסוס.

"אני צריך שתמצא לי אדם מסוים. הוא היה פעם חבר במאפיה, לפני הרבה מאוד זמן. ואז הוא פרש. בלי אישור ובלי הודעה מוקדמת. אני צריך שתאתר אותו, תתפוס אותו, ותביא אותו אלי לפה, למשפט מוות".

"מה הוא עשה?" התעניין מאיר.

"בעיקרון שנינו בנינו את העסק הזה יחד. היינו כמו אחים. הוא היה אחראי לצד הביצועי של העסק, להרוג אנשים, לסחוט אותם, להעניש אותם אם צריך. ואני הייתי אחראי לצד המנהלתי, כספים, יצירת קשרים, והעברת סחורות. עשינו מיליונים ביחד. יום אחד גילינו שפוקימון אגדי מסוים נודד לאיזור שלנו בעונת הקיץ. הקשר שלנו היה מעורער בשלב הזה גם ככה, אבל הגעתו של הפוקימון האגדי ערערה את הקשר עד ליסוד. הוא פנה אל בנו על מנת שיאתר לו את הפוקימון, אבל בנו מת בניסיון. ולאחר שזה קרה, ניסיתי לשכנע אותו לעזוב את הנושא. אבל הוא היה דלוק על העניין. הוא רצה לשלוט בעולם באמצעות הפוקימון הזה. הוא רצה שעסקי המאפיה יהיו עולמיים, ולא רק כאן בסיציליה. וכשאני אמרתי לו לא, הוא פרש. ואני לא מוכן שימירו את פי. אני חייב את ראשו".

מאיר שמע את כל זה, וחיכה לראות אם הדון ימשיך בדבריו. כשלא נאמרה מילה, שאל מאיר את שאלתו – "כן, ואיך קוראים לו?"

"פרופסור אריה פרי".

"סבא?!"

פוסטים קשורים

5 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *