ראשי / יצירה / גורל אפל / פרק 57 – הגלגל מתהפך!

פרק 57 – הגלגל מתהפך!

(ריי)

ריי ידע מההתחלה שהרגע הזה יגיע, הוא ידע שסאנס הדריך את רורק, מנהיג המורדים ואמר לו שמלחמה תגיע והוא חייב להיות בהנהגה בשביל זה. הוא ידע שהוא נתן לו חפץ מיוחד שישגר אותו ואת המורדים לכאן כשיצטרכו, והוא ידע שטבח יתחיל כשזה יקרה.

מבחינת פוקימונים שני הצדדים היו שווים, פוקימונים כמו טאלונפליים, פידג'יוט, נידוקינג, אינפרנייפ ועוד הרבה אחרים שנלחמו בשני הצדדים, הצד האנושי היה זה שהכריע את הכף. למורדים היה שפע של נשקים קרים בעוד שלחיילי אימפריום לא היה שום דבר למעט הידיים שלהם.

ריי ראה את ליי נלחם נגד ריינאק שניסה לא להיהרג ותוך כדי לירות על ליי את כדורי האש המעצבנים שלו. אמבר הייתה מוקפת והיא הרימה את הידיים לאות כניעה, היא ידעה מתי היא הפסידה. פיראס הוביל את ראיין איתו והם ברחו מהחדר, ריי ניסה להוציא את גארצ'ומפ ולעצור אותם אבל גארצ'ומפ התיישב לו על הרצפה והתחיל לשחק באבנים, ריי רצה לבעוט בו. לפתע נשמעה צעקה וליי נהדף מריינאק ועף על הרצפה בקול חבטה.

ריינאק עמד עם חיוך וירה על ליי אש כשלפתע הכדורים שלו נעלמו באוויר כאילו לא היו. ריינאק הסתכל מופתע על העניין ועשה זאת שוב, המקרה חזר על עצמו. ריי ראה את סאנס מתקדם והיד שלו מורמת כלפי ריינאק, ריינאק מצידו המשיך לתקוף בחוסר טעם. ליי ראה את המצב והתרחק, הוא הבין שנגד מישהו שמשתמש בקסם חייב להילחם מישהו שמשתמש בקסם.

"ריינאק, אתה יודע… לפעמים אני אוכל את עצמי מבפנים… אולי הייתי צריך להתאמץ יותר כדי להציל אותך", אומר סאנס בקול עצוב.

"להציל אותי? ממה? מלהיות חלש? כמוך? אני כאן כי זה הייעוד שלי!" אמר בלעג וירה עוד כדור אש לעבר סאנס שנעלם באוויר.

"הייעוד שלך אתה אומר…, אתה חושב שאם היית נשאר טוב, היית חלש יותר? אתה חושב שאם פיראס לא היה משתלט עליך היית מגיע לתוצאה שונה, או שעדיין היית מגיע לתוצאות שהגעת אליהן עכשיו?" שואל סאנס.

"זה לא משנה מה היה קורה, זה משנה מה קרה!" אמר ריינאק בטירוף וכשראה שהמתקפות שלו לא עובדות על סאנס הוא ניסה לירות על אנשים אחרים.

"אוקיי, יש לי שאלה אחרת בשבילך", אמר סאנס וזאת הייתה הפעם הראשונה שריי ראה אותו רציני כל כך. "אתה רוצה שיהיה לך זמן רע? תירה עוד כדור אש אחד ואני מבטיח לך… אתה לא תאהב את מה שיבוא אחרי זה", אמר סאנס באיום שקט, ריינאק כמובן לא יצא חייב וירה עוד כדור אש לעבר אחד המורדים.

סאנס כיוון את ידו לעבר ריי וריי הרגיש את השרשרת יורדת לו מהצוואר ומתעופפת לעברו. ברגע שהוא נגע בשרשרת הכל נעצר, אנשים נעצרו באמצע הורדת הנשק שלהם, באמצע הריצה, ריי אפילו ראה ראש מתגלגל שנעצר באוויר. אבל לא נראה שזה השפיע על סאנס וריינאק.

"מה זה אמור להיות? זה אמור להגן עליהם או משהו?" שאל ריינאק בבוז.

סאנס התעלם ממנו, "אתה רצחת, הרגת, ופגעת בהרבה אנשים. אתה לא עשית את זה כדי להגן על עצמך, אתה עשית את זה למטרות הנאה בלבד. אי לכך, אני מוצא אותך אשם ודן אותך למוות", סיים סאנס בקול חמור.

"מוות? ומי בדיוק יהרוג אותי? התלמיד העלוב שלך?" אמר והתחיל לצחוק.

"לא… אני", התשובה השתיקה את ריינאק.

"ש…שטויות! אתה לא הורג אף אחד! אתה סתם פחדן!" אמר ריינאק שלא הבין שכדאי לו לשתוק.

"מצבים קיצוניים דורשים פעולות קיצוניות", אמר סאנס והחווה בידו, מהאדמה יצאו שלושה ראשי דרקוני והסתערו על ריינאק. ריי ראה את הגוף של ריינאק נקרע לגזרים מול העיניים שלו כשהצעקות של ריינאק ברקע, הוא שמע אותו מצטער, בוכה לעזרה, מבטיח שהוא ישתנה, אבל זה לא גרם לסאנס לעצור, אפילו לא לרגע. ברגע שראשי הדרקונים סיימו הם נכנסו לאדמה ולא נשאר מהם כל זכר. בסופו של דבר כל מה שנשאר מריינאק היה שלולית דם, אפילו עצמות לא נשארו ממנו.

סאנס הסתכל על ריי, ריי ראה שזה כאב לו לעשות את זה, אבל הוא גם ראה שהוא לא מתחרט.

"זה התפקיד שלי… לעצור כל דבר רע שעלול לסכן את העולם הזה. פיראס הוא אחד מהדברים האלה, אבל יש עוד הרבה דברים מרושעים שאני צריך לעצור. אלה החיים שלי בתמצות", אמר סאנס בחיוך עצוב כשהזמן חזר לתפקד כרגיל.

ריי חשב לעצמו על סאנס, להיות בודד בעולם כל כך הרבה זמן, כשיש לו מטרה אחת, לעצור כל איום על העולם הזה, שוב ושוב. הוא היה בטוח שהוא לא היה מצליח להחזיק כל כך הרבה זמן. בסופו של דבר המורדים נצחו כשכל רצפת המערה מלאה דם, אבל הקרב עדיין לא נגמר, ראיין ופיראס עדיין בחיים.

= = = = =

(זארה)

זה היה די ברור מי ינצח מהרגע הראשון, אבל הופתעתי מהמהירות שבה זה קרה. כנראה גורם ההפתעה של המורדים וההופעה של האנשים שחזרו מהמתים עשו את שלהם. בסופו של דבר כל החיילים מתים או בורחים תוך כמה דקות, ראיין ברח עם פיראס, מעצבן אותי לחשוב על זה. אני גורמת לעצמי להסתכל על החבורה המוזרה שהופיעה באמצע שום מקום, אייר הוא הבולט מכולם, מתנשא מעל כולם בצבע כחול.

"סאנס!" צועק לפתע בלאק, "איפה החולצה שלי?" נראה שזה מעצבן אותו שהוא בלי חולצה, אני לא מבינה למה, זה לא שיש לו במה להתבייש.

"היא בטח נעלמה בזמן השיגור, אל תעשה הר מחולצה", אומר סאנס בביטול.

"למה אני היחיד שנעלמה לו החולצה? למה לאייר יש את הגופיה המסריחה שלו? או לך את נעלי הבית המכוערות שלך? למה לך יש חולצה עדיין?" שואל בכעס.

"תאמין לי שעדיף שאתה תהיה בלי חולצה ולא אני, אני כולי עור ועצמות", אומר ומתחיל לצחוק, בלאק נאנח ועוזב את זה.

לפתע הוא מסתובב ומסתכל על אלה, ריי, אמה ולאיוס, ונראה שהוא לא יודע כל כך מה להגיד, גם הם שותקים.

"אה… היי חבר'ה, התגעגעתם אליי?" שאל במבוכה.

רגע לאחר מכן הם היו סביבו, בחיבוק גדול.

"חתיכת בן זונה אלמותי שכמוך!" צועק לו לאיוס, ונראה לי שאני רואה אותו בוכה.

אמה וריי לא מדברים, רק מחבקים את בלאק ושמחים שהחבר שלהם חזר.

לפתע אני שמה לב שאלה מסתכלת מבחוץ, כאילו היא לא קשורה. זה מוזר, הרי היא הייתה מאוהבת בבלאק אחרי הכל, לא? היא אמורה לקפוץ מאושר. בלאק לפתע שם לב אליה ומזיז מדרכו את לאיוס.

"אלה…", הוא אומר, אבל אני שומעת שזה לא הטון הרגיל שהוא דיבר אליה לפני.

לפני הוא דיבר אליה כמו חברה, אבל עכשיו… עכשיו זה היה קול של ערגה, זה היה קול שמישהו מדבר בו אל האהוב שלו.

אלה הסתכלה על בלאק במבט מהוסס ובלאק התקרב אליה והתחיל לנשק אותה נשיקה ארוכה ואיטית, כל השאר הסתכלו מהצד אבל לא אמרו כלום.

הסטתי את מבטי ונתתי להם להתנשק בשקט, מה שעושה להם את זה, גם ככה יש כאן מישהו שאני רוצה לדבר איתו, אני רצה לעבר אייר ומחבקת אותו.

"היי ילדה, עבר הרבה זמן", הוא אומר ומניח עליי יד, המחווה שלו להחזרת חיבוק.

הדמעות פורצות ממני לפני שאני מספיקה לעצור אותם.

"חשבתי… חשבתי שאתה מת", אני אומר בקול נשבר.

"כן… גם אני. אבל עכשיו אני כאן, ותסמכי עליי, יהיה להם הרבה יותר קשה להיפטר ממני הפעם", הוא אומר וזה רק גורם לי לחבק אותו חזק יותר.

לפתע אני מרגישה את אייר מתקשח, אני מתרחקת ורואה שהוא מסתכל לאן שהוא, אני עוקבת אחרי מבטו ורואה שהוא מסתכל על לאיוס, ולאיוס מסתכל עליו.

= = = = =

(לאיוס)

מה יכול להרוס את החזרה של אחד החברים הכי טובים שלכם מהמתים? זה קל, בן זונה כחול וענק שהוא במקרה אבא שלכם. הוא מסתכל עליי ואני מסתכל עליו, ואני יודע שבחיים לא נראה אחד את השני באותה הצורה.

"אייר, לאיוס, אתם צריכים להשאיר את ה…" מתחילה זארה לומר, אבל אייר משתיק אותה.

"זארה, אל תתערבי", הוא אומר בקול קשוח והיא מתרחקת, לא נראה שהיא נפגעת או משהו, זה מה שאני אוהב בה, שהיא לא מייחסת חשיבות לשטויות כאלה.

"אז… אתה חי", אני אומר, בעיקר כי אין לי שום רעיון מה להגיד.

"אני רואה שגם אתה".

שנינו שותקים כמה שניות, מחפשים מה להגיד. בסופו של דבר אני מחליט לשבור את השתיקה.

"זה נכון?" אני שואל.

"מה נכון?"

"זה נכון שאתה…", אני משתתק ובולע את הרוק, "אבא שלי?" אני מרגיש מוזר כשאני אומר את המילים בקול.

"כן", הוא עונה.

"חרא", אני מחזיר ובועט באבן מזדמנת.

"מה לגבי אמא שלי?" אם אני כבר מנסה לגלות על עצמי, אז כמה שיותר.

"מתה בלידה", אומר בקול שקט.

"לי ולך יש עניין לא סגור", אני אומר ומוציא את הפוקדור של סוואמפרט.

"לאיוס, הוא בצד שלנו עכשיו", אומרת זארה בקול שמעצבן אותי.

"אין צדדים כאן, הצד היחיד שהוא נמצא בו זה הצד שאשם בהרג של הפוקימון שלי", אני אומר ואייר מסתכל עליי. לפתע משהו מתנגש בי מהצד ומפיל אותי, אלקטבייר. לעזאזל עם הבני זונות האלה, לרגע אתה חושב שהם מתים ומשלים עם המוות שלהם ורגע אחרי זה הם חוזרים לחיים, הם לא יכולים למות כמו בני אדם?

"זה שהוא… חזר לחיים… לא אומר… כלום", אני מוציא את המשפט בחלקים כי אלקטבייר לא מוכן לרדת ממני.

"האמת, הוא בכלל לא מת…", סאנס התחיל להסביר משהו על אנרגיה וקסם והפסיק באמצע "לא משנה", אמר והסתובב כשראה את הפרצוף שלי.

בסופו של דבר הורדתי את אלקטבייר ממני ונעמדתי.

"אל תחשוב שהיחס בינינו ישתנה או משהו, אני לא להתחיל לקרוא לך אבא או משהו", אמרתי בכעס.

"לא ציפיתי שתתחיל", אמר בגיחוך והוציא פוקדור.

"אתם משוגעים לגמרי?" אומרת זארה ונותנת לי סטירה בעורף ולוקחת לי את הפוקדור מהיד.

"מה את מתערבת בכלל?" אני אומר ומנסה להשיג את הפוקדור ללא הצלחה.

"אתם לא אויבים יותר, תפסיק להיות אדיוט, לאיוס", היא אומרת לי.

אני נאנח ואומר "בסדר", והיא מחזירה לי את הפוקדור.

"אנחנו אולי לא אויבים, אבל חברים אנחנו לא", אני אומר לאייר כדי להבהיר את עצמי.

"אז מה אנחנו לאיוס?" הוא שואל בקול מתעניין.

"אנחנו… אנחנו בעלי ברית! זהו זה, בעלי ברית. עכשיו שמור ממני מרחק ענק כחול ומסריח, לא שמעת על מקלחת?" אני מוסיף ומתרחק.

אני מסתובב ומחייך לעצמי, אז יש לי אבא.

= = = = =

(אלה)

בלאק מנשק אותה בלהט, בדיוק כמו שחלמה בעשרות חלומות לפני, הוא הסתכל עליה במבט שהיא אפילו לא דמיינה שהוא יסתכל עליה איתו, מבט של ערגה, כאילו היא הדבר הכי יפה בעולם. הוא מפסיק לרגע רק כדי ללחוש את שמה, היא מנסה לדבר, "בל…", היא מתחילה לומר אבל הוא ממשיך בנשיקה, לא נותן לה מנוח. היא מעבירה את ידיה על גופו החשוף, מרגישה את שרירי גופו החסונים. בסופו של דבר הוא מפסיק, שניהם מתנשמים.

"מצטער… זה הרגיש כמו נצח בלעדייך שם", הוא אומר בקול מתנצל, אלה רואה את המבט בעיניים שלו, הוא בוער בתשוקה.

"חשבתי… חשבתי שאתה מת", אלה לא ידעה מה להגיד, זה הדבר הראשון שעלה במוחה.

"את חושבת שאפשר להרוג אותי בקלות כזאת?" אומר ומתחיל לנשק אותה שוב, ולפתע אלה משתתקת.

הוא קולט שהיא עצרה ומרחיק את שפתיו כדי לבדוק שהכל טוב איתה.

"הכל בסדר, אלה?" הוא שואל בדאגה.

"אתה… אתה נזכרת נכון? נזכרת בחיים הקודמים שלך", אומרת אלה בקול רועד.

"כן… את לא תאמיני מה גיליתי על העבר שלנו! את ידעת שאני ואת היינו…", הוא מתחיל להגיד אבל אלה כבר יודעת מה הוא עומד להגיד.

"מאורסים", היא משלימה את המשפט.

הוא מסתכל עליה במבט שואל, "איך את יודעת את זה? טוב זה לא משנה, עכשיו אנחנו שוב יחד", הוא אומר ומנסה לנשק את אלה שוב, הפעם היא עוצרת בעדו.

"בלאק, עזוב אותי", היא אומרת בפקודה, בלאק מתרחק ממנה ומסתכל עליה בצורה מוזרה.

"את לא מרגישה ככה? חשבתי שאת כן", הוא אומר, נשמע שהוא עומד להישבר משום מה.

"זה לא זה. האלה השנייה, היא כמוני? או שהיא שונה?" אלה שואלת למרות שהיא יודעת את התשובה.

"מבחינתי אתן אותה אלה", אמר בנחישות.

"זאת לא התשובה לשאלה, בלאק. האם אני לפני המחיקה ואחרי המחיקה מתנהגות באותה הצורה?" הפעם אלה מפרטת את עצמה.

"טוב… לא", אומר בלאק במבוכה.

"אז אנחנו לא יכולים להיות יחד.", אומרת אלה בעובדתיות, "האלה שאתה מאוהב בה, היא לא אני, היא מישהי אחרת. אני לא יכולה לקחת אהבה של מישהי שהיא לא אני. מצטערת בלאק", היא מסתכלת על בלאק לרגע רק כדי לראות את המבט השבור בעיניו ומסתובבת מהר לפני שתישבר ולא תוכל לעצור את עצמה מלגעת בו.

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest
6 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
נקרוזמאן
נקרוזמאן
2 years ago

This cannot end just yet…
Rainak! Stay determined!

Molgy the emolga
Molgy the emolga
2 years ago

כן… הגיע לריינארק למות… על אף שזה מוות די אכזרי

נקרוזמאן
נקרוזמאן
2 years ago

לפחות הוא היה צריך לעבור את זה רק פעם אחת.
פריסק/קארה היו צריכים לעבור את זה איזה שבעים פעם לפחות!

עומר אזולאי/ Umbreon
עומר אזולאי/ Umbreon
2 years ago

אני זוכר את הדברים שאמרתי ללוז על הפרק הזה שראיתי אותו לראשונה, מצחיק לראות שאתם אומרים אותם דברים בעיקרון. למרות שציפיתי לעוד תגובות על מה שקרה בין בלאק לאלה עכשיו.

נקרוזמאן
נקרוזמאן
2 years ago

למה שנגיב על משהו שנפתר פרק אחר כך?

עומר אזולאי/ Umbreon
עומר אזולאי/ Umbreon
2 years ago

אל תהיה מרושע, וזה עדיין לא נפתר בניגוד למה שאתה כנראה חושב.

6
0
Would love your thoughts, please comment.x