חדשות אחרונות
ראשי / יצירה / סיפורי ליגת אינדיגו – פרק 28 / loozariyus

סיפורי ליגת אינדיגו – פרק 28 / loozariyus

בפרקים הקודמים:

סיפורי-ליגת-אינדיגו

= = = = =

במשך שבוע לוק היה בדירה שפורט נתן לו עד שנמאס לו, הוא התחיל להשתגע מלהיות לכוד בתוך ארבע קירות במשך כל כך הרבה זמן. בחדשות דיברו על הליגה ועל הטורניר שרד בכבודו ובעצמו החליט להקים אחרי 10 שנים שבהן לא נראה בכלל בציבור, אבל בסופו של דבר גם זה נמאס על לוק. הוא יצא מהדירה לעיר אזליה, נהנה מהנוף הכפרי שהיא הציעה והתמתח. הוא הסתובב לו בעיר, אבל אחרי זמן קצר גם זה נמאס עליו. הוא לא עמד לצאת מגבולות העיר, זה בבירור תהיה התאבדות מצידו אז הוא החליט ללכת על כיוון אחר ונכנס למכון.

"שלום לך, אתה מאתגר?", שאל נער המכון של טראן כשלוק הגיע לדלפק.

"לא, רק מישהו שבא לראות קרב טוב", החזיר לו לוק.

"הכניסה לקהל זה מהכניסות האחרות של הבניין", אמר לו הנער ונראה שבזה נגמר העניין.

לוק יצא מהבניין ונכנס מאחת הכניסות האחרות שהיו סביב הבניין, רואה את האיצטדיון מלמעלה. הדשא השתרע לכל כיוון, ואפשר היה לראות את טראן עם מגה וינאזור שלו נגד בלייזיקן. לא היה הרבה קהל, אבל קשה להאשים אותם שהם לא מקדישים יותר מדי תשומת לב לקרבות כאלה כשעוד פחות מחודש מתחיל הטורניר הגדול ביותר שהמחוזות קנטו וג'וטו ידעו בשנים האחרונות.

"בלייזיקן, בעיטת להבה!", קרא המאתגר מהזירה ולוק ראה את הקרב על המסך הגדול שהיה מחובר מעל הזירה.

"וינאזור, הצלפת כוח!", וינאזור שלח במהירות גפן ותפס את הרגל הבוערת של בלייזיקן, והתחיל לנער אותו באכזריות. לא נראה שהלהבות הפריעו לו כל כך.

לבסוף וינאזור הניח אותו כשהוא מחוסר הכרה וטראן התקרב אל המאתגר.

"נלחמת היטב. אתה חזק, אבל אתה מתקשה להשתמש בעוד אסטרטגיות מלבד כוח טהור. תנסה להוסיף לסגנון הקרב שלך יותר חשיבה, אני בטוח שזה יחזק אותך בצורה שלא חשבת עליה", אמר טראן בקול מציע ולחץ את ידו.

"אני אקח את העניין לתשומת ליבי, תודה לך על הקרב", החזיר לו המאתגר ויצא מהזירה.

אלה קרבות שלוק אהב לראות, קרבות עם רוח ספורטיבית, לא כמו מה שראה במחתרת.

הוא חזר לתוך המכון בחזרה אחרי שהקרב נגמר, "אני צריך לדבר עם טראן", אמר כשנער המכון התפנה אליו.

"אני מצטער אדוני, אבל מנהיג המכון טראן עסוק כרגע. הוא לא יכול להתפנות לכל מי שמבקש אותו", ענה הבחור בקוצר רוח.

"אתה לא מבין, טראן מכיר אותי באופן אישי", אמר לוק בהתגוננות מסוימת.

"אני בטוח שכן. אבל כמו שאמרתי, מנהיג המכון לא יכול להתפנות לכל מי שמבקש", נראה שהבחור מתחיל לאבד סבלנות.

"לוק, מה אתה עושה כאן?", שאל טראן עם חיוך כשנכנס ללובי.

"אתה מכיר את האיש הזה טראן?", שאל הנער את טראן.

לוק חשש לרגע שטראן יחליט לענות 'לא' בתור תשובה.

"כן אדם, זה לוק. הוא יכול להיכנס מתי שהוא רוצה", אמר טראן בידידות.

"מתנצל שלא האמנתי לך אדוני", התנצל הנער שהתגלה כאדם.

"זה בסדר, אני לחלוטין מבין אותך", אמר לוק והלך אחרי טראן שהתקדם לתוך המכון.

"אז… לוק, קרה משהו?", שאל טראן כשהוא יוצא לתוך זירה קטנה שהייתה מוקפת קירות אבל פתוחה מלמעלה, זירת אימונים.

"האמת, פשוט היה לי משעמם", אמר לוק במבוכה והוציא צחוק מטראן.

"אני יכול להבין אותך, להישאר בדירה קטנה במשך כל כך הרבה זמן… זה יכול לשגע אותך", אמר והוציא את הפוקימונים שלו מהפוקדור.

"טוב, אני מקווה שלא אכפת לך שאני אצפה באימון שלך", התנצל לוק.

"בכלל לא. מי יודע, אולי עם נקודת המבט שלך כחוקר תוכל לגלות לי משהו שאני לא שמתי לב אליו", אמר טראן עם חיוך.

וינאזור, ליפיאון, ספטייל, קקטורן, קארדילי, ומרקטוס, אלה היו הפוקימונים שטראן הוציא. הם היו חזקים ללא ספק, היה נראה שיש לו כבר סגנון לחימה מיוחד לכל אחד מהם, אבל לוק שם לב למשהו מעניין.

"נראה שאתה אוהב לשנות את הסביבה שלך כדי שתהיה יותר נוחה בשבילך", אמר לוק בהרהור.

"כן, זה עד כדי כך ברור?", שאל עם חיוך.

"טוב… צריך להסתכל קצת מקרוב כדי לראות את זה. מה שאני מנסה להגיד… זה שאולי יש לי רעיון בשבילך", אמר לוק בהרהור.

נראה שזה גרם לטראן והרצין, "אני מקשיב".

= = = = =

"ואתה בטוח שזה יעבוד?", שאלתי בחוסר ביטחון.

"טוב, נראה שזה יעבוד עם סגנון הקרב שלך בצורה מושלמת", ענה לי לוק אחרי שהסביר לי על האסטרטגיה שהוא חשב עליה.

"טוב… אני מקווה בשבילך שזה יעבוד".

במשך הזמן שנשאר לי עד הטורניר התאמנתי על הטכניקה החדשה שלוק הציע לי, כל יום הוא הגיע והציע טיפים לשיפור. כמובן שהתאמנתי עם כל הפוקימונים שיש ברשותי – גם הפוקימונים של המכון – על אסטרטגיות שלוק לא היה שותף להן, אני לא יכול לשים את כל הביצים שלי בסל אחד אחרי הכל.

הפוקימונים במכון היו שלי במובן מסוים, ואני אחשב טיפש אם לא אנצל את כל מה שעומד לרשותי.

בחלק מהימים אפילו הלכתי לבקר את שאר מנהיגי המכון, כדי לבדוק איך הם מתכוננים לטורניר הקרב ובא. אל המכון של טרנס לא התקרבתי כמובן, אבל כן הלכתי למכונים של המנהיגים שאני יותר מיודד איתם. סת' ולונה לא נמצאו במכון שלהם כמובן, לא שזה הפתיע אותי. מצאתי את סלין מתאמנת עם דרגפולט, גנגר, באנט ושאנדלור באחד מבתי הקברות של לבנדר, הם זזו בצורה מדהימה ושגרו כדורי צל אחד לעבר השני.

"טראן", אמרה כששמה לב אליי, "באת לרגל קצת?", אמרה בחיוך מלא הומור.

"האמת פשוט באתי לבדוק מה שלומך ואיך את מתכוננת לטורניר", החזרתי לה והיא הסיטה מבט, מוזר.

"אתה יודע, כמו כולם. למרות שאני לא עומדת לגלות לך שום דבר מיוחד שהכנתי לטורניר", החזירה לי.

"לא שחשבתי שתגלי לי", החזרתי לה בחיוך, "את צריכה אולי עזרה באימונים?"

"אני חושבת שכדאי שתלך האמת. אני לא רוצה לפגוע או משהו אבל אתה אחד היריבים שלי, ואנחנו צריכים להתנהג כאילו אנחנו כאלה", אמרה בקשיחות.

"את צודקת…", אמרתי ובכל זאת, זה קצת הפריע לי, חשבתי שסלין תהיה שונה בעניין הזה.

"טוב אז אני אלך, להתראות סלין, בהצלחה", היא החזירה לי ברכה דומה והתחנה הבאה הייתה ספרון.

מצאתי שם את ארון שובר סלעים עם הפוקימונים שלו, הוא ממש שבר סלעים בעצמו לצד הפוקימונים שלו. הוא התאמן בדוג'ו שהיה בעיר למרות שאף אחד לא באמת התאמן שם, זה היה בקרבת המכון שלו.

"טראן!", קרא כששם לב אליי וחיבק אותי חיבוק מוחץ.

"היי ארון", החזרתי, מנסה שלא למות מהחיבוק.

"באת להתאמן איתי?", שאל בציפייה ולא חיכה אפילו רגע.

"אני אשמח להתאמן איתך, אבל זה לא… יפריע לך? אני אגלה על כל הטריקים שאתה מכין לטורניר", החזרתי אחרי שנזכרתי במה שסלין אמרה לי.

"אני לא צריך טריקים! אנשים לפעמים שוכחים שכוח טהור יכול להיות קטלני גם בלי התחכמויות!", אמר בחיוך ונתן אגרוף לאחד הסלעים באזור, הסלע נשבר.

"אוקיי, אז בוא נתחיל!", אמרתי והוצאתי את הפוקימונים שלי.

בניגוד למה שחשבתי הוא לא רצה קרב, הוא באמת רצה שנתאמן, הוא אפילו נתן לי בגדים שיתאימו לאימונים פיזיים בניגוד לבגדים שלבשתי באותו הרגע. לא שרדתי בקצב שלו הרבה זמן, הוא היה בכושר מטורף. הפוקימונים שלי כן הפתיעו אותי בעוצמה שלהם, הם שברו את הסלעים בלי יותר מדי בעיות.

"יש לך פוקימונים חזקים, וגם אתה חזק!", החזיר לי וטפח לי על הגב אחרי כשעתיים של אימון פיזי מפרך.

"אתה… חושב…?" שאלתי בין ההתנשפויות.

"אני התאמנתי שנים כדי להגיע למצב בו אני נמצא כרגע, אני בטוח שאם רק תרצה גם אתה תוכל!", החזיר ארון וצחק צחוק גדול.

בסופו של דבר יצאתי משם אחרי שהוא נתן לי להתקלח אצלו בדירה, זה הרגיש קצת מוזר אבל באמת הייתי מסריח.

עברתי למכון של סברינה לאחר מכן, השמש כמעט שקעה באותו היום, והוא היה די קרוב למכון של ארון אחרי הכל. שאלתי את מזכיר המכון איפה סברינה והוא כיוון אותי לחדר, נכנסתי אליו ומצאתי את אדוארד עומד על שתי ידיים בצד אחד של החדר, לבוש בבגדי אימון, בזמן שסברינה מרחפת באוויר בצד השני, לכל אחד מהם יש אלקזם לצידו. הם שיגרו כדורים מתפוצצים אחד על השני כשלפתע הקרב נעצר וסברינה הסיטה את מבטה אליי והתחלתי לרחף באוויר בחוסר שליטה.

"תירגעי סנסיי, זה טראן, מנהיג המכון של אזליה", אמר וקפץ על הרגליים שלו במהירות.

"אני יודעת שזה הוא", החזירה סברינה אבל הורידה אותי באיטיות.

"מה מעשיך כאן?", שאלה סברינה ברגע שנגעתי ברצפה.

"אני-", התחלתי לענות כשקלטתי שאין באמת תירוץ לסיבת ההמצאות שלי כאן, למזלי אדוארד הציל אותי.

"זה מובן מאליו סנסיי! הוא בא כדי לצפות בניצוץ שלי!", אמר והתקרב אל טראן.

"האמת שלא הייתה לי הזדמנות להחמיא לך על זה טראן! הקרבות המשלושים שלך! זאת הייתה הופעה מפוצצת!", אמר לי אדוארד וטפח לי על הכתף בחיבה.

סברינה רק נעצה בי מבט חסר הבעה.

"תודה…", אמרתי במבוכה, אף פעם לא הגבתי טוב למחמאות.

"אתה בהחלט נלחם בצורה מעניינת", אמרה סברינה בהפתעה, "מה אתה אומר שנלחם?"

"וואו, אתה כנראה משהו מיוחד אם סנסיי מציעה לך קרב", החזיר אדוארד בהפתעה, מוזר, חשבתי שהוא יתנהג אחרת כשנדבר אחד עם השני.

"גם אתה אדוארד, אתה תשתתף בקרב", החזירה סברינה לאדוארד ונראה שזה הפתיע אותו.

"אין בעיות! בואו נעשה את זה!", החזרתי לה ונראה שהיא הופתעה מהמוטיבציה שנכנסה בי לפתע.

הקרב החל, סברינה עם אלקזם שלה כשאדוארד הוציא דלפוקס לקרב, אני הוצאתי את וינאזור שלי. הפסדתי. לא היה לי סיכוי נגד שני פוקימונים שחזקים על וינאזור ולא רציתי להשתמש בהתפתחות מגה.

"זה היה קרב טוב", אמר לי אדוארד אחרי שסיימנו את הקרב ונתן לי לשתות מים שלפתע הרגשתי שאני ממש צריך.

"מי יודע, אולי ניפגש בטורניר ונילחם בכל הכוח! אני בטוח שזה יהיה קרב פשוט נהדר!", אמר בהתרגשות.

"אם כן, אני בטוח שזה יהיה קר-" התחלתי לענות כשסברינה קטעה אותי לפתע, "אתם לא תלחמו", אמרה בקול שקט.

"את זה אני יכולה להגיד בוודאות, אתם לא תתמודדו אחד מול השני בטורניר. מה שכן, טראן, אתה תפגוש יריב משכבר הימים בקרב אחד אחרון. ואתה אדוארד… אתה תפגוש יריב… לא צפוי, בקרב הראשון".

השתתקתי, לא יכול להיות שהיא יודעת על רן מאיפה שהוא… והיא באמת צדקה עם החיזיון שלה בהתקפה על רמת אינדיגו… אם היא צודקת גם עכשיו זה אומר… שאני אפגש עם רן בטורניר, והקרב הזה יהיה האחד שיקבע מי מבין שנינו ימשיך הלאה, בחיים.

"את עושה ספוילרים! זה לא כיף ככה!", החזיר אדוארד בהתלוננות וזה גרם לי לצחוק.

בסופו של דבר יצאתי משם, אדוארד הציע להקפיץ אותי למכון שלי, הסכמתי כמובן. אחרי שהגעתי לשם הוא השתגר בחזרה למכון שלו בורידיאן לפי מה שהוא אמר. הלכתי לישון וביום למחרת המשכתי באימונים שלי.

היה נחמד לשמוע בחדשות על צורות האימונים של מנהיגי המכון שלא הלכתי לבקר אותם. לדוגמא, קלייר ולאנס התאמנו במערת הדרקונים בבלאקת'ורן שלאף אחד אין גישה אליה. סרג' נכנס לאיזשהו יער עם הפוקימונים שלו לאימון הישרדות, ויש הרבה קריאות על פוקימונים נעדרים באזור. לא ידוע אם שני המקרים קשורים אחד לשני. פנדורה הייתה בהר הירח, הראו סרטונים שלה בה הסווייפר שלה מחסל להקת זובאטים שתקפה אותו בו זמנית. זובאט אחד תקף את הצלם והסרטון נגמר.

בכל יום שעבר הרגשתי את המשיכה אליו ואל הפוקדור שלו, כאילו הוא אומר לי להפסיק עם האימונים ופשוט להשתמש בו. אם אני אשתמש בו… אני אוכל להגיע לקרב נגד סת' בלי בעיה, אבל האם זה באמת יהיה שווה את זה? האם זה יהיה שווה את השימוש בו? לא, אסור לי. פשוט אסור.

וככה עברו להם הימים לטורניר.

"זה מחר, אני חושב שכדאי שתנוח קצת", אמר לוק בהצעה ביום שלפני הטורניר כשהיינו בזירת האימונים של המכון.

"אני לא מרגיש שאני שולט בזה לגמרי", החזרתי לו.

"אתה שולט בזה בצורה נהדרת, אתה סתם מעייף את עצמך ואת הפוקימונים שלך. לך תנוח", בסופו של דבר נעתרתי לבקשה שלו והלכתי לדירה שלי.

מחר זה היום הגדול… היום שבו יתחיל הטורניר לו כולם חיכו וציפו, היום בו ידו של הו-הו יעשו את המהלך שלהם. אני רק מקווה שכל מה שעברתי עד עכשיו יספיק כדי לעמוד מולם ולצאת בחיים.

= = = = =

בשבועיים שעברו לאחר מכן שום דבר לא עניין את סת', שום דבר חוץ מאשר לונה.

"אתה לא חושב… שאתה צריך… לחזור למכון שלך?", שאלה לונה כשהוא נישק את צווארה בעדינות, לא רוצה להפסיק.

"אמרתי לך לונה… כל זה כלום מבחינתי, הכל זה כלום לעומתך", לחש והמשיך לנשק אותה בעדינות.

כמה שעות לאחר מכן שניהם כבר היו לבושים ומוכנים.

"תקשיב סת'… הטורניר בקרוב… אני חושבת… אני חושבת שאולי כדאי שניקח הפסקה עד שזה יגמר", אמרה לונה ולא הסתכלה לסת' בעיניים.

"הפסקה?", שאל סת' והרגיש שהלב שלו נופל לרצפה.

"אני חושבת שכדאי שאני ואתה נהיה מרוכזים בטורניר. מה שהולך בינינו… זה רק יסיח אותנו מהמטרה האמיתית שלנו", אמרה בקול מתנצל, זה היה נשמע לסת' כמו פרידה.

"אני… אני מבין. את צודקת, אולי באמת כדאי שניקח הפסקה…", אמר בקול לא בטוח.

לונה רק נשקה אותו ויצאה מהדירה שלו.

"היי סת', קרה משהו?", שאל סטון כשהוא ירד למטה.

"אני בחיים לא הרגשתי ככה לפני סטון… בחיים לא הרגשתי כל כך… חסר מטרה", אמר בייאוש כשהתיישב על הכורסא בלובי ההמתנה.

"סת'… עוד שבועיים היום הגדול, היום שחיכית לו כל כך הרבה. סוף סוף תהיה לך הזדמנות להילחם נגד רד אחד על אחד. אל תיתן לשטויות להסיח את דעתך", החזיר לו סטון בקשיחות שלא אפיינה אותו.

"לונה היא לא שטויות!", זה עצבן את סת' שסטון מתנהג אליה בצורה כזאת.

"מי יודע, אולי היא רק מנסה להסיח את דעתך כדי לנצח אותך בטורניר מחר".

רגע לאחר מכן סת' מצא את עצמו מצמיד את סטון לקיר, מוכן לתת לו אגרוף.

"קדימה, תעשה את זה. אם זה יגרום לך להרגיש טוב יותר", אמר סטון בקשיחות.

סת' שחרר אותו באותו הרגע, הוא בחיים לא חשב שהוא יעשה דבר כזה לסטון. סטון רק נעמד וסידר את הבגדים שלו.

"סת'… אני אהיה לצידך בכל מצב, לא משנה מה. אבל… תלמד מה סדר העדיפויות שלך", אמר ויצא מהמכון, משאיר את סת' מבולבל וחסר כל הדרכה.

= = = = =

זה כאב ללונה להשאיר את סת' לבדו, אבל היא לא רצתה לפגוע בסיכויי ההצלחה שלו, היא רצתה שהוא יתרכז במה שבאמת חשוב ובמה שהוא השקיע בו עד היום. כשהיא הגיעה לבית שלה, בוטון יצא מהפוקדור שלו והסתכל עליה במבט חודר.

"מה אתה רוצה?", שאלה בכעס אבל הוא רק המשיך להביט בה.

"ברור שהוא חשוב לי, אבל אני לא רוצה להפריע לו בדרך שלו לגדולה, אני לא רוצה להרוס לו…", אמרה בחשש.

"אני יודעת, זה משהו מיוחד. אסור לי להרוס את זה, אבל אני גם לא רוצה להרוס את מה שמיוחד בו, את מה שהופך אותו לסת'!", אמרה בכעס אבל בוטון לא הגיב.

"טוב, בסדר! אחרי הטורניר אני אגיד לו את זה, אני אגיד לו שאני רוצה להיות איתו למשך כל החיים, רגוע?", שאלה בכעס כשבוטון גיחך לעצמו והסיט מבט.

"חתול מעצבן…", מלמלה בכעס.

"טוב יש לנו שבועיים לאימונים, אני מקווה שאתה מוכן".

= = = = =

בסופו של דבר שבועיים עברו, ויום הטורניר הגיע. לונה הגיעה לרמת אינדיגו ועלתה במדרגות עד לבניין.

"מנהיגת המכון לונה, תוכלי להגיד כמה מילים לפני שאת נכנסת?", שאל אותה שדרן החדשות בכניסה למבנה.

"אני מציעה לכם להיות מוכנים להפתעות", אמרה בחיוך ממזרי ונכנסה פנימה.

בפנים היו כל המי ומי, אנשים חשובים וכאלה, לא שזה עניין את לונה יותר מדי. הובילו אותה למקום בו נמצאים כל מנהיגי המכון, ישובים נפרדים מהקהל המשתולל שישב באיצטדיון הגדול ביותר בכל המחוז.

"שלום לכם גבירותיי ורבותיי, ברוכים הבאים לטורניר בוא נקבע מי הוא מנהיג המכון החזק ביותר בליגת אינדיגו!", אמר ועצר כדי לתת לקהל להריע.

לונה הביטה סביבה ומצאה לבסוף את סת', הוא נראה נורא, שקיות מתחת לעיניים, מבט שבור. זאת לא הייתה המטרה שלה כשהיא השאירה אותו לבד, אבל עכשיו היא לא יכולה להתעסק בזה, היא צריכה להתעסק בניצחון.

"התכנסו כאן שישה עשר מנהיגי מכון ואלוף אחד, מהם רק אחד יזכה בתואר ויקבל הזדמנות חד פעמית להילחם נגד האלוף שלנו, רד!", אם קודם לכן הקהל שאג, עכשיו הוא התחרפן כשהמצלמות התמקדו על רד שישב מרפסת שיצאה ממושבי האיצטדיון, ממש כמו קיסר שמביט בלוחמים קורעים אחד את השני לגזרים. לצידו ישב גולד, עם החיוך הרגיל שלו.

"החוקים יהיו פשוטים, בשני הסיבובים הראשונים הקרבות יהיו קרבות של שלושה פוקימונים לכל אחד, הסגנון יהיה קרבות בודדים אלא אם כן שני מנהיגי המכון הסכימו אחרת. מותר למתמודדים להחליף פוקימונים בין הקרבות. ובזאת, הקרבות מתחילים!", קרא הקריין ועל המסך הופיעו הקרבות של כל מנהיגי המכון.

טראן נגד סול

סלין נגד פנדורה

סברינה נגד ריהאנה

ארון נגד וויטני

לונה נגד מרינה

לאנס נגד קלייר

טרנס נגד סרג'

סת' נגד אדוארד

רק ארבעה קרבות עניינו את לונה, הקרב שלה כמובן, והקרבות של סת', סלין וטראן. היא אחלה בהצלחה לשלושה האחרים בקרבות שלהם והלכה לחדר ההתכוננות, להתכונן לקרב שלה. הטורניר שהיה ככל הנראה הגדול ביותר שאי פעם ידעו, עמד להתחיל, ולונה עמדה להילחם בכל הכוח כדי לנצח בו.

8 תגובות

  1. Avatar
    מולגי אחר אחר אחר אחר אחר אחר אחר אחר אחר אחר אחר הצילו אחר אחר אחר אחר אחר אחר

    טוב, סת מת באופן רשמי, הוא כבר לא יהיה בלתי מנוצח עכשיו…

    לנושא אחר, מתחיל לאהוב את את שאר מנהיגי המכון, כמו אדוארד וארון.

    לנושא אחר אחר, הטורניר מתחיללללל

    ולנושא אחר אחר אחר אחר, אינסינרואר בוגד, הוא אמור לעצור את זההההה.

    ולנושא כל כך אחר שאין מספיק מקום לכל האחרים, מעניין איך הקרבות יהיו.

  2. Avatar
    מולגי שונא שיפים

    אה כן, לעוד נושא אחר ואחרון, סוף סוף לונה וסת נפרדו!

  3. Avatar

    ההימורים שלי לסיבוב הראשון זה כל הטור הימני – טראן, לונה, ארון, לאנס, טרנס, סת', סברינה וסלין.

  4. Avatar

    וואואואואואו, פרק ארוך ונהדר, מחכה בקוצר רוח לפרק הבא
    הקרבות מעניינות אותי מאוד ומקווה שסת' ולונה לא יפרדו:(

  5. Avatar
    משתמש אנומיני

    שיפ של ארון וטראן לטס גו

  6. Avatar

    יוהו יש טורניר

  7. Avatar

    אחלה פרק וכל הקטע עם הפוקימון הסודי של טראן מרגיש קצת לא קשור

  8. Avatar
    עומר אזולאי/ Umbreon

    אני בקושי יכול לחכות ולראות את סת' חוזר לעצמו מהקליפה הריקה שהוא ברגע זה, זה דיי עצוב לראות כמה הוא נהיה תלותי ללונה ולאהבה בכללי ברגע שהוא קיבל קצת. ולונה אפילו לא אמרה לו כלום על זה כאילו היא ממש אוהבת את זה (אני לא אומר שהיא אוהבת את זה, רק שהיא גורמת לזה להיראות ככה.)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.