ראשי / יצירה / הסיפור של כולנו / פוקימון: הסיפור של כולנו – פרק 10: המלחמה הגדולה והנבואה!

פוקימון: הסיפור של כולנו – פרק 10: המלחמה הגדולה והנבואה!

המרחבים במחוז היסוי כאילו קפאו על מקומם. כל מי שהיה בכפר התאגד סביב פטריק ובהה בו בזמן שהוא פתח את פיו ופיהק. אך להפתעתם הרבה, אלה לא היו ידיים שגיששו את דרכם החוצה משם, אלא ראש. ולא היה זה ראש אנושי, אלא ראש של פוקימון. הוא פילס את דרכו עד שהוא נעמד בגובה של 6 מטר ו30 סנטימטר מעל כולם, גופו היה סגול-ורוד, היו לו 4 רגליים, זוג כנפיים יצאו מפלג גופו העליון והוא שאג את שמו והרעיד את כל מי שהיה שם. הוא אסף את האנרגיה מסביבו ושיגר את המתקפה קרע מרחבי לעבר פטריק האושוואט (Spacial Rend), אבל לא היה דבר שאף מהם יכל לעשות. מעל ליצור התייצבה דמות מסתורית שצחקה בצורה אוטומטית כשפטריק האושוואט התפוצץ לאלף רסיסים. הצחוק שלה היה ריק מנשמה, חסר אושר וזדוני. הייתה זו סנדרה.

"אוי לא", אמר הפרופסור שראה את יויו מעולף מתחת לערימה של סלעים, ככל הנראה בגלל שהיה קרוב לסיטואציה. לבנטון עשה כמיטב יכולתו לחלץ אותו משם, הניף אותו בשארית כוחותיו על הכתף שלו ונמלט משם.

"אנחנו חייבים להילחם בה", צעקה מוניקה וניסתה לגייס את כולם. אף אחד לא נראה נלהב יותר מדי להילחם בה.

"אנחנו עם פוקימונים רגילים! יש לה פאקינג פוקימון אגדי!" אמר ריי. "ולי אין אפילו פוקימונים".

"אל תדאג", ניגשה אליו ג'ול וניסתה לנחם אותו. "אם יש משהו שלמדתי במרחבים זה שגם פוקימונים גדולים הם בסך הכל פוקימונים".

"את", אמרה סנדרה מהגב של פאלקיה המקורי, "את נראית לי מוכרת!" היא הצביעה לעבר ג'ול.

"אני? את בטח טועה, אני סתם מאמנת פוקימונים שכונתית ונלהבת מהכפר הסמוך", ענתה ג'ול בקולי קולות.

"את לא ג'ולייט, מנהיגת שבט יהלום לשעבר?" שאלה סנדרה.

"לא, את מתבלבלת ביני לבין מישהי אחרת, לי קוראים ג'ול".

"אני אף פעם לא טועה, גם היא הייתה נמוכה מאוד, מאושרת מאוד והיה לה ליקיטונג בתור פוקימון ראשי. איזה פוקימון יש לך?" שאלה סנדרה.

"ליקיליקי. רואה? את מבולבלת. השמש נכנסה לך לעין, האופל כבש את לבך ואת פשוט עיוורת למציאות", ענתה לה ג'ול וצרחה כדי שגלי הקול שלה יגיעו עד למעלה.

"כשאביא אותך לאבא שלי, הוא יחליט מה לעשות איתך", סיכמה סנדרה.

"לא אם זה תלוי בי", אמרה ג'ול, הוציאה את ליקיליקי שלה, אמרה לו לבצע מתקפת הפלה והפוקימון שחרר את הלשון הענקית שלו, הקיף את ארבע הרגליים של פאלקיה, הצמיד אותם צמוד אחד לשני והפיל את היצור המלכותי לרצפה. "את לא תאיימי עלי, גברת, ברור לך?"

סנדרה התרוממה מהרצפה, צעקה למאבטח שלה לצאת מהמחבוא והוא הופיע מהצד השני של האיזור שבו כולם התאספו. הוא הרים את ידו לאוויר ושחרר פוקדור נוסף, ממנו יצא דיאלגה המקורי. הוא היה נראה גבוה יותר, חזק יותר, איימתני יותר ומפחיד יותר מחברו.

"חמודי?" שאלה ג'ול בפליאה. אך הפוקימון לא ענה לה.

"ועכשיו יש לה שני פוקימונים אגדיים", אמר ריי, "הלך עלינו".

"תהיה גבר פעם אחת ולתמיד ותעשה עם עצמך משהו", אמרה מוניקה.

"כן, אתה לא יכול להאשים את כל העולם על הפאשלות שלך", הסכימה ג'ול, וזרקה לעברו פוקדור.

ריי תפס את הפוקדור, שחרר את הפוקימון שהיה כלוא שם וגילה שמסתתר שם לא אחר מאשר הפוקימון האצילי אוואלוג.

"תשתמש בו, פוקימוני דרקון חלשים מול קרח", אמרה ג'ול.

"אוקי", אמר ריי והעיף יד לאוויר מרוב שמחה, אני אהיה הגיבור, אכבוש את לבן של בנות הכפר וכולן ירצו להיות איתי! אוואלוג, השתמש במתקפת קרן קרח!"

אבל פאלקיה שכבר הספיק להתרומם לעמידה, הרים את רגלו, ספג את המכה בפרסה שלו ודרך על הפוקימון והמס אותו למים קרים מאוד. ריי עמד שם, לבן כמו השלג שהרגע הרכיב את גופו של אוואלוג, ולא ידע מה לעשות.

"זוזו מהדרך", אמר אלון, "אני אטפל בו!"

"לא!" צעקה מוניקה וניסתה לתפוס אותו, אבל זה היה מאוחר מדי. אלון הסתכל לעבר פאלקיה ומה שהוא לא שם לב אליו זה שהוא נכנס לשטח הכוונות של דיאלגה ששיגר את המתקפה הכי חזקה שלו – נהמת הזמן (Roar of Time) ואלון התאדה במקום והפך לפירורי אוויר. כולם נדרכו.

"אז מי איתי?" שאלה מוניקה לאחר כמה רגעים של שקט ותדהמה.

"אני", אמר ריי וחייך לעברה.

"ואני", אמרה ג'ול וחייכה לעבר שניהם.

"ואני", צעק אדם שאף אחד לא זיהה.

"מי אתה?" שאלו שלושתם.

"אני צ'ארלי, אני השומר של הכפר", הוא ענה.

"לאן נעלמת?" שאל ריי וחיבק אותו לשלום.

"אני לא לגמרי בטוח", ענה צ'ארלי, הוציא את הפוקדור שלו ושלף משם את אמפרוס.

"אני מצטער שלא הייתי פה, אבל עכשיו אני כאן ואני הולך להציל את המצב. אני יודע על האגדה אודות פאלקיה ומלבד דרקון, הוא גם פוקימון מים ולכן אנחנו נשתמש במתקפת ברק", סיכם צ'ארלי.

עננים התחילו להצטבר מעל לפאלקיה. סנדרה הסתכלה לרקיע וראתה שהוא מחשיך ומשחיר. להפתעת כולם, היא לא נראתה מודאגת יותר מדי, והם גילו מדוע – כשהברק הגיע, פאלקיה התרומם לרגליו האחוריות, פתח מרחב למימד אחר והברק עבר לשם, ופספס אותו.

"עכשיו תורך", אמרה סנדרה לשומר ראש שלה.

דיאלגה התרומם לרגליו האחוריות. כולם חשו שהעולם מסתובב בכיוון הלא נכון, שהזמן מתעתע בהם ואז הברק של אמפרוס שוב הופיע, אבל אז פאלקיה שוב התרומם לרגליו האחוריות, כמה חלונות מימדים נפתחו והברק מצא את עצמו מכה את אמפרוס עצמו. הוא התפורר לאפר ואבק. צ'ארלי נפל לאדמה, צרח את הריאות שלו לשמיים ואיבד את ההכרה שלו מרוב צער לאחר כמה רגעים.

"חה חה חה חה חה", שאגה סנדרה בצחוק המטורף שלה.

"היא אשכרה רצחנית", אמר ריי, "בדיוק כמו שהפרופסור סיפר".

מוניקה, ריי וג'ול עמדו שם, בין שני פוקימונים אגדיים, חיכו למהלך הבא של סנדרה. אף אחד מהם לא העז להוציא את הפוקימון שלו, שמא הוא יתאדה, יתפוצץ או ימות באמצע הקרב. וסנדרה לקחה את הזמן שלה, השקיפה עליהם מגובה רב וחיכתה למהלך הבא שלהם.

"מה נעשה?" שאלה מוניקה.

"חייבים להסתכל על הצד החיובי", אמרה ג'ול.

"מה את מבינה?" שאל ריי. "כל היום את עם הפרצוף השמח והמאושר הזה שלך. החיים הם לא רק שמחה ואושר, את מבינה? החיים מלאים במוות, בצער, ביגון, בפרידות ובאכזבות", הוא סיכם.

מוניקה גלגלה את עיניה בחוסר אמון ופנתה אל ג'ול להתייעצות.

"אני אסיח את הדעה של שניהם ואת תתקפי אותם", אמרה ג'ול.

"סבבה", אמרה מוניקה.

ג'ול שלפה את ליקיליקי, אמרה לו להתחיל להרים אותה לאוויר עם הלשון שלו, כך שהיא תהיה בגובה של סנדרה, והוא סיבב את הלשון שלו סביב גופה הקטן, הרים אותה לשמיים ושלח אותה 6 מטר לגובה. שם, בגבהים, ניתן היה להתרשם שג'ול אומרת לסנדרה משהו, לא היה ניתן לשמוע מה היא אומרת לה, אבל זה היה מספיק דרמטי כדי שסנדרה תצרח בתגובה – "היא מה?" ובכעס של הרגע, סנדרה כמעט ונפלה מהפוקימון.

"עכשיו", צעקה ג'ול.

מוניקה הורתה לפוקימונים שלה לתקוף. מורקו תקף עם צל לילה את פאלקיה, שאיבד את האפשרות לראות מה קורה מגובה כזה רב, ליליגאנט לכדה את דיאלגה עם הגפנים שלה, ואינטליאון שחרר סדרה של החלקה שוברת (Breaking Swipe) ישר למטרה. דיאלגה נפגע.

צל הלילה התפזר ומתקפת מטאור דראקו שוחררה לעבר הפוקימונים של מוניקה. היא קראה בשמם, זינקה לעברם וניסתה להוזיז אותם מהדרך, אבל המתקפה פגעה בהם. למזלה, הם רק איבדו הכרה. היא החזירה אותם לפוקדורים והלכה למרפאה. ריי בחן את שני האגדיים, הסתכל על מוניקה המתרחקת ואז החליט ללכת בעקבותיה.

"אז זה רק את ואני", אמרה סנדרה שכבר הסתדרה על הפוקימון שלה.

"ודיאלגה ושומר הראש שלך", אמר ג'ול וחייכה מאוזן לאוזן.

"כן", אמרה סנדרה וחייכה חיוך מרושע משלה.

"ואנחנו", נשמעו שלושה קולות.

סנדרה, ג'ול ושומר הראש הסתובבו וראו שם את רייס, טל ועומר.

"אנחנו נעסיק את שומר הראש בחלק הדרומי של הכפר ואת תתמודדי עם סנדרה פה", אמר רייס.

ג'ול ניגשה אל שלושת הבנים, חיבקה אותם לשלום כאילו היא לא באמצע קרב של חיים ומוות ואז היא אמרה – "יש לנו עסק".

רייס שלף את אנונימוס שלו, אמר את שמו והפוקימון ענה לו – חוזר לצורתו הגשמית. "אתה חייב לשגר את דיאלגה לאיזור האימונים", הוא הסביר לפוקימון שלו. וכך היה. אנונימוס שיגר את רייס, טל, עומר, את עצמו, את דיאלגה ואת שומר הראש לאיזור אחר בכפר, שם הם היו מבודדים לגמרי מהישג ידה של סנדרה. "עכשיו פה זה כוחות".

טל שלף את הפוקימון שלו – קרוקוספייק – שמיהר לגשת למאמן שלו וללקק אותו. "אני גם אוהב אותך, אבל אם אתה לא רואה, יש לנו פה בעיה הרבה יותר גדולה, ובעצם זו הבעיה הכי גדולה שהתמודדנו איתה עד כה – אתה רואה?" הפוקימון הענקי של טל סיבב את הראש, הסתכל על דיאלגה שנישא לגובה של כמעט 7 מטרים, פתח את הלוע שלו ושאג באיום. דיאלגה לקח צעד אחד אחורה ברתיעה.

"מה זה היה?" שאל עומר.

"שאגה (Roar), זה מרתיע פוקימונים", הסביר טל. "ועכשיו מתקפת לעיסה על הרגל שלו". קרוקוספייק התקדם בצעד איטי לעבר דיאלגה שהרים את הרגל ודרך על הפוקימון של טל. שלושת המאמנים צרחו בפחד כשזה קרה, אבל שנייה לפני שהוא מעך אותו למוות, הרגל של דיאלגה נעצרה בכוח על חושי, אנונימוס בלם את ירידת הרגל. טל אמר לו תודה, קרוקוספייק פתח את הלוע שלו ונשך את הרגל של דיאלגה שצרח מכאבים.

"עכשיו תורי", אמר עומר והוציא את צ'ימצ'אר.

"אה, תפסת אותו?" שאל רייס.

"מה אתה חושב? שאני מוותר סדרתי על פוקימונים?" ענה לו עומר.

"אני מכיר מישהו שעושה את זה על בסיס קבוע", אמר רייס.

"מי?" שאל טל.

"אחד בשם ריי", ענה רייס.

דיאלגה התרומם לשני רגליו האחוריות וישר שלושת הפוקימונים של טל, רייס ועומר חזרו לצורת הביצה שלהם.

"איך הוא עושה את זה?" שאל טל.

"יש לדיאלגה את הכוח לשלוט בזמן, הוא החזיר את הפוקימונים שלנו לעבר ובכך גרם להם לחזור לצורת הביצה שלהם", הסביר עומר.

"אז אין לנו מה לעשות נגדו עכשיו", אמר רייס.

"אין לכם עוד פוקימונים?" שאל עומר והוציא את אמבריאון שלו.

"יש לי את ספטייל", אמר רייס.

"ולי יש את פאלקוייר", ענה טל.

"מה זה פאלקוייר?" שאל רייס.

"אה, זה פוקימון ציפור, חלק נשר, חלק עייט, הוא מאוד חלש, מאוד אימהי ומאוד לא אוהב להילחם, עד שאתה מתעסק עם הביצים שלו, אז הוא הופך להיות הסיוט הכי גדול שלך", ענה טל.

"מאיפה נשיג עכשיו ביצים של פאלקוייר?" שאל רייס.

"אנחנו לא צריכים", ענה טל. "רק נשכנע אותו, או במקרה שלי – אותה, שהפוקימונים צ'ימצ'אר, קרוקוספייק ואנונימוס הם שלה".

"זה גאוני", אמר עומר ושיתף פעולה – "וואי, איזה קטע מגעיל היה לנו עכשיו, דיאלגה מנסה לשבור את הביצים של הפאלקוייר שלנו. אוי, אנחנו כאלה חלשים. אם רק הייתה לנו פה עזרה של אמא אוהבת ומודאגת".

פאלקוייר הסתכלה על הביצים והמבט שלה השתנה לרעה. היא הסתכלה על דיאלגה והתחילה להתעצבן. היא קרקרה כמו תרנגולת, ניגשה לביצים ובדקה שהם בסדר. לאחר מכן היא התחילה להתרגש ולפני שמישהו ידע מה קורה, היא עלתה באש.

"זה בסדר, היא אמורה לעשות את זה", הסביר טל.

ואז היא פרסה את הכנפיים הענקיות שלה, שהיו רחבות יותר מכל הרוחב של דיאלגה, והיא נופפה בהם פעם אחת והגיעה לגובה העיניים של פאלקיה ואז היא התחילה לנקר את העיניים של דיאלגה. טיפות דם בגודל של כדורי ים נפלו מהגובה וטל, רייס ועומר היו צריכים לפלס את דרכם בגשם המדמם הזה, עד שהפוקימון האגדי נגח בציפור המעופפת והרחיק אותה ממנו.

בשלב הזה עומר ניחש מה דיאלגה מתכוון לעשות והוא ביקש מרייס לעזור לו – "יש לספטייל מתקפת צמחים כלשהי?"

"כן", ענה רייס, "אבל היא חלשה מאוד ולא אפקטיבית נגד דרקונים".

"זה לא זה, אנחנו רק צריכים למנוע ממנו להרים את הרגליים הקדמיות".

"אוקי", אמר רייס והורה לספטייל לשגר קשר עשב לעבר הרגליים הקדמיות של דיאלגה.

"אני הייתי משתמש במבט מרושע של אמבריאון לשתק אותו", הציע טל.

"הפוקימון עיוור", ענה לו עומר.

להפתעת שלושתם, הכוח של דיאלגה היה חזק בהרבה מזה של הצמחים של ספטייל, הוא התרומם לאוויר והעביר את הזמן אחורה ואז קדימה, אחורה ואז קדימה. הפוקימונים שלהם לרגע היו ביצים ואז הם היו בצורות הרגילות שלהם ואז דיאלגה העביר את הזמן עוד פעם קדימה. להפתעת טל, קרוקוספייק כבר לא היה שרוע שם, מנסה ללכוד את רגלו של הפוקימון האגדי, אלא ההתפתחות שלו – קרוקונייל. הגודל שלו היה מפלצתי. הוא היה גדול כמעט כמו הרגל של דיאלגה והפעם נשיכה הייתה מורידה את הפוקימון האגדי בשנייה. אבל כשטל הורה לפוקימון שלו לתקוף, זה לא הקשיב לו והשתמש דווקא במכת זנב איימתנית שהורידה את דיאלגה לאדמה בקול תרועה רם.

"הוא לא מקשיב לך", אמר רייס.

"הוא ברמה מתקדמת מדי עבורו", הסביר עומר.

שומר הראש של סנדרה עף לאלף עזאזל מההדף והותיר את הפוקימון ללא הדרכה אנושית. ובהיעדר כזו, הוא הפך להיות לא צפוי. הוא שיגר מתקפות של קרן על לעבר אמבריאון שקפץ מעליהן בקלילות, אנונימוס עצר את אלה שנשלחו לעברו עם כוח על חושי, קרוקונייל ספג 4 מתקפות שרק גרמו לו להתעצבן עוד יותר והוא התחיל להשתולל שם ולהניף את הזנב שלו לכל עבר, גם לעבר טל, רייס ועומר, עד שלבסוף לא נותר לטל ברירה אלא להחזיר אותו לכדור.

"דילאגה רואה לאן הוא תוקף", צרח רייס בפחד.

"בוקר טוב ישנוני", אמר לו עומר בציניות, "הוא חזר בזמן כדי למנוע את המתקפה של פאלקוייר".

"אז למה פאלקוייר לא חזרה לקו הבריאות", שאל טל.

"כי הוא שולט בזמן, הוא בוחר את מה להעביר אחורה וקדימה בזמן ואת מה לא", הסביר עומר.

רייס – "אז אנחנו עם ספטייל, אנונימוס, אמבריאון…"

"וצ'ימצ'אר", השלים אותו עומר.

"מול דיאלגה בריא ושלם", סיכם טל.

"יש לי תוכנית", אמר רייס.

"מה?" ענו טל ועומר בו זמנית.

"צריך לעשות לו סוואגר", ענה רייס.

"טיפש, אתה יודע מה זה עושה?" שאל עומר והתכוון לתקוף את הפוקימון האגדי לבד.

"זה מחזק את הפוקימון", ענה רייס.

"ואתה חושב שדיאלגה צריך עוד קצת עוצמה?" שאל עומר.

"אני לא מדבר על דיאלגה", אמר רייס.

"אז על מי אתה מדבר?" שאל טל.

"על אנונימוס".

טל ועומר הסתכלו אחד על השני ולבסוף הנהנו.

"ספטייל, השתמש בסוואגר על אנונימוס", צעק רייס.

עומר: "אמבריאון, אני יודע שזה נשמע כמו בדיחה גרועה, אבל השתמש ביד עוזרת על אנונימוס".

אנונימוס קיבל את כל העזרה שהוא יכול היה לקבל מהפוקימונים האחרים.

בזמן הזה דיאלגה שלחה מתקפות טלף דרקון לעבר צ'ימצ'אר ועילפה אותו.

"עוד פעם", צעקו טל ועומר. אנונימוס התחיל להתבלבל.

"עוד פעם!!!" הם שאגו ואנונימוס נהיה מואר בכחול אלוהי, צבע שהם בחיים לא ראו בחייהם.

דיאלגה פתח את עיניו בדאגה והרים את רגליו באוויר, כנראה להעביר את הזמן אחורה, אבל אז שני גפנים ענקיות נשלחו והורידו אותו לאדמה בקלות אדירה.

"לא במשמרת שלי", פרסיבל הזקן הופיע ולצדו וינאזור הנאמן שלו.

"פרסיבל!" צעק רייס באושר, מנגב דמעה מעינו.

"מי זה?" שאל עומר.

"כן, מי זה?" הסכים איתו טל.

"זה מאמן הפוקימונים הטוב ביותר שאני מכיר", אמר רייס ונשם לרווחה.

וינאזור כלא את דיאלגה מרותק לאדמה, בזמן הזה הוא שלח קרן אור לשמיים שהשתנו בשנייה, לפתע הלילה נעלם ויום אור הופיע משום מקום, קרני השמש נספגו בצמח שעל גבו של וינאזור והוא שיגר קרן סולרית לעבר דיאלגה ששיגר שאגת זמן לעבר וינאזור. שני הפוקימונים ספגו את המכות האדירות האלה ונשארו בחיים.

"עכשיו, למה אתם מחכים?" צעק פרסיבל הזקן.

"עכשיו!" צעק רייס. "מתקפת מכת בכורות!" הכוח של אנונימוס הדף את כל מי שהיה בסביבתו, והוא ריחף לעבר דיאלגה עם העידוד של אמבריאון ועם הסוואגר של ספטייל. הוא שיגר את המתקפה הכי חזקה שלו והיא פגעה בול במטרה. דיאלגה נפל על האדמה בזמן שהוא משמיע קול זעקה מר. ההדף של הנפילה יצר רוח אדירה שהעיפה את שלושתם ואת הפוקימונים שלהם כמה עשרות מטרים אחורה וכשהם חזרו למקום, הם גילו שדיאלגה השתגר משם.

"הוא כבר לא יחזור", סיכם פרסיבל.

"כן, אבל הפוקימונים שלנו מעולפים כולם", אמר טל.

"אין בעיה, נלך לרוברט", אמר רייס.

"אתם תלכו, אני אחזור למקום שממנו באתי", התבייש עומר.

"שטויות, כל מי שנלחם לצדי נגד פוקימון אגדי ומנצח אותו, רצוי בכפר הזה", אמר פרסיבל, שם יד אבהית על הכתף של עומר והתקדם איתו.

"אבל אני לא בדיוק אדם טוב", התחיל להסביר עומר.

"מי מאיתנו הוא כזה?" ענה פרסיבל וצחק.

הם החזירו את הפוקימונים המעולפים שלהם לפוקדורים וצעדו לעבר המרפאה.

= = = = =

ג'ול וסנדרה היו בקרב איימתני, כל אחת שולחת את הפוקימון שלה להילחם, ג'ול עם ליקיליקי וסנדרה עם פאלקיה צורת מקור. ניתן היה לצפות שפוקימון אגדי שנישא לגובה של למעלה מ6 מטר ישיג את היתרון, אבל ג'ול נלחמה בעקשנות ובהומור בזמן הקרב.

"כל הכבוד, ראונדי, עכשיו לקק אותו", היא אמרה לפוקימון שלה שהוציא את הלשון הארוכה שלו וליקק את פאלקיה מלמעלה עד למטה.

סנדרה לא נשארה חייבת, היא לבסוף ירדה מהפוקימון שלה והיא אמרה לו לשגר אגרוף מתחזק.

"הוא לא יכול ללמוד מתקפות כאלה", קבעה ג'ול, חייכה ודילגה באושר.

"תחשבי שוב", והמכה הראשונה שהגיעה לא השפיעה על ליקיליקי.

"אבל הוא לא יכול, אני למדתי את הפוקידע מהפנים החוצה, והוא פשוט לא יכול", ג'ול התעקשה ודרכה את רגלה על הרצפה כמי שלא מקבלת את מה שהיא רוצה ליום הולדת.

"אני לימדתי אותו את זה בעצמי", אמרה סנדרה.

"את לא לימדת אותו כלום", ג'ול ענתה לה, עדיין מדברת בקור רוח.

"אה, נכון, הוא למד את זה ממך", סנדרה לבסוף ענתה.

"שלא תעזי לספר לאף אחד שאת מכירה אותי", ג'ול איימה.

"ומה תעשי אם כן אגלה?" סנדרה חייכה אליה.

"את זה!" ג'ול לבשה צמיד מוזר למראה, החזירה את הפוקימון שלה לכדור, לחצה עליו בכמה נקודות ואז הכדור התנפח, גדל והפך לבלתי ניתן לאחיזה למישהי כל כך קטנה, היא שחררה את הכדור ודיינאמקס ליקיליקי עמד מול פאלקיה בצורת המקור, שניהם באותו גובה.

"אז לא שכחת איך לאמן פוקימונים חזקים, ג'וליה", עקצה אותה סנדרה.

"קוראים לי עכשיו ג'ול", ענתה ג'ול ושלחה את ידה קדימה. ליקיליקי נתן אגרוף מתחזק משלו.

שני הפוקימונים חבטו אחד בשני, כל פעם האגרוף שלהם נהיה חזק יותר מהפעם שעברה.

"אבל אם למדת את הפוקידע", אמרה סנדרה, "את בטח יודעת שהפוקימון שלך חלש מול מתקפות לחימה".

"לכאורה", אמרה ג'ול וחייכה חיוך זדוני משלה.

"מה זאת אומרת", אמרה סנדרה והחיוך שלה נעלם.

"לימדתי אותו להיות קצת יותר קשוח מהפוקימון הממוצע", ענתה ג'ול והתחילה לעשות ריקוד קטן במקום שהיא עמדה בו.

"אבא אומר שהיית יכולה להיות נכס גדול לשבט השני, שיכולת להגיע רחוק", אמרה סנדרה.

"אבא שלך הוא שקרן, רמאי ורוצח", ענתה ג'ול.

"תחזרי בך", אמרה סנדרה.

"לא", ענתה ג'ול וחייכה.

"את תתחרטי על זה", ובשנייה שסנדרה סיימה את המשפט שלה, פאלקיה נתן את המכה המנצחת, מעיף את ליקיליקי לאחור וגורם לו לאבד הכרה. ג'ול החזירה אותו לכדור והסתכלה על יריבתה.

"את לא הולכת לברוח מפה כמו… איך קראת לה שוב? אחותי התאומה?" שאלה סנדרה.

"לא, אם אצטרך, אנצח אותך בעשר האצבעות שלי", ענתה לה ג'ול.

מהשער הראשי נשמע קול ברק חזק, כמה אנשים פילסו את דרכם לעבר סצנת הקרב, ביניהם היו הראל, נרקיס, שון וליו. "ובניגוד אליך", אמרה ג'ול, "לי יש חברים".

ארבעת הבנים הגיעו, ג'ול לקחה את הפוקימון שלה, אמרה להם "אני הולכת לרפא אותו, אל תנצחו אותה עד שאחזור", ועזבה.

"אז מה בנים? מוכנים להפסיד לבחורה?" צעקה אליהם סנדרה.

"על גופתי המתה", אמר הראל ושלח את זראורה.

"את חולמת בהקיץ", אמר נרקיס והוציא את זורוארק שלו.

"אין לי משהו חכם לומר", אמר שון והוציא את אנון סימן שאלה שלו.

"ואני אוהב תפוחי אדמה מוקרמים", אמר ליו והוציא את אנון Q שלו.

"מתקפת קרע מרחבי", פקדה סנדרה על פאלקיה שהתרומם על רגליו האחוריות וירה את המתקפה לעבר אנון סימן שאלה ועילף אותו. "זה כל מה שיש לכם להציע?"

שון נראה מעוצבן – "אני לא אתן למישהי בדיונית שאפילו לא מבוססת על גולש שנרשם לסיפור הזה לנצח אותי", הוא החזיר את אנון שלו והוציא את בראביארי היסואי. "מתקפה על חושית בכל הכוח", להפתעת כולם הגלים היו חזקים מאוד, הם הדפו את פאלקיה אחורה והוא צרח בכאב גלוי. פניה של סנדרה היראו לראשונה דאגה.

"סגור אותו במרחב", אמרה סנדרה. פלג הגוף העליון של פאלקיה התרומם, כמה חלונות מרחב נסגרו מסביב לבראביארי היסואי ומנעו ממנו לזוז משם, כמו כלא בלתי נראה. שון רץ לעבר הפוקימון שלו, דפק בעוצמה על החלונות של המרחב וצעק – "אני אציל אותך!"

ליו אמר לנרקיס והראל – "תעסיקו אותה בזמן שאני פותר פה את הבעיה".

מהר מאוד הראל שלח את זראורה לשגר אגרופי רעם לעבר פאלקיה שנפל בעוצמה על האדמה, מתקשה לעמוד על רגליו. זורוארק החליפה צורה לפאלקיה בעצמה ודרכה על הפוקימון המקורי לאחר שנרקיס אמר לה "תצעדי עליו".

"אחי, תגיד, זה לא מוזר?" שאל הראל.

"מה?" פנה אליו נרקיס.

"בהתחלה היינו חברים, אחר כך בגדת בי, הפכת למרושע, ועכשיו אנחנו משתפים פעולה שוב".

"כן, זה קצת מוזר", התוודה נרקיס.

הם הסתכלו אחד על השני וחייכו.

"חברים?" הציע נרקיס את ידו.

"חברים", הראל לחץ את ידו.

"אתה יודע מה יותר מוזר?" שאל נרקיס.

"מה?" ענה הראל.

"שכשזורואה היה בהתפתחות הקודמת שלו, הוא היה זכר, ועכשיו אני פונה אל זורוארק כנקבה".

"אשכרה אחי, יש לך פוקימון טרנסקסואל", צחק הראל.

"יש לה בעיות זהות", הצטרף אליו נרקיס.

"היא לא יודעת אם להיכנס לשירותים של הבנות או של הבנים", המשיך אותו הראל.

"כשאומרים גבירותי ורבותי, היא חושבת שפונים בלעדית אליה", נרקיס כבר התגלגל מצחוק.

"יש לה גם בולבול וגם מנוש", אמר הראל.

"טוב, הגזמת", אמר נרקיס.

"כן, טוב, סליחה", הראל נרגע.

עברו כמה רגעים ואז ניצוץ נדלק בעיניו של נרקיס "זורוארק, תשני צורה לזכר".

בשלב הזה הראל התפקע מצחוק.

שניהם צחקו.

בזמן הזה ליו ניגש אל האנון שלו – "מה נשמע אנון?"

האנון שלו הסתובב באוויר, וחייך לעברו עם העין הבודדת שלו.

"כפי שאתה יכול לראות, יש לנו פה סיטואציה, אנחנו צריכים לנצח את סנדרה, והיא כלאה את בראביארי במרחב". נראה שאנון מקשיב לו. "אני צריך שאתה תכנס למרחב שלך, לעולם של האנון, תיגש למרחב שבו כלוא בראביארי, תשלוף אותו משם, תעביר אותו למרחב של האנון ואז תחזיר אותו לפה, בריא ושלם. אתה יכול לעשות את זה?" אנון לא הגיב. הוא רק קפץ באוויר וחייך עם עינו היחידה. לפתע קרע במרחב נפתח, מלא אנונים הופיעו בתוך הקרע הזה, האנון של ליו נכנס לקרע ואז נעלם בתוכו, יחד עם כל שאר האנון שהיו שם. רגע לאחר מכן, הוא הופיע בכלא שעליו דפק שון, ובתוכו היה כלוא בראביארי. הוא הושיט את קצה הQ שלו לפוקימון של שון ומשך אותו משם.

סנדרה ראתה את זה ולא אהבה את מה שהיא רואה – "סגור עליהם את המרחב", היא אמרה. אבל מהר מאוד נפתח הקרע בחלל של האנון ובראביארי עבר דרכו. פאלקיה הרים את רגליו באוויר וסגר את הקרע בחלל על גופו של אנון ופיצל אותו לגורמים. ליו הסתכל כיצד הפוקימון המאושר שלו, זה שתמיד רקד וריחף באוויר, נקרע לאלף גזרים ומתמוסס. עיניו של ליו התחילו להעלות דמעות.

"אגרופי רעם", אמר הראל וברקים אכזריים נשלחו לעבר פאלקיה.

"זורוארק, תשני צורה לסלרפאף ותתקפי עם משחק קשוח", אמר נרקיס והניצוץ בעיניים שלו הפך אפל.

"אחי, אתה בסדר?" שאל הראל.

"כן", ענה נרקיס ונראה כאילו הפנים שלו משנות צורה למשהו אחר.

"אתה לא נראה בסדר", הראל סיבב את ראשו לעברו והסתכל עליו בצורה בוחנת.

"זה כי אתה ממשיך לקרוא לי אחי", ענה נרקיס ושקים אפלים היו מתחת לעיניים שלו.

"זראורה, היזהר", צעק הראל, והפוקימון שלו התחמק בזמן ממתקפה ששלחה לעברו סלרפאף.

"עכשיו זה 2 נגד 2", אמרה סנדרה וזיהתה את האופל שתפס את נרקיס. "האגדה מתגשמת".

"איך 2?" שאל הראל.

"חבר שלכם איבד הרגע את הפוקימון שלו, לא נראה לי שהוא בכושר להילחם", ענתה סנדרה.

"ליו, אתה בסדר?" שאל הראל.

שון ניגש אליו – "תודה שהצלת לי את בראביארי. עכשיו תורי להחזיר לך טובה". הוא שלח את הפוקימון שלו לתקוף פעם אחת נוספת עם מתקפה על חושית. פאלקיה החזירה לו עם קרן על. שתי המתקפות פגשו אחת את השנייה באמצע ופיצוץ עז התרחש במקום.

"אז זה אני ושון", התחיל הראל לומר, "מול נרקיס ואחות של מוניקה".

"קוראים לי סנדרה", היא אמרה בכעס ושלחה את פאלקיה לשגר מטאור דראקו שנפל עליהם בעצומה.

"ליו, תתעורר, לבד אנחנו לא יכולים לעשות את זה", אמר הראל ושלח את זראורה שלו לתקוף עם אגרוף רעם".

"כן, ליו, אנון לא היה רוצה שככה זה יגמר, אנון שלך היה רוצה שתעזור לנו", אמר שון ושלח את בראביארי לתקוף עם כנפי פלדה.

ליו עמד שם ולא זז. דמעות זלגו מעיניו זו אחר זו. המטאורים שנשלחו, המתקפות שעפו מסביבו, העובדה שנרקיס התחיל לגבור על חבריו עם זורוארק לא עניינה אותו. הוא היה כלוא בעולם שלו, ורק דבר אחד היה חשוב לו – לעכל את הרגע, להתאבל על אנון.

"אחי", צרח הראל, "אנחנו מפסידים פה", זראורה שיגר מתקפה וסלרפאף פשוט ספג אותה, בלי נזק שנראה לעין.

"ליו, אתה שם?" קרא לעברו שון, ובראביארי שלח סופת טורנדו לעבר פאלקיה שהעלים אותה בהנפת רגליים קדמיות.

"גמור אותם", נשמע קולה של סנדרה, " קרע מרחבי! לעבר המאמן שלא זז!"

פאלקיה התרומם על רגליו האחוריות ושיגר את המתקפה שלו לעבר ליו. המתקפה שוגרה. זראורה ניסה לחשמל אותה בדרכה אל ליו, ובראביארי ניסה להסיט אותה עם משב כנפיו הגדולות, אבל היא התקדמה במהירות שיא ונעצרה שנייה לפני שפגעה בליו, עברה דרך מימד אחר ונעלמה. ליו הסתכל מעלה וראה את אנון של שון עומד לפניו ומגן עליו.

"סימן שאלה?" שון שאל.

האנון הסתכל על שון וחייך בעצב.

"אני מבין", אמר שון. "לך אליו".

אנון סימן השאלה הסתובב סביב ליו, השיג את תשומת לב ואז ניגש לפוקדור שהיה פעם של קיו ונכנס לתוכו. הצבע של הלחיים חזר לליו והוא נראה מפוקס. הוא הרים את הכדור לאוויר ואמר – "לזכר קיו", הוא שלף את הפוקימון מהפוקדור שלו ואמר לו – "כוח מסתורי, על פאלקיה!" סימן שאלה שיגר מתקפה שנראית חלשה למראה לעבר פאלקיה, ואז ליו חזר ואמר – "למען קיו". באותו רגע נפתח צוהר למרחב של האנון, מאות, אם לא אלפי אנון הביטו במתרחש, עיניהם דומעות מעצב, הם ראו כיצד המתקפה החלשה של סימן שאלה פוגעת בפאלקיה ולא עושה לו דבר. "למען Q". הם שיגרו את המתקפות שלהם דרך החלון הקצר, מה שהצטבר להיות מתקפה רצחנית ביותר. סנדרה הורתה לפאלקיה לסגור את המרחב שהם פתחו, הוא התרומם על רגליו הקדמיות, אבל בראביארי של שון הדף אותו אחורה עם דחיפה והפיל אותו לאדמה, וזראורה כלא אותו עם רשת חשמלית.

הראל ושון אמרו לליו – "תורך חבר", והמתקפות של כל האנון שוגרו לעבר פאלקיה והביסו אותו.

באותה שנייה נרקיס נפל לאדמה מחוסר הכרה, זורוארק חזרה לפוקדור שלה, סנדרה הסתכלה מסביב בחוסר אמון וצרחה בזעם. לפתע מוניקה הצטרפה בחזרה לקרב, ג'ול הגיעה אחריה, פרסיבל הזקן והמוכר גם כן, ריי עם פיפלאפ וקטרפי על כתפיו, רייס, עומר, טל, אפילו צ'ארלי ויויו הצטרפו, ואז אחרי כולם השתרך רוברט, ששאל מה קרה. כולם הסתכלו על סנדרה, שהביטה עליהם בכעס גלוי – "מעולם לא הפסדתי בקרב", היא התוודתה.

"תמיד יש פעם ראשונה", אמרה מוניקה, "אחותי".

כולם צחקו.

סנדרה הוציאה פוקדור נוסף מהחגורה שלה. הפעם זה היה מאסטר בול, אבל במקום שני עיגולים ורודים, היה מצויר עליו ציור שהזכיר לרוברט את הסימן של ארכיאוס. הוא מהר מאוד שלף את סילקון, אמר לו לירוק קורי עכביש על הפוקדור ולמנוע ממנו להיפתח. זה מה שקרה. סנדרה זרקה את הפוקדור בעוצמה על האדמה והוא כמעט נשבר. היא הסתכלה על כולם, נשמה כמה נשימות עמוקות ואז הרימה את הכדור בחזרה. "שלא תחשבו שזה נגמר".

"חס וחלילה", אמר יויו.

"אבל עד אז, כדאי שתעופי לי מהפנים, למרות שאת בחורה", אמר ריי.

"תמסרי ד"ש לאבא", אמרה מוניקה.

"תגידי לו שהנבואה התגשמה", אמרה ג'ול.

"מה הכוונה?" שאל הראל.

"מי שאמור להרוג את אבא של סנדרה ואותה חשף לבסוף את פניו", הסביר הפרופסור שהגיע רק עכשיו.

"מי זה?" שאל עומר אזולאי ובחן את כולם בסקרנות.

"אתה", ענה לו הפרופסור.

110 תגובות

  1. (למ"א) ליו מאמן האיבי

    לא משנה מאה לול 🙂

  2. (למ"א) ליו מאמן האיבי

    הי לכולם זה חשוב אני מתכוון לעשות סיפור בהשראת הסיפור של כולנו (פרטים שבוע הבא) אז כל כמה זמן אני אפרסם שאלה בתוך הפרק מי שיענה נכון או הכי קרוב לנכון יקבל מתנה בסיפור עצמו הכי קרוב ישתתף יותר ברצינות

    אז בלי בילבולים הנה השאלה הראשונה שלכם

    מי שלא יודע אני עושה באתר פעם בשובע רשומה של 25 הפוקימונים הכי אהובים עלי כבר התפרסמו מקומות 25-11
    איך זה קשור ובכן השאלה שלכם היא מי ייהיו הפוקימונים במקומות 10-1 מי שינחנש נכונה הכי הרבה יקבל בונוס
    רמז: את כולם הזכרתי באתר לפחות פעם אחת (אין פוקימונים מכחול לבן)

  3. מיוטו המלך

    ואו שתי רשומות רוצה לעקוף את השיא שלך בצחוק

  4. פיקאצ'ו צ'אריזארד מיוטו הרקרוס מיו הופה סלבי ונוזאור לוקאריו איווי

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    יופי, לפי מולגי זמן המסך שלי לא ישתנה, אגב, אני עדיין בדרישה לקבל טריגל (למי שלא יודע איזה פוקימון זה, מה אתה עושה פה לך תקרא על פוקימון בירדיה כבר)

  6. אופס, האימייל שלי לא רשום משום מה, זה אני בתגובה הקודמת

  7. מולגי מגורש מהכפר ונשלח להטרף על ידי בידופים?

    כאילו, זה מה שאני משער שיהיה בפרק הבא, פשוט עכשיו יודעים על ג'ול ועומר דברים שלא ידעו קודם (פלוס שהם גם זרים טכנית) ונרקיס אחרי התפרצות רוע שניה.
    זה אפשרי נגיד שג'ול ונרקיס פשוט יגורשו (כן, אני עדיין רוצה וחושב שזה מה שיקרה. פשוט ערבוב דמויות קטנטן) ולא באמת יסופר על הבאקסטורי שלהם באותו הפרק.
    ואז הפרק וסיפורי הרקע יוכלו להתרכז בדמויות אחרות.

  8. למ"א (ליו מאמן האיבי)

    בגלל שהוא היחיד שהגיב Rimuru Tempest מקבל את הבונוס שבוע הבא אסביר יותר בפירוט

  9. אוקיי

  10. מיוטו המלך

    אני רק רוצה להשתתף במה שזה לא היה אבל אני סקרן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.