ראשי / יצירה / סיפורי ליגת אינדיגו / סיפורי ליגת אינדיגו – פרק 45 / loozariyus

סיפורי ליגת אינדיגו – פרק 45 / loozariyus

בפרקים הקודמים:

סיפורי-ליגת-אינדיגו

= = = = =

רד היה חזק, סת' לא חשב לרגע שהקרב הזה יהיה קל. נשארו לו ולרד עוד שלושה פוקימונים, עוד שלושה פוקימונים זה מה שמפריד בינו לבין הניצחון. סת' החליט להוציא את לוקאריו כשרד הוציא את הסנורלקס שלו. סנורלקס הסתכל על לוקאריו במבט קטלני.

"לוקאריו, התפתחות מגה!" קרא סת' ולוקאריו התחיל להשתנות, הוא לא עומד לזלזל ברד אפילו לרגע.

"עכשיו, מכת מטאור!" קרא סת' ולוקאריו תקף במהירות את סנורלקס שתפס את האגרוף של לוקאריו ביד אחת, ואז עם היד השנייה פגע בו באגרוף בוער.

לוקאריו שאג בכאב כשהמתקפה פגעה בו, וסת' ידע שהמתקפה היא בעוצמה אדירה אם היא גורמת לו לתגובה כזאת.

"לוקאריו, מכת מטאור!" קרא סת' ועם היד השנייה לוקאריו חבט בפרצוף של סנורלקס וגרם לו לשחרר אותו במהירות.

"עכשיו, אגרופי קליע!" קרא סת' ולוקאריו התחיל לזוז במהירות מדהימה לעבר סנורלקס, מופיע ונותן לו מכה ואז נעלם שוב לפני שסנורלקס מצליח לתפוס אותו.

זה לא גרם נזק משמעותי, אבל זה בבירור גרם לסנורלקס להתעצבן ואחרי כמה ניסיונות כושלים לתפוס את לוקאריו, הוא נעמד על הרגליים וקפץ, גורם לאדמה לרעוד ואפילו רד וסת' יצאו מהאיזון שהיו בו. לוקאריו נעצר וניסה לייצב את עצמו כשרעידת האדמה החלה, כשסנורלקס התחיל לאגור סביבו אנרגיה ואז הסתער לעבר לוקאריו בעוצמה, התנגשות ג'יגה.

"לוקאריו, אתה יודע מה לעשות!" קרא סת' ברגע שסנורלקס פגע בו בשיא העוצמה והעיף אותו לצד השני של האיצטדיון.

לוקאריו התהפך באוויר ופגע בקיר כשכפות הרגליים שלו נוגעות בקיר ויוצרות שקעים ואז בתנופת קפיצה העיף את עצמו לעבר סנורלקס במהירות.

"מכת מטאור!" לוקאריו הרים יד זוהרת ופגע בדיוק בסנורלקס שעדיין היה עייף מהמתקפה שהשתמש בה.

לוקאריו העיף את סנורלקס לקצה השני של הזירה ובניגוד ללוקאריו סנורלקס לא הצליח לעמוד אחרי זה.

רד הסתכל על זה במבט רציני ואז העלה חיוך על פניו. הוא הוציא אולטרה בול וזרק אותו, וממנו יצא זאפדוס.

= = = = =

"ידעתי שזה יקרה", אמר גולד לידי ברגע שראה את הזאפדוס בייאוש. כל הקהל הוציא רעשים המומים כשזאפדוס התחיל לשגר ברקים קטלניים לעבר לוקאריו שהתחמק מהם במהירות.

"לוקאריו, הסתערות עצמות!" קרא סת' ולוקאריו התחיל ליצור עצמות ולזרוק אותן לעבר זאפדוס שהתחמק מהן בלי בעיה. לוקאריו בבירור היה בעמדת נחיתות.

אחרי כמה ניסיונות לפגוע בזאפדוס, לוקאריו יצר שתי עצמות וזרק אותן בתנועה סיבובית לעבר זאפדוס, אחת מימין ואחת משמאל. זאפדוס הנמיך גובה כדי להתחמק משתיהן כשלוקאריו זינק בעוצמה והגיע לגובה בו היה זאפדוס בקפיצה אחת. לוקאריו פגע בזאפדוס באגרוף זוהר וגרם לו לעוף אחורה בזעם ואז זאפדוס שיגר לעברו מכת ברק שפגעה בו כשהוא עוד באוויר, מרסק אותו על האדמה. לוקאריו ניסה לעמוד כשזאפדוס שיגר לעברו עוד ברק קטלני וגרם לו להתעלף.

"זאפדוס? זה בהחלט נהיה יותר מדי אגדיים ליום אחד", אמרתי והוצאתי מגולד צחוק.

"חכה… עוד לא ראית כלום", אמר בקול מסתורי כשסת' הוציא את היטרן.

"זה ההיטרן שראינו במערה ההיא נכון?" שאלה לפתע לונה מאחוריי.

"כן, זה הוא. זה גם אותו אחד שהשתמשתי בו אתמול. אני סוג של חייב לו את החיים שלי", אמרתי בחיוך.

"היטרן, סופת מגמה!" קרא סת' והיטרן יצר סופה אדירה של מגמה סביב זאפדוס, גורם לו להנמיך גובה במהירות.

זאפדוס שאג בזעם ואז שיגר לעבר היטרן מכת ברק אכזרית שפגע בו והדפה אותו אחורה.

"היטרן, להביור!" היטרן שיגר פרץ להבות אכזרי לעבר זאפדוס שעדיין היה לכוד בסופת המגמה וקרא בכאב.

"עכשיו, תותח הבזק!" קרא סת'.

זאפדוס התחיל לנפנף בכנפיים שלו, יוצר הוריקן קטלני אבל לא נראה שזה משפיע על היטרן, היטרן פשוט יצר עוד סופת מגמה שגרמה לזאפדוס לקרוא בכאב. כמה רגעים אחרי זה זאפדוס נפל מחוסר הכרה לאדמה.

רד הסתכל על הזירה במבט מוזר והחזיר את זאפדוס לפוקדור שלו. הוא עמד כמה רגעים והסתכל על סת', כאילו הוא מודד אותו. אחרי מה שנראה כמו נצח רד העלה חיוך על הפנים שלו והוציא מאסטר בול. ומתוך המאסטר בול יצא מיוטו בשאגת זעם.

= = = = =

"מיוטו?! אתה צוחק עליי?!", קראה לונה לעבר גולד כשמיוטו יצא מהפוקדור בעוצמה.

"היטרן, סופת מגמה!", לא נראה שהשינוי גרם לסת' בלבול בכלל. להפך, נראה שהוא דווקא… ציפה לזה.

"בחיים לא ראיתי את רד משתמש בו לפני בקרב… סת' הזה… רד מוצא אותו ראוי", אמר גולד בזמן שהיטרן שיגר לעבר מיוטו מגמה רותחת ומיוטו חסם את זה בקרן על חושית.

"תותח הבזק!", קרא סת' והיטרן שיגר לעבר מיוטו אנרגיה מסנוורת שפגעה בו, מיוטו בתגובה יצר מין עיגול סגול סביב היטרן ואז קוצים יצאו מהעיגול ודקרו את היטרן בעוצמה, מוציאים ממנו שאגת כאב.

שני הפוקימונים נפצעו מהמתקפות כשמיוטו לפתע התחיל לזהור והפצעים שלו פשוט נעלמו.

"מה זה היה עכשיו?" לונה לא אהבה את מה שהולך כאן.

"התחדשות", אמר גולד כשמיוטו התחיל לרחף סביב היטרן ושיגר לעברו קרן על חושית עוצמתית והעיף אותו אחורה בעוצמה.

"היטרן! התפרצות הר געש!", קרא סת' והיטרן עצם עיניים ושיגר לאוויר בשאגה התפרצות אדירה, מיוטו ניסה להתחמק מפרצי האש אבל לא היה לו סיכוי להתחמק מכולם וכמה מהם פגעו בו, גורמים לו לשאוג בכאב.

"עכשיו היטרן! להביור!", קרא סת' והיטרן שיגר לעבר מיוטו פרץ אש אדיר שכיסה אותו לגמרי.

ואז האש התפזרה במהירות ומיוטו הסתכל על היטרן במבט עצבני ואז שיגר קרן על חושית עוצמתית לעברו, גורם לפיצוץ אדיר שהיה אפשר להרגיש עד ליציע. היטרן התגלה חסר הכרה אחרי שהעשן התפזר וסת' החזיר אותו לפוקדור במבט חושב.

"אני מניח שזה נגמר בקרב של אחד על אחד", אמר גולד כשמיוטו בזירה זהר וכל הנזק שהיטרן גרם לו נעלם כלא היה.

סת' זרק את הפוקדור האחרון שלו וממנו יצא מלמטאל, ממש היה אפשר להרגיש את הרעד כשהוא נחת על האדמה בעוצמה. ואז מיוטו ירד מהאוויר ונעמד מול מלמטאל.

"לא… לא לא לא! לעזאזל!", קרא גולד בדחיפות מסוימת.

"איפה פורט?!" שאל בטירוף ונעמד כשהוא מסתכל סביב.

"מה יש גולד?" שאל פורט שהופיע פתאום עם הויקטיני שלו.

"תפתח את מסכי ההגנה! מהר!", אמר גולד בדחיפות ופורט הוציא שלט ולחץ עליו, מסכים שקופים עלו מקירות האיצטדיון וגרמו לכך שרד וסת' יהיו בתוך כיפת זכוכית.

"מה בדיוק קרה שמצדיק את זה?" שאל פורט בהתעניינות.

גולד רק הסתכל על הזירה כשרד הוציא את אבן המפתח שלו ומיוטו התחיל לזהור.

= = = = =

מגה מיוטו איקס, סת' לא ציפה לזה, רד הסתכל על סת' במבט של ניצחון. הוא ציפה לצ'ריזארד, הוא ציפה זאפדוס, הוא אפילו ציפה למיוטו, אבל לזה… לזה הוא לא ציפה. לא שזה משנה משהו, הוא עדיין עומד להילחם בכל הכוח. שני הפוקימונים נעמדו אחד מול השני והביטו אחד בשני במבטים חודרים.

"מלמטאל! אגרוף רעם!", קרא סת' ומלמטאל ומיוטו הסתערו אחד לעבר השני באגרופים שלופים.

מלמטאל כיוון את האגרוף לראש של מיוטו כשמיוטו עוצר את המתקפה ביד אחת ונותן אגרוף זוהר עם היד השנייה, מעיף את מלמטאל ברחבי האיצטדיון. מיוטו התקרב באיטיות כשהוא מרחף לעבר ענן האבק שנוצר מההעפה של מלמטאל. הוא התקרב כאילו אין לו מה לדאוג כשמלמטאל יצא מהאבק וחבט בו בחזה, מעיף אותו לעבר השני של האיצטדיון. רד הסתכל על זה בהלם כשמלמטאל יצא מההריסות בלי שום שריטה. יש סיבה שמלמטאל הוא השותף הכי חזק שלו, והוא לא עומד להפסיד בקלות כזאת.

= = = = =

היה אפשר להרגיש את ההדף אפילו מבעד לכיפה שהייתה סביב הזירה. מלמטאל ומיוטו הסתערו אחד לעבר השני, משגרים אגרופים עוצמתיים. כל פעם שהאגרופים שלהם פגעו אחד באגרוף השני נוצר הדף אדיר שגרם לכיפה לרעוד בפראות.

"מלמטאל! אגרוף דינאמי!", קרא סת' כשבין כל האגרופים מלמטאל חבט במיוטו באגרוף מתפוצץ מעיף אותו אחורה בעוצמה.

מיוטו נעצר באמצע הדרך והסתער לעבר מלמטאל, שניהם המשיכו עם האגרופים כשמיוטו פגע במלמטאל והעיף אותו בעוצמה, מלמטאל עדיין היה באוויר כשמיוטו הופיע באמצע מסלול ההתרסקות שלו והעיף אותו לאוויר בעוצמה. ואז הופיע מעליו והתחיל להעיף אותו לכיוונים שונים בעוצמה אדירה. סת' הסתכל על הנעשה במבט רציני כשמיוטו המשיך להעיף את מלמטאל מצד לצד כמו כדור שמשחקים איתו.

מיוטו העיף את מלמטאל לגובה והופיע מעליו, מוכן להעיף אותו למטה, "מלמטאל! תפוס אותו!", קרא סת' כשמלמטאל כרך את הידיים שלו סביב מיוטו בעוצמה ושניהם התחילו לנחות לעבר האדמה במהירות.

מלמטאל הסתובב כשהראש של שניהם לכיוון האדמה כשמיוטו מנסה להשתחרר מהאחיזה של מלמטאל ללא הצלחה. הם פגעו באדמה בעוצמה וההדף שנוצר מהפגיעה ממש גרם לזכוכית להיסדק.

"קדימה סת'… קדימה!", אמרה לונה בלחץ מאחוריי, היא בהחלט קיוותה שסת' ינצח.

ואז מלמטאל ומיוטו יצאו מהעשן במהירות, כל אחד לכיוון אחר. הם נעמדו במקום כמה רגעים ואז הסתערו אחד על השני באגרופים, ראיתי איך הסדק בכיפת המגן גדל לאיטו בכל פעם שהאגרופים שלהם נפגשים.

"מלמטאל! בכל העוצמה!", קרא סת' כשמלמטאל הרים אגרוף שזהר בעוצמה אפילו יותר חזקה ממה שהיה עד עכשיו.

רד החווה בידו ומיוטו הרים אגרוף זוהר ושניהם הסתערו אחד לעבר השני בעוצמה וכששני האגרופים נפגשו פיצוץ אדיר נוצר, היה נראה שהכיפה מנסה להכיל את זה כשהיא התנפצה לרסיסים שעפו לכל עבר, כשהאור והרסיסים עוצרים כל ניסיון להסתכל על הזירה.

= = = = =

לונה אף פעם לא באמת האמינה בסת' ברגעים הקשים האלה. היא חשבה שהוא יפסיד לנרון. היא האמינה שהוא יפסיד לרן ולמולטרס שלו. והיא הייתה בטוחה שהוא יפסיד להו-הו בקרב של אתמול. ובכל אותן הפעמים הוא הוכיח לה פעם אחר פעם שהיא טועה, אז עכשיו היא החליטה ללכת נגד ההרגשה שלה ולהאמין בסת'.

'קדימה סת'! שלא תעז להפסיד!', חשבה בעוצמה כשהפיצוץ נוצר והכיפה התנפצה לרסיסים.

כשהכל נרגע לונה ראתה את מלמטאל ומיוטו עומדים אחד מול השני בזירה. הם עמדו ככה למשך כמה רגעים, בלי לזוז, כל הקהל השתתק כדי לראות מה תהיה התוצאה. לפתע מלמטאל התרסק על הברך שלו ונשען על יד ימין שלו, מיוטו רק מסתכל עליו.

"והמנ-", התחיל הקריין להגיד כשלפתע רד הרים יד כדי להשתיק אותו.

השקט המשיך לעוד כמה רגעים שנראו כמו נצח כשמיוטו זהר לרגע ואז חזר לצורה הרגילה שלו ואז נפל על הרצפה. סת' הסתכל על כל המקרה במין הלם מסוים, כאילו הוא לא מבין מה הוא רואה בדיוק. כולם היו בשקט, כאילו גם הם מנסים לעקל מה שבדיוק קרה כאן כרגע.

"והמנצח הוא סת'!", קרא הקריין והקהל התחיל להריע בעוצמה.

סת' הסתכל על רד בבלבול כשרד ניגש אליו והגיש לו יד ללחיצה. כל מנהיגי המכון ירדו לעבר הזירה, כדי להריע לסת' כמובן. לונה ירדה אחרונה, היא רצתה לאחל לסת' מזל טוב, אבל היא ידעה כבר שהוא לא רוצה אותה לידו, לא באמת, לא אחרי כל מה שקרה. חיוך עלה על פניו של סת' כשהוא קלט שהוא ניצח, הוא באמת ניצח. כל מנהיגי המכון הקיפו אותו כשלפתע העיניים שלו נחו על לונה והוא הדף את כולם הצידה כדי להגיע אליה, רק המראה שלו גרם ללונה להרגיש את ליבה מחסיר פעימה.

"ניצחת", אמרה כשהגיע אליה.

"כן…", אמר, לא בטוח מה לעשות.

"אני מקווה שתצליח לשמור על התואר", אמרה לונה והסתובבה כדי ללכת.

"לונה, חכי!", קרא אחריה והיא נעצרה והסתובבה אליו.

"אני… אני רציתי לדבר איתך על זה… חשבתי על מה ש… על מה שהולך בינינו בימים האחרונים די הרבה, את חשובה לי, באמת. אבל הבנתי שאני לא יכול לבחור בך על פני הקרבות, הקרבות הם חלק ממני באופן שווה אלייך. מה שאני מנסה להגיד זה…"

"אני יודעת סת'! פשוט תגיד את זה!", צעקה לונה בכעס, היא ידעה מה הוא רוצה להגיד, הוא בחר בקרבות על פניה.

"את… את יודעת? אבל איך?", שאל בבלבול.

"לא כזה קשה לפספס", ענתה בציניות.

"דווקא הייתי בטוח שהחבאתי את זה די טוב", אמר במין מבוכה.

"על מי אתה מנסה לעבוד סת'? פשוט סיים עם זה כבר", אמרה בכעס, שלפחות יהיה גבר ויגיד לה את האמת בפנים.

"אוקיי אז… מה אני אמור לעשות עכשיו?", שאל בצורה מוזרה, מה יש לבחור הזה?

"פשוט תגיד את זה סת'", אמרה בעייפות.

"פשוט… להגיד את זה?"

"פשוט תגיד את זה", אמרה לונה והסתכלה על סת' עוצם עיניים ונושם עמוק, מנהיגי המכון היו סביבם, להיזרק אל מול מנהיגי המכון של המחוז, לונה הייתה בטוחה שאין הרבה דברים שמשתווים לרמת ההשפלה הזאת.

סת' פקח עיניים והסתכל עליה במבט נחוש, "אוקיי".

לונה עצמה עיניים, מוכנה למילים הכואבות שיגיד סת' ["החלטתי שאני לא רוצה שתהיי חלק מהחיים שלי", "אני מעדיף את הקרבות על פנייך" או אפילו, "הבנתי שטעיתי ואת סתם כלבה מופקרת", בקול מלא בוז.]

היא עצמה עיניים וחיכתה.

וחיכתה.

והמשיכה לחכות.

לפתע היא שמעה התנשפויות סביבה וזה רק עצבן אותה יותר.

"נו באמת סת'! כמה זמן לוקח ל-", התחילה להגיד כשפקחה עיניים ואז קלטה את סת' כורע מולה על הברך ומביט בה במבט נחוש, טבעת נמצאת ביד שלו.

"לונה… התינשאי לי?", שאל בקול נחוש ולונה הרגישה איך הלב שלה מחסיר פעימה.

איך היא יכלה להיות כזאת טיפשה? איך היא יכלה לרגע לחשוב שסת' לא אוהב אותה? היא כיסתה את הפה עם הידיים והרגישה דמעות עולות בעיניה, היא ניסתה לענות אבל הרגישה שהיא לא מצליחה לדבר אז היא רק הנהנה בראשה באיטיות.

"אני אקח את זה כ'כן'?", שאל סת' ונעמד על רגליו.

"כן! כן כן כן כן כן כן כן! אלף פעמים כן!", קראה לונה וחיבקה אותו בעוצמה כשהוא מופתע ומחבק אותה חזרה.

"לא אמרת שאת ידעת?", שאל בבלבול.

היא רק התרחקה ממנו והסתכלה לו בעיניים, בעיניים שהביטו בה באהבה יותר מכל גבר שהייתה איתו אי פעם.

"אתה מושלם, אתה יודע את זה?", אמרה ומשכה אותו לנשיקה ארוכה.

הוא לפתע עצר את הנשיקה והסתובב לעבר רד שהתחיל להתרחק מהאיצטדיון לכיוון היציאה.

"היי רד!", קרא סת' וגרם לו להסתובב בבלבול, כאילו הוא לא מבין מה עוד רוצים ממנו עכשיו אחרי שהוא כבר לא האלוף, "רק שיהיה ברור, אתה מוזמן לחתונה!"

רד רק חייך והנהן בראשו לאישור ואז יצא משם.

סת' הרים את היד הימנית של לונה והכניס לתוך הקמיצה שלה את הטבעת, שהתאימה במדויק. על הטבעת הייתה משובצת אבן שחורה ומנצנצת, היא הייתה יפייפיה.

"רגע… זה אומר שאתם זוג רשמי? אז אני יכולה לצלם!", אמרה וויטני הוציאה את המכשיר הסלולרי שלה והתחילה לצלם את סת' ולונה.

"וויטני, מה אמרתי לך לגבי תמונות שלי?", אמר סת' בקול קפוא.

"לא להעלות אותם…", אמרה כמו ילדה ננזפת.

"אני בטוחה שסת' יסכים להבליג הפעם וויטני", אמרה לונה בקול מרגיע.

"לא אני ל-", התחיל להגיד ולונה קטעה אותו עם נשיקה כשוויטני המשיכה לצלם ולהעלות לרשתות החברתיות.

"את יודעת שזה יתנקם בנו נכון?", שאל עם חיוך.

"לא אכפת לי, העיקר שיש לי אותך", אמרה עם חיוך והמשיכה לנשק את סת' מיד לאחר מכן.

9 תגובות

  1. למי יש את ארטיקונו אבל?

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    סוף יפה

  3. לקאלם או לסרינה, כנראה. השאלה היותר חשובה היא למי יש את ראיקו ואת לוגיה…

  4. דרך מצויינת לסיים סיפור מושלם!

  5. עומר אזולאי/ Umbreon

    יש עדיין אפילוג, ואנחנו רוצים לראות אותו.

  6. כן כן כן כן אניי רוצה לראות את האפילוג כדי לדעת את כל מה שקרה אחרי זה וגם איך התקדמה הזוגיות של סלין וטארן

  7. אם יש המשך
    מחכה לו
    סיפור יפה

  8. מקווה שאני לא יוצר פה תחושה שלילית, אלא מכוון יותר לביקורת בונה. אתחיל בכך שאומר שהסיפור מתחילתו ועד לרגע שנחשף הפוקימון הסודי תמיד היה צעד אחד לפני כולם; המצאות של מהלכים, טוויסטים בעלילה, גיבורים חזקים עם חולשות, קרבות מיוחדים, גם האופן שבו סופר הסיפור תמיד היה טוב ומרתק.

    אני חושב שבפרק הזה לא ראינו הרבה מאלה. לפי דעתי יש פה איזו שהיא היחלשות בכתיבה ובטיב שלה. הפוקימונים שאמורים להיות חזקים מאוד, אגדיים, כאלה שהורגים צבאות שלמים ומביסים ארגונים שלמים מפסידים כאלו מדובר בקרב פוקימונים רגילים. לצד זה, הקרב כתוב בצורה שאינה מחדשת דבר. באותה מידה זה יכול היה להיות גנגר נגד נידורינה וזה לא היה משנה דבר.

    אני ציפיתי לקרב גדול מהחיים, במיוחד מצ'ריזארד, קוטל הרשעים ומיוטו, שהוא פוקימון ששמו הולך לפניו. לא קיבלתי את זה. אני מבין את הצורך לתת לסת' את הניצחון ולרד את ההפסד, אבל לא ככה דמיינתי את זה קורה. אם כבר, אני חושב שמדובר בעייפות חומר מצדו של הסופר, שדחה את העניין של כתיבת הקרב מסיבות כאלה ואחרות, וכשלבסוף התפנה לכתוב את הפרק, זה התגלה להיות קרב שגרתי וסטנדרטי בלבד.

    אולי האפילוג יכפר על כך.

  9. נבו הפינסיר

    למה סת' לא השתמש באגרון?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.