פרק 62 – לאיוס הלא צפוי!

(זארה) אייר וקרלוס ביחד… הם היו מדהימים. קרלוס שהיה מומחה בפוקימוני אדמה כך מתברר, הרעיד את האדמה וגרם לכולם לצאת משיווי משקל חוץ מאייר והפוקימונים שלו כך נראה. אייר ופוקימוני הלחימה שלו חיסלו פחות או יותר כל פוקימון שעמד באזור. זאק תקף את את ההרקרוס של אייר ויאמר לזכותו הוא הצליח להפיל אותו למרות שזה היה בעזרת כל הפוקימונים שלו ביחד וכל הפוקימונים שלו לא היו במצב להילחם אחרי זה. המצב נגמר כשהמאצ'אמפ של אייר לצידו וההיפאודון של קרלוס לידו וכל החיילים מוטלים במצבים שונים במקומות במקום. לפתע נכנסו המורדים עם המסכות שלהם, המנהיג שלהם עם מסכת טאלונפליים בראשם. "אני מניח שאתה המנהיג של כל צוות אימפריום", שאל את קרלוס והחווה עם החנית שלו. אייר התחיל להתכונן להילחם בזמן שכל המורדים התחילו להקיף אותנו. בתוך המעגל היה אותי, הפרופסור, מרייה, קרלוס ואייר. אין לי מושג לאן שלישיית המאמנים של קנטו נעלמה. לאיוס, אמה ואלה היו מעולפים במקום כלשהו במערה. "אנחנו בצד שלכם! אל תתקוף אותם!" קראתי לעבר ראש המורדים. "הדבר היחיד שאני רואה מולי הם חבורה של אנשים שקשורה לאליטה של צוות אימפריום, הצוות שפחות או יותר רצח אנשים מהשבט שלי בשנים האחרונות. תכנעו עכשיו ואני מבטיח שלא יאונה לכם שום רע", אמר המנהיג בקול מלא ביטחון, כמו שקול של מנהיג צריך להישמע. "תתקרבו עוד צעד אחד ואני אדאג לזה שלא תוכלו ללכת יותר בחיים", אמר אייר בקול מקפיא. "אני מבין… אז נעשה את זה ככה. אני אלחם נגד שניכם, אם אני אנצח אתם באים איתנו בלי שום בעיות. אם אני מפסיד אתם יכולים ללכת לדרככם בלי בעיה. פוקימון אחד לכל אחד מכם ושניים לי. יש בינינו הסכם?" הציע המנהיג. "יש משוגע כרגע שמנסה להשתלט על העולם ואתה רוצה לעצור אותם? אין לנו זמן לזה!" צעקתי אבל נראה שכולם התעלמו ממני. לעזאזל עם גברים שרק רבים על אגו כל הזמן. "מוסכם", אמר קרלוס ומעגל האנשים התרחב עד שהיה מקום רחב כזירה ביניהם. האיש הוציא טאלונפליים ואסקלגור להילחם נגד קרלוס ואייר, הבעיה הייתה שהפוקימונים שלהם – עד כמה שהיו חזקים – היו מותשים מהקרב נגד החיילים של צוות אימפריום. "טאלונפליים, ציפור אמיצה! אסקלגור, שוריקן מים!" קרא האיש וטאלונפליים הסתער על המאצ'אמפ של אייר ואסקלגור זרק שוריקני מים לכיוון היפאודון ששאג בזעם. המאצ'אמפ של אייר היה צריך את כל ארבעת הידיים שלו כדי לעצור את הטאלונפליים של מנהיג המורדים בזמן שהיפאאדון ניסה לתקוף את אסקלגור שזז במהירות של נינג'ה והתחמק מכל המתקפות. היפאודון נפל אחרי כמה מתקפות וקרלוס החזיר את ההיפאודון שלו לפוקדור במבט מתוסכל. אסקלגור השליך עוד שוריקן מים שפגע במאצ'אמפ וגרם לו לצאת מריכוז, טאלונפליים פגע בו בעוצמה והעיף אותו אחורה, אחרי כמה מתקפות מאצ'אמפ נפל גם. 'לא הגיוני… איך אייר הפסיד?' אייר הכניס את מצ'אמפ לפוקדור שלו במבט מרוכז, "אתה יותר חזק ממה שאתה נראה… לא ציפיתי לעוצמה כזאת ממורד". המורדים התחילו להקיף אותם כשלפתע מישהו חצה אותם והתקדם לכיווני. "זארה? מה את עושה כאן?" הוא הוריד את מסכת הדסידואיי שלו וראיתי שזה ליי. "ליי! אתה חייב להגיד להם שאייר וקרלוס בצד שלנו! אנחנו חייבים לעצור את ראיין, אין לנו זמן לזה!" אמרתי במהירות, מהירות הייתה גורם מכריע כאן. "רורק, זארה נאמנה לאידיאלים שלנו, אם היא אומרת את זה אפשר לסמוך עליה", אמר ליי למנהיג שהוריד את המסכה והסתכל על ליי, היה בקלות אפשר לראות שהם אחים. "אתה בטוח במה שאתה אומר ליי?" "אני בטוח! אני סומך עליה במאת האחוזים", אמר בביטחון. "טוב אני מניח שאם אתה סומך עליה… אז גם אני." "לא כל כך מהר", נשמע קול והקהל פינה דרך לאיש חסר יד, לימינו הלך מישהו ענק עם מבט קשוח, חרב חגורה לגבו. "סאר? איך יצאת מהמאסר? לא… זה לא משנה. אתה חוזר לשם עכשיו", אמר רורק בקול קשוח. "לא נראה לי. זה אליאס, הבן שלי, אתה יודע מה לעשות אליאס", אמר בקול חלקלק. "רורק, אני מאתגר אותך לקרב על המנהיגות", אמר בקול קר. "אין לנו זמן לזה! גורל העולם מוטל על הכף!" צעקתי אבל אף אחד לא התייחס, שוב. "אסור לנו לסרב לאתגרים זארה, מצטער, זאת המסורת", אמר ליי בקול מתנצל. "אין בעיות. אליאס, בוא נעשה את זה", אמר רורק והוריד את החנית שלו מהגב בזמן שאליאס שלף את החרב שלו והוציא מהפוקדור שלו יצור מפלצתי שנראה כאילו הוא לובש שיריון מתכת על כל גופו, אגרון. רורק הוציא גם אסקאבליר מהפוקדור שלו והסתער על אליאס ועל האגרון שלו. אליאס חסם את המתקפות מהחנית של רורק כאילו הוא ידע בדיוק מה רורק עומד לעשות עוד לפני שהוא עשה את זה. הטאלונפליים תקף את אגרון, שפשוט תפס אותו וזרק אותו על הרצפה בעוצמה. אחרי זה הוא תפס את אסקאבליר וחבט בו באגרוף בוער והוציא גם אותו מכלל פעולה. בינתיים רורק התחיל לסגת אחורה כשאליאס הדף אותו אחורה יותר ויותר בסופו של דבר הוא הנחית מכה חזקה לכיוון מטה והרים את החרב לחבטה מהירה למטה, מעיף את החנית מידיו של רורק הנדהם ואז הצמיד את החרב לצוואר שלו. בינתיים אגרון שחרר פרץ חשמל מהגוף שלו ופגע באסקלגור שלא הצליח להתחמק מהמתקפה. "הפסדת", אמר אליאס בקול קר, "לך שב שם", אמר וכיוון עם החרב שלו לכיווני. הוא הלך לשם עם פרצוף מוזר, כנראה לא מעקל את העובדה שהפסיד. אייר וקרלוס עמדו שם והסתכלו על כל הנעשה במבט בוחן. אליאס התחיל לדבר, "רורק, רצית לשחרר את שני אלה, שנחשבים כאויבים שלנו. אי לכך, אני דן אותך לאותו העונש שיהיה להם, מוות", אמר בקול פסקני. ראיתי את האחד שנקרא סאר מסתכל על הנעשה בחיוך שועלי, אם הייתי יכולה הייתי בועטת בו לתוך התהום בחדר הענקי הזה. "זה שטויות! אחי נאמן לשבט יותר מכל אחד אחר! אני מוכן לערוב לכך בחיים שלי!" צעק ליי בזעם. "אם ככה… אתה מוזמן להצטרף אליו", אמר סאר מאחור. וככה עמדנו לנו, אני, הפרופסור, אייר, קרלוס, ליי ואחיו, ומרייה. קבוצה מוזרה למות איתה. "זאת אשמתי… לא נלחמתי כל כך הרבה שנים… הפסדנו בגללי", אמר קרלוס בקול מובס לאייר. "זה לא נכון. הוא יותר חזק ממה שהוא נראה הבחור הזה, מה שמעלה שאלות בנוגע לבחור שעומד להרוג אותנו כרגע", החזיר לו אייר. "אני אראה את זה כמחמאה שאחד כמוך חושב שאני חזק כל כך. כבוד למות לצידך, אייר הכחול", אמר רורק ונראה שהתואר שרורק הדביק לו קצת גרם לו לעקם פרצוף אבל הוא לא אמר כלום. "אתם כולכם תמותו… תמותו על זה שהעזתם לעמוד בדרכי!" צעק סאר עם חיוך מטורף. "אגרון, תותח על", אמר אליאס והאגרון שלו התחיל לאגור אנרגיה ושחרר אותה בעוצמה לכיווננו. לפתע נראה באוויר מין ברק מוזר כזה ואז ראיתי שתי דמויות מולי, אחת לחלוטין גדולה יותר מהשנייה. "התנגשות ג'יגה!" נשמע קולו של לאיוס ואז ראיתי את הסטאראפטור שלו מתנגש בעוצמה בקרן העל של אגרון, המצב נשאר ככה במשך כמה שניות עד שגם אגרון וגם סטאראפטור התעייפו ונעצרו לנוח. ראיתי את האלקטבייר של לאיוס, שהיה בגובה שני מטרים לפחות והיה בצבע זהב-נחושת, ולצידו לאיוס במבט שלא ראיתי אף פעם על הפנים שלו. זה לא היה מבט של כעס, זה היה מבט של נחישות, כאילו הוא החליט איזה משהו מסוים. לאיוס היה תמיד מסכה של רגשות, הוא חייך כשעשה את השטויות שלו, כעס כשקרה משהו שפגע בו או בקרובים אליו ובכה כשכבר לא היה יכול להחזיק הכל. אבל מבט רציני כזה… בחיים לא ראיתי אצלו. "מה נראה לכם שאתם עושים… שאתם מתכננים לפגוע באנשים האלה שמאחוריו?" שאל בקול שלחלוטין לא היה מתאים לו. "כי אני, מנהיג השבט, החלטתי בזאת. יש לך בעיה עם זה?" שאל אליאס באותו קול קר שדיבר בו מאז שהגיע לכאן. "אתה… אני זוכר אותך… אתה אחד החברים של הנבחר של ההונאדג'! אני אהנה לגרום לו צער ולהרוג אותך אחרי שהוא הוריד לי את היד", אמר סאר בקול מלאה שנאה. "ליי, יש משהו שאפשר לעשות במצב כזה?" שאל לאיוס את ליי. מוזר, לאיוס ניסה לחשוב בהיגיון לפיתרון לבעיה. "אלא אם כן מישהו בחדר הזה יאתגר את אליאס על המנהיגות, אין שום דרך לצאת מזה", אמר בקול מלא תסכול. ואז לאיוס אמר משהו שתפס את כולם לא מוכנים, "אם כך… אני מאתגר אותך לקרב על המנהיגות, אליאס", אמר במבט נחוש על פניו. = = = = = (אלה) אלה התעוררה עם כאב ראש וראתה את לאיוס כבר על הרגליים ואמה במצבה. לקח לה רגע לזהות אותם, כאילו עדיין הייתה בזכרונות שלה. "לאיוס, אמה… אני… אני נזכרתי", אמרה בקול חושש. "גם אני", אמרה אמה וניערה את הראש שלה כדי להתעורר. "לאיוס? הכל בסדר?" שאלה אמה כשראה שהוא עומד במקום ולא הגיב. "אתן צריכות… אתן צריכות ללכת לעזור לריי ובלאק. נראה שיש כאן בעיות. אני אטפל בזה. אתן זוכרות את הדרך?" שאל בקול נטרלי וחדגוני. "אני חושבת… הכל בסדר לאיוס?" שאלה אלה בחשש. "אני בסדר… אין לנו זמן לזה עכשיו. לכו", אמר והסתכל על אלה שהופתעה לראות את מבט הנחישות על פניו של לאיוס. לאיוס הוציא את אלקטבייר מהפוקדור שלו והחזיק בו ואז אלקטבייר הפך למין זרם חשמלי ונעלם ביחד עם לאיוס מהמקום. אלה ואמה הסתכלו אחת על השנייה והנהנו לעצמן ואז הסתובבו והתחילו לרוץ לכיוון ממנו הגיעו מלכתחילה. = = = = = (ריי) סאנס וריי תקפו את פיראס בכל הכוח ונראה שזה עובד לכמה רגעים. פיראס נהדף אחורה וריי וסאנס התקדמו לעברו, משגרים לעברו כדורי אש כחולים. ואז לפתע עיגול נוצר סביב סאנס והוא לא הצליח לזוז. פיראס החווה בידו וריי עף בעוצמה לאחד מקירות המערה, הוא הרגיש טעם של דם בפה שלו. "קסם חדש, אוהב אותו?" שאל פיראס והתקרב אל סאנס כשסאנס רק עומד במקום בלי לזוז. "מה… מה עשית לו?" שאל ריי, משתעל. "קיפאון, הוא יישאר ככה עד שאני אשחרר אותו. ועכשיו…", אמר והחווה בידו ואז בלאק ריחף באוויר, חסר הכרה והתקרב אל פיראס. "הגיע הזמן להיפטר מהמטרד", אמר והתקרב אל סאנס, הוא הוציא מאחד הכיסים שלו סכין מוזרה, ריי לא ידע מה הסכין הזאת אבל הוא ידע שהיא מסוכנת. פיראס עמד לדקור את בלאק, כשלפתע פגעה בו סופת עלים והעיפה אותו באוויר, בלאק נחת על הרצפה בחבטה. ריי חשב שזה הספטייל של בלאק, אבל הוא עדיין נלחם בטרבנאנט של פיראס. הוא ראה את אלה עומדת ליד הסרפריור שלה עם מבט כועס. "תראו תראו, אז יש לנו עוד אורחים מה?" אמר פיראס שלא נראה שנפגע מסופת העלים ההיא בכלל. "חבל שלאיוס לא כאן… היה יכול להיות נחמד להיפטר מכולכם בבת אחת. אבל החיים הם לא פיקניק אני מניח", אמר פיראס וחייך חיוך מרושע.