ראשי / יצירה / מה אם ג'סי הייתה אמו של אש? / עומר אזולאי – חלק 2

מה אם ג'סי הייתה אמו של אש? / עומר אזולאי – חלק 2

מה אם ג'סי הייתה אמו של אש? / עומר אזולאי – חלק 2

בלילה שלפני המסע שלו, אש התקשה להירדם, הוא נכנס לעניין של להיות מאמן פוקימונים כל כך חזק שאפילו בחלומו הוא ראה את הפוקימונים ההתחלתיים שפרופסור אוק הציע למאמנים מתחילים. ג'סי קמה מוקדם בבוקר כרגיל והכינה לאש את ארוחת הבוקר שלו. היא הכירה טוב מאוד את הבן שלה וידעה שהוא יצטרך לצבור כוחות ליום הזה. לאחר שהיא סיימה בסביבות 9:15, היא קראה לו וציפתה שהוא כבר יהיה ער עד עכשיו. לאחר כמה דקות שלא הייתה שום תגובה, היא הלכה אל החדר בכעס על כך שבנה עדיין ישן ביום כזה.

"אש, קום כבר! אתה צריך לצאת בקרוב אם אתה רוצה להספיק למסע הפוקימונים שלך!" היא קראה בקול רם שנכנסה לחדרו והוא קם ישירות בקפיצה מהמיטה, אימא שלו בהחלט ידעה איך להעיר אותו.

"או, היי, אימא, בוקר טוב", הוא קרא בתגובה אוטומטית כמעט שכבר היה מחוץ למיטה. באותו הרגע שניהם שמו לב לשאריות השעון בצורת הפוקדור ההרוס של אש.

"בוקר טוב מותק, ומה עשית לשעון שלך בדיוק?" היא שאלה בתהייה קלה. אש לא היה בטוח בעצמו.

"אמממ… אני לא ממש יודע, למרות שאני חושב שזרקתי אותו מתוך שינה". הוא אמר בבושה קלה בעקבות המעשה המגוחך שעשה בנסיבות ההן. ג'סי פשוט נאנחה.

"טוב… אני אנקה את זה כבר. בינתיים לך להתקלח ולהתלבש ותאכל את ארוחת הבוקר שלך במטבח. והכנת את התיק שלך למסע כבר?"

"כן, אימא, מאסטר פוקימון לעתיד כמוני חייב להיות מוכן לתחילת המסע שלו!" הוא קרא בקול לפני שהלך אל המקלחת שמוקמה ליד חדרו. ג'סי אהבה לשמוע אותו בטוח כל כך בחלומו, זה כמעט הזכיר לה אותה שהייתה צעירה למרות שמעולם לא היה לה רק חלום אחד.

בזמן שאש התארגן למסע שלו, ג'סי כבר סיימה לנקות את חלקי השעון שפוזרו על הרצפה, היא תכננה לקנות לאש אחד חדש בהזדמנות למרות שידעה שהוא לא יחזור בקרוב הביתה, גם אם הבטיח לה שיבקר פעם בכמה זמן במסעו. לאחר מכן, ג'סי חיכתה לו במטבח בזמן ששתתה את כוס הקפה שלה וארבוק אכל לידה את קערת מזון הפוקימונים שלו. לאחר כמה דקות, אש ירד לשם מוכן למסע שלו ותיקו היה מלא בכל טוב למסע, מונח ליד דלת הכניסה. אש ישב בשולחן מול צלחתו ולא האמין למה שהייתה עליה: כמות מדהימה של פנקייקים עם סירופ מייפל ליד הצלחת וכוס מיץ. ג'סי לא הכינה לעיתים קרובות פנקייקים אלא רק באירועים מיוחדים.

"וואו, אימא! הכנת לי פנקייקים?"

"כמובן, מותק, מאמן לעתיד כמוך צריך המון אנרגיה. עכשיו תאכל כבר שתספיק להגיע למעבדה של פרופסור אוק". היא ענתה לו בחיוך חם ששמחה לראות את בנה מאושר ממשהו כזה. אש היה ילד שמח מאז ומעולם אבל זה לא הפך את זה לפחות מיוחד עבורה.

"אז אתה מתרגש לקראת המסע?"

"מאוד!" הוא ענה בקצרה בין ביס לביס.

"חח חשבת כבר מי תבחר למסע?" היא המשיכה לשאול. הוא תהה לרגע לגבי השאלה שלה. זה לא היה קל, שלושת ההתחלתיים היו מדהימים ברמה שהוא חלם על שלושתם בלילה.

"א-אני מניח שאחשוב על זה כבר שם…"

"בסדר, רק תזכור שהפוקימון שתבחר יהיה השותף שלך לכל החיים. אתם תחלקו כל חוויה, תקופה, ניצחון או הפסד". היא ענתה לו והביטה בארבוק שלה שתמיד היה שם בשבילה, הוא היה יותר מ-רק כלי שעזר לה בשוד שהייתה בצוות רוקט, הוא היה השותף האמיתי שלה. הוא תמך בה בלי להסס בכל תקופה, אפילו שהיא ברחה מצוות רוקט וכשהיא גידלה את אש בתור תינוק הוא עזר לה כמה שיכל. היא יכלה להעריך את השותפות שלהם בקשר שלא ניתן לשבירה.

"את צודקת אימא, כדאי שאזכור את זה במסע שלי. בכל זאת פוקימון שמח וממושמע למאמן שלו הוא פוקימון טוב יותר". הוא ענה ובתגובה היא פשוט חייכה בחום. זה לא היה בדיוק מה שהיא התכוונה עליו אבל היא שמחה שהוא לפחות הבין את הכוונה שלה.

לאחר שאש סיים את הארוחה והשעה הייתה 9:45. אש היה מוכן ליציאה. הוא עמד ליד הדלת ונפרד מאימו ומארבוק.

"להתראות חבר, אני מקווה שהפוקימונים שאשיג יהיו כמוך". הוא אמר לארבוק בחיוך רחב שליטף את ראשו.

"ארר-בוק!" הוא קרא בלחשושים והסהוסים. ארבוק אהב מאוד את אש אחרי שראה אותו גדל ליד עם המאמנת שלו.

"ותזכור אש, תתקשר כל יום הביתה ותדאג לעצמך ולמי שצריך במסע ואל תשכח לבקר לפעמים. ועוד משהו אש: אני אוהבת אותך, בן שלי, אז תראה לכולם מי אתה ותישאר הילד השמח והחברותי שאתה, ועכשיו צא כבר להתחיל את המסע שלך!" ג'סי לבסוף אזרה את האומץ להגיד לו את זה בזמן שהם התחבקו חיבוק פרידה חם.

"אני מבטיח אימא, ואני אוהב אותך גם מאוד". הוא לבסוף אמר בביטחון שהתנתקו מהחיבוק, לאחר מכן אש יצא מהבית ורץ לכיוון המעבדה של פרופסור אוק. הוא ידע שאם הוא יגיע אחרי 10 בבוקר בטח יקחו את כל ההתחלתיים.

למזלו של אש, הוא גר קרוב למעבדה, רק שדה פתוח וכמה בתים הפרידו ביניהם. הוא הגיע לאחר כמה דקות ולפני 10 בבוקר. הוא עמד להיכנס למעבדה ופתאום ראה את גרי יוצא ממנה שהוא מחזיק פוקדור בידו.

"היי גרי!" הוא קרא בקול לחברו.

"הו, אש, תראו מי הגיע לפה בזמן לשם שינוי". הוא ענה בביטחון ובטיפת שחצנות. גרי תמיד היה שחצן בעיקר בגלל שסבו הוא הפרופסור של מחוז קנטו, אבל הוא כן חיבב מעט את אש.

"כן, בטעות ריסקתי את השעון שלי מתוך שינה… אבל אני פה עכשיו ומוכן להתחיל את המסע שלי!"

"חח אולי כדאי שתשיג לעצמך פוקימון קודם, אני כבר הספקתי ולקחתי את הטוב ביותר."

"וואו באמת? מי מהם לקחת?"

"חח תראה ותתרשם בעצמך". הוא ענה לו שהוציא מהפוקדור שלו את ההתחלתי שלו, זה היה סוג של צב כחול שעמד על שתי רגליים עם זנב סנאי. זה היה סקווירטל, התחלתי המים.

"וואו! בחרת בסקווירטל. הוא נראה מגניב כל כך!" אש קרא בהתרגשות שלא הוריד ממנו את העיניים, סקווירטל לעומת זאת נשאר ליד גרי והביט בו בלבד.

"כמובן! מאמן מדהים כמוני ראוי לפוקימון כמוהו. ועכשיו אם תסלח לי, אני הולך להתחיל את המסע שלי. נראה אותך אחר כך". הוא לבסוף אמר שהחזיר את סקווירטל לפוקדור והמשיך בדרכו, אש צפה איך מכונית ספורט אדומה מלאה במעריצות הקוראות בעידוד את שמו של גרי, גרי נכנס לשם במהירות והם נכנסו לתוך היער.

"הוי, גרי, אתה בחיים לא תשתנה". אש נאנח שפשוט נכנס לתוך המעבדה ופרופסור אוק קיבל אותו בחיוך.

"ומי זה אם לא אש? נחמד שהגעת. מוכן להתחיל את מסע הפוקימונים שלך סוף סוף?"

"כמובן פרופסור, אני לא יכול לחכות כבר!"

"זה מה שאני רוצה לשמוע. אז בוא אחרי בשביל שתבחר את ההתחלתי שלך". הוא ענה לו בחיוך לתשובתו של אש.

פרופסור אוק לחץ על כמה כפתורים ליד אחד המתקנים במעבדה שלו וכיפת הזכוכית שלו נפתחה וחשפה שני פוקדורים. אש נזכר שגרי היה פה לפניו אז הוא היה מי שלקח את השלישי. אש בהה בשני הפוקדורים שהכילו את צ'רמנדר ובלבאזור. זה לא היה קל לבחור ביניהם כי שניהם היו פוקימונים מדהימים. אש חשב לרגע ונזכר בארבוק ובמה שאמר לו לפני שהלך וידע במי לבחור באותו הרגע.

"נו אש, בחרת?"

"כן פרופסור. אני בוחר בך, בלבאזור!" הוא ענה שלקח את הפוקדור שלו והוציא ממנו את בלבאזור. מהפוקדור יצא פוקימון בעל גוף דמוי צפרדע ופקעת בצל גדולה על גבו.

"בחירה טובה אש, אני מציע לשניכם להכיר לפני."

"אוקיי פרופסור!" הוא ענה לו והביט אל בלבאזור שהביט בו בחזרה.

"היי, בלבאזור, אתה מוכן לצאת איתי למסע להיות מאסטר פוקימון ולהיות השותף שלי?" הוא שאל אותו שהושיט לו את ידו, בתגובה הוא הנהן שהוציא מהפקעת שלו גפן והשתמש בה כמו זרוע בשביל ללחוץ את ידו של אש.

"נראה לי שהוא רוצה להיות השותף שלך גם אש, ברכותיי. אז תזדקק גם לאלה עכשיו". הוא אמר לאש בחיוך שנתן לו גם חמישה פוקדורים ופוקידע שמסונכרן עם המידע האישי שלו.

"תודה פרופסור, עכשיו אני יכול להתחיל במסע שלי!"

"נכון מאוד אש נערי, שיהיה לך בהצלחה במסע ואל תחשוש לעדכן אותי בהתקדמות שלך". הוא אמר לפני שנפרד ממנו לשלום.

"בסדר, אני אעשה זאת", אש ענה לו שהכניס את בלבאזור בחזרה לפוקדור ויצא מהמעבדה.

אש הלך במשך שעתיים במסלול שאמור להוביל אותו לעיר וירידיאן, העיר הבאה. לבסוף הוא עצר לנוח בשדה הפתוח. למרות שאש לא רצה לעצו,ר הוא גם לא רצה לוותר על ליהנות מהנוף הזה. הוא היה שם במשך רבע שעה וחיפש כל פוקימון אפשרי למטרת לכידה, אבל לצערו זה היה שדה ריק. לפתע, פוקימון ציפור עפה לעבר השדה בו הוא ישב. אש לא ראה אותו כמו שצריך מתוך העשב הגבוה, אלא רק את ראשו שהיה בעל נוצות חומות וקוצניות.

אש כיוון את הפוקידע עליו ותוך כמה תקתוקים קיבל תשובה: ספירו, פוקימון הציפור הקטנה. אוכל חרקים באזורים עשבים. הוא צריך לנפנף בכנפיו הקצרות במהירות מאוד גבוהה כדי להישאר באוויר. עם זאת, ידוע במזגו החם. בחירה מומלצת עבור מאמנים מתחילים.

אש עמד לזרוק עליו פוקדור, אבל הוא ידע שהוא לא ייתפס בלי קרב. למרבה הצער, לבלבאזור שלו היה חיסרון מבחינת סוג לעומת ספירו. אבל אש הוא עדיין אש, ולכן הוא לא יוותר. הוא הסתכל על המצב וקלט שעדיין יש לו את יתרון ההפתעה מכיוון שספירו אינו מודע לכך שהוא נמצא כאן. אש חשב קצת והוציא את בלבאזור שהביט בו בחיוך.

"בלבאזור, אתה רואה את ספירו שם?" הוא אמר בשקט שהצביע על הציפור שראשה מבצבץ מתוך העשב הגבוה. הוא הנהן בבלבול, ותהה מדוע מאמנו החדש מוציא אותו רק בגללו.

"בלבה!"

"יופי, כי אנחנו עומדים ללכוד אותו. אבל תקשיב איך אנחנו נעשה את זה". הוא ענה לו והתחיל ללחוש לו את התוכנית.

דבר ראשון, בלבאזור יצר שני גפנים מהפקעת שלו שהזדחלו לכיוון העשב ולכיוון ספירו וקשרו אותו בכנפיים לפני שהספיק להגיב לזה. אש נזכר שראה את ארבוק של אמו עושה את זה וידע שפוקימון ציפור בלי הכנפיים שלו מאבד את היתרון שלו בקרב. לאחר מכן בלבאזור משך את ספירו לכיוונו ולכיוון אש בזמן שהוא ניסה להשתחרר עם ניקורים ונשיכות ממקורו החד שהכאיבו לבלבאזור.

"תחזיק מעמד עוד קצת, תשתמש באבקת השינה עכשיו!" אש קרא ובלבאזור הוציא מהפקעת שלו אבקה כתומה שהתפזרה על ספירו וגרמה לו להפוך ליותר ויותר ישנוני ופחות תוקפני עד שלבסוף נרדם, רק אז בלבאזור שחרר את האחיזה שלו ואש זרק עליו פוקדור שרעד לכמה שניות עם אור אדום במרכזו עד שלבסוף הפסיק, ספירו נלכד בהצלחה.

"יש! תפסנו את הפוקימון הראשון שלי!" אש קרא בשמחה והרים את הפוקדור של ספירו כמו גביע. לאחר מכן הוא היפנה את תשומת ליבו לבלבאזור וגירד את ראשו. "ואתה היית מדהים בקרב, בלבאזור! אנחנו הולכים להיות הטובים ביותר, נכון?" הוא שאל בביטחון ובלבאזור הנהן באישור. הוא התחיל לחבב את אש לאחר שראה איזה סוג מאמן הוא באמת.

"בלבא-זורר!" הוא ענה לו בחיוך בזמן שאש הוציא מתיקו שיקוי וריסס על הגפנים החבולות של בלבאזור. אש שמח שהוא הקשיב לאימו ולקח איתו שיקויים כאלה כי הוא ראה איך הפציעות של בלבאזור נעלמות. לאחר מכן אש המשיך בדרכו, הוא ידע שאין טעם לבדוק אותו ברגע זה כי האבקה תשפיע עליו בשעות הקרובות.

מהשדה ההוא אש המשיך בדרכו בשביל. הוא התקדם ממש מהר יחסית עקב כך שלא היו לו עוד הסחות דעת. פתאום אש ראה בהמשך השביל ליד הנהר מישהי. הוא התקרב וראה שזאת נערה בגילו בערך, שערה היה היה כתום וקשור בקוקו צדי, היא לבשה מכנס ג'ינס קצר עם גופיית בטן צהובה וזוג נעלי ריצה אדומות-צהובות. אבל הנערה לא הייתה במצב טוב, בגדייה היו קרועים וגופה היה מלא בחבלות. בנוסף לכך, היא הייתה מעולפת על הדשא וסטאריו היה מעולף לצדה ובמצב דומה. אש לא הבין מה קרה לה, אבל הוא גם לא היה מסוגל להתעלם מזה.

"היי, את בסדר?" הוא שאל אותה והרים את ראשה בתקווה שהיא תתעורר מזה. הוא יכל להרגיש את הדופק שלה מהמגע איתה, אז הוא ידע שהיא עדיין בחיים. בסופו של דבר, היא התעוררה וראתה את מבטו של אש. האינסטינקט הטבעי של אותה נערה היה להיבהל ולעוף מהנער הלא מוכר שהחזיק אותה.

"מה אתה עושה בדיוק?!" היא שאלה בבהלה לאחר שהתעוררה, לעומת זאת לאחר כמה שניות היא התיישבה בחזרה על האדמה בכאב, הפציעות שלה לא הניחו לה לעמוד זקוף.

"אני? מה קרה לך בכלל?!" הוא שאל שהבינה שאותו נער ניסה לעזור לה.

"אההה… אני זוכרת שדגתי פה בחיפוש פוקימוני מים ופתאום דגתי גרידוס ו… לא הצלחתי להתמודד איתו וזה כל מה שאני זוכרת". היא ענתה וגירדה את ראשה בניסיון להיזכר, להפתעה, ידה הימנית לא זזה כמו שרצתה. היא לחצה על המרפק שלה וכאב חד פתאום תקף אותה באותו האזור וגרם לה לצרוח מכאב.

"אייייי!"

"את בסדר?" אש שאל אותה שוב.

"לא, אני לא בסדר, גאון, היד שלי שבורה! אחח… אני מצטערת פשוט זה ממש כואב…" היא התנצלה שהמשיכה להסתכל על ידה.

"לא, זה בסדר, אני מניח שזה קורה במפגש עם פוקימונים גדולים כל כך. אפילו עם סטאריו". אש ענה לה ודמיין את הפוקימון גרידוס בראשו. פוקימון דמוי דרקון מים כחול בגודל של מטרים. הוא זכר את הפעם האחרונה שראה אותו בסרט תיעודי של פרופסור אוק.

"רגע, סטאריו!" היא פתאום קראה ושמה לב לסטאריו ששכב לידה פצוע באותה מידה. הוא אפילו לא היה בהכרה כדי להשתמש בחידוש על עצמו.

"אני חושב שנצטרך לקחת אותו למרכז הפוקימונים, את יודעת אם יש פה אחד קרוב אולי?"

"לא, הכי קרוב זה האחד בעיר וירידיאן."

"היי, זה המקום שאני הולך אליו. אז את רוצה ללכת איתי לשם?"

"באמת? למה אתה רוצה לעשות את זה?"

"אממ… אני מניח שפשוט יהיה נחמד יותר ללכת עם מישהו, חוץ מזה, את צריכה עזרה ברגע זה", הוא אמר והצביע על היד שלה.

"אני מניחה שאתה צודק. רק תן לי רגע לקחת את התיק והאופניים שלי", היא אמרה לאחר כמה שניות והכניסה את סטאריו לפוקדור שלו והלכה (או צלעה במקרה שלה) לכיוון העץ שהחנתה בו את האופניים עם התיק שהיה בתוך הסל שלו. היא ניסתה לתפוס את הכידון של האופניים, אבל ברגע שעשתה את זה, אותו כאב חד תקף אותה שוב.

"את יודעת שלא תוכלי לרכוב על אופניים במצב הנוכחי שלך, נכון?"

"כן… בכל מקרה, מה אתה מציע אז שאעשה? כי אני לא אשאיר אותן פה."

"אני יכול להרכיב אותך עליהן אם את רוצה, אבל בינתיים תני לי לעשות משהו בנוגע ליד שלך". הוא ענה לה בחיוך בטוח והוציא את בלבאזור מהפוקדור.

אש הסביר לבלבאזור מה קרה לנערה שלידו ובתגובה הוא עטף את ידה באחת הגפנים שלו, בזמן שאש הצמיד את ידה למקל חזק מספיק שהיה בסביבה. בסוף אש קשר את הגפן ויצר גבס מאולתר וחזק.

"הנה, זה לא גבס, אבל זה יחזיק בינתיים", הוא אמר לה בחיוך מרוצה.

"וואו, זה לא רע. תודה לך. גם לך בלבאזור". היא הודתה לשניהם וגירדה את ראשו של בלבאזור בתור תודה.

"בלב-זור!"

"נראה לי שהוא מחבב אותך, בכל מקרה כדאי שנצא מפה לפני שמחשיך. דרך אגב, שמי הוא אש". הוא אמר לה את שמו עם אותו חיוך והחזיר את בלבאזור שוב לפוקדור.

"לי קוראים מיסטי", היא ענתה לו בחיוך. לאחר מכן שניהם התיישבו על האופניים ונסעו מן המקום.

עם האופניים הם היו מהירים יותר ולמזלם, השביל היה ישר ברובו, כך שתוך שעה שניהם הצליחו להיכנס לעיר וירידיאן.

"אז אנחנו ניקח אותך קודם לבית החולים, בסדר?" אש שאל אותה תוך כדי רכיבה לאחר שעברו את הכניסה לעיר.

"לא, אני צריכה להגיע קודם למרכז הפוקימונים. סטאריו זקוק לטיפול יותר ממני ברגע זה", היא מחתה בתוקף שדיי הפתיע את אש.

"את בטוחה בכך?"

"כן, אני בטוחה! בכל מקרה הגבס הזה מחזיק מעמד טוב", היא ענתה לו לאחר שהביטה שוב בגבס המאולתר שלה.

"בסדר, בסדר, אז אנחנו הולכים אל מרכז הפוקימונים קודם", הוא נאנח ושינה מסלול אל מרכז הפוקימונים. גם בלי הנחיות מעוברי אורח בעיר, היה ממש קל למצוא את המרכז. אש היה מופתע מכך שמיסטי בחרה לשים את בריאות הפוקימון שלה לפניה, אבל הוא גם העריך את זה. על כל מקרה, גם בלבאזור בטח ישמח לקבל טיפול רפואי שם.

18 תגובות

  1. Avatar

    נחמד, אהבתי איך העלילה מתפתחת

  2. Avatar

    ידעתי שהוא יבחר בבלבאזור

  3. Avatar

    יש לי 2 מילים: תעשה המשך!!!!!
    וזה אומר שזה היה טוב

  4. Avatar

    לפי מה שהיה כתוב בסוף, נראה לי שמה שיקרה זה שהוא ידאג לעצמו יותר משהוא ידאג לפוקימונים שלו, שזה בדיוק ההפך ממה שקרא באנימה.
    חוץ מזה, הסיפור דיי נחמד.

  5. Avatar
    עומר אזולאי/ Umbreon

    אני חושש שהבנת אותו לא נכון אם זאת המסקנה שלך.

  6. Avatar

    זה טוב מאוד וידעתי שבלבאזור יבחר

  7. Hit Man

    מחכה לראות אם האופי החרא של ג'סי ישפיע על אש לעשות דברים יותר רעים. בינתיים הוא יותר מתוק מאש של דיליה.

  8. Avatar
    עומר אזולאי/ Umbreon

    זה יכול להפתיע אותך איך 10 שנים של חיים סביבה אוהבת ומהילד שלך יכול לשנות את האישיות שלך לאחת נעימה יותר. אם הייתי רוצה שהוא יעשה דברים רעים הייתי נותן לה לגדל אותו בבסיס ולהפוך לסוג של סילבר.

  9. Avatar

    אני רוצה שהוא ילכוד קלפרי בבקשההההה

  10. Avatar

    בבקשה תעשה המשך זה ממש טוב

  11. Avatar

    אל תעז לשים את טרייסי הוא יהרוס הכול או שלא………..😍👩‍🦰😍

  12. Avatar
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אולי אש יתפוס את פיקאצו כרפרנס למה שקרה בעלילה המקורית

  13. Avatar

    אולי לאויב הגדול שלו יהיה פיקאצ'ו

  14. Avatar

    מתי אש יתפוס פוקימון מסוג חרק אני חייב שיהיה לו בטראטרפרי בבקשה

  15. Avatar
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    שיתפוס איווי

  16. Avatar
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    בבקשה תעלה את חלק 3

  17. Avatar
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    נו בבקשה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.