דף הבית / יצירה / מה אם סרינה הייתה מסכימה להצעה של פלרמו? / עומר אזולאי

מה אם סרינה הייתה מסכימה להצעה של פלרמו? / עומר אזולאי

"כשאראה אותך שוב אש, אני אהיה מלכת קאלוס שתוכל להתגאות בה!"

אלו היו מילותיה האחרונות של סרינה אל אש כאשר נפרדה ממנו בשדה התעופה, לאחר שאזרה אומץ סוף סוף לגלות את רגשותיה אל הנער שאהבה. היא הרגישה מלאת מוטיבציה בכל הקשור לחלום שלה. היא התכוונה לתת הכל בשביל להגיע לחלום הזה עד שתפגוש שוב את אש, וזה גרם לה להיזכר בהצעתה של פלרמו בסיבוב הגמר של תחרות מלכת קאלוס.

היא הציעה לאמן את סרינה ולהפוך אותה למלכת קאלוס כמו שעשתה עם אריה, לה היא הפסידה אז. אין ספק שחלקים ממנה גרמו לה לרצות לסרב ולנסות ליצור דרך משלה. אבל בסופו של דבר היא לא הייתה מסוגלת לסרב להצעה כזאת, ועוד ממישהי כמו פלרמו: "מלכת קאלוס מהעבר ואישה שאימנה מספר אומניות פוקימונים, כולל את אריה בכבודה ובעצמה." ברגע שראתה את אש הולך להמשיך במסעו, היא פשוט ידעה שזאת הבחירה הנכונה. אז לאחר הפרידה מחבריה, הדבר הראשון שעשתה היה להתקשר אל פלרמו.

"גברת פלרמו, אני חשבתי הרבה זמן על ההצעה שלך ואני מסכימה, אני רוצה שתאמני אותי ותעזרי לי להיות מלכת קאלוס נהדרת כמו אריה!" סרינה קראה בנחישות למסך הטלפון, פלרמו פשוט הביטה בה בחיוך חם.

"אני שמחה לשמוע שבחרת כך יקירה, אכן לקחת את הזמן אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. אני מצפה להתחיל כבר באימונים שלך. אבל קודם כל אני אצטרך שתשלחי לי את הכתובת הנוכחית שלך, אני אשלח את הנהג הפרטי שלי לאסוף אותך אל האחוזה שלי".

"כן, גברת פלרמו!" היא קראה באישור, באותו הלילה סרינה התמקמה בחדר שינה במרכז הפוקימונים ליד נמל התעופה. במשך כל הלילה היא בקושי הצליחה לישון מהתרגשות, הפוקימונים שלה אירחו לה חברה בזמן שנראה שהכילו בתוכם תחושות דומות לאלו שלה.

"ביום שלמחרת, ביציאה ממרכז הפוקימונים, סרינה הבחינה בלימוזינה שחורה גדולה שמשכה את תשומת ליבם של מספר מאמנים שעברו במקום, ברגע שהנהג הבחין בסרינה, הוא סימן לה להיכנס. סרינה נרתעה קצת ממכונית היוקרה ועל כל מה שהשתמע מכך, אבל היא נשמה עמוק ונכנסה לתוכה."

הנסיעה נמשכה זמן מה, הנהג היה אדם שמרוכז בעבודתו. סרינה ניסתה לדבר איתו או לנסות להכיר אותו בניסיון להפיג את המתח, אבל היא וויתרה לאחר כמה דקות. לפחות הנוף העסיק אותה קצת.

בסופו של דבר הלימוזינה חנתה מול אחוזה ענקית, עמודי שיש ופסלי פוקימונים מעטרים את החצר ואת שביל הגישה. סרינה לא האמינה שחיים של מלכת קאלוס לשעבר יכולים להיות עשירים כל כך. היא תהתה מה התואר הזה באמת כולל בתוכו. לאחר נסיעה בשביל הגישה, הנהג חנה מול הכניסה לאחוזה. סרינה יצאה מהלימוזינה והודתה לנהג על הנסיעה. הוא לא הגיב בחזרה. בצעדה הראשון שלה לכיוון הדלת הגדולה של פנים האחוזה, סרינה חשבה לעצמה – אלו יהיו החיים שלה בזמן הקרוב עכשיו, היא תצטרך להתרגל לדברים כאלה מעתה והלאה אם היא תרצה להתאמן תחת פלרמו. סרינה שאלה את עצמה אם היא באמת מסוגלת לכל זה, אבל אז נשמע קול בראשה.

"לעולם אל תוותרי עד שזה באמת נגמר!" קולו של אש הדהד בראשה.

"אתה צודק אש, אני לא הולכת לוותר!" היא חשבה בקול וצעדה לכיוון הפעמון הקטן ליד הדלת ולחצה עליו. לאחר מכן, הדלת נפתחה וחשפה לרווחה את פנים האחוזה: רצפת שיש בוהקת, חפצי יוקרה מוצגים במרחב, מדרגות שיש, חלל אדיר ומצוחצח, ומספר דלתות שהפרידו את חדר הכניסה מחדרים אחרים באחוזה. נברשת זהב גדולה תלויה על תקרת החדר. הדבר הבא שהבחינה בו היא אחת המשרתות באחוזה, מתקרבת אל סרינה.

"גברת סרינה, הכבוד הוא שלי להכיר אותך. גברת פלרמו מחכה לך, בבקשה לכי אחריי." אותה משרתת קדה בעדינות והתחילה ללכת לכיוון חדר אחר, סרינה לא אמרה מילה. היא עדיין הייתה בהלם מהעושר של האחוזה.

שתי הנשים הלכו במסדרונות במשך מספר דקות וסרינה הרגישה כאילו זה נמשך לנצח. פעם בכמה זמן, סרינה הבחינה בגביע או סרט שסימן ניצחון כלשהו בהופעת פוקימונים בתקופתה של פלרמו. סרינה התרשמה מכך, המסדרון בהחלט הוכיח עבורה את האיכות והכישרון של פלרמו.

בסופו של דבר המסדרון הוביל את סרינה לחדר אחר, החדר היה מלא בתמונות המתעדות רגעים נוספים של פלרמו בקריירה שלה, אבל מלבד זאת, החדר גם הכיל בתוכו פרחים שהשרו אווירה מרגיעה יותר עבור סרינה. הדבר הבולט ביותר בחדר היה פוקדור ישן, כולו היה צבוע באפור במקום צבעי האדום-לבן המוכרים כל כך. פלרמו הייתה בחדר, הסתכלה על אחת התמונות במבט נוסטלגי עד שהסתובבה לכיוון שתי הנשים הצעירות.

"גברתי, הבאתי את גברת סרינה כפי שביקשת", המשרתת אמרה ברשמיות.

"אני מודה לך, אך תני לי ולעלמה לדבר ביחידות כעת", פלרמו החזירה בחיוך קטן, כנראה שזו הייתה הדרך לסמן למשרתת שעשתה עבודה טובה.

"כמובן", היא הנהנה לאישור שהסתובבה ויצאה מהחדר.

"עכשיו יקירה, אני מבינה שהאחוזה מרתיעה אותך קצת."

"ל-לא! פשוט היא מדהימה כל כך, א-אני לא יודעת אם אני ראויה להיות במקום כזה עכשיו", סרינה ענתה והרכינה את ראשה בבושה, פלרמו צחקקה לשנייה כשנזכרה באריה. גם היא אמרה לה משהו דומה בפעם הראשונה שלה באחוזה.

"זה טבעי, יקירה. אך אין כל צורך להרגיש כך, עשית דרך לא קלה בשביל להגיע לכאן. ובמקום הזה את תפרחי תחת האימונים שלי. אם כי אני מזהירה מראש שהדרך לא תהיה קלה".

"א-אני יודעת, ואני מוכנה לעשות מה שצריך בשביל להפוך למלכת קאלוס הבאה", סרינה ענתה בנחישות, לא היה בתוכה שום מקום לספק אחרי כמות המבחנים שעברה עבור החלום שלה.

"טוב מאוד", פלרמו ענתה לה, היא שמחה לשמוע שהנערה שראתה בה פוטנציאל ונחישות גדולים לפחות כמו אלו של תלמידתה הקודמת, הסכימה לתת לה לאמן אותה. היא לא מתכננת לעשות פחות מלוודא שהיא תהיה אפילו טובה יותר. היא כבר אימנה מספר פעמים נשים אחרות שרצו את התואר ובסוף הוא הושג אחרי שנים רבות של עבודה קשה, אבל ברוב הזמן היא לא באמת מצאה בכך ריגוש. אבל משהו בסרינה היה שונה. היא לא הרגישה ככה כזאת מאז אריה.

עיניה של סרינה התמקדו על הפוקדור הכסוף במרכז החדר, הוא היה בוהק כמו מטבע כסף חדש למרות שנותיו הרבות ומיקומו במרכז החדר סימן אותו כמו מן "אטרקציה מרכזית". סרינה תהתה למה מישהי כמו פלרמו תשמור פוקדור ככה.

"גברת פלרמו, אוכל לשאול אותך משהו?"

"מה בדיוק?"

"הפוקדור במרכז החדר… מה הסיפור שלו?" היא שאלה בסקרנות. פלרמו סובבה את ראשה לכיוון הפוקדור והרימה אותה בידה. באותה השנייה מבט נוסטלגי נמרח על פניה.

"הפוקדור הזה… שייך לפוקימון הראשון שלי, זה הפוקימון שהוביל אותי עד הזכייה שלי בתואר מלכת קאלוס. אני נזכרת בימי הזוהר שלי בכל פעם שאני מסתכלת עליו", היא ענתה בחיוך נוסטלגי, מבטה לא ירד לשנייה מהפוקדור.

"וואו, איזה פוקימון זה?" סרינה שאלה בסקרנות, היא מעולם לא ידעה משהו על הצוות של פלרמו לפני, דבר שחלקה ככל הנראה עם כל העולם.

"למה שלא תראי בעצמך, יקירה?" היא ענתה בצחקוק קל וזרקה את הפוקדור לאוויר. פתאום הוא נפתח וקרן אור אדומה חשפה את הפוקימון בתוכו. הפוקימון היה דמוי מדוזה גדולה בצבע ורוד, לפוקימון היו עיניים כחולות קטנות וצעיף ורוד בועתי יחד עם "כתר" שנוצר מגופו של הפוקימון. הפוקימון ריחף סביב פלרמו ברכות, התנועות האלגנטיות של הפוקימון היו כמעט מהפנטות.

"ג-ג'ליסנט?"

"אכן. ג'נט, אנא הכירי את סרינה, החניכה החדשה שלי", פלרמו הציגה את סרינה מול הפוקימון שלה. ג'ליסנט הביטה בה במבט בוחן עד שצפה לכיוונה בחיוך.

"היי, ג'נט, נעים להכיר אותך!" סרינה קראה בשמחה לפוקימון, היא כן הרגישה כבוד לפוקימון שעמד מולה, אבל המסע שלה לימד אותה שבסופו של דבר, פוקימון הוא פוקימון וכולם רוצים את אותם הדברים בסוף.

"נראה שהיא מחבבת אותך, תראי בזה הישג."

"תוכלי להראות לי משהו איתה, גברת פלרמו?" סרינה שאלה אותה בעיניים נוצצות, ג'ליסנט פשוט הסתובבה לכיוון פלרמו בהמתנה לתשובה.

"אולי בהזדמנות אחרת יקירה, אני אראה אותך מאוחר יותר, ג'נט", פלרמו ענתה והחזירה אותה לפוקדור, אותו החזירה בחזרה למיקומו במרכז החדר.

"עכשיו אני אבהיר לך איך האימונים שלך הולכים לעבוד, אבל קודם כל, בואי אחרי."

פלרמו הובילה אותה לקומה השנייה לחדר אחר באחוזה. כשפתחה אותו, היא חשפה חדר שינה גדול שכלל מיטת אפיריון בעלת סדיני משי, דלת המובילה לחדר ארונות גדול, מרפסת המשקיפה אל הבריכה באחוזה, שידת איפור גדולה וכל מה שסרינה יכולה להזדקק לו היה בחדר. סרינה בחיים לא ראתה חדרים כאלה מחוץ לסרטי נסיכות.

"תתמקמי בינתיים, מאוחר יותר אשלח אליך את אחת המשרתות להוביל אותך לאולם האוכל עבור ארוחת הערב. בבקשה השתדלי לקום מוקדם בבוקר בלי בעיות, בינתיים נוחי היטב כי מחר מתחילה העבודה האמיתית." פלרמו אמרה לה ברשמיות ויצאה מהחדר לאחר מכן. סרינה פשוט קפצה על המיטה בשמחה בלי לחשוב על כלום. היא הייתה רכה וסדיני המשי הרגישו כאילו נחתה על ענן. מאוחר יותר סרינה הביטה לשמיים וחשבה על כל מה שקורה.

'אז זה הצעד הראשון שלי בלהיות מלכת קאלוס העתידית… הכל מתחיל מפה', סרינה חשבה לעצמה, מצד אחד ברגע זה הכל היה נהדר אבל היא ידעה שממחר כל זמנה יהיה מוקדש לאימונים. אבל היא כבר ציפתה לזה, לפחות כך שהיא חשבה.

שנים לא מעטות הוקדשו לאימונים בלבד. פלרמו דאגה שסרינה תתאמן בכל יום בדברים כמו: כוריאוגרפיה, טכניקה, סגנונות לבוש להופעה עבורה ועבור הפוקימונים שלה, חיבור עם הפוקימונים שלה ובנקודה מסוימת היא אפילו עודדה אותה להוסיף עוד פוקימונים לצוות, וכל דבר שיכל להכין אותה. האימונים היו אינטנסיביים ומפרכים במיוחד. לדוגמה, סרינה הייתה צריכה לקום ממש מוקדם בבוקר בכל יום, לקיים משטר תזונה נכון, לפעמים – אפילו בלי התרעה מוקדמת – פלרמו הייתה לוקחת אותה איתה להופעות פוקימונים על מנת שתספוג חומרים משם. אבל בסופו של דבר, האימונים היו מתגמלים וסרינה התרגלה לקצב האימונים המפרך. היא אפילו השתפרה בהרבה ממה שחשבה שתהיה בסוף האימונים האלו.

"טוב, יקירה, אני חושבת שאת מוכנה סוף סוף", פלרמו עודדה את תלמידתה בת ה18, לפני תחרות הגמר שלה על התואר נגד אריה. היא שמרה על פנים רציניות אבל מבפנים היא שמחה מאוד. תחושת הגאווה הזו לא הייתה זרה לה – לראות את הנערה שאימנה במשך זמן כה רב מגיעה לדרוש את התואר שלה. ועדיין, התחושה הזו מעולם לא נמאסה עליה.

"כן, גברת פלרמו, אני אעשה את הטוב ביותר שלי", סרינה קראה בנחישות. היו המון דברים ברגע הזה שריגשו אותה; בין אם זה הרגע שאליו התאמנה במשך שנים עם פלרמו, או העובדה שהיא הולכת לבצע קרב חוזר נגד אריה לאחר שנים מאז הפעם האחרונה. אבל הייתה סיבה אחת נוספת: לא מזמן היא שמעה הודעה מאדם מסוים שציפתה לו זמן רב, והוא הבטיח להיות שם כדי לצפות בה.

"תצפה בי אש, ואני אקיים את ההבטחה שלי מול עיניך."

16 תגובות

  1. Avatar

    שמונה עשרה? אז אש בטח בן… 10

  2. Avatar

    או שזה לקח נצח ואש גם גדל

  3. Avatar

    בבקשה תגיד שאש בזוגיות עם מסטי

  4. Avatar
    נקרוזמאן

    או גו

  5. Avatar

    או גארי

  6. Avatar
    נקרוזמאן

    או ליטרלי כל דמות שהיא לא סרינה, מיי או דון

  7. Avatar
    נקרוזמאן

    אבל סך הכל סיפור לא רע

  8. Avatar

    רק שלא יהיה להט"ב

  9. Avatar
    מולגי אומר כן ללהט"ב

    מה הבעיה בלהט"ב? לא רואה שום בעיה עם זה!

  10. Avatar
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    תעשה שאש בחברות עם דון

  11. Avatar
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    או מאלו

  12. Avatar
    עומר אזולאי/ Umbreon

    אתם רוצים גם להגיד משהו על הפרק במקום על הזוגיות של אש?

  13. Avatar
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    הוא היה מעולה

  14. Avatar
    נקרוזמאן

    הפרק היה נחמד, אם כי כל הקטע של הופעות פוקימונים והכל אף פעם לא ממש עניין אותי. אבל היי, אני בטוח שאחרים ידעו להעריך את זה יותר!

  15. Hit Man

    אם היא תנצח את התחרות ותפגוש את אש… שניהם בני 18… אני רק אומר…

  16. Avatar

    אל תדאג היטמן כל העולם כבר מת עם אש הגיע לגיל שכזה סביר להניח שהיא הגיעה לכחל הזה לפניו כי… טוב… אתה יודע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.