סרטים

ספיישלים

תוכנית (אופקים)

תוכנית (אש קטצ׳אם)

חדשות

פוקידע

כתבות

מנגה

מידע

פוקימון שני וארגמן

משחקים

מדריכים

יצירה

פוקימון כחול לבן

מחוז מפלצות כיס

יוטיוב

מה אם ג'סי הייתה אמו של אש? / עומר אזולאי – חלק 3

מה אם ג'סי הייתה אמו של אש? / עומר אזולאי – חלק 3

לאחר שאש ומיסטי הגיעו אל מרכז הפוקימונים, הם החנו את האופניים בכניסה וניגשו ישר אל האחות ג'וי שעמדה בדלפק.

"הו, שלום לכם מאמנים צעירים, ברוכים הבאים למרכז הפוקימונים של העיר וירידיאן. האם אוכל לעזור לכם?" היא שאלה את שני המאמנים בחיוך חם.

"כן, האחות ג'וי, הפוקימונים שלי נפגעו קודם. תוכלי לטפל בהם בבקשה?" מיסטי ביקשה מהאחות שהניחה את הפוקדורים שבהם הפוקימונים שלה.

"אוי, כמובן, עם זאת, אני חייבת גם לשאול – מה קרה לך, עלמתי?" היא שאלה לאחר שהבחינה בפציעות של מיסטי, הבגדים הקרועים והגבס המאולתר, שכל אחד מסוגל להבחין בכך שנוצר על ידי פוקימון עשב. מיסטי לעומת זאת הופתעה ששמה לב.

"אה… נפצעתי קודם בזמן דיג פוקימונים? תכננתי ללכת לאחר מכן לבית החולים של הע—" האחות ג'וי קטעה את המשפט שהרימה את ידה.

"אל תגידי יותר בבקשה, בואי איתי ואטפל בך בעצמי!" היא קראה ושני המאמנים הופתעו מכך.

"ב-באמת? אבל את לא רופאת פוקימונים?"

"כמובן שכן, אבל עדיין תפקידי הוא לוודא שלא רק הפוקימונים בריאים, אלא גם המאמנים בריאים", היא ענתה בנחישות שלאש ומיסטי היה קשה להתעלם ממנה.

"אוקיי… אז אני אקבל את העזרה שלך."

"אתה תהיה בסדר לבדך בינתיים, אש?" מיסטי שאלה את אש שהיה בשקט כל הזמן הזה, היא לא הכירה אותו הרבה אבל הייתה לה תחושה שהוא לא ככה בדרך כלל.

"אוי, אני מצטערת, בחור צעיר, האם הפוקימונים שלך זקוקים גם לריפוי?" האחות ג'וי שאלה אותו רק לאחר ששמה לב שהוא נמצא בחדר, לרוב היא לא מתעלמת ממאמנים, אבל הפגיעות שהיו על מיסטי משכו את כל תשומת ליבה.

"כן, כמובן, שני הפוקימונים שלי בריאים וחזקים ברגע זה", הוא ענה לה בחיוך בטוח. לאחר מכן האחות ג'וי ליוותה את מיסטי לחדר מסויים, בזמן שצ'נסי לקחה את הפוקימונים שלה לחדר אחר.

"טוב, אז מה עכשיו…" אש שאל את עצמו ובחן את המרכז במבטו. הוא היה ריק ממאמנים בשעות האלה והדבר שהכי משך את תשומת ליבו אלו היו ציורי האבן שהראו פוקימונים שלא הכיר. בסופו של דבר הוא חשב על פרופסור אוק ואמו שהבטיח להם שידבר איתם. אז זה מה שהוא בחר לעשות.

הוא התיישב ליד אחת מעמדות הטלפון הירוקות שנמצאות במרכז וחייג את המספר של פרופסור אוק קודם. הוא באמת חיכה לספר לו איך הוא כבר התקדם במסע. הוא חיכה כמה שניות שהטלפון חייג עד שבסוף הוא ענה לו.

"אה? הו מי זה אם לא אש."

"היי פרופסור, כבר הגעתי לעיר וירידיאן!"

"באמת? מרשים מאוד, אש נערי, לרוב המאמנים דרושים כמה ימים להגיע לשם."

"וואו! אז אני טוב יותר מהם כבר ביום הראשון שלי! ודרך אגב פרופסור כבר תפסתי פוקימון עם בלבאזור."

"כל הכבוד! אולי תראה לי אותו פה?" הפרופסור ביקש שאש הוציא את הפוקדור של ספירו ושחרר אותו משם. אש לא היה בטוח איך הפוקימון יגיב למאמן שלכד ותפס אותו בלי שהספיק אפילו להכיר אותו, אבל נראה שספירו נהפך לפחות תוקפני. הוא רק הסתכל על אש ואחר כך על המסך של המכשיר בסקרנות כאילו הוא רואה פלא מול העיניים שלו.

"וואו, זה ספירו. דיי מפתיע שתפסת דווקא אותו בהתחלה. רוב המאמנים נרתעים מכך שהוא תוקפני ומעדיפים לתפוס את פידג'י הרגוע יותר."

"באמת? לי הוא דווקא נראה נח—" המשפט שנקטע שספירו נשך את אצבעו של אש, ספירו אולי נהיה פחות תוקפני אבל הוא עדיין הרגיש צורך קל להחזיר למאמן החדש שלו. אחרי שהצליח לשחרר את אצבעו, אש מצץ אותה בשביל להרגיע את הכאב.

"טוב… אני בטוח שנהפוך להיות חברים ונצליח ללמוד לעבוד ביחד! יום אחד, כאשר אהפוך למאסטר פוקימון, אנחנו נהפוך לחברים שיכולים לנצח בכל קרב כמו עם כל הפוקימונים שיהיו לי", הוא קרא בנחישות שמשכה את תשומת ליבם של המאמנים שכן היו במרכז, אבל הם חזרו לעניינם לאחר כמה שניות.

"חח, אז אוכל רק לאחל לך בהצלחה עם זאת. ואם כבר הראית לי את ספירו אולי אוכל לשמוע מה שלום בלבאזור?"

"הוא בסדר גמור פרופסור. אנחנו כבר הצלחנו להתחבר יחד."

"נהדר! אז תמשיך ככה במסעך. היה שלום לבינתיים אש."

"ביי פרופסור". הוא ענה לו שלאחר מכן ניתק את השיחה והביט בספירו שהמשיך להתעניין במסך. אש חשב על דרכים להתחבר גם איתו והוציא מתיקו קצת אוכל לפוקימונים וניסה להאכיל אותו.

"עכשיו ספירו, אתה חושב שנוכל להיות חברים בכל זאת?" אש שאל את ספירו שקירב את החטיף לפיו. ספירו הביט בו במבט חשדן אבל יכל לראות על פניו שהוא התכוון לכך. אז הוא הסכים לאכול אותו. ולאחר מכן נתן לאש ללטף את ראשו.

"חח עכשיו שאנחנו חברים. נותר לי עוד מישהי להתקשר אליה", הוא אמר לעצמו שחייג לאחר מכן את מספרו של אימו. הוא חיכה כמה שניות גם הפעם עד שענו לו.

"היי אימא! אש קרא בחיוך ששמח לראות את אימו."

"טוב לראות אותך מותק, איך במסע שלך בינתיים?"

"בסדר גמור, בבוקר הגעתי למעבדה ובחרתי בבלבאזור וכבר הגעתי לעיר וירידיאן ואפילו תפסתי פוקימון בדרך! תגיד לאימא שלי שלום ספירו". הוא סיפר לה בעוד ספירו חזר להביט במסך שהקרין הפעם אדם אחר שהוא לא הכיר.

"שלום לך ספירו", היא קראה לו בטון ידידותי דרך המסך.

"ספירררווו!" הוא קרא בחזרה עליה, קשה לדעת למה הוא התכוון בלי לדעת את השפה.

"בכל מקרה, אש, אתה מרגיש טוב? אכלת היום במהלך המסע? אני צריכה לדאוג ממשהו?" היא שאלה אחרי שהדאגה האימהית שלה הופעלה. אחרי הכל, היא גידלה את אש במשך 10 שנים. המחשבה שהוא הולך להיות רחוק ממנה לזמן מה לא הרגיעה אותה.

"הכל בסדר אימא, באמת. ודרך אגב פגשתי בדרך מאמנת אחרי שהיא נפגעה מפוקימון."

"או באמת? והיא בסדר?"

"אני… לא ממש יודע, היא מטופלת ברגע זה על ידי האחות ג'וי של המרכז."

"אני מבינה, עשית מעשה טוב מותק כמו שהייתי מצפה ממך."

"חח אני מניח, בכל מקרה אימא אדבר איתך בהמשך."

"אוקיי ילד שלי, להתראות", היא ענתה בחיוך חם שלאחר מכן השיחה נותקה, למרבה הצער כמה שניות לאחר מכן נשמע פיצוץ ענקי בתוך המרכז שהוציא את אש מזה וגרם לספירו לעוף משם בהלם.

הפיצוץ נשמע מדלת הכניסה שנהרסה מהפיצוץ ושני אנשים עמדו שם. שניהם חיילים בצוות רוקט, לפחות לפי המדים שלהם. הם חייכו בזחיחות ושני רטיקייט היו לידם.

"מצטערים אבל נראה שזה לא יום המזל שלכם ילדים", אחד החיילים קרא בחיוך זחוח.

"אבל למזלכם, קיבלנו כבר הוראות, אז אנחנו נעשה את זה זריז ילדים, פשוט אל תפריעו לנו לקחת את הפוקימונים של המרכז ואולי נחוס עליכם".

"כן, לא כדאי לכם להפריע לנו", החייל השני דיבר והצביע על שני הרטקייטים שחשפו את הניבים שלהם באיום והלכו בתוך המרכז. כל המאמנים קפאו במקום, מלבד אש. הוא שמע בעבר על צוות רוקט אבל הוא לא חשב שיאלץ להיתקל בו בתחילת המסע.

עמוק בלב, נראה שהיה קל יותר לוותר ולתת להם לקחת מה שהם רוצים, אבל אש לא היה אחד שייקח את הדרך הקלה במקרים האלה. אבל לפני שבכלל חשב מה לעשות, התברר שהפיצוץ משך את תשומת ליבה גם של האחות ג'וי שיצאה מחדר הטיפול עם מיסטי. אש הבחין בקצרה שידה הייתה מגובסת בגבס אמיתי הפעם ומקובעת למקום ספציפי יחד עם פלסטרים על מקומות שבהם נפצעה.

"מה קורה פה בדיוק?!" האחות ג'וי קראה שהבחינה בשני החיילים.

"נו, בדיוק מי שחיפשנו, אולי תועילי בטובך להראות לנו איפה החדר של הפוקימונים שאת מטפלת בהם", אחד החיילים שאל אותה בניסיון להישמע מנומס.

"לא! אני לא יכולה לעשות זאת, הפוקימונים שייכים למאמנים שמשאירים אותם פה", היא ענתה בתקיפות ופתאום אחד הרטיקייטים עמד מולה.

"זאת לא הייתה שאלה לצערך. עכשיו ננסה את זה שוב. הוא ענה לה בזמן שהרטיקייט התקרב אליה יותר ויותר ועמד לתקוף אותה. אבל שנייה לפני שהספיק, משהו פגע בו ישירות בבטן והעיף אותו כמה מטרים אחורה. התברר שזה היה ספירו של אש שנתן את הפקודה לכך.

"זה מספיק! אני לא אתן לכם לקחת את הפוקימונים האלה", אש קרא בביטחון ועמד מולם. שני החיילים רק צחקו בתגובה והרטיקייט שהפיל קם כאילו כלום.

"חח אתה רואה את זה? יש לנו גיבור פה, אולי כדאי שנראה לתינוק הזה מה עושים לגיבורים", אחד החיילים אמר לשני והוא הנהן. שני הרטיקייטים התייחסו אל אש הפעם שלא נסוג מילימטר לאחור וספירו עמד לפניו כמו מגן חיי, למרות שהוא רק ציפור קטנה בהשוואה לשני העכברים הענקיים האלה.

"עכשיו ניב-הייפר על הפוקימון והילד שניכם!" הם קראו ביחד ושני הרטיקייטים קפצו על אש וספירו. לספירו לבדו לא היה סיכוי להפיל אותם. עוד שנייה וזה היה הופך להיות מכוער, אם לא לפתע נוצר זרם מים חזק שהעיף את שניהם ממסלולם עוד פעם והרטיב אותם. אש חיפש מי הציל אותם הרגע וגילה שמיסטי עשתה את זה עם פוקימון דמוי כוכב ים בעל 10 פינות עם אבן חן אדומה במרכזו. זה היה הצורה המפותחת של סטאריו, סטארמי.

"עבודה טובה סטארמי, ואתה לא צריך לעשות את זה לבדך, אש. אני יכולה לעזור לך!" היא קראה בביטחון ועמדה לצידו עם סטארמי.

"אז ככה זה הולך להיות, טוב, אתם חפרתם את הקבר שלכם", החיילים אמרו להם יחד וסימנו לרטיקייטים שלהם לתקוף. אבל בזמן שהוא דיבר, שני המאמנים כבר היו מוכנים לקרב עם הפוקימונים שלהם.

"ניקור ספירו!" / "סיבוב מהיר סטארמי!" שני המאמנים הצעירים קראו לפוקימונים שלהם שביצעו את זה. ספירו עף לעבר אחד הרטיקייטים וניקר את בטנו ישירות והכאיב לו הפעם, וסטארמי הסתובב והתקדם במהירות אל עבר הרטיקייט השני שהיה מגושם יותר, אז הוא נפגע חזק מהמתקפה.

"עכשיו אש, תוציא את בלבאזור!" מיסטי אמרה לאש הפעם שהביט בה מופתע.

"מה ל—"

"פשוט תעשה את זה! יש לי תוכנית ואני צריכה שתתפוס את שניהם!" היא קראה ואש לא ניסה להתווכח איתה ופשוט עשה את זה.

"אין זמן להסביר, בלבאזור, אבל אני צריך שתשתמש בגפנים שלך בשביל ללכוד את שני הרטיקייטים האלה, אבל תיזהר מהשיניים האלה!" אש אמר לבלבאזור שלו שפשוט עשה כפי שמאמנו ביקש ממנו.

בלבאזור הוציא זוג גפנים שהשתרכו במהירות אל שני העכברים הגדולים שעוד ניסו לקום וכרך את הגפנים שלו סביב גופם. הם ניסו להשתחרר מזה, אבל מכיוון שרוב הכוח היה בשיניים שלהם, לא היה להם סיכוי.

"עכשיו תשתמש באבקת השינה שסיפרת לי שיש לבלבאזור."

"אבל אם אעשה את זה כול—" אש ניסה למחות שמיסטי עצרה אותו שוב.

"תסמוך עליי פה!" היא קראה והוא פשוט הנהן. מיסטי ללא ספק תפסה פיקוד בקרב הזה.

"אבקת שינה בלבאזור!" אש ביקש מהפוקימון שלו שהוציא מהפקעת שלו אותה אבקה כתומה שהשתמש בה קודם. אש פחד שזה ירדים את כל המרכז בגלל שזה במקום סגור, אבל ברגע שהאבקה יצאה, מיסטי אמרה משהו לפוקימון שלה.

"עכשיו תשתמש בעל חושי על האבקה, סטארמי!" היא קראה ופתאום הגוף של סטארמי זהר בכחול יחד עם האבקה שבלבאזור יצר, האבקה התרכזה בתוך ענן קטן שעף ישירות אל הרטיקייטים והרדים אותם. הקרב נגמר עבורם לחלוטין.

"מה?! אני לא מאמין לזה שהפסדנו לשני ילדים!" אחד החיילים קרא בכעס מעורב עם תסכול שראה את הפוקימונים שלהם שוכבים רדומים מולם לאחר שבלבאזור שחרר אותם מהגפנים שלהם.

"זה לא נגמר! תזכרו טוב את המילים האלה!" החייל השני קרא ותפס את הראשון ופתאום השתמש בפצצת עשן, ועד שהיא התפוגגה, שני החיילים נעלמו משם יחד עם הפוקימונים שלהם. אש ומיסטי נתנו לכיף זה לזו לאחר שהחזירו את הפוקימונים שלהם לפוקדור.

"תודה רבה לכם! הצלתם את המרכז הזה!"

"אין בעיה, האחות ג'וי", מיסטי ענתה לה בחיוך.

"כן, מאסטר פוקימונים לעתיד כמוני לא יכול לתת לדברים כאלה לקרות!" אש קרא בביטחון, בטח מישהו היה צוחק עליו עכשיו בכל מצב אחר אבל לא אחרי הקרב הזה. ואש פתאום הבחין במשהו שמשך את עיניו, זה היה פוקדור בצבע לבן-אדום. אש תפס אותו ושאל את האחות ג'וי עליה.

"היי האחות ג'וי? את יודעת אם למישהו מהמאמנים שהשאירו פה פוקימונים היה פוקדור כזה?" אש שאל אותה, היא בדקה את הפוקדור ולא מצאה שום תוצאה עליו.

"לא, אין שום מידע עליו, נראה שהוא היה של החיילים ההם."

"באמת?" אש תהה לעצמו והמשיך לבהות בפוקדור בחוסר ידיעה מה לעשות איתו עכשיו.

"טוב, אולי לפחות נבדוק מה יש בו?" מיסטי פתאום הציעה.

"כן, רעיון טוב", אש ענה בחיוך שהוציא את הפוקימון שהיה בתוכו. היה בו פוקימון דמוי כלב חום עם פרווה לבנה מנופחת ועיניים בצבע ענבר.

"זה איוי!" אש אמר שראה את הפוקימון מפהק בעייפות ברגע שיצא מהפוקדור, למרבה ההפתעה לא נראה שהוא נפצע למרות שהיה ברשות שני חיילים מצוות רוקט עד עכשיו.

"אוי הוא כל כך חמוד!" מיסטי קראה ותפסה במהירות את איוי וחיבקה אותו. איוי נבהל מהפעולה הפתאומית של הילדה הזאת וניסה להימלט ממנה, בתגובה מיסטי הורידה אותו בחזרה באכזבה.

"אוקי, אבל מה נעשה איתו עכשיו?" אש שאל אותה באי וודאות.

"למה שלא תיקח אותו איתך, אני בטוחה שתהיה מסוגל לטפל בו טוב, בחור צעיר", האחות ג'וי ענתה בחיוך ואש הנהן בתגובה. הוא בהחלט לא יכל להתנגד להוסיף עוד פוקימון לצוות שלו כבר.

"בסדר גמור, אז מה אתה אומר איוי?" הוא שאל אותו וקירב אליו את הפוקדור שהיה לכוד בו. "אתה רוצה להיות חלק מהצוות שלי ושנהפוך לחברים?" הוא המשיך לדבר ואיוי הביט באש בסקרנות. הוא לא הכיר אותו יותר מדי אבל הייתה לו תחושה שהכל יהיה בסדר איתו. לפחות יותר מהאנשים שלכדו אותו.

"איויייי!" הוא קרא שנגע עם ראשו בכפתור הפוקדור ונכנס לתוכו.

"ברוך הבא לצוות, איוי."

אחרי כמה רגעים, מיסטי עשתה סיבוב במרכז ומחוצה לו כדי לבדוק שהכל כשורה, חזרה ובידה פיסת ברזל שהייתה פעם האופניים שלה. מסתבר שהפיצוץ פגע באופניים שלה שחנו ליד הכניסה.

"אני לא מאמינה לזה!! שני האידיוטים הנוכלים האלה הרסו את האופניים שלי!!!" היא קראה בזעם שהרתיע את כולם במרכז. היה לה מבט שיכל לעלות מישהו באש באותו הרגע. מלבד האחות ג'וי שהתקרבה עליי ובחנה את מצב האופניים.

"זה בסדר עלמתי, אני מסוגלת לתקן אותם."

"ב-באמת?" מיסטי שאלה כלא מאמינה ומבטה השתנה למופתע.

"כמובן, זאת התודה שלי על כך שעזרת להציל את הפוקימונים שהיו בטיפולי. אך לצערי, זה יקח זמן מה אם זה בסדר."

"כ-כמובן שזה בסדר. למרות שיהיה מבאס ללכת ככה עכשיו."

"לא נורא, בכל מקרה יהיה לך קשה לרכוב ככה על האופניים", אש הוסיף והצביע על הגבס שלה, חלק אולי יחשבו שזה לא משהו במקום להגיד אבל היא צחקה מן צחוק עצוב בתגובה.

"חח… אני מניחה שאתה צודק…" היא נאנחה והביטה באחות ג'וי לוקחת את מה שהיה פעם האופניים שלה לתוך אחד החדרים, מיסטי לא ידעה כמה זמן לא תראה אותם, אבל היא ידעה שהיא תקבל אותם בסוף.

"אז מה את תעשי עכשיו?" אש שאל אותה בסקרנות. הוא בקושי הכיר את מיסטי אבל התחיל להיות לו אכפת ממנה.

"אני מניחה שפשוט אמשיך במסע שלי, כי לא ממש בא לי לחזור הביתה."

"הבנתי, אז אם אני יכול לשאול אולי את רוצה להצטרף למסע שלי?"

"באמת?"

"כן, אמרתי לך קודם שנראה לי שיהיה כיף יותר להעביר אותו עם מישהו. ונראה לי שנצליח להסתדר יחד", הוא ענה לה במבט נחוש. מיסטי הביטה בו ופשוט הנהנה בחיוב.

"בסדר, אם ככה אני אשמח. אבל קודם כל אולי נלך לאכול משהו, אני גוועת.." היא ענתה ופתאום נשמעו קולות מבטנה.

"חח בסדר, גם אני כבר נהיה רעב", הוא ענה בחיוך והרגיש את בטנו גם.

ביום למחרת אש ומיסטי נשארו לישון במרכז בחדרי השינה שם. מיסטי החליפה את בגדיה לסט לא קרוע והם היו מוכנים לצאת. אבל לפני כן, הם קיבלו הנחיות מהאחות ג'וי.

"תזכרי עלמה צעירה, מוטב שתיזהרי עם היד בשבועות הקרובות עד שיגיע הזמן להסיר אותו. ולבקשתך, מאמן צעיר, העיר הקרובה לפה היא העיר פיוטר, למרות שקיים מעבר שחותך את מרבית הדרך לעיר סרוליאן.

"תודה האחות ג'וי, אז אני מניח שנלך קודם ל—", ההחלטה של אש נקטעה ומיסטי ענתה בשבילם.

"אנחנו נלך לעיר פיוטר!" היא קראה ומשכה את אש משם.

"מה? למה את לא רוצה ללכת לעיר סרוליאן?"

"זה מורכב, בכל מקרה גם העיר פיוטר תהיה בסדר למאמן כמוך שאוסף תגי כושר."

"צודקת! אז בואי נגיע לשם כבר!" הוא קרא והתחיל לרוץ לכיוון הדרך שתוביל אותם לעיר פיוטר. מיסטי ניסתה להדביק את הקצב למרות שרגליה היו במצב טוב יותר מקודם, אבל היא עדיין נאלצה לבקש מאש להאט קצת. זה ללא ספק משהו שהיא תאלץ להתרגל אליו.

פוסטים קשורים

32 תגובות

  1. איווי עם פרווה לבנה?! אתה אומר לי שזה איווי זוהר?! אם זה כן, אז תעשה שאש יפתח אותו לפלייריאון

  2. החלום שלי יתגשם אש סופסוף תפס איווי ושהוא יפתח אותו לפלריון כי הוא האיווילושן הכי טוב או לאמבריון 1. זה יהיה מגניב אם לאש יהיה בקנטו פוקימון מדור שתיים כמו שלמיסטי היה את תוגפי ו2. כי יש לו את השייני הכי טוב מכל האיווילושנס

  3. זה לא איוי זוהר, יש לאיוי פרווה לבנה מסביב לצוואר. והכי הגיוני שהוא יתפתח לאספיאון.

  4. משהו בתוכי עדיין מחכה לראות מה יהיה השוני בין הסיפור הקאנוני לבין הסיפור הזה שבו ג'סי היא האמא. כי פרט לפרק הראשון, אפשר היה לשים את כל אחת מהדמויות של פוקימון כאמא וזה היה יוצא אותו דבר.

  5. אתה מספר לי? בכלל לא תכננתי להמשיך את הסיפור הזה. מלבד הקשר שלו עם צוות רוקט וכמות ההתקדמות שלו כמאמן וכאדם אין כמעט הבדלים.

  6. את האמת, זה סיפור חופשי, קח את אש למסע כמו שהו היה צריך לעבור, עם נצחונות של מכונים באמת ולא כפרס ואולי ניצחון בליגה

  7. אני רואה שיש כאן הרבה כישרון בכתיבה, אהבתי במיוחד את הפרק הראשון ואני רואה את כישרון הכתיבה והתיאור שלך גם עכשיו.
    אני חושב שיש הרבה פוטנציאל לחקור את היקום המקביל הזה, איך העבר של ג'סי משפיע על אש, מבחינת האישיות שלו ומבחינת הקשרים שהיא ניסתה לחתוך? האם האישיות של ג'סי שאנחנו מכירים מהסדרה עברה לאש וזה משנה את הבחירות שלו ואת המוסר שלו? מה ג'סי מוכנה לעשות כדי להסתיר את האמת ומה יהיו ההשלכות אם האמת תצא לאור?

    אני חושב שאתה יכול להעיף את הסיפור הזה לכוכב אחר ^_^

  8. יש לך כישרון בתיאורים, ניסית פעם ליצור פתיחים לסרטים?
    ותודה על המחמאה, זה באמת חשוב לי.

  9. עומר אזולאי היקר לאיזה איווילושן תפתח אותו תענה לנו אל השאלה בבקשה פליייייייייייייייייז

  10. אהבתי רק שברוק לא יצטרף בבקשההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *