המשימה:
= לכתוב ביקורת על המשחק "פוקימון כחול לבן".
הפירוט:
= כתבו אם נהניתם / לא נהניתם מהמשחק.
= פרטו מה אהבתם וגם את מה שלא אהבתם במשחק.
= תכללו בביקורת שלכם גם דברים על פוקימונים אהובים / שנואים / כאלה שהפתיעו אתכם.
= מה חשבתם על הדמויות / הסיפור / רמת הקושי / החפצים / הסוגים / המפות / הצוות הרשע.
= הביקורת חייבת להיות מעל ל100 מילים.
הזמן:
= יש לכם עד 31.8.2020 (סוף החופש הגדול).
הזוכים:
= מבין אלה שיעמדו בכל הקריטריונים, נגריל 1-3 אנשים והם יהיו הזוכים.
הפרס:
= הזוכה יבחר לעצמו פייקמון לבחירתו, אנחנו נזמין בובה לפי דרישתו ונשלח לו אותה בדואר.
בהצלחה!
31 תגובות
הכול היה טוב ויפה עד שהגעתי למכון הקרח, חטפתי ג'ינג'ים אבל עם שימוש הרבה revives והתמקפה stell head או משהו כזה הצלחתי… ואז הגעתי למכון האש……
אהבתי במשחק היה נקודות קשות כמו סטטיק אדל ג'ארד שמעון כול השלושה מכונים הלאה היו קלים רצח
המכון של סטטיק היה לדעתי טיפה אובר ואם היו נותנים יותר אקס פי בהתחלה ומאזנים את המכונים אחר כך היה יכול להיות יותר טוב נראה לי
אני מאוד נהנתי מהמשחק אבל מה שלא כל-כך האבתי זה שחלק מהמנהיגי מכון היו מאוד מאוד *חזקים* אבל הבנתי שעליתם את רמת הקושי אבל לא ככה אבל המשחק ממש כיף בסך הכל והאבתי שם את כל הפייקמונים חוץ פוקימון הרעל והדרקון. משחק כיף מאוד!
1. מי זה הצוות הרשע והאם אפשר לפגוש אותם בתל אביב?
2. אני תקוע כבר נצח במכון השני נצחחחחחחחחחחח
תתפוס גרסקט ותפתח אותו (אחרי 3 נסיונות נצחתי אותה)
אני אוהב את הקושי במישחק ולדעתי אחת המישחקים הכי טובים ביותר של פוקימון אני מכור לפוקימון ומת על ישראל ואני נותן לזה 20 מתוך 10
משחק טוב אבל הסוף לא משהוא וקצת ואכזב שאתה מגלה שאבי חסון בעצם מהחמאס ואתה נילחם נגדו שובבב לכך לי 420 ניסיונות לנצח אותו 10\9 היזכיר לי את הסוף של דום החדש זה הביקורת שלי
Good game but the end is not something and a bit disappointing that you find out that my father is actually strong from Hamas and you will fight against him naughty for that I have 420 attempts to beat him 10/9 reminded me of the end of the new doom is my review
אני ממש אהבתי את המשחק הבעיה היחדיה הייתה הסוף נגד אבי חסון וגם עצבן שלא נלחמתי הרבה פעמים נגד סיון
הרשומה נערכה שוב. בהצלחה לכל מי שישתתף.
שלום!קוראים לי איתן נמט ואני בן 16.על המשחק פוקימון כחול לבן שמעתי ביום שבו הוא יצא מעמוד בפייסבוק בשם "גיקלואיד"..כמובן שמאותו הרגע לא יכולתי לחכות להגיע הביתה ולהוריד את המשחק.באתו היום עבדתי במסעדה שקרובה לביתי ולצערי חזרתי הביתה באיזור 00:00..אז מיותר לציין שאחרי יום עבודה ארוך ובאמצע הלילה הייתי *מאוד* עייף!למזלי הספקתי להוריד את המשחק ולהתנסות בהתחלה שלו וכבר שם התאהבתי!על ההתחלה צילמתי תמונות של רגעים שהצחיקו אותי לחבר טוב שגם הוא רצה לשחק אבל לצערי עוד לא יצא לו.רגעים כגון: אמא שלי אומרת "Boker tov" או Unkown של האות א'..יום לאחר מכן כבר היה לי יותר זמן פנוי להשקיע במשחק והחלטתי באמת לנצל אותו בשביל הדבר הזה בדיוק.אחרי כמה שעות של משחק רצוף כבר קצת איבדתי חוש זמן אבל באמת נהניתי מכל רגע.את המשחק סיימתי ביום חמישי באזור 6 לפנות בוקר (לאחר ששלחתי לאחד מכם בקשה לעזרה כי נתקעתי בקרב מול אבו חאסאן ואחרי בערך 20 קרבות כבר התחלתי להתייאש) ואני אספר לכם סוד: ברגע הכתוביות נעמדתי על הרגליים ומחאתי כפיים. באמת. אני עדיין מבואס שסיימתי את המשחק. (את המאמץ לתפוס את כל הפוקימונים לא השקעתי כי הרגשתי שזה סתם יוריד לי מהמשחק עצמו.. את האגדיים והמית'ים לעומת זאת כן היה חשוב לי לתפוס).עכשיו נעבור אל התחושות: בשלוש מילים- וואו! וואו! וואו!אתם ביקשתם מאיתנו לספר על דברים שלא אהבנו במשחק..אין!אין!אין!התלונה היחידה שלי הייתה האורך של המשחק..משחק שני דחוף!!פוקימונים אהובים- ביום שהמשחק יצא כמו שאמרתי לא יצא לי לשחק בו עד הלילה אז הסתפקתי בלהסתכל על הפוקדקס ולבחון את הפוקימונים.אני אתחיל בלומר שאפו ענק על היצירתיות! לתת למעריצים ליצור פוקימונים זה לא מובן מאליו בכלל!היו כמה שממש הצחיקו אותי- טויפייפ (למה לעזאזל הוא חזק נגד אש?), פייטינג לאמה (תודה על הרפרנס! אל תקשיבו לילדים האחרים, פורטנייט זה אחלה דבר!), אבולהלה (שניצחתי בעזרתו את המשחק),דדבום (אחלה רפרנס, לצערי הוא הרגיש קצת חלש מדי..), חמורוחני (גאונות כבר אמרתי?), עפיפיון(גם אחד מהשישיה הסופית שלי), חנונשוף והתפתחותיו( רפרנסים מעולים, גם קצת חלשים מדי), עקרבי(השם גאוני),חלקיק(הרעיון גאוני), פלאפלולי והשווארמגדון( גאונות! גאונות! גאונות! בתור אחד שיכול לחיות על שווארמה ברגע שראיתי את הפוקימון הזה החלטתי שהוא חייב להיות בשישיה הסופית שלי והוא אכן היה), קראלודון( השטן. אני מתעב אותו. זהו.) אלישע ואליהו (גאוני ומצחיק ממש, אלישע היה אחד מהשישיה שלי), נגקוסל( ממש הצחיק אותי הרעיון), ניין קאט( רעיון וביצוע מעולה), בקשר לאגדיים- הרעיונות שלהם היו קצת מבאסים אבל המראה היה די מגניב..עד כאן בנוגע לפוקימונים שמשכו לי את העיניים..וכדי לא לבלבל אותכם זאת השישיה הסופית שלי: ווספייר, אבולהלה, עפיפון, אנונימוס, שווארמגדון ואלישע..כל השאר: עלילה מעולה, סוף סוף משהו שונה מגוון ומעניין יותר מאשר צוות רוקט החלשים האלה. הרמת קושי נפלאה, קצת אתגר לא הרג אף אחד ואני מרגיש שבזה עשיתם עבודה מדהימה. תודה רבה רבה רבה ששיניתם את הקונספט של המתקפות של פוקימון שעוזרות לך להסתובב בעולם כגון:Surf, Fly וכו.. זה היה כל כך נוח! בקשר למקומות אהבתי שבחלק מהם שמתם באמת קריצות למקום האמיתי כמו הכותל בירושלים אבל חלק הרגישו כאילו פשוט נתתם להם שם בלי סיבה כמו רעננה.. הסיפור עם החמאס היה מעולה ומצחיק וממש מהנה להביס קצת מחבלים במשחק מחשב (ממש רציתי להיכנע לאבו חאסאן.. מזל שלא נתתם לי את האפשרות)..אז זהו?זאת הייתה הביקורת אני מניח..וואו מרגיש לי שקצת חפרתי יותר מדי..מקווה שתקראו הכל!באמת תודה על החוויה המדהימה הזאת.
פוקימון כחול לבן… נראהלי שכדאי להתחיל ככה לדעתי הוא לא משחק טוב, עכשיו לפני שאתם יוצאים מפה כועסים קחו דקה להקשיב למה שיש לי להגיד. האם נהנתי לשחק בו? כן, אבל אם מסתכלים עליו מבחוץ בפרספקטיבה קצת שונה לא רואים משחק מיוחד באיזשהי דרך מהפייקמונים שחלקם ממש טובים אבל רובם פשוט… לא נראים טוב ודרך הסוגים החדשים שאף אחד לא ביקש או רצה ובכל זאת קיבלנו ועד לעובדה שאין עלילה בשום צורה אפשרית פשוט לא הביאו לנו משחק מספיק טוב, היוצרים של המשחק אמרו שוב ושוב שהם מנסים להביא לנו משחק "קשה ומאתגר" אבל זה ממש לא מה שקרה המשחק פשוט גריינדי בצורה יוצאת דופן ולא מאוזן , גם לי אישית קצת הפריעה העובדה שהמשחק קצת גזעני (הצוות הרשע הפלסטיני המוזיקה ה"אני לא יודע איך לתאר את זה" בעזה ועוד דיאלוגים במהלך המשחק) או לפחות רומז לזה אם אנשים מחול ישחקו בו אנחנו נקבל על זה הרבה פידבק רע . עוד נקודה שהרגשתי במשחק זה שפשוט יש אזורים בין מכונים ועוברים אותם אתה לא פוגש אף דמות כמעט במהלך המשחק אולי ניצן מידי פעם שמסבירה לך על העיר הבאה או שסתם בוכה ונלחמת מולך ובפוקימון אפילו בסורד ושילד שקיבל מלא פידבק שלילי ושנאה מהמובן הזה יש עלילה אולי היא לא משהו ואולי אתם לא אוהבים אותה אבל היא קיימת. אז עכשיו תשאלו למה אחרי שאתה לא אוהב כמעט הכל במשחק אתה נהנה לשחק בו? אז התשובה היא פשוט לשחק עם פוקימונים שאני ועוד גולשים באתר עיצבנו ולדבר איתם על זה ולקבל רנדום שייניז ולצחוק על דיאלוגים מצחיקים במשחק וזהו לביקורת הזאת
אני מאוד אוהב את המשחק אבל זה מבאס שזה לא ללינוקס כי ההורים שלי גרושים ואצל אבא כול המחשבים הם לינוקס. הפוקימון הספציפי האהוב עלי הוא דארת' ינשוף השייני קוסמושוף [שזה הבובה שאני רוצה להזמין]. את הפוקימון שהכי רציתי לשישיה אין לי כי ניין קאט התפתח לבוי ולא בוט [אני רואה את הסדרה החתול במגפיים בנטפליקס]. ההתחלתי שלי הוא קוהיט בשם אלי שכרגע ווספיר. לניין בוי שלי יש את המתקפה הפיזית היחידה מסוג פיה [שככתי את שמה] והוא ממש חזק. עוד בשישיה שלי הם: סכין הנייפיל, בראשית ההוטו וקורונה הוירוס. אני כרגע תקוע אצל שימעון וקצת לפני זה ההיתי תקוע אצל יצחק וגם אצל אדל ההיתי תקוע, כי מנהיגי המכון חזקים. את אנונימיוס אני לא אוהב בזבזתי עליו שלושה גרייטבולים ובסוף הוא היה חלש. האגדי שאני רוצה לתפוס הוא קיוואק גם כי אני אוהב את מרוואק וגם כי אני אוהב מדע. לסיכום אני מאוד אוהב את המשחק ומאוד רוצה את הפרס.
*אזהרת ספוילרים*
המשחק היה כיפי מאוד, אהבתי שהוא התחיל כבדיחת 1 באפריל והפך לאחד הפרוייקטים הגדולים ביותר שהיו בקהילת הפוקימון הישראלית והיה נחמד לראות משחק פוקימון חדש שמושפע מרצון הקהילה. היה נחמד לראות שהפוקימונים שעוקבים חזרו בלי שהרבה ביקשו את זה
ושאתם הודעתם ורואים שהשקעתם מאוד במשחק. קצת היה מעצבן לראות שבלי הכנה כשאני פשוט חוקר את הים באילת עם החפצים החדשים שמצאתי בדרך לליגה פתאום מופיעה מולי פוקימון מית'י, אין עליי הרבה כדורים, יש לו מתקפת ריפוי (שזה היה הכי מעצבן) אני לא מצליח לתפות אותו, ואין לי דרך לצאת משם בלי להרוג אותו כדי להשיג עוד כדורים.
לי העלילה הייתה נחמדה ויותר טובה משל משחקי פוקימון מהתקופה האחרונה, אבל אחרי שקראתי הרבה ספרי מתח כבר ברגע שפגשתי את אבי חסן בכנסת יראיתי שיש לו דדפייט והוא כל הזמן נעלם לאנשהוא התחבר לי השם שלו ושל אבו חסן וצפיתי שהוא יהיה שייך לחמאס, שאר הדמויות שבעלילה נחמדות אם כי אישית אני מעדיף יריב כמו בלו שחושב שהוא טוב ממך במקום יריב מציק שחושב שאתם החברים הכי טובים (סיוון). רמת הקושי במשחק הייתה מאתגרת במקומות הנכונים ולא יכולתי להתפרץ לליגה טם פוקימונים שמביסים אותה כשהם ברמה נמוכה מידי כי אז הייתי צריך להילחם מול מנהיג חמאס שוב ושוב ושוב.
היה קצת מציק שערים גדולות כמו ירושליים ותל אביב קצת תקעו את המשחק אבל זה הסתדר. היה נחמד לסרוק את המפה מקצה לקצה, לגלות את כל הדברים שאנשים החביאו, לשחק בארקייד ובמשחק החפירות במצפה רמון ולצוד אחרי שייניז כשהסיכויים אשכרה נורמליים. הסוגים החדשים השתלבו במשחק בצורה נהדרת והאבתי שכבר בתחילת המשחק יש את טבלאות הסוגים שלהם.
בקיצור היה חווית פוקימון כיפית שלא קיבלנו כבר זמן מה עם עלילה טובה, דמויות מקוריות, דברים שהקהילה ביקשה ויצרה ומעל כל זה
טאצ'ים ישראליים שיזכירו לנו את הבית כמו שירת התקווה בהיכל האלופים ופוקימון הפלאפל החביב. יהיה נחמד לראות אם יוטיוברים מחול יגלו על המשחק וישחקו בו וזה אבן דרך ענקית בקהילה הישראלית
אני חייב להגיד שממש נהניתי מהמשחק , זה משחק מדהים וברורה מאוד ההשקעה בו7, מבחינת המשחק עצמו הוא התחיל קשוח עם סטטיק, הופך קל( לי היה עד מכון האש) ואז מתאזן בליגה והופך שוב קשה לקרב האחרון. המחק עצמו נהדר ואהבתי את כל העיצובים החדשים של מקומות ובתים ואנשים. השינוי הזה גרם לי להישאר מרותק למשחק. שיחקתי בו יום שלם, הצלחתי לתקוע את עצמי ממש לפני הליגה, התחלתי שוב וסיימתי למחרת. המשחק היה כל כך טוב שזה היה המשחק הראשון שהשלמתי בו את הפוקדקס. כל התזכורות במה שהדמויות במשחק אמרו ממש הצחיקו אותי והרגשתי שהייתה יותר אישיות לדמויות במשחק הזה מאשר במשחקים אחרים. מבחינת הפוקימונים מאוד נהניתי מכולם מלבד קראלודון שתקע אותי מולו כמה פעמים. אחר כך שרציתי להשלים את הפוקדקס היתקלות באותו פייקמון כמה עשרות פעמים גורמת לך להתעצבן עליו. החפצים משחק היו מעניינים ואהבתי את ההשקעה שנתנו בסוגים החדשים ובניסיון לתת להם מרכז במשחק. בהתחלה הסוגים החדשים תסכלו אותי בגלל החוזקות והחולשות שלהם אבל בסוף התרגלתי. צוות הרשע היה די חמוד, הוא היה חלש אבל היה נחמד להילחם בכל הצוות. אהבתי את הטוויסט עם אבי חסון ומאוד אהבתי את כל הקרובות המאתגרים שצצו במשחק. אני ממש אהבתי את איך שהפוקימונים הזוהרים נראו והיה ממש יפה מצדכם להגביר את התדירות ולשפר את הסטטים שלהם. המשחק נראה מדהים והדרכים היו מעניינות ומאוד נהניתי מדרך שהצלחתם להביא מאמן לכל קצוות הארץ. לסיכום למרות הקשיים ממש נהניתי מהשחק ומהאתגרים שהוא נתן לי. זה משחק מדהים ואם הייתם מייצרים עוד משחק הייתי רץ לשחק אותו.
דבר ראשון אהבתי את המשחק מאוד הפוקימונים יצירתיים ויפים העיצוב של הערים בישראל טובים והבדיחות הצחיקו אותי מאוד כמו כן האפשרויות שהוספתם(כמה שמירות הפוקימון עוקב אחרייך וכו) היו מאוד שימושיים התלונה היחידה שיש לי היא שלדעתי היו לי יותר מדי פעמים שבהם נגמר לי הכסף בזמן שבמשחק רגיל אין לי בעיות כסף אף פעם
לדעתי הפוקימון שהכי הפתיעה אותי היה הפיקאצו מעבדה וההיתפתחויות שלו והפוקימון הכי טוב לדעתי הוא ההתחלתי אש וספייר
הדמויות החפצים הסיפור והסוגים גם כן טובים ומיוחדים והצוות הע טוב אבל הוא לא הופיעה מספיק לדעתי וגם חוץ מהקרב האחרון עם המנהיג הוא לא היה קשה בכלל
מדובר במשחק פוקימון קלאסי. הוא עובד בעיקר לפי הפורמולה של משחקי קאנטו, ואין לי בעיה עם זה בכלל.
מבחינת פייקמונים, הדעות שלי די חלוקות. מצד אחד, יש כל כך הרבה פייקמונים טובים כמו ציקדרסגון או סטורייד, ומצד שני… פייטינג לאמה.
המשחק קשה, אבל לא יותר מדי. המכונים בעיקר מעודדים אותך לחשוב על אסטרטגיה – להשיג מתקפת מדע בשביל מכון החשמל, לאמן פוקימון חרק למכון העל-חושי ועוד. רק אציין שרפידארד וציקדראסגון שבורים בצורה קשה.
מבחינת עלילה, היא בהחלט דומה לזו של משחקי קאנטו – היא קיימת, אבל הפוקוס העיקרי שלך הוא להביס את המכונים. הטוויסט בסוף היה די צפוי, אבל בגלל שצפיתי אותו ציפיתי שהוא יחשף עוד בקרב המכון, כך שעד הליגה הייתי בטוח שטעיתי. עבודה טובה. הרעיון של הקרב נגד מנהיג הצוות הרע מיד אחרי האלוף עבד מעולה בשחור ולבן, והוא עובד טוב פה. חבל רק שהצוות שלו גבוה בחמש רמות מהאלוף ובעשר מהאליט 3, מה שעלול לתפוס אותך לא מוכן (אלא אם כן יש לך פוקימון ברמה 75, ולאור כמה שראפידארד שבור, זה אכן מה שקרה).
המשחק יצירתי בדרכו שלו, במיוחד בדרך שבה הוא מגלם את ישראל בתוך עולם הפוקימון.
המוזיקה מעולה, גם אם אין כמעט חדשות. המוזיקות מותאמות בדיוק לסיטואציה, כמו בתל-אביב, חיפה או ירושלים (אם כי העובדה שליריב/ה יש את מוזיקת האלוף של ג'וטו לא הכי הגיונית). לכל חבר באליט 3 יש מנגינה שמייצגת את סוג ההתמחות שלו, לאלוף יש רימיקס של התקווה (שיר שגם מתנגן ברקע כשנכנסים להיכל התהילה בפעם הראשונה, שזה טאץ' נחמד), ולמנהיג הצוות הרע יש את המוזיקה של גטסיס, שזה הגיוני בהתחשב בעובדה שהוא פחות או יותר שילוב של גטסיס וג'יאובאני. הייתי שמח רק אם היו קצת יותר מוזיקות מקוריות, כי האמת היא שאת רוב המשחק שיחקתי מושתק.
הארטסטייל הוא הארטסטייל של אמרלד/FRLG, אבל עדיין מצליח לתת חוויה מרשימה.
העובדה ששיינים הרבה פחות נדירים ועם 6 IVs מושלמים גרמה לי ממש להנות משייני האנטינג! (גם אם זה היה סיוט למישהו אחר שאני מכיר, מה קורה גלעדוף?)
התחליפים לHMs נעשו בצורה טובה, ומותאמים להתקדמות במשחק בצורה טובה. דוגמה מצויינת היא שאתה מקבל את ההוסופאד כשאתה נמצא בחלק הכי צפוני במחוז וצריך להגיע לצד השני של המפה.
לבסוף, הסוגים החדשים נעשו בצורה טובה. לא טרחתי לזכור בעל-פה את החוזקות והחולשות של כל אחד, אז לגלות אותם בעצמי הוסיף לחוויה.
בסך הכל, משחק ממש לא רע, ואני מקוווה שיהיה דור שני!
המשחק היה מאוד כיף!!!
אני מאוד אהבתי שיש הרבה מכונים אבל ממש עצבן אותי שבסוף המחשק נלחמתי נגד אבי חסון והוא היה ממש חזק לקח לי איזה 25 פעמים
אני מאוד אהבתי את ינחושוף וממש עצבן אותי שהיה פוקימון ערוץ הילדים וגם פורטנייט פוקימונים לא צריכים על ערוצים ומשחקים
אני אהבתי שסיון הייתה מאוד חזקה אבהתי את הסיפור כי היו הרבה דברים שקשורים לישראל גם אהבתי מאוד שהמשחק היה מאוד קשה זה נתן לי אתגר כי כל משחק של פוקימון ששיחקתי היה ממש קל וזה היה ממש כיף שהיו 10 מכונים!!! מי היה חושב על דבר כזה טוב!!! וכל מכון שהגעתי היה ממש קשה המכון היחיד שנצחתי אותו בפעם הראשונה היה מכון העשב וגם היה ממש כיף שכל אבן חדשה עבדה רק לפוקימון אחד ומאוד אהבתי שבשביל לפתח את ינחושוף הייתי צריך שהוא יהיה ברמה 35 כי ככה לא הייתי יכול סתם לפתח אותו ככה בהתחלה וממש אהבתי שהוספתם עוד סוגים זה מוסיף עוד עניין למשחק גם היה קשה לזכור את כל החולשות והחוזקות זה היה כיף שהמפה הייתה מפשה שאני מכיר כבר אבל זה ממש עצבן אותי שהצוות הרשע היה חמאס והיה ממש מפתיע שבסוף במפעל הטקסטיל שבדימונה ראיתי את דוק וגיליתי שהוא רשע
בסך הכל המשחק היה כיף מאוד!!!
שלום, אני מאוד נהנתי מהמשחק במכיוון שאני בתור ילד ב12 מאוד אהבתי פוקימון כל חיי ושיוצא לאור משחק ישראלי! הייתי חייב לשחק בוא והייתי בטוח שהוא מטורף, אבל הוא היה טוב יותר משחשבתי! אהבתי את כל הקונספט של הפוקימונים הישראלים השמות הסיפור הכל משוגע! אך לדעתי היו קצת בעיות כגון: המשחק כל הזמן קרס לי אפילו שלדעתי זה בעיה אצלי תזרמו איתי, וזהו! אין לי מילה רעה להגיד. אתם גאונים , מוכשרים ואני בטוח שעוד הרבה דברים אבל יש לי הצעה: לדעתי הייתם צריכים להכין שהמאמנים(אנחנו) יהיו קשורים יותר לישראל. כמעט שברתי את המחשב 67 פעמים וזו הייתה כל החוויה. הפוקימון הכי טוב היה לדעתי חנוןשוף והכי אהבתי אותו בגרסת שר הטבעות, הדבר שהכי אהבתי בו היה השרביט כי אני בנוסף לפוקימון מעריץ ענק של הארי פוטר וחשבתי שאני מתעלף שראיתי אותו. גם אהבתי את המכונים מאוד והרעיונות הגאוניים שלהם. גם אהבתי את שווארמהגדון כי…. הוא שווארמה. לסיכום אני מאוד מרוצה ואוהב את המשחק וממש גאה בכם. להתראות!
המשחק היה מדהים!
מאוד אהבתי את הקושי גם במכונים ובמיוחד את האגדיים לאליט 3.
בקושי ציפיתי שהאלוף יהיה יותר קשה כשראיתי קינג רוק יכלו לעשות לפחות בפעם השנייה שיהיה לו את שלושת המתקפות מהסוגים החדשים.
אני פחות אוהב כרישים אבל מגיע צל"ש על העיצוב של קראלאדון ושל האגדיים גולת הכותרת של המשחק למרות העיצוב המדהים זה הסיפור של המשחק ללא ספק אחד הטובים ששיחקתי ומאוד נהניתי.
השינוי במקום הHM שאפשר להגיע לכל מקום מוכן עם השישייה ועם עוד מקום של מתקפה או פוקימונים (ללא שימוש בסלייבים אוהד…)
הסוגים החדשים רעיון מדהים – אבל חבל שהכנסתם דת למשחק…
מאוד אהבתי את הקטע של מחוז ישראל ציפיתי שבגלל שבכל זאת קרב עם חמאס וזה יהיה איזה קטע על ירושלים שהם רוצים אותה וכו' אבל זה ממש לא היה חסר לי. מקווה לדור 2 עם אולי דאע"ש???
היה חסר לי את הסוג האהוב עליי – דרקון רק 5 (אם אני לא טועה) פוקימונים??? טיפה חסר.
ציון סופי: עדיין מחפש על מה להוריד מ10 המשחק פשוט כל כך מדהים הייתי מקווה לדור 2 במיוחד כשבמשחק הזה לא נכנס אף פוקימון שלי כי מסתבר שלא שלחתי…
במיוחד גרוביס וקראלאדון מתלבט מי יותר מדהים מבחינתי…
שלום שמי אסף ואני רוצה להגיד לכם מה אהבתי ומה לא אהבתי
דבר ראשון. המשחק עצמו מאוד מושקע ומגניב ומזכיר לי את הפעם הראשונה שלי ששיחקתי פוקימון בGAMEBOY ADVANCE שלי, המשחק שם מוזיקה ברקע שיכולה לעזור לעבירה ולחביית המשחק, המשחק מקורי וחכם ודיי אבתי את רוב המשחק עצמו
חלק שתיים המקומות והאזורים השונים, החוויה לדעתי במשחק מעוד כיפי , אבל לאן שאתה הולך ומגיע מרגיש קצת מעצבן כי כל דרך צריך סך הכל שני צעדים ולעבור מקסימום שלושה מאמנים מה שאני מרגיש שהדרכים קצרות אך מושקעות למדי.. הייתי שמח מאוד עם הדרכים כשאתה הולך לא היו קצרות מדי אך מאתגרות
דבר שלישי המכניקה של המאמנים.. המאמנים ומנהיגי מכון ממש חזקים ומאתגרים וממש כיף להלחם כל פעם מחדש…אבל! הרמת קושי ממש קשה מה שגרם לי להפסיד יותר מ10 פעמים למנהיג מכון הרעל! לא שאני אומר שזה לא טוב זה מצויין שזה מאתגר אבל יכול להוציא ממך כלכך הרבה עצבים…
ואחרון…התסריט
התסריט! כלכך טוב סיפור מצוין חדשני ומגניב לעלה מה שגרם למשחק הזה לעלות ברמה שלו בהרבה משאר משחקי הפוקימון שדי חוזרים על עצמם בסיפורים כל פעם
לסיכום…8\10 IN A GOOD WAY
הפסקתי לשחק בערך בסוף המכון השלישי
ההתחלה קשה מדי ללא סיבה, סוגי המכונים לא מאוזנים והאקספישייר מקולקל.
יצא שלמרות שעברתי רק שלושה מכונים, חצי מזמן המשחק שלי היה לחרוש ולאמן, ברמה שהדשא כבר השתטח.
הקטע שאי אפשר לצאת להסתובב בדרך הבאה לפני שמביסים את המכון לא עוזר, צריך לאמן נגד פוקימונים חלשים יותר.
העלילה לא התחילה ממש עד לקטע בו פרשתי, אז אין לי מה לומר עליה.
בקיצור, הרעיון טוב, הביצוע ממש לא.
אשמח לחזור לשחק אפילו אם יתקנו רק את האקספישייר ואולי יעלו להתחלתיים קצת את קצב עליית הרמות
שלום, אני אור, אבל אתם בטח מכירים אותי בתור יוצר התוכן Orharel1, אני אומנם עדיין לא סיימתי את המשחק ויש לי כרגע רק ארבעה תגים אבל אני אשמח לתת ביקורת ביניים על המשחק.
טוב אז… אני חייב להודות שכבר בעבר שאנשים התחילו לעצב פוקימונים למחוז ישראל בלי אפילו מחשבה על משחק חשבתי לעצמי שאילו היה משחק פוקימון עם הפוקימונים האלה זה יהיה נפלא. והנה, המתיחה שנעשתה באחד באפריל התבררה כמשחק אמיתי חי נושם…
רציתי לשחק בו ולהסטרים אותו ליוטיוב ביום שהוא יצא אבל… אתם יודעים, יש צבא… אבל לאחר מכן, עשיתי עליו סטרימים בכול זמן שיכולתי.
כרגע אני אחרי המולטי ג'ים שבירושלים ואני חייב להגיד שעד כה המשחק הזה מדהים! הסיפור יפה ומובן ונהנתי לראות את הפוקימונים מהאתר בספרייט חמוד ויפה של פוקימון. עוד דבר שאהבתי במשחק הוא הכמות המוגברת של הפוקימונים הזוהרים, בתור אחד שמאוד אוהב לעשות שייני האנטינג מאוד נהנתי למצוא אותם בקלות. אחד הרגעים היפים עד כה היה להגיע ליער הברזל, ללכוד חנונשוף ואז לשלוח אותו לקרב בעודי מכריז "צא חנונשוף!!!" משפט שעדיין אנשים זוכרים לי.
צוות חמאס גם היה מצויין ואני מחכה לראות מה הם יעשו בהמשך המשחק.
מה שלא ממש אהבתי היו חלק מהמנגינות שנשמעו כמו סרטוני טופ 10 של ילדים.
בנוסף מנהיגי המכון היו קשוחים (לפחות השניים הראשונים) והייתי צריך לאמן טיפה עד שהצלחתי להביס אותם.
ישנם פוקימונים שחשבתי להוסיף לצוות אבל בסוף התבררו כפוקימונים חלשים יחסית (אהם קושי מעין אהם)
אבל אין ספק שאם יש פוקימון שהפתיע אותי זאת לנוני, מי היה מאמין ששפנפנה קטנה תעזור לי במשחק…
לסיכום, עד עכשיו נהנתי מהמשחק ואני מקווה שיהיה לי זמן להמשיך אותו עד הסוף ולהיות אלוף ליגת ישראל!
החוויה שלי מהמשחק היא חיוביות, אני חייב להודות כששמעתי על המשחק אני זלזלתי בו והחלטתי להתחיל לשחק בו עם חברים רק בשביל הצחוקים, המשחק הוא פשוט יצירת מופת. אני מאוד אהבתי את הארקיידים ומשחקי הקלפים שיש במשחק משום שהם מוסיפים הרבה תוכן וגם זאת היא עוד דרך להשיג פוקימונים ופריטים גם במצב של חוסר כספי.
אומנם במהלך המשחק חוויתי מספר באגים מעצבנים אשר הקריסו לי את המשחק זהו דבר שאפשר לתקן ולכן הוא לא בדיוק סיבה ללא לאהוב את המשחק. רואים את ההשקעה הרבה בדיאלוג של השחקנים, בעיצובים של כל עיר והייחוד שלה ואפילו הסודות המוחבאים במשחק שזהו דבר שאני אישית מאוד מחבב.
הפוקימון האהוב אליי חייב להיות שווארמגדון בגלל המבט החמוד שלו ועל כל שמשיגים אותו מלפתח פוקימון שהוא ליטרלי פלאפל, זה פשוט גאוני. הפוקימון שאליו פחות התחברתי הוא ניין בוי, לכל פוקימון חתול במשחק הזה יש את הייחודיות שלו ויש לו שם מותאם אבל ניין בוי פשוט נראה כמו חתול ממין נקבה ולא הבנתי איך הוא משתייך בדיוק לסוג הפיה.
פוקימון שהפתיע אותי חייב להיות האירודקטייל הישראלי, הוא נראה מטורף, הרבה יותר טוב מהמקור לפי דעתי.
אני חיבבתי את הדמויות במשחק, ברור שזה מעצבן כאשר סיוון כל פעם מבקשת שאני אלחם נגדה אבל כך גם עובד המשחק המקורי D: הסיפור בהחלט היה מרתק ומלא במתח והתרגשות
הקושי של המשחק היה סביר, לא נתקעתי במהלך המשחק חוץ מהסיום שבו נלחמים נגד מנהיג החמאס והדדפייט שלו. הייתי צריך להילחם בו לפחות 50 פעמים עד שניצחתי ואני לא מגזים אבל זו הייתה בעיה שלי בכך שלא קניתי שיקויים לפני, זה היה עושה את הקרב סביר יותר.
בהחלט אהבתי את כך שישנם פריטים המבוססים על מדינת ישראל, במיוחד את הכדור הישראלי שהוא בעצם ה- Master Ball.
אהבתי מאוד את התוספת של הסוגים תרבות ודת משום שזה דבר שלא נעשה אף פעם בהיסטורית משחקי הפוקימון, זה נותן למשחק ייחודיות אבל לעומת זאת אני לא בטוח שאני אוהב את הרעיון של סוג מדע, הוא קצת יוצא דופן שמדובר על הסוגים האחרים שנוספו.
כשמדובר על המפה המבוססת על מדינת ישראל אני מאמין שהמרחב לא מספיק גדול, זה נכון שהערים העיקריות מופיעות אבל הייתי שמח עם היו גם ישובים קטנים יותר שהיו נוספים מלהתקדם במשחק, פשוט יש פחות מדי כאלה.
לבסוף ישנם צוות החמאס שלפי דעתי זאת הפנינה הקומית של המשחק, בכך שהפוקימונים של האנשים הגרים בעזה הם מקקים, סכינים מלאות דם ועוד סוגים של חרקים, זה פשוט קורע מצחוק וגאוני.
וכך אני אסכם את דברי ואני בהחלט מקווה לזכות, המשחק הזה בהחלט גרם לי להעריך יותר יצירות ישראליות ואולי פעם הבאה אני יהיה פחות סקפטי לגבי משחקים עם פרסום ברשת.
לא סיימתי עדיין את המשחק אבל עד כה הוא ממש מהנה ממש אהבתי את הפוקימונים החדשים ובעיקר את סוג המדע בכלל ואת ממודוק בפרט כי הוא היה מעניין וישראלי במיוחד. הופתעתי מהפוקימון דדבום והפיתוחים שלו והוא הצחיק אותי. נתקעתי קצת זמן במכון החשמל של סטטיק (שמאוד אהבתי שהוא מאמן מכון) וגם המפה יצאה ממש מגניבה. את הצוות הרשע עוד לא ממש הכרתי והתחלתי עם הסטרטר נגוויר שעזר לי מאוד והוא היה מאוד מגניב. תפסתי גם את החתול ופיתחתי אותו לחתול מצפון שהיה מיוחד אבל לא הבנתי למה הוא לא סוג אש. בנוסף אני אוהב גם את הפוקימון עם הגרסה הישראלית של אירודקטיל וחשבתי שהוא תוספת נחמדה מאוד למשחק. אני מעריץ גדול של פוקימון ואני ממש אשמח אם תבחרו בי (אלא אם כן זו הגרלה ואז אני מחזיק אצבעות).
לא עזבתי את המשחק עד שסיימתי אותו.
יתרונות:
* אהבתי ממש את כל הפאנצ'ים הישראליים, חפרתי לחברים שלי נונסטופ כל פעם שראיתי טעוני בתל אביב או פעיל חמאס.
* ממש אהבתי שהכנסתם את המוזיקה של thefatrat.
* העיצוב של הפוקימונים ממש היה על רמה
* כמובן העלילה שהייתה ממש מגניבה וכיפית.
חסרונות:
* אישית לא עפתי על התוספת של הטייפים, זה הקשה עלי… זה מגניב שהוספתם טוויסט אישי פשוט לא התחברתי לחלק הזה ממש.
* לדעתי יש יותר מדי פוקמוני חשמל
* הרגיש לי שהcrit rate במשחק היה ממש מוגזם, לא יודע אם היה לי מזל הזוי אבל היו הרבה יותר מדי קריטים וזה ממש לא היה כיף
דדפייט הוא ללא ספק הפוקימןן האהוב עלי (מת על דדפול) אבל כל הרג אותי מצחוק השווארמגדון ופלאפלולי
ועוד הרבה אחרים, פחות אהבתי את ההתפתחויות של ניין קאט, נראלי שהיה אפשר להשקיע בהם קצת יותר
הסיפור היה ממש טוב, עם טוויסט נהדר בסוף אבל הייתי רוצה שיהיה עוד, הוא היה באורך של משחק פוקמון סטנדרטי אבל הייתי שמח לעוד קצת.
רמת הקושי הייתה ממש סבבה, חוץ מהתחלה ממש לא כיפית וסוף קצת מייאש אם לא באת מוכן מספיק
בשורה התחתונה משחק על רמה לגמרי! נהנתי מאוד מההשקעה בו ובתמיכה שהאתר נותן (הייתי רק מוסיף את תיאור ההתקפות ) הרגיש כמו משחק אמיתי, מאוזן ומגוון וכיפי
הייתי שמח אם הייתה תעודה שמקבלים כשלוכדים את כל ה151
אבל חוץ מזה באמת אש עליכם 10\10
נהנתי מאוד מהמשחק ואהבתי את כמעט את כל הדברים ככה שלא נראה לי שיש לי משהו רע להגיד עליו אולי היה אפשר לעשות גם דרגה 2 במהירות ואולי שהייתי שמח אם גם היה מכון לכל סוג כולל המכון הרב סוגי.
אהבתי את זה שהמשחק על ישראל קודם כל ושעשיתם אותו בשבילנו, הסיפורים מהאתר שהיו בתל אביב כמו המצוד אחר כבוד, שהפוקימון הולך איתך, שיותר קל להשיג שיינים, את הצורות הישראליות, שהאופניים לא יקרים מדי, את מנהיגי המכון סטטיק שמזרים חשמל באוויר כלנית עם הניחוחות שלה, שאמא שלך נותנת לפוקימונים שלך חמין כדי לרפא אותם, שלא צריך ללמד את הפוקימונים מתקפות כמו סרף כדי לשחות אלא שאפשר ללמוד אותם ולהשתמש בהם בלי צורך ללמד את הפוקימונים אותם, שיש יום ולילה, שיש זמנים וחפצים מסויימים שרק בעזרתם אפשר למצוא פוקימונים מסויימים כמו החכות, ואהבתי את הארקייד.
נגביר אחד האהובים עליי בגלל זה בחרתי בו כהתחלתי שלי גם אלקטרהוט שהוא המזל שלי בגלגל המזלות קונגסטר שממש בא לי לזכות בבובה שלו אבוללה שנראה מגניב ושמוצאים אותו מתחת למיטה בירושליים ניין קאט עם הקונספט של התפתחות תשע הנשמות וזה שמוצאים אחד כמעט בכל עיר חנונשוף שמתפתח התפתחות ססטאר וורס או התפתחות שר הטבעות אהבתי את האגדיים ואת טרידידאס שאהבתי במיוחד את הקונספט שלו ושאר הפייקמונים בקיצור אהבתי את כולם בעיקר את החמודים ואם הייתי חייב להגיד פוקימונים שאני "שונא" זה פייטינג לאמה כי אני לא סובל פורטנייט את טויפייפ ואת טריגוופ כי זה נייר טוואלט וחבל כי היה אפשר לעשות פייקמונים אחרים במקומם פיקסייט שקשה לתפוס אותו כי הוא בורח מהר מהקרב עיניון תוניון ותריליון שלא נתנו לי לברוח אלא אם כן הייתי עם פוקימון מסויים כמו עם זיפ זאפ אבל זה רק אם היו שואלים אותי פוקימונים שלא אהבתי כי אני אוהב את כל הפייקמונים לנוני הפתיע אותי מאוד וגם פיגראס יחסית לתאנה הוא מאוד חזק עם העלה שלו על הראש וככה גם לגבי הארנב הקטן שלמרות כל החמידות שלו הוא מראה יכולות מאוד חזקות.
אהבתי את הדמויות ואת פרופסור הרצל בעיקר ואת זה שאוהד הוא ראש הממשלה והאלוף, הסיפור לצערי לא קראתי אותו כי אני לא יודע אנגלית וגם כי בדרך כלל אני לא מתעסק בזה בדרך כלל אבל אם הייתי יודע לקרוא אנגלית אני מאמין שהייתי נהנה ממנו מאוד אבל כן אהבתי את זה שישי מילים בעברית כמו שלום, שלום חביבי, איזה באסה ועוד כל מיני, את הרמת קושי מאוד אהבתי שהיא הייתה קשה יותר מבדרך כלל במשחקי פוקימון למרות שזה קצת הפריע לי בכל מיני מכונים ונגד כל מיני מאמנים, החפצים גם מאוד אהבתי בעיקר את החפצים החדשים כמו החפצים שמפתחים את חנונשוף השרביט וחרב האור, הסוגים התאמיו לפייקמונים לפי דעתי אולי היו כאלה שהיו מתאימים להם סוגים אחרים אבל אהבתי בעיקר את הסוגים החדשים לפי דעתי הם רק הוסיפו למשחק ושיפרו אותו ושהאליט טרי היה דת מדע ותרבות ולכל אחד מהם היה את אחד האגדיים לפי הסוג שהם מתמחים בו, המפות אהבתי לכן אין לי אחת מועדפת אולי של יער הברזל, ואהבתי את הרעיון שהצוות הרשע זה צוות חמאס.
בקיצור אני נותן למשחק 10/10 לפי דעתי
אז בקיצור תודה לכם על ההשקעה
קודם כל שאפו ענק לכל הצוות, שיחקתם אותה בגדול.
לא רק לחשוב על הרעיון אלא לבצע אותה בצורה כל כך יפה ומקצועית, זה מאוד מרשים.
אז בוא נצלול לפרטים.
העלילה:
יש ניסיון לחקות את קו העלילה הכללי של פוקימון, עם המון טוויסטים ישראלים. הרצל במקום פרופסור אוק, סטטיק, מקומות בישראל…
כך הטוויסטים עצמם הם חלק ניכר ממה שהופך את המשחק לכל כך מהנה. במקום להלחם בשחקן אתה נתקל בסטלן, ערס או חרדי.. מה שהופך את החוויה לכל כך מוכרת ומצחיקה. וכן, גם רפרנסים לפוליטיקה ודת.
הסיפור הכללי לעומת זאת.. לא מרגיש כל כך מושקע.
למעשה, העלילה מתחילה להתפתח בשלב יחסית מאוחר של המשחק, ומסתיימת גם מסתיימת מהר למדי. היו הרבה ערים שנראה כאילו סתם היו באמצע בלי שתרמו לעלילה המרכזית דבר וחצי דבר.
כל סיפור טוב צריך איזה מינימום מתח ברקע, ופה הייתה הרבה שוטטות ללא מטרה(חוץ מלתפוס את כולם, כמובן).
הפוקימונים:
יש במשחק הרבה פוקימונים חדשים, וטוויסטים לפוקימונים הישנים.
הכיוון הכללי הוא הרבה סוגים ושילובים שלהם(3 סוגים חדשים! ועם מתקפות משעשעות). זה יוצר אינספור פוקימונים מעניינים, חלקם קשורים לישראל.
לדוגמא, אליהו ואלישע שמאוד אהבתי, וכמובן אבוללה ששמו כמו שצריך בעיה״ק. רק חסר אבויויו. ואחד שנראה כמו ערוץ הילדים הישן.
היו גם פוקימונים כמו פיקאצ׳ו מפלצת שלדעתי היו חוסר טעם.
הגיוון הגדול מקשה קצת להסתגל למשחק, שהייתי צריך קובץ נפרד לרשום מי נגד מי. זה מעלה את רמת הקושי, מה שאחלה, אבל יוצר גם בלבול מתמיד מי נגד מי, בעיקר פוקימונים בגרסת IL שהחליפו סוג.
ערים ומכונים:
מעבר לארבע מכונים כנראה נועד כדי לכסות יותר ערים, אבל לא נראה לי שתרם בהרבה.
ההתייחסות לאתרים מרכזיים בכל עיר(למעט נהריה, ולמה יש אגם בערד?) הייתה נחמדה, גם הפסלים של הפוקימונים.
ה-POCs כאמור היו חלק גדול מהבידור, וחלק מהם אפילו מועילים.
דווקא הדרכים בין הערים הרגישו קצרות מדי, או לא ממש מאתגרות. המוצלחת שבהן לדעתי הוא היער בין רעננה לבית שאן. ולא אהבתי לחזור משם חזרה לת״א.
המכון בירושלים היה ארוך ומעצבן. אגב, עברתי את כולו עם איזה שלושה פוקימונים(עד הבוס). המכון בדימונה היה מצחיק.
הסיפור עם הצבא נחמד, המדען המשוגע ככה.
אייטמים, עצים ומיני משחקים:
המשחק מפרגן באייטמים. זה כיף, ומאפשר לגוון.
גם פיתוח היכולות טוב מאוד, ויפה שהרבה מהן לא דורשות ללמד פוקימון איזה מהלך מיותר שתופס מקום למתקפה סתם.
פיתוח המיני-משחקים זה חביב, אבל הייתי מעדיף בהרבה צורות שונות של טורנירים של קרבות פוקימונים מיוחדים, מאשר כל מני משחקי הימורים והכה-בפטיש, שפחות מדברים אלי.
בשלב כלשהן נמאס לי לקטוף ולשתול עצים בלי להבין למה.
מוסיקה ומדיה:
אהבתי את השילוב של מוסיקות קלאסיות ממשחקים ומוסיקות חדשות
המוסיקה בחיפה מעצבנת. מצטער.
המוסיקה של צוות חמאס ממש כיפית, וגם של ירושלים..
אצל חלק מהדמויות יש מוסיקה מאוד חלשה ברקע שאי אפשר לשמוע.
קל להוריד את המשחק, ומאוד חשובה האפשרות להריץ אותו בהילוך מהיר.
נשמר מהר, וחוץ מפעם אחת המשחק לא קרס באמצע. מרשים.
לסיכום, משחק איכותי ומושקע מאוד, עם נקודות פה ושם שניתן לשפר.