ראשי / יצירה / סיפורי ליגת אינדיגו / סיפורי ליגת אינדיגו – פרק 21 / loozariyus

סיפורי ליגת אינדיגו – פרק 21 / loozariyus

בפרקים הקודמים:

סיפורי-ליגת-אינדיגו

= = = = =

סת' נכנס לחדר ההתכוננות שלו ונשם עמוק.

'למה בכלל הסכמת לזה? אתה לא במצב לקרב עכשיו!', אמר קול אחד בראש שלו.

"מספיק!" צעק סת' על עצמו בחדר ההתכוננות.

הוא נזכר במה שלונה אמרה לו, להראות לכולם את מי שהוא באמת. "אני מקווה בשבילך שזה יעבוד לונה", אמר סת' ובתוך עצמו החליט להקשיב לעצה שלה.

הוא הוציא את האבן שהייתה קשורה לו למכנס והניח אותה בארונית, "זה גם בשבילך אבא", אמר, לקח איתו שני פוקדורים ויצא החוצה.

= = = = =

אני ונרון היינו באותו החדר כי שנינו היינו המאתגרים בסופו של דבר.

"אז… מה בדיוק התוכנית שלך?", שאלתי את נרון שפשוט ישב וחיכה לקריאה שלו.

"לנצח", אמר בלי לפרט. טוב, אז הוא לא מתכוון לשתף איתי פעולה בשביל הניצחון הזה, לא שהיו לי תלונות.

"אתם יכולים לצאת", אמר סטון, העוזר של סת'.

אני ונרון יצאנו זה לצד זה, ככל שהתקרבתי ליציאה קריאות הקהל התחזקו יותר ויותר. יצאתי החוצה והופתעתי מכמות האנשים שהתארגנה בזמן כל כך קצר, אבל מה שבאמת הפתיע הייתה כמות המעריצים בקהל שהיו שלי ושל סת'. לא ידעתי שיש לי מעריצים, ובקרב הקודם לא היו מעריצים לסת' בכלל.

סת' נכנס מהפתח מולנו והתקדם לעברנו, שלושתינו נעצרנו באמצע המגרש.

סת' הסתכל לכיוון המעריצים, "לא חשבתי שיגיעו כל כך הרבה, אני חייב להודות שאני מופתע", אמר והעלה חיוך מוזר על הפרצוף.

"נרון", אמר לפתע ברצינות, "זה קרב ידידות, כלומר גם אם תנצח בקרב הזה אני לא אוכל להעניק לך את התג על פי כללי הליגה. אתה בסדר עם זה?", שאל סת'.

"כן", אמר נרון בנחישות.

"אוקיי אם כך, בואו נתחיל!", אמר סת' והסתובב למקום בו הוא צריך לעמוד.

"לכל מאמן מותר להשתמש בשני פוקימונים, לכל מאמן מותר להחזיק פוקימון אחד על הזירה בו זמנית. זה מובן לכם?", צעק סת' מעל שאון הקהל ושנינו הנהנו.

סת' זרק פוקדור וממנו יצא פוקימון דמוי עכביש ממתכת, איקס על הפנים שלו, מטגרוס.

מהפוקדור שלי יצא פוקימון דמוי קקטוס, קקטורן.

נרון הוציא מהפוקדור שלו אלקטרוד.

סת' הסתכל על נרון והתחיל לצחוק, "אני מודה נרון. הפתעת אותי, וזה לא קורה הרבה. אני מניח שזה הוולטורב מהקרב הראשון שלנו", אמר סת' עם חיוך מלא הנאה.

"אל תדאג, הוא התחזק הרבה מאז", החזיר נרון בנחישות.

סת' הרצין, "זה טוב, להיפתח לדרכים חדשות של קרב, אבל אל תחשוב שתוכל להביס אותי רק עם הפתעות!"

אני מצדי התכוונתי להשתמש בטכניקה שעבדתי עליה כבר כמה חודשים – מאז שמנהיגי המכון ניסו להפיל אותי – וזאת הייתה הזדמנות מושלמת לבדוק אותה בפעולה.

"מוכנים?" נשמע קולו של סטון בכריזה.

"היכון"…

"התחל!"

ואז חייכתי לעצמי, התאמנתי על המהלך הזה הרבה עם קקטורן. וגם אם הוא לא חלק מהצוות המקורי שלי, הוא פוקימון חזק ללא ספק.

"קקטורן, פרץ מדברי!"

= = = = =

"מעניין מה נכנס בטראן שהוא החליט שהוא רוצה להילחם בסת'", אמרה סלין בקול סקרן.

"את חושבת שיש לו סיכוי לנצח?", שאלה מרינה לידה וסלין רק משכה בכתפיה.

"קקטורן, פרץ מדברי!", קרא טראן עם חיוך מסתורי.

"פרץ מדברי? בחיים לא שמעתי על מתקפה כזאת", אמרה סלין בקול מבולבל.

לונה ידעה שזה אומר רק דבר אחד. הקקטורן של טראן התחיל לזהור באור ירוק וזרחני ואז עם שתי ידיים זוהרות אפילו יותר הוא חבט באדמה בעוצמה. גל עבר באדמה, גורם לאלקטרוד של נרון ולמטגרוס של סת' לצאת משיווי משקל. לפתע סופת חול התחילה להסתובב סביב קקטורן בזמן שהיא הולכת וגדלה עד שהיא הייתה פרוסה על כל האצטדיון. הסופה לא הייתה חזקה כמו של סטיליקס של סת', אבל היא בהחלט הייתה עוצמתית, לונה בקושי הצליחה לראות משהו.

"יש מתחת למושבים שלכם משקפי מגן, אנא חבשו אותם על העיניים", נשמע קולו של נער המכון של סת' בכריזה.

לונה שלחה את ידה מתחת לכיסא ומצאה את משקפי המגן. היא חבשה אותם במהירות, לא רוצה לפספס אף רגע. היא נגעה בחול, זה לא היה חול רגיל, זה היה חול מדברי.

"קדימה אלקטרוד! מכת ברק!", קרא נרון והאלקטרוד שלו שלח מתקפת ברק לעבר קקטורן.

לפתע קקטוס הופיע בדיוק מול קקטורן, מגן עליו מהמתקפה. ואז הופיע עוד קקטוס על הזירה, ועוד אחד. לאט לאט הזירה התמלאה בקקטוסים שהגיעו לגובה אדם. זה בדיוק כמו מה שלונה חשבה. טראן השתמש במהלך חדש לגמרי. היא שמעה שיש אנשים שמסוגלים להמציא מהלכים חדשים אם הקשר שלהם עם הפוקימון שלהם מספיק חזק, אבל אף פעם לא חזתה בזה כשזה קורה ממש מול העיניים שלה.

הזירה ממש הפכה למדבר שלם, "טראן הזה…", מלמלה לעצמה לונה.

הוא שינה את הזירה לצרכים שלו, זה מקום הלחימה המושלם בשביל קקטורן.

אולי הוא לא חזק כמו סת', אבל נראה שבטכניקות קרב הוא פשוט מומחה.

"קקטורן, מתקפת הטעיה!" צעק טראן, לא מחכה לרגע. הזמן שקקטורן שלו פשוט נעלם בסופה היה כאילו הוא ממש חלק ממנה. הוא הופיע מאחורי מטגרוס של סת', תוקף אותו באגרוף אפל.

"אלקטרוד, מכת ברק!", צעק נרון ואלקטרוד שלח פרץ חשמל לעבר מטגרוס, אבל הוא ספג את שתי המכות בלי להראות שזה מפריע לו.

"אתם תצטרכו יותר כדי לנצח אותי! מטגרוס, רעידת אדמה!", צעק סת' וכל המכון התחיל לרעוד.

היה נראה שמטגרוס מתקשה למצוא מאחז טוב באדמה בגלל החול המדברי מהסופה שקקטורן יצר, נראה שטראן חשב הרבה על המהלך לפני שהוא הגיע לתוצר הסופי.

"אלקטרוד, ריחוף מגנטי!", קרא נרון ואלקטרוד התחיל לרחף מעט באוויר, לא נפגע מהמתקפה בכלל.

"קקטורן, תתחמק!", קקטורן פשוט קפץ אחורה ונחת על אחד הקקטוסים, שרק זז מעט מהרעידה וקקטורן עמד עליו כמו טורף שמחכה לטרף שלו בלי להיפגע.

"לא רע, עכשיו בואו נגביר קצת את הקצב! מטגרוס, אגרוף קליע!", מטגרוס נעלם והופיע מאחורי אלקטרוד בהבזק מהיר ונתן לו אגרוף שהעיף אותו לאחד הקירות באצטדיון, אלקטרוד פגע בקיר והתגלגל ממנו חזרה לקרב.

"קקטורן, רקיעת זעם!" קקטורן קפץ מקקטוס לקקטוס במהירות עד שהוא הגיע למטגרוס ואז הוא קפץ בסלטה ופגע באדמה בעוצמה, יוצר מן פרץ אנרגיה שפגע במטגרוס והודף אותו טיפה אחורה.

"אלקטרוד, קרן איתות!", קרא נרון ואלקטרוד שלו שלח קרן אנרגיה ירוקה אל קקטורן ופגעה בו קשה.

"אני עומד לנצח בקרב הזה, לבדי! אלקטרוד, ריקוד גשם!", צעק נרון וגשם התחיל לרדת, גורם לסופת החול להפסיק לחלוטין.

"נא לא לדאוג מהגשם בבקשה", נשמע עוד פעם נער המכון של סת' בכריזה ומתוך גב המושבים יצאו מטריות שכיסו את המושבים של הצופים בצורה מושלמת, בלי להפריע לצופים לצפות בקרב. לונה אמרה לעצמה לטפל בזה שגם במכון שלה יהיו כאלה אביזרים, הם יכולים להיות מועילים.

אבל טראן רק חייך, כאילו השינוי במזג לא הפריע לו בכלל.

"קקטורן, שאיבה!", קרא וקקטורן חבט בידיים שלו עוד פעם ברצפת הזירה.

הקקטוסים ברחבי הזירה התחילו לזהור ואז גם קקטורן התחיל לזהור. פצעים מהמתקפה של אלקטרוד נעלמו כלא היו והקוצים שפזורים על גופו התחילו לזהור באור ירוק ולצמוח לאורך של לפחות חמישה עשר סנטימטרים.

"מה…?", נרון נראה המום, וגם סת' נראה מופתע.

"כולם יודעים שקקטוסים מסוגלים לאגור הרבה מים כשמגיע הגשם. קקטורן, טילי קוצים!", קרא טראן בחיוך וקקטורן שיגר לעבר אלקטרוד את הקוצים שלו מכל עבר, מתפוצצים בפגיעה. ברגע שקקטורן שיגר אותם קוצים חדשים – ארוכים בדיוק כמו הקודמים – צמחו במקומות החסרים. אלקטרוד הצליח להתחמק מפגיעה ישירה אבל נהדף אחורה מהפיצוצים, נדחק לפינה יותר ויותר.

"מטגרוס, מכת מטאור!", מטגרוס התקרב לקקטורן וכיוון אגרוף זוהר בדיוק לחזה שלו.

"קקטורן, תחסום את זה!", קרא טראן וקקטורן חסם את האגרוף עם שני קוצים ארוכים שיצאו מהידיים שלו.

"אלקטרוד, רעם!", קרא נרון וברק אכזרי ירד מהשמיים ופגע גם בקקטורן וגם במטגרוס, גורם להם להיפרד אחד מהשני במצבים שונים של פגיעות.

"קקטורן, אגרוף מחטים!", "מטגרוס, אגרוף קליע!", קראו בו זמנית טראן וסת'.

קקטורן התקרב במהירות אל אלקטרוד מקדימה, המחטים ביד שלו זוהרים באור ירוק וקטלני בזמן שמטגרוס מופיע במהירות מאחוריו, שניהם מוכנים לפגוע בו מכה שכנראה תחסל אותו.

"עכשיו אלקטרוד, התפוצצות!", בכוחות אחרונים אלקטרוד התפוצץ.

בניגוד לפעם הקודמת בה אלקטרוד הזה התפוצץ – כשעוד היה וולטורב – לונה ממש הרגישה את עוצמת הפיצוץ והפיצוץ ממש גרם לה לסגור את העיניים כדי לא להסתנוור. כשהאור ירד היה אפשר לראות את אלקטרוד וקקטורן מעולפים בזמן שהמטגרוס של סת' עדיין עמד בזירה, גם אם קצת פצוע.

הפוקימונים שלא היו מסוגלים להמשיך להילחם חזרו לכדורים שלהם ונרון הוציא את הצ'ריש בול שלו ושלח את אנטיי בזמן שטראן הוציא את וינאזור שלו.

"וינאזור, התפתחות מגה!", קרא ווינאזור שלו התחיל לזהור ולשנות צורה.

לונה הרגישה את הגשם מטפטף על המטרייה שלה כששלושת המאמנים בחנו אחד את השני.

"אנטיי, התפרצות הר געש!", נרון היה הראשון שתקף, אנטיי הוציא אש שהתפזרה על כל הזירה מהגב שלו, אבל היא לא הייתה כל כך יעילה עם כל הגשם שירד.

הקקטוסים בכל רחבי הזירה הפכו שחורים מהשילוב של האש והגשם, ונראה שוינאזור של טראן בקושי הושפע מזה, למרות שזה עשה נזק די רציני למטגרוס, למרות הגשם.

"וינאזור, כוח אדמה!", קרא טראן ופרצי אדמה התחילו לצאת לכיוון אנטיי, גורמים לו לזוז במהירות מהדרך שלהם כשהוא משתמש בקקטוסים כדי להתחמק ביעילות.

"מטגרוס, מכת מטאור!", בזמן שוינאזור תקף את אנטיי, מטגרוס הגיע אל וינאזור וחבט בו עם אגרוף המתכת שלו בעוצמה.

"וינאזור, הצלפת כוח!", קרא טראן ווינאזור עזב את אנטיי והתמקד על מטגרוס, תופס אותו עם הגפנים שלו ומתחיל לחבוט בו באדמה.

"אנטיי, אש קדושה!", אנטיי הבעיר את עצמו באש לבנה שנראה שלא הושפעה מהגשם בכלל וקפץ מהקקטוס שהוא עמד עליו, מתנגש גם במטגרוס וגם בוינאזור בו זמנית, הודף אותם אחורה. וינאזור נעמד עם מבט עצבני ומטגרוס ניסה לעמוד והתעלף אחרי ניסיון אחד.

סת' החזיר את מטגרוס לפוקדור שלו, "עבודה טובה", אמר והחזיר את הפוקדור למקום בחגורה שלו, לונה ראתה שהשיער שלו היה פזור, ורטוב מהגשם. הוא כנראה נפתח מתישהו במהלך הקרב, הוא נראה יפייפה. 'למה אני שמה לב לדברים כאלה בכלל?', לונה שאלה את עצמה בכעס.

"אני מניח שהגיע הזמן שאתחיל להיות רציני", אמר סת' והוציא פוקימון ענק דמוי לטאה ענקית בצבע שחור, עם שריון מתכת על גופו, אגרון.

לונה כבר ראתה את האגרון הזה לפני, אבל רק פעם אחת. הוא השתמש בו בקרב אחד שבו הוא הרשה למאתגר להשתמש בשישה פוקימונים נגד שניים שלו. סת' השתמש רק באחד באותו היום. אגרון שאג שאגה שהרעידה את כל המכון, אבל לא נראה שאף אחד מהמאמנים מתייחס אליה.

"וינאזור, הצלפת כוח!" קרא טראן ווינאזור שלו שלח גפנים כדי ללכוד אותו. הם נכרכו סביב הידיים של האגרון של סת'.

"ניסיון יפה, אבל טריקים כאלה לא יעבדו עליי פעמיים! אגרון, ריסוק ראש!", אגרון משך אליו את וינאזור מהגפנים שלו כאילו הוא לא שוקל יותר מנוצה ונגח בו עם ראש זוהר, וינאזור שאג בכאב.

"אתה שלי! אנטיי רקיעת זעם!", צעק נרון והאנטיי רקע בעוצמה באדמה, משגר לעבר אגרון אנרגיה דרך האדמה.

"ניסיון נחמד! אגרון, רעידת אדמה!", ואז אל מול עיניו של נרון הנדהם אגרון קפץ לאוויר כדי להתחמק מהמתקפה שלו ואז נחת כדי ליצור רעידת אדמה שהוציאה מאיזון את וינאזור ואנטיי ולרגע לונה חשבה שכל המכון יקרוס.

"אגרון, ריסוק ראש!" אגרון התקרב אל אנטיי שעדיין לא הצליח להתגבר על רעידת אדמה, תפס את הראש שלו ונגח בו בראש זוהר, גורם לו להגיב באותה הצורה כמו וינאזור.

הגשם הפסיק לטפטף והעננים התפזרו, מגלים את השמש מאחוריהם.

"וינאזור, תותח סולארי!", קרא טראן ווינאזור התחיל לאגור אור מהשמש שבדיוק הופיעה בפרח הענק שיש לו על הגב.

"אגרון, אגרוף אש!", אגרון הסתער על וינאזור עם אגרופים בוערים בזמן שוינאזור שיגר אנרגיה ירוקה מהפרח שלו, האנרגיה פגעה ישירות באגרון ולא היה אפשר לראות אותו מהמושבים. טראן התחיל לחייך כשלפתע אגרון הופיע מתוך האנרגיה והמשיך להסתער על וינאזור כאילו שום דבר לא קרה. הוא פגע בוינאזור והתחיל לשלוח לעברו אגרופים בוערים, אחרי כמה אגרופים וינאזור נפל בחוסר כוחות על האדמה וחזר לצורה הרגילה שלו.

"אנטיי, אש קדושה!", קרא נרון אחרי שאנטיי שלו התגבר על המכה שאגרון נתן לו קודם לכן.

אנטיי הסתער לעבר אגרון ופגע בו בדיוק במרכז הגוף. לרגע נרון חשב שהוא ניצח ואז אגרון תפס את הגוף הבוער שלו בידיים שלו והרחיק אותו ממנו באיטיות.

"אגרון, אגרופי רעם!", צעק סת' ואגרון התחיל לחבוט באנטיי עם אגרופים טעונים בחשמל.

אגרוף מימין, אגרוף משמאל, שני אגרופים מלמעלה, לאנטיי לא היה סיכוי.

"עכשיו, תסיים עם זה! ריסוק ראש!", קרא סת' בעוצמה ואגרון נגח באנטיי עם ראש זוהר, מעלף את אותו ומסיים את הקרב.

הקהל השתתק לרגע ואז, בניגוד מוחלט לפעם הקודמת, התחיל להריע לסת'. לונה בחיים לא תיארה לעצמה שהיא תראה את הקהל מריע לסת' ביום מן הימים. נרון החזיר את הפוקימון שלו לפוקדור כשהוא כורע על ארבע.

"למה הוא על כורע?", שאלה סלין בחוסר הבנה.

"יש קרבות שהם כל כך אינטנסיביים שברגע הסיום שלהם לרגליים שלך אין מספיק כוח כדי להחזיק את הגוף. רק מאמנים מעטים מרגישים את זה, ואלה רק מאמנים שבאמת שקעו לתוך הקרב", אמרה לונה והמשיכה להסתכל על המקרה בזמן שנרון נתן אגרוף לתוך האדמה הלחה.

סת' התקרב אליו והשיט לו יד לעזרה, " זה היה…", היה נראה שסת' מתקשה למצוא את המילים, "זה היה קרב טוב".

נרון נעמד ללא העזרה של סת' והסתכל עליו בזעף, ואז פשוט הסתובב והלך ליציאה.

סת' הסתכל על נרון במשך כמה שניות ואז הושיט את היד הפתוחה שלו לעבר טראן במבט שואל.

טראן לחץ לו בחזרה את היד של סת' ואז הרים אותה למעלה, נראה שסת' לא מבין מה בדיוק קורה כשהקהל התחיל להריע אפילו יותר חזק אם זה היה בכלל אפשרי.

"אני מניחה שסת' הוא כוכב עכשיו", אמרה לונה, ומשום מה היא שמעה עצבות בקולה, ולא הבינה למה.

= = = = =

הקרב נגד סת' היה טוב, ולמרות שהפסדתי הייתה לי הזדמנות לבדוק את המהלך החדש שלי בפעולה, אולי ביום מן הימים אשתמש בשאר המהלכים שהמצאתי. כשהחזרתי את וינאזור לפוקדור לאחר שלחצתי לסת' את היד הוא אמר "זה היה קרב טוב", כמעט בביישנות ויצא מהמגרש.

ביציאה מהאצטדיון, ג'ייק, העוזר של סת', עמד עם קופסא ענקית בה אנשים שמו משקפות מוזרות ומטריות שחולקו לאנשים בזמן הקרב. למרות שזה נראה מטופש, למעשה זה היה די חכם להחזיק דברים כאלה בהישג יד במכון. יצאתי ללובי של המכון שם ראיתי את מראיינים מול מחכים לסת' שבדיוק יצא מהדלת שהובילה לחדר ההתכוננות שלו.

"מנהיג המכון סת', מה יש לך להגיד על מה שקרה אתמול ברמת אינדיגו?", שאל אחד המראיינים, קשה להאמין שזה קרה רק אתמול.

"מה יש להגיד?", שאל סת' בחוסר הבנה.

"למה יצאת מהמקום? ואיך בדיוק חזרת מהר כל כך? האם אתה ידעת שינסו להשתלט על האירוע?", שאל אחד אחר.

"אני פשוט חזרתי למכון שלי מוקדם בגלל… דברים מסוימים", אמר כשהוא משפיל את עיניו לרגע, "כשראיתי שרמת אינדיגו מותקפת, חזרתי ברגע שיכולתי. אין לי מושג למה חזרתי, זה פשוט הרגיש לי כמו הדבר הנכון לעשות".

נראה שהעיתונאים וכתבי הרכילויות ניסו לשאול עוד שאלות לגבי מערכת היחסים שלו עם לונה כשלפתע נער המכון של סת' הופיע.

"אוקיי אוקיי, מנהיג המכון סת' לא מקבל עוד שאלות להיום. אתם מתבקשים לפנות את המקום", אמר והתחיל לדחוף אנשים החוצה, אחרי שהוא סילק את כולם נשארנו רק מנהיגי המכון בפנים.

מרינה לפתע התקדמה עם מחברת הציור שלה לעבר סת'.

"מנהיג המכון סת'", התחילה לומר בביישנות שנראתה מוזרה בעיניי.

"סת' זה מספיק, מרינה, באמת", אמר בחיוך כן, "מה העניין?", שאל סת' באותו החיוך ששלח לעברה אתמול, וגרם לה להסמיק ולהשפיל ראש.

"רציתי להגיד תודה על מה שקרה אתמול, היית כל כך אמיץ אז".

"זה כלום, אל תזכירי את זה", אמר כאילו זה באמת כלום.

"הכנתי את זה בשבילך!" , אמרה והביאה לו דף מהמחברת שלה, ואז נשקה לו על הלחי ויצאה במהירות מהמכון.

לונה הסתכלה על זה בזעף ויצאה כמה שניות אחריה.

"מה בדיוק הלך פה?", שאל סת', לחלוטין לא מודע לשום דבר.

"גברים… לא רואים את מה שנמצא מול העיניים שלהם", אמרה סלין בייאוש.

למרות שאני דווקא כן ראיתי מה קרה אבל העדפתי לשתוק.

סת' הסתכל בציור והפנה אותו לכיווני, "דומה?", שאל.

הציור היה ציור שלו מסתכל לכיוון מסוים עם חיוך של הנאה מהקרב, השיער שלו מתעופף ברוח מאחוריו. כנראה צוייר במהלך הקרב שלנו. אפשר היה לראות בדיוק מה מרינה מרגישה כלפיו דרך הציור.

לפתע נער המכון שלו הביא לו סרט, "קרעת את שלך במהלך הקרב", אמר והחווה על השיער הפרוע של סת'.

סת' קשר את השיער שלו והראה לסטון, "יותר טוב?", שאל.

"הרבה יותר טוב, שובר לבבות כמוך", אמר ונתן לו אגרוף לכתף.

"מה זה אמור להביע?", שאל סת' בזעף.

"שום דבר", אמר והתחיל לצחוק.

"אתה מפוטר סטון", אמר סת' וזה רק גרם לסטון לצחוק חזק יותר.

"אתה יודע, אני תמיד האמנתי שאתה תצליח להיות כוכב אמיתי אם רק תרצה. ונחש מה? צדקתי", אמר והמשיך לצחוק בזמן שהוא נכנס לאחת הדלתות במכון כשקול הצחוק שלו נחלש ונחלש.

"מישהו מכם מוכן להסביר לי מה הלך פה?", שאל סת' בבלבול מוחלט.

"לך לישון סת', כבר מאוחר", אמרתי לו ויצאתי מהמכון. השמש כבר שקעה וכוכבים נצצו שמיים.

אה יופי… עכשיו אני צריך דרך לחזור הביתה.

= = = = =

"באיזו רשות הלכת לאתגר את סת'?! מאיפה החוצפה שלך ללכת לאתגר אותו בלי רשותי?!", צעק האדון בזמן שרן הסתכל מהצד.

לילד היה אומץ, הוא חייב להודות בזה. לעשות דבר כזה בלי להגיד לאדון קודם, אפילו הוא לא היה מעז לעשות דבר כזה. אבל נרון רק שתק והסתכל על הרצפה בנחישות.

האדון הרים את היד להכות את נרון כשלפתע נשמע קול "אולי תפסיק להתעלל בילד אחרי שהוא עושה טעויות?" ומהצללים יצא טרנס, מנהיג מכון האש מאקרוטיק, השיער הכתום שלו זהר בחשיכה.

"אתה מעז להגיד לי איך לגדל את הבן שלי? תזכור את המקום שלך! אל תשכח איפה אתה היית נמצא בלעדיי!",  נבח האדון לעברו בכעס.

"אני סך הכל אומר, הוא עשה עבודה די טובה. הוא גרם לכולם להתרכז בקרב הזה ולהתחיל לשכוח מהכישלון שלנו אתמול בלילה", אמר טרנס והדגיש את המילה שלנו וכיוון אותה בבירור לעבר רן.

"אתה לא צריך להעניש את הילד אם התוצאה היא לטובתנו, גם אם הוא עשה שטויות שנערים עושים", האמירה האחרונה גרמה לנרון לעוות את פניו אבל הוא לא הגיב למעט זה. "אתה לא זוכר איך אתה התנהגת כשהיית צעיר? אני בטוח שהיית גם מלא באש כמו נרון", אמר טרנס בחנפנות וגרם לאדון להעלות חיוך על שפתיו.

"לכו מכאן", אמר והחווה בידו לעבר כל השלושה.

ברגע שהם יצאו, נרון הסתער לעבר טרנס "אני לא צריך את ההגנה שלך!", אמר בכעס.

"נראה לי שהמילה שאתה מחפש היא 'תודה', אז אין בעד מה ילד", אמר טרנס ונרון רק הזעיף פנים ועלה לחדר שלו.

"אם יש לך בעיות עם הדרך שבה פישלתי אתמול אתה יכול להגיד לי את זה ישירות. לא צריך לערב את האדון", אמר רן בזעף אחרי שנרון יצא מטווח שמיעה.

"אמרתי את זה רק כדי שלא תרביץ לילד", אמר טרנס בניסיון להרגיע את רן.

אבל רן רק הגיב ברטינה כועסת.

"אתה באמת חושב שאני אנסה לפגוע בך?", שאל טרנס בקול מרגיע.

"לא", החזיר לו רן אחרי רגע מחשבה.

"למה לא?"

"כי אנחנו אחים", אמרו שניהם יחד.

"יופי, עכשיו אם לא אכפת לך, יש לי מכון לנהל", אמר טרנס והשתגר על ידי קדברה, אחד הפוקימונים שהם החזיקו בדיוק למטרה זו.

רן רק הרגיש איך הזמן עובר לאט.

'רק עוד קצת', חשב לעצמו בלב, 'רק עוד קצת עד שהנקמה תגיע'.

10 תגובות

  1. Avatar

    שמח לראות שנרון משתמש לפחות גם בוולטורב שתפס ולא זרק אותו לאשפה כמו שהיה נראה שיעשה.

    לנושא אחר, מת על המהלך החדש הזה.

  2. Avatar

    תנו לי עוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

  3. Avatar

    האם אני מריח משולש אהבה מכיוונה של מרינה?

    ועכשיו שאנחנו יודעים שלרן יש אח שהוא גם מנהיג מכון, זה עשוי להעלות הרבה שאלות חדשות…

  4. Avatar
    נבו הפינסיר

    ועכשיו גילינו מי האס של סת' [ואני די בטוח שזה של טראן הוא וינזור]

  5. Avatar

    הייתי מצפה לפחות מטראן שיידע להילחם בצוות. בקרב הזה נראה שהוא ונרון בעיקר הפריעו אחד לשני.

  6. Avatar
    עומר אזולאי/ Umbreon

    לא יודע כמה אני הייתי מצפה, אחרי הכל הוא דיי שרד בזכות עצמו ברחוב. והמכון שלו לא בדיוק מכון זוגי כמו המכון של טייט וליזה. חוץ מזה נרון הוא גם לא ממש שחקן קבוצתי במיוחד עם כך שכל מה שעניין אותו הוא לנצח את סת' לבדו.

  7. Avatar

    האמת שהקרב הרגיש יותר קרב של כולם נגד כולם מאשר 2 נגד 1

  8. Avatar
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מת על הקרב הזה באמת שהוא היה מדהים, אבל הערה אחת שיש לי כד עכשיו סת הרגיש כמו הגיבור ולא ממש רואים שלטראן יש אישיות ומדברים על היחסים שלו עם שאר הדמויות יותר על היחסים של סת אז זה פשוט מרגיש כאילו סת הדמות הראשית שמשאיר את טראן באיזה מקום מוזר בכל מקרה כמו תמיד פרק מצוין עם קרב מצוין ומחכה לפרק הבא כבר

  9. Avatar

    כמו שאני רואה את זה טראן הוא לא הגיבור של הסיפור (לפחות בינתיים), הוא הבחור החדש שעד תחילת הסיפור לא היה לו שום קשר לשאר מנהיגות המכון. אז הוא לא מבין כלום באינטריגות ביניהן או במה שקורה מאחורי הקלעים של ליגת הפוקימונים, וכל מה שהוא מגלה, אנחנו מגלות יחד אתו.
    זה כמו שהארי פוטר נכתב מנקודת המבט של ילד שנחשף לראשונה לעולם הקוסמים ולא יודע כלום לפני כן, ואנחנו מתלהבים יחד אתו מכול דבר חדש.

  10. Avatar

    אחלה פרק ועוד כמה אנשים שקשורים לידו של הו-הו נראה בדיוק ובטח היטראן יהיה קשור לזה איכשהו או שהוא היה קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.