סרטים

ספיישלים

תוכנית (אופקים)

תוכנית (אש קטצ׳אם)

חדשות

פוקידע

כתבות

מנגה

מידע

פוקימון שני וארגמן

משחקים

מדריכים

יצירה

פוקימון כחול לבן

מחוז מפלצות כיס

יוטיוב

סיפורי ליגת אינדיגו – פרק 4 / loozariyus

בפרקים הקודמים:

פרק 1: https://www.pocketmonsters.co.il/?p=100791

פרק 2: https://www.pocketmonsters.co.il/?p=100792

פרק 3: https://www.pocketmonsters.co.il/?p=100885

= = = = =

הרגשתי כאב ראש חזק ומצמצתי בעיניים שלי כמה פעמים בגלל האור המסנוור.

"הוא מתעורר, לכי תקראי לשוטרים", נשמע קול ואז שמעתי דלת נפתחת ונסגרת.

פקחתי עיניים וראיתי את הגבר שהיה קשור בבית ההוא.

"אתה… רוצה לאכול?" הוא שאל בקול קצת לא בטוח.

הנהנתי והוא נעלם באחד החדרים.

לקח לי כמה דקות להבין שאני אצלו בדירה, הקירות היו באותו הצבע כמו המטבח והסלון.

נזכרתי במה שקרה וברגע שהוא חזר שאלתי אותו "איזה יום היום? מי זה היה שניסה לעשות את זה? למה אני בבית שלך בכלל?", לא כל כך הצלחתי להשתלט על רצף השאלות שלי.

"תירגע, הכל בסדר עכשיו. אתה מעולף בערך 20 שעות, אתה בבית שלי כי אישתי היא הרופאה בעיירה הזאת.", אוקיי, רשמתי לעצמי שעדיין לא פספסתי את הפגישה שתתקיים מחר.

"המשטרה גיליתה מי היה הבחור. מישהו בשם רן מגולדנרוד, אני שונא את המקום הזה…" אמר האיש ברטינה.

"סלח לי… אבל לא קלטתי את השם שלך…", לא ידעתי בדיוק מה אני אמור להגיד במקרה כזה אז זה הרגיש הדבר הנכון.

"אני גורן, אני הבעלים של הנגרייה שמשתמשת בעצים מיער אילקס בשביל רהיטים." אמר והושיט יד ללחיצה,

לחצתי אותה חזרה והשתרר שקט, החלטתי להתחיל לאכול את האוכל שהוא הביא לי. אחרי שסיימתי הוא לקח את המגש וחזר אחרי שתי דקות בלעדיו.

"אני חייב לך התנצלות", הוא אמר לפתע.

"התנצלות? זאת לא אשמתך שהאדם הזה נכנס אליך הביתה וניסה לעשות את מה שניסה לעשות", אמרתי ברוגע.

"זה לא זה… יש סיבה שהוא ניסה להרוג דווקא אותי. אחרי הרצח של הנער בכניסה למכון שלך, אני הייתי האחד שגרר את כולם לחשוב שאתה זה שרצח אותו. האיש הזה לא ניסה לרצוח אותך, על הגופה שלו מצאו כל מיני חפצים שהיו מקושרים אליך כמו קווצת שיער וחתיכת בגד, הוא ניסה להפליל אותך", אמר ונשם עמוקות כי הוא דיבר מהר בלי לנשום.

"אם הוא היה הורג אותי, היו מאמינים שזה אתה כי היה לך מניע לרצוח אותי, אז אני מתנצל. הייתי טיפש", בדיוק באותו הרגע הילדה מאתמול – שהייתה ככל הנראה הילדה שלו – נכנסה לחדר.

"זה בסדר, כל אחד היה חושד".

"לא זה לא בסדר! בלעדיך…", היה נראה שהאיש מתאפק לא לבכות ליד הבת שלו, "אני לא הייתי כאן כרגע".

"אני חושב שאתה צריך להודות לילדה שלך שהלכה לחפש אותי", אמרתי ופרעתי את שערה, היא הסמיקה בתגובה.

כמה שניות לאחר מכן שוטר נכנס לחדר, זה היה השוטר שהכניס אותי לזירת הרצח בכניסה למכון.

"אדון טראן, סליחה שאני מטריד אותך אבל אני אצטרך לשאול אותך כמה שאלות", אמר השוטר ברשמיות.

הוא סימן בראשו וגורן והילדה שלו יצאו מהחדר. הוא התיישב על כיסא והסתכל עליי כשני התיישבתי לתנוחה טובה יותר על המיטה, כשהרגליים שלי עדיין ישרות.

"אז, מה בעצם עשית אתמול בלילה בדירה של המותקפים?"

סיפרתי לי על מה שקרה עם הילדה הקטנה בזמן שהוא כתב הכל בפנקס הקטן הזה שלו.

"מדוע לא קראת לכוחות הביטחון ברגע שראית את הזוג קשור?" הוא שאל, היה נראה שהדבר מפריע לו.

"טוב, האמת… זה פשוט לא עבר לי בראש באותו הרגע, לא חשבתי בצלילות", נראה שהתשובה הרגיעה טיפה את הכעס של השוטר.

"אסור לך להעמיד את עצמך בסכנה, בשביל זה אנשי כוחות הביטחון קיימים, כדי להגן על האזרחים גם במחיר חייהם. טוב, אני מניח שנשארה לי שאלה אחת אחרונה, השוטרים שהיו בזירה אמרו שהפושע אמר משהו לפני שהוא התאבד: "לא תוכל לברוח מהעבר שלך מנהיג מכון", בדיוק השורה שהייתה כתובה על המכון שלך לפני כמה ימים, יש לך מושג למה הוא התכוון?" אמר והסתכל עליי במבט חשוד.

"אין לי שמץ של מושג אדוני השוטר.", כנראה הייתי שקרן טוב כי הוא האמין במהירות.

"טוב אני אלך לי, אני מקווה שתרגיש טוב במהרה", אמר ויצא מהחדר.

לא יכולתי לספר לו את האמת בכל מקרה, חשבתי לעצמי. אחרי הכל הבטחתי.

אחרי שהשוטר הלך הודיתי למשפחה שטיפלה בי והם הודו לי על זה שהצלתי אותם, זה היה די מביך.

הלכתי לכיוון הדירה שלי וכולם הסתכלו עליי במבטים מפוחדים, ואז קלטתי שלא החלפתי בגדים מאז אתמול, אז ברור שאני אראה מבהיל. לפתע אחד האנשים יצא מהקהל והתקרב אליי, הוא היה האיש הזקן שעזרתי לו אתמול.

"אתה… אתה הצלת את הבת שלי, אני חב לך חוב גדול", אמר וחיבק אותי למרות שאני כנראה הייתי מאוד מסריח.

ואז כל האנשים התחילו להריע לי, כשאני סך הכל רציתי ללכת הביתה להתקלח. אחרי שכל האנשים בעיירה הגיעו, התנצלו, ביקשו חתימות ותמונות (שהיו כנראה נוראיות כי אף פעם לא יצאתי טוב בתמונות, במיוחד אחרי המכות שחטפתי אתמול), הצלחתי להגיע הביתה.

נכנסתי למקלחת והתחלתי לעכל את כל מה שקרה אתמול בתודעה שלי.

רן, היה חי כל הזמן הזה.

"אני צריך שתבטיח לי שלא תספר לאף אחד על מה שקרה היום", אמר לי פורט באותו היום.

"אני מבטיח", אמרתי והתכוונתי לזה, הוא הציל אותי, הייתי חייב לו.

פורט לקח אותנו אל הבית שלו עם השיגור של ויקטיני. הבית שלו היה ענקי! יותר גדול מכל בית בודד שראיתי, וראיתי הרבה בגולדנרוד.

"אז… אתה תרצה להנהיג מכון עשב?", הוא שאל אחרי שיצאתי מהמקלחת.

"כן!", עדיין לא האמנתי שזה קורה, למרות שלא הייתי בחור של קרבות מכון, הדהים אותי הרעיון שהוא הוציא דווקא אותי מהרחובות ועכשיו הוא רוצה להפוך אותי למנהיג מכון.

"אבל.. אבל למה אתה בכלל רוצה להפוך אותי למנהיג מכון? מה מיוחד בי מכל אחד אחר שכן עבר את אתגר המכונים?", ידעתי שאנשים לא נותנים מתנות סתם, יש לו סיבה.

"הממ… כן אני מניח שיש סיבה. סגנון הקרב שלך, הוא שונה זה בטוח. אתה נלחם כמו שאתה חי, עם תרגילים. התבקשתי להביא מנהיג מכון מטעם עצמי, ואני שונא שאומרים לי מה לעשות, אז החלטתי להפוך אדם בעל פוטנציאל בלי היכולת לממש אותו למנהיג מכון, ואתה היחיד שענה לדרישות. אדם עם פוטנציאל אבל בגלל המקום שממנו הגעת, לא הייתה לך היכולת להתחיל לנצל אותו גם לו רצית. עונה על השאלה שלך?", הוא שאל בהתעניינות.

הנהנתי בראשי ומאותו היום התחלתי את המסלול להפוך למנהיג מכון.

קודם כל הייתי צריך ללמוד את כל ספר החוקים של מנהיגי המכון, (שהיה ארוך מאוד!), הייתי צריך להראות שאני מספיק חזק כדי שלא כל אדם יוכל לנצח אותי, הייתי צריך להיות בטוח בעצמי כי אסור לי להראות חולשה בתור מנהיג מכון.

בסוף התהליך, הייתי צריך לבחור מספר, המספר שבחרתי היה 316, שמסמל את המילה 'חוב'. הוא סימל את החוב שלי לפורט על זה שהציל את החיים שלי פעמיים באותו היום.

יצאתי מהמקלחת וראיתי על המיטה חליפת בגדים ועליה פתק, על הפתק היה כתוב "מפורט, אם לא תגיע יהיו לנו בעיות לטפל בהן", והחתימה שלו בסוף, האות V.

גיחכתי ונכנסתי למיטה, חשבתי לעצמי על מנהיגי המכון האחרים, שאת חלקם ראיתי בקרבות טלוויזיה אבל את כל השאר לא הייתי מזהה בחיים אם הם היו הולכים מולי ברחוב.

וככה נרדמתי.

פוסטים קשורים

13 תגובות

  1. המספרים של מנהיגי המכון בגאלאר משתמשים באיזו שיטה שהופכת מספרים למילים ביפנית או להפך, אז אני מניח שאותו דבר.

  2. כן, זה לפי השיטה הזאת

    אני לדוגמא עשיתי שהמספר שלי בפוקימון מגן הוא 583, שהמשמעות שלו זה heal.

  3. אני אישית השתמשתי באתר יפני שעושה את הדברים האלה
    אתה יודע איפה למצוא אותי אם אתה רוצה את הקישור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *