סרטים

ספיישלים

תוכנית (אופקים)

תוכנית (אש קטצ׳אם)

חדשות

פוקידע

כתבות

מנגה

מידע

פוקימון שני וארגמן

משחקים

מדריכים

יצירה

פוקימון כחול לבן

מחוז מפלצות כיס

יוטיוב

סיפור 1: הרפתקאותיו של ריולו וחבריו / טליה תמיר

איך אני אתחיל…

טוב אז ככה שמי הוא ריולו ואני פוקימון.

בעולם הפוקימונים יש רק חוק אחד : "הגדולים אוכלים והקטנים נאכלים".

אני יודע מה אתם חושבים.

זה לא פייר,

אבל גם לא הגיוני.

איך יהיו גדולים אם אוכלים אותם כשהם קטנים.

את כל התשובות תקבלו בפרקים של הסיפור.

אני לא לבד בסירה יש לי גם צוות,

אנחנו צוות של 7 פוקימונים.

איך נפגשנו זה כבר סיפור אחר,

וגם ארוך יותר.

מי הצוות?

את זה תגלו מאוחר יותר.

אני ממליץ לכם לקרוא את סיפוריי.

ממני ריאולו

– – – – –

אני קם מוקדם בבוקר כמו בדרך כלל ולא רואה פוקימונים כמוני באזור כרגיל ופתאום אני נזכר שרק גדולים חיים באזור הזה.

אני קורא לשמורה הזאת שמורת הגדולים כי כל צעד שאתה עושה אתה רואה במרחק מטר ממך פוקימון גדול,

אני מבטיח לכם שכשאני אתפתח ללוקאריו אני לא אפגע בפוקימונים קטנים אלא אגן עליהם.

אני הולך לאט לאט בשקט ומסתכל בזהירות רבה בדרך לצאת מהכלא הזה שפוקימונים מכנים אותו שמורה.

פתאום אני קולט משהו שלא ראיתי אף פעם,

שני פוקימונים שנטרפים על ידי פוקימונים גדולים.

עדיין יש לי הזדמנות להציל אותם אלה פיפלאפ ואיוי שקנגאסקאן ואינפרנייפ רבים עליהם.

אני לא חושב הרבה וצועק "תעזבו אותם מיד או שאני אבוא אליכם ואתם לא רוצים שזה יקרה".

אני חושף את עצמי לפניהם והם מתחילים לצחוק,

"אתה תנצח אותנו?" שואלת קנגאסקאן "אתה אפילו לא מנצח פיג'יאוטו" ממשיך אותה אינפרנייפ.

הם ממשיכים לצחוק בזמן שפיפלאפ ואיוי מסתכלים לכיווני במבט מאורר רחמים ובו זמנית אומר גם תסתלק אל תהפוך את עצמך לארוחה.

אני מתחיל לאבד את סבלנותי.

אני מאגרף שני אגרופים רץ קדימה אל כיוונם ופוגע לקאנגאסקאן בדיוק בבטן.

היא עפה אחורה ונפגעת גם בראשה ונעלמת מטווח עיניינו,

אינפרנייפ אומר בכעס "אתה תצטער על זה" הוא רץ לכיווני ואני לא נרתע,

אני מתחיל לקלוט לאט לאט את נקודת התורפה שלו ככל שהוא מתקרב אליי יותר.

פתאום אני קולט את זה,

יש לי עוד 3 שניות לפגוע בו לפני שהוא יפגע בי.

בדקה התשעים אני קופץ ופוגע לו במרכז הראש.

אינפרנייפ מת במקום.

איוי ופיפלאפ רצים אליי מאושרים ופונים אליי "תודה לך ריאולו",

אני עונה להם "אין בעיה בכלל אני שמח לעזור לכל אחד שרק אפשר".

איוי אומר לי במבט שמח אך רציני "אתה רוצה להצטרף לצוותי ההצלה שבאזור? פוקימונים קטנים חזקים מצילים אחרים שלא ממש פתחו את יכולותיהם,המנהלים שלו הם הראשונים שעשו את זה הם אולי בוגרים אך הם טובי לב ואוכלים רק פרות".

אני חושב לרגע ואומר "זה נשמע טוב אבל בגלל זה הסתכנתם ככה?".

פיפלאפ עונה ללא מחשבה "כן אנחנו רצינו להצטרף לצוות אבל קנגאסקאן ואינפרנייפ הפתיעו אותנו".

אני מסתכל על אינפרנייפ וחושב על זה לרגע,

אחרי כמה שניות אני עונה "טוב למה אנחנו מחכים כאן בואו נזוז".

"אחריי" אומר איוי.

אחרי כמות שעות גדולה אנחנו מגיעים לשם,

המבנה בנוי בצורת סרפריור.

נכנסים מהזנב למרות שלדעתי זה קצת מוזר(הבנתם למה אני מתכוון נכון?).

אחריי שאנחנו נכנסים אנחנו קולטים מאות פוקימונים עומדים בתור להירשם,

אנחנו נכנסים לתור ומחכים כמה שצריך בשביל להציל פוקימונים.

פוסטים קשורים

22 תגובות

  1. טוב. אני רואה את הסיפור הזה מצליח באתר. יש שם ספריור, נכון? אני מניח שהוא/היא המנהיג/ה. אבל לא בטוח.

  2. שלו – כן זה ימשיך,וסרפריור היא אחת המנהיגות אך יש עוד היא פשוט המנהיגה המרכזית אבל זה לא פרט חשוב בהמשך כי היא בקושי תשתתף בסיפור.
    עופר – שולחים להיטמן במייל.
    גונן – תקרא את הסיפור של סנדשרו.
    ולכל מי שכתב תודה רבה אני שמחה ובקרוב תקבלו עוד פרקים אני רק צריכה זמן לחשוב על המשך

  3. אני מחכה בקוצר רוח לפרק הבא. חוץ מזה אני גאון! ידעתי שזה קשור לספריור! מצד שני, זה מובן מאליו.
    בהסתכלות על חבר שלי טופח לעצמו על החזה כי הוא גם צדק בקשר לספריור ("היי! גם אני חשבתי ככה!")
    דיטו

  4. רק מצאתי בעיה אחת שדי הפריעה לי.
    כשריולו מדבר על הגדולים הוא מתאר אותם כיצורים אכזריים שפוגעים בכולם ולא אכפת להם להרוג, וזה לדעתו משהו מפלצתי לפי מה שהבנתי.
    אבל כשהוא הורג מישהו הוא לא מניד עפעף. אמרת שאינפרנייפ מת. אוקיי, עכשיו מה קורה? אין לו שום רגש פחד? הוא אדיש לגמרי לגופה המתה שלידו?
    זה לא כל כך מסתדר לי…
    אשמח שתאירי את עיניי ותסבירי לי את זה.

  5. טליה, אמרת לי כבר שתעשי את זה, אבל לא חשבתי שזה באמת יקרה.
    סיפור טוב, חמוד ומצחיק, כל הכבוד, נ.ב לסרפריור כל הגוף הוא זנב.
    ממש יפה!!!

  6. יואב – אני אסביר לך בבית ספר והייתי רצינית פרק 2 כבר נכתב ונשלח להיטמן במייל.
    אוהד – אחר כך תגלה אבל יש פרט באזור שאתה מדבר עליו קצת לפני זה שקשור לדור ה6 ואחר כך גם תגלו שהכל תלוי אם קראת את הפרק הראשון או לא כי לא תבינו את זה בלי לקרוא את הפרק הראשון.
    אריאל – תקרא לי סקווירטל לפי הניק.
    שלו – הפרק כבר נכתב

  7. אז כפי שכבר הבנתם, אתר "מפלצות כיס" דוגל ברעיון שיש לכל אחד מה לתרום, זה למה כל אחד מהכותבים הצעירים קיבל היום הזדמנות לפרסם משהו באתר. אבל מבין כולם, אנחנו מחפשים רק את הטובים ביותר. זה למה נערכה היום תחרות סודית בין הכותבים ורק אחד מכם יוכל להמשיך ולפרסם את הסיפור שלו באתר.

    טליה, הסיפור שלך קיבל את ההענות הכי גבוהה וזה למה את המנצחת.
    כל השאר, לא נורא, אתם יכולים לשפר את הכתיבה שלכם ולהגיש יצירות בעתיד.

    תודה.

  8. Vיטמן, תפסיק. אומרים זאת הסיבה ש… לא זה למה. אני יודע, זה מציק, אבל מרוב שחפרו לי על זה אני לא מסוגל להתעלם מזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *